נילי צרויה וניב רז הנם בוגרי בית צבי מלפני כ6 שנים.מאז הופיעו בהצגות שונות בתיאטרונים שונים וטלויזיה וכעת מריצים הצגה בה משתתפים שניהם.בית צבי במסגרת הבמה השלישית שלו בה הוא מארח את בוגריו שהפיקו הצגות באופן עצמאי מעלה את הצגתם"עיר גוססת" מאת הסופר כריסטופר שין הנחשב היום לאחד המחזאים האמריקאיים הצעירים המבטיחים ביותר(בן32 היום).

עיר גוססת עוסקת באישה -קלי-נילי צרויה -שבעלה-קרייג נהרג במלחמת עירק.אחיו התאום-פיטר מבקר ביקור פתע אצל קלי במטרה לעזור לה להתמודד עם האסון שקרה שנה קודם.

העלילה נעה אחורה וקדימה בין הלילה האחרון של קרייג לפני יציאתו לעירק לבין ביקור פיטר.

המחזה בוחן כיצד משפיעה המלחמה על יחסים בין בני אדם בערבוב הכאב,הזכרון וההנצחה.

הבמאי ד"ר אבי ברכר שהנו גם רופא ילדים בחר לביים את ההצגה בה ניב רז משחק הן את קרייג והן את פיטר במעבר בלתי פוסק ורצוף כאמור בין תפקידי שני האחים.

כוון שכל העלילה מתרחשת בחדרה של קלי אנו מודעים מבחינה חיצונית מתי העבר ומתי ההוה על פי החולצה והנעלים של פיטר/קרייג.פיטר בחולצה ורודה(צבע של הומוסקסואל)ונעלי ספורט וקריג בגופיה לבנה או שחורה ונעליים שחורות.

פיטר כנה, חופשי בדיבורו עם עם קלי ומספר לה על נטיותיו המיניות ועל פרידתו מחברו טום.הוא מספר לה דברים אינטימיים ביותר.קריג מתיחס אל אשתו בצורה משונה ,לא יפה ונראה שלא חיו בהרמוניה מוחלטת.

משחקו של ניב מעולה.בשני תפקידיו, השונים מאוד באופיים הוא מצייר שני אנשים שונים עם תנועות שונות אפיניות לכל אחד,התנהגות שונה אל קיי כפיטר וכקרייג.

משחקו מלא גוונים.הוא חי את שני תפקידיו אם כי יותר את פיטר.

קלי עצובה, מאופקת חד גוונית.אין שוני בין העבר כאשר היא עם קרייג ובין ההוה כאשר היא עם פיטר.היא כמעט ואינה זזה ממקומה -יושבת על הספה

אינה מחליפה בגד או פריט כל שהוא לאורך כל ההצגה והמעבר המהיר בין העבר להווה אצלה כמעט ולא מורגש לא בהתנהגות,לא בדיבור או תנועה.

אנחנו יודעים אם אנו בהווה או בעבר בהתאם לצבע החולצה בלבד.

התפאורה-ולנטינה סטץ יפה, מעוצבת היטב, הצבע הלבן שולט בה.

לראות או לא לראות:לא מצאתי ענין רב בהצגה פרט למשחקו של ניב רז.

נכתב על ידי elybikoret , 5/6/2007 11:44