בתמונה: ארבעת האחים לבית קרמר,

נכדי יוסף מאיר קיפל,  ונכדי שלמה קרמר זצ"ל,

שניספו בשואה.

בני שושנה (רייזל) קרמר (קיפל/אייזן) ויואל ניומן קרמר -זכרם לברכה:

..

משמאל למעלה: עוזי קרמר ז"ל
ימין למעלה: עמנואל קרמר ז"ל
שמאל למטה: שלמה קרמר יבדל"א
ימין למטה: יוסי קרמר יבדל"א

http://cafe.themarker.com/nodes/t/650/153/file_0_original.jpg

.. 

פנייה ליוצרים ואמנים להנצחת החסידים בחזון 

אפשר להציע הצעות כיצד לממש את חזון התישבות החסידים בסיוע החוק להשבת רכוש ליורשי נספי שואה ולניצולי שואה

אל:שלמה קרמר -0544-284444

..

ר   ק   ע

-- 

 (בבסיס הנטען כאן: כ-400 מסמכים שנאספו, כולל דו'ח רו'ח ברוידא 1926, על עסקאות הקרקע )

..

451 יהודים חרדים, השקיעו למעלה מ-40 אלף פאונדס ברכישת 16000 דונם, אדמות, שיך אברך, חרתיה וחרבג', חרושת הגויים, היום , טבעון, קרית חרושת, וכו'. כספם נלקח והוכנס לאגודה שיתופית פיקטיבית שנרשמה שלא כדין, ועם כסף זה נעשו פעולות של גאולת קרקע. השקעתם היתה חלק מעסקה של רכישת כ-27000 דונם,  מנוצרי ערבי בשם סורסוק, לקראת סוף 1924.  היהודים, ב-1927, משגילו כי השקיעו באגודה פיקטיבית, דרשו פירוקה. רשם האגודות השיתופיות סירב בטענה שאין להם זכות להתפרק מרצון. רק ב-1938 מינה הרשם את משרד עוה'ד אוסישקין לבדוק ואכן עו'ד קוריאנסקי ממשרדו, פסק שהאגודה היתה פיקטיבית. ב-1939, בשנת פרוץ מלחמת העולם השניה, מונו עו'ד קוריאנסקי ממשרד אוסישקין ומי שייצגו את האגודה, עו'ד שוורץ ממשרד דב (ברנרד) יוסף, לפרק את האגודה. במהלך המלחמה נעשו רוב פעולות הפירוק כאשר היהודים המשקיעים נטבחים ולא יכולים להגן על זכויותיהם ברכושם (כולל סבי יוסף מאיר קיפל ז'ל).

..

יצויין בנוסף כי בבנק המזרחי, חשבון ע'ש סבי שלמה יהושע קרמר ז'ל.

חשבון זה נחסם בפני היורשים.  תלונת החברה להשבת רכוש על בנק המזרחי המסרב לשתף עימה פעולה, נמצאת בידינו. סבי שלמה קרמר ז'ל היה ממיסדי תנועת המזרחי בעיירה סאנוק אשר בגליציה

..

אירועים אלו הובאו בפני החברה להשבת רכוש ללא מענה רציני.

ביבי נתניה, שמכיר אותי כחבר של יוני ז'ל מילדותו, התבקש  להקשיב והבטיח שיעשה זאת לאחר שישוב לשלטון  מניסיוני בעבר הוא יחזור (חזר אלי בתכנית ויסקונסין).

גלעד ארדן שמע את הסיפור מפי עובדת יקרה שלי המתמחה כיום במשרד דודי תדמור והבטיח לחזור. לא חזר.

..

הגשתי מועמדות לניהול החברה להשבת רכוש והצעתי מחצית משכרי כתרומה לניצולי שואה -  כמובן שלא קיבלתי תשובה. 

..

