
רוצה לכתוב. כבר שבועות שאני כאן ולא כתבתי כלום. לא יוצא. מכינה קפה עם חלב, מציתה סיגריה. כן, כן, מטפלת בצמחי מרפא אבל מעשנת. צריך לשמור על איזון, אני תמיד אומרת, וטבק ? טבק הוא צמח מרפא...
לוגמת מהקפה. בין שאיפה לשאיפה, מביטה בלהבת הנר הכתום, מרצדת כאילו רוקדת. שואפת, נושפת, נושמת.
שלוש שנים וארבעה חודשים עברו, מסתבר שהזמן טס לא רק כשנהנים... אין יום שאת לא במחשבותיי, בליבי.
כל שיר שמתנגן לו ברדיו. כל כלי הגשה או פסלון של פיה. כל פעם שאני מדליקה נרות שבת. כל מתכון במטבח. ה כ ל מזכיר לי אותך.
כשאני מורחת את ציפורניי בלק - אני רואה את אצבעותייך כשאני מדברת וצוחקת - אני שומעת את קולך כשאני נותנת מעצמי - אני מרגישה אותך ויותר מכל, כשאני מביטה במראה - אני רואה אותך !
אומרים שהזמן מרפא פצעים אבל אצלי בכל יום, מתגברים הגעגועים.
כמה את חסרה לי.
|
תגובות (44)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הנה באתי .
יש אנשים שמשהו במבט שלהם ובנינוחות תופס אותך .
מתי זה היה ? שנתיים ? עדיין החיוך מול עיניי.
קחי אומץ , תכתבי עוד ,דברי את זה בקול רם .
הזכרונות לא ירפו אבל אפשר להשתמש בהם ככלי ליצירה
וכשיוצרים ,דברים זזים בגוף ,בתודעה.
נשיקות עמי.
אין כמו אמא.
הגיע הזמן לפוסט חדש. אפשר לאתגר אותך לכתיבה?
************************
ריגשתתתתתתתתתתתתתתתתתתת
אומרים שהזמן מרפא פצעים
אבל אצלי בכל יום, מתגברים הגעגועים.
כמה את חסרה לי.
כל הקטע
משדר געגועים ואמיתיים
שלך
אפרת
***
הזמן עושה כמעט הכל...
כמעט...
כתבי ילדה כתבי
כתבי על הכלב, ועל כלבלב נוסף
כתבי יש לך חברים בצפון הארץ
כתבי שהיה מגניב בים
כתבי . ילדה כתבי
כתבי שאת יוצרת תרופות מדהימה
כתבי שאת יפה
כתבי ילדה כתבי
גמרתי את כל הכוכבים להיום
אז כתבי שקיבלת ממני חיבוק
תודה לך.
שמחה שנגעתי...
כתבת מרגש ונוגע
תודה
יקירה
הזמן לא מרפא את פצעי הנפש,
הוא רק מקהה את התחושה שלהם...
שולחת לך חיבוק עוטף.
תודה שירי'לה
נשיקות גם ממני
כתבת מרגש..
שלחת חץ מדויק לתוך הגעגוע שלי..
כל כך הרבה זמן..
תודה על הפוסט הזה.
חיבוק ונשיקות וכוכב.....
הי רביד,
המון תודה (-:
מתוקה שלי,
ריגשת אותי מאוד.
אין ספק שהידיעה שהיא גאה רק מעודדת אותי להמשיך.
אוהבת אותך.
תודה דנה'לה
מהרהרת לגבי הפוסט הבא - בקרוב (-:
בשעה טובה
יצא דוקא טוב
וכוכב להמשך כתיבה מרגשת ונוגעת
התעופפתי לי גבוהה לשמיים למצוא לך כוכב מיוחד ומאיר
ששייך רק לך....
מנסה לכתוב תגובה עם רטיבות מה בעיניים....
אחות יקרה שלי, מרגישה אותך...אוהבת אותך ומנשקת אותך.
בטוחה שאמא גאה בך ומתמוגגת מהמקום שהילה נמצאת בו היום.
חיזקי ואימצי דבר יקר מפז שאת
יעל
קבלי כוכב מתוקה יש לך את זה
תכתבי עוד
דנה
תודה לך איש האהבה.
תודה יקירי.
הצחקת אותי... שלוק מהקפה ושאכטה מהסיגריה?
אני מבינה שגם כשאתה מסיר את החלוק הלבן ויוצא מהמעבדה
הכל נראה אחרת... חחח
כתבת יפה
סיבה טובה
לככב
באהבה
נהדרת שלי,
מי יבין אם לא את ???
אוהבת אותך תמיד ולעולם.
בהחלט מרגש
ולא,
לא חושב שהזמן מרפא
אולי מחליש את העוצמות.
עכשיו,
תביאי שלוק מהקפה
ושאחטה מהסיגריה...
:-)
חברה אהובה ויקרה שלי
ריגשת אותי עד מאוד ,
למציאות כזו לא מתרגלים לעולם ,
אולי התדירות משתנה
אבל החור בלב תמיד נמצא .
אוהבת אותך מאוד נסיכה
ענת
תודה אוריתוש.
על מילותייך היפות וגם על הכוכב... (-:
יפה שלי,
תודה. מתגעגעת.
את עדיין באזורי ?
לפעמים אני חושבת שהזמן קצת מקל, עדיין היום התחושה שונה מאשר לפני כמה שנים, אבל יחד עם זאת יש תחושה של חור שהולך וגדל לו... בכל הקשור לאימי כמובן.
אכן אנג'לינה,
ממשיכים כל הזמן והגעגועים מלווים.
תודה.
תודה יקירי.
שמחה שנגעתי.
תודה עופרה'לה.
אכן שמאנית הייתי בגלגול קודם...
אבל היום לאנשים התפיסה הזו קצת מורכבת
תודה על פוסט ראשון - מרגש ויפה כל כך !
שמרי על הבריאות - ומאחלת לך המון טוב !
כוכב שיאיר לך את דרכך....:))
הזמן לא מרפא
הזמן מופרר את הכל
*
היי*
מרגש,
געגועים
זכרונות מפעפעים
לעד
על יד
ואנחנו עוברים
ממשיכים עוצרים
ושוב מתגעגעים
מקסימוס
אומרים שהזמן מרפא פצעים
אבל אצלי בכל יום, מתגברים הגעגועים.
זכרוננו הוא אנחנו..געגועים הם זכנות נעימים.
יפה כתבת ונוגע...
פוסט יפה ונוגע.
אגב, השמאנים מעשנים מקטרת.....
באהבה
עופרה
תודה
אולי תיפתח הדלת לעוד,
על אימי אוכל לכתוב בלי הפסקה...
לקחת אותי בקריאה לתוך הסיטואציה הצלחת הביא ולגעת ולהזכיר
תמשיכי לעשן להדליק נרות ולכתוב עוד,,,
יצא לך טוב
מאד יפה ומרגש
התחברתי