| חסד וזוגיות – פרק אחד מ............כמה שצריך J כולנו כמבוגרים חווינו מערכות זוגיות כאלה ואחרות. המסתורין הגדול של מה "עובד" מה לא, איך זה מתחיל ובעיקר למה זה נגמר כשזה נגמר? השינויים שאנו עוברים כיחידים ואיך השינויים האלה משפיעים על המערכות הזוגיות שלנו. השינויים בזוגיות וההשפעה שלהם עלינו כיחידים. השמחות, הכאבים, הצער, ההתלהבות.....כל קשת הרגשות הכרוכה בחיבור של גבר ואישה. זכר ונקבה. הרבה מסתורין ושאלות. כל אחד מאיתנו הוא עולם בפני עצמו. אנו נולדים עם מטען גנטי מסוים שמלווה אותנו לאורך כל החיים וקובע בעיקר את הנטיות הכישרוניות שלנו. כמובן את המראה שלנו ועוד כמה דברים. מרגע שאנו נולדים ואפילו לפני כן אנו מושפעים מהסביבה שלנו ולכל חוויה יש הרישום שלה בנפש שלנו. חלקם רישומים חיוביים וחלקם פחות. כולם שיעורים שייפתרו ויובנו בשלב כזה או אחר. או שלא. תלוי בנו. לדעתי, המפתח הוא במודעות למה שקורה בנו כדי שנוכל לממש את מה שמפריד אותנו מכל יצור אחר. בחירה. רבים מאיתנו חושבים שאנו כל הזמן מיישמים בחירה. אני חולק על כך. אני חושב שאנו חיים בשלוש רמות בעניין הזה. העדפות – החלטות – בחירה. לעיתים רחוקות מאד אנו באמת בוחרים. ההעדפה מתרחשת בעיקר בפנים. מה שאנחנו קוראים "בא לי". אין לזה תמיד הסבר, לפעמים יש, אבל הכיוון הוא כללי ובדרך כלל גם "שטוח" למדי. ההחלטה היא משהו יותר מעשי. ההחלטה להוציא משהו מהכוח אל הפועל. השיקול שקודם לה בין השכל לבין עצמו, בין השכל ללב. החלטה היא תוצאה של תהליך שבסופו יש מין "הצבעה" פנימית ומה שמתקבל ברוב מבוצע. בזמן ה"ביצוע" יש חלקים במערכת שלנו (אלה שלא הצביעו בעד J) שעדיין רוצים ללכת לכיוון השני ולכן יש הרבה פעמים תחושה של מאבק שמשתנה בעצמתה. לפעמים זה מאבקונצי'ק שבקושי מורגש ולפעמים זו התחבטות נפש עמוקה. שניהם נובעים מאותו מקום. לא כל המערכת רוצה ללכת לכיוון אליו הולכים. בבחירה אין היסוס – ברגע שמתקבלת ההחלטה ומובאת להצבעה, כל החלקים בבת אחת מסכימים. השכל אומר כן, הלב אומר ודאי ודאי....וכל המערכת נעה כאחד לכיוון בלי להסתכל בכלל לכיוון אחר. במצב של בחירה בין פניה ימינה או שמאלה, ברגע שבחרנו לפנות שמאלה, לא רק שלא פנינו ימינה. הפניה ימינה מפסיקה להתקיים בשבילנו. אין מצב בהמשך של שאלה שעולה "אולי בכל זאת היינו צריכים לפנות ימינה בצומת הקודם". כשאנחנו רק ברמת ההחלטה, זה קורה המון, במיוחד שאחרי הפנייה שמאלה חווים משהו לא נעים. אז השאלה הראשונה שאנחנו אולי צריכים לשאול את עצמנו היא, איך אנחנו רוצים לחיות את רוב החיים שלנו? בהעדפות?בהחלטות?או בבחירה? אני רוצה לחיות בבחירה מתמדת ומוכן לעשות הרבה כדי להגיע למצב הזה. ואת?ואתה? |
תגובות (3)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
עם המודעות באה האחריות. אי אפשר להגיד, ישנתי, לא שמתי לב, לא ראיתי.
ואחרי מודעות כבר אי אפשר לחזור לישון אם לא אוהבים את מה שרואים ואז נשאר רק שינוי.
"אני רוצה לחיות בבחירה מתמדת ומוכן לעשות הרבה כדי להגיע למצב הזה. ואת?ואתה? "
על פי התורה וההלכה הכל אומנם רשום... אך הרשות נתונה זאת אומרת שחופש בחירה יש... השאלה עד כמה אנחנו אמיצים ואסרטיביים לקום ולבחור ...
עד כמה אנחנו מודעים לעצמנו ולמה שקורה בחיינו וכן אני בחרתי לבחור וזה דורש עבודה קשה והחלטות לא קלות וכמובן קבלת אחריות לטוב ולרע
בכל מקום
בכל מקום שבו אפסע,
אמצא לי את הדרך
שאיתה אוכל לבחור...
בכל סיום יש התחלה
שבה בכל כוחי אצליח
ואתה נלחם באור...
לא יודע מי אשם
ואיך השמש לא זורחת
לא יודע מי צודק,
איך הירח שוב קרוב
ומי יודע את הנפש
של אדם בבדידותו
שבשמיים לא נכתב לו
שאהבה היא יעודו...
בכל תקווה יש קצת ספק
ועתיד יכול לבגוד בה
אתה כל כך שלוו...
בכל מבוך יש יציאה
אך אם אנחנו שם ביחד
זה אומר שזה הסוף...
לא יודעת מי אשם
ואיך השמש לא זורחת
לא יודעת מי צודק
איך הירח שוב קרוב
ומי יודע את הנפש
של אדם בבדידותו
שמשמיים לא נכתב לו
שאהבה היא יעודו...
]
לא יודעת מי אשם
ואיך השמש לא זורחת
לא יודעת מי צודק
איך הירח שוב קרוב
ומי יודע את הנפש
של אדם בבדידותו
שמשמיים לא נכתב לו
שאהבה היא יעודו...
בכל מקום שבו אפסע
אמצא לי את הדרך...