 סיפור ציוני  אישי

..
 יוסף בן חיים, סבי,  היה יהודי חרדי ירא שמים בעיירה טארנוב אשר בפולין. לשולחנו ישבו אשתו בעיילע מבית אייזן וחמשת ילדיו, בכורתו רייזל, הלא היא שושנה, לימים אימי, אלוש, סינק, חמוש ולונקה. פרנסת המשפחה היתה ממפעל קטן, ביתי, לייצור בגדים תחתונים וחולצות ומצויה היתה ברמה סבירה ולא יותר. רב המשפחה, הרב אונגר, גר בקרבת דירת יוסף, רב עם חצר קטנה וענווה של מתפללים. בבית התקיים הריטואל היהודי החרדי של תפילה, מצוות, לימוד תורה וגמרא, מזון יהודי עשיר ושקט, שקט, שקט. יוסף היה אבא מסור וטוב אך מופנם מאד, אציל נפש, נדיב וצנוע. למשפחה היו משפחות קרובות כמו  משפחת שנור, משפחת אייזן, משפחת וינברג, משפחת שרייבר ועוד.

..

נצר לאחת המשפחות, התחתנה עם שלמה קרמר מהעיירה סאנוק, שהתאלמן מאשתולבית נוימן בהיות בנו הקטן יואל בן שלוש בלבד, בעקבות מחלה ולו עוד שני ילדים, אריה ושלום.

שלמה קרמר, היה ידוע כאיש אמיד, בעל מפעל ליצור מיצים ותרכיזים, נצר למשפחת אפרים קרמר שהיה סוחר ביצים גדול, פעיל ציוני בולט בעיירה וממיסדי, תומכי ופעילי תנועת המזרחי בעיירתו. בהשקפת עולמו, למרות היותו סוחר, היה אולי בניגוד  גמור להוויתו המסחרית והתנהגותו , מטיף לערכים ציוניים עכשוויים, ביניהם אולי גם ערכים סוציאליסטים. ילדיו שלום ויואל החזיקו בעמדות סוציליסטיות אך בנו בכורו, אריה ששמר את שם אימו ניומן, החזיק בדיעות ימניות מתונות.

בכורתו של יוסף החרדי, רייזל, מצאה את יואל הסוציליסט שבחבורה, כבחיר ליבה.

..

בשנת 1924, הופיע בבית יוסף החרדי, הרב יחזקאל טויב, הידוע כ"רבי מיבלונה" (היבלונע רבע) והציג עצמו כנציג קרן קיימת לישראל.  

הרב היה יהודי מרשים ומשכנע והוא הגיע בתיאום מראש. בבית יוסף, המתינו לו בעל הבית יוסף, עו"ד ד'ר אריה שפאן, מטעמו ובעיילע (מבית אייזן) אשת יוסף. רייזל הבת הגישה מטעמים לשולחן בחדר האוכל, כשהחבורה מנהלת משא ומתן על גישעפט שעיקרו רכישת 100 דונם בארץ הקודש בכפר חסידים, במיזם גאולת 27 אלף דונם קרקע ממשפחת סורסוק ע"י ה"ידוען" יהושע חנקין. הנה, מתקדמים, משוחחים בשקט רב כמנהג יוסף. רייזל מקשיבה בסקרנות ושומעת כי המקום בארץ הקודש ירוק וטוב. וחותמים. גם נודע שהשכנים משפחת ניישטדאט וגם משפחת רובין כבר חתמו ורכשו גם הן אדמה בארץ הקודש. תנועה גדולה של חסידים, נוהה אחרי היבלונה וחולמת על התיישבות בארץ ישראל. רובם סוחרים ובעלי מלאכה חלקם מוכנים גם להמיר מקצועם לחקלאות. כך, נפרדים כל הג'נטלמנים, ואור נסוך על פני יוסף על כי השקיע את שארית הונו בארץ ישראל לקראת עלייתו ארצה.

 ..

הימים ימים אפורים ומקדירים כשהשלטון בפולין בנוכחות גרבסקי, הולך ומקשיח הכללים של החיים על יהודיו. ליוסף ומשפחתו קהל נכבד של עובדים פולנים שנים רבות, חלק מהם מינקות, חלק תופרות וזאת בנוסף לתופרי משנה גויים שעבדו מביתם. העובדים שחיים בקירבה רבה מגלים פה ושם סימני טינה וקנאה,  אנטישמיות סמויה משהו, מרימים אט אט ראשם.

..

יוסף חיכה לחדשות ממטה התנועה בוורשה בעניין הקרקע והעליה לארץ הקודש ואלו מיאנו להגיע. התמהמהו. החשש החל מקנן בליבו של יוסף שמא הלכה לאיבוד שארית כספו והשמועה החלה לשאת כנפיים שהרבימיבלונה  נעלם עם הכספים. באותם הימים הקשר יקר ומסובך וידיעה אין. מהמטה של התנועה בוורשה מגיעה ידיעה שחסידים שלא רכשו קרקע ושהגיעו כחלוץ לארץ הקודש ולכפר חסידים,  נתקלו במחלות, עוני, רעב תנאי התיישבות קשים שלא הורגלו בהם והצעקה גדולה. התקווה נעלמה והעין הצופייה לציון נעצמה, גם בפחד וחשש מפני המאורעות בפולין עצמה. או אז מגיעה ידיעה נוספת הנוראה מכל, שההנהלה הציונית החליטה לשלוח הביתה לפולין כמה עשרות חסידים שכשלו בחקלאות והודיעה כי אינה מקבלת עוד עולים חרדים פולנים בארץ לעלייה. המטה בוורשה רתח מזעם מאחר וגם החלו סימנים שהכסף ששילמו עבור קרקע מוצא לצרכים יומיומיים וכי ההנהלה הציונית לא עוזרת וכי נרשמה אגודה פיקטיבית שלה כללים של שיתוף שאף אחד מרוכשי הקרקע הסוחרים ובעלי מלאכה לא היה מוכן להם. החלה דרישה להפסיק כל פעילות, לחסל עניינים ולהחזיר את כל הכסף לקונים. נדהמו הרוכשים לגלות שהממשלה הבריטית מתנגדת ולא מוכנה לוותר על ההתאגדות השיתופית  ונכסיה שהיו חשובים להנהלה הציונית ולקק'ל מאד, מאד לגאולת קרקע מערבים.

..

יוסף לא ידע את נפשו מחרדה לממונו שעשהו בשנים רבות מאד של עבודה יומיומית, שעה שעה. השמים קדרו, רוחות רעות מנשבות וכסף אין. עסקים במצב רע וליקווידציה של המון עסקים קטנים של יהודים שרכשו קרקע ונותרו ללא פרוטה. יוסף גם הוא נקלע למצב ביש, ורייזל שניהלה את החשבונות התבוננה בו ערב ערב בעומדו שלוב ידיים לאחור עם גבו לאח, האש יוקדת, שקט בבית, כולם הלכו לישון, אך רייזל שומעת את צרחות המחשבה והחרדה של אביה  יוסף. ולא יודעת. כסף אין, אדמה אין, עלייה לישראל אין, עסקים גרוע, אנטישמיות גוברת ולחץ ברחוב, הבנות פוחדות לצאת החוצה להשתין מפחד וחשש ואמא מלבישה להן סינור כי לבנים יש ציצית שמגינה עליהם כשהם יוצאים החוצה. הבנות לומדות לשאת תפילה מיוחדת שתגן עליהן מפני הגויים בעוברן ליד הכנסייה הכהה בדרכן לבית הספר. הפחד מהגויים גדול והם חומדים את הבנות היהודיות והלחץ גובר והולך.

 ..

יוסף בוכה ליד האח. איך חסמה לו הציונות את דרכו לארץ ישראל, רוקנה את כיסיו ובכך גם מנעה את אפשרויות בריחתו לארץ אחרת בגלל היוקר והשלמונים שיש לשלם לכולם בכל המעברים.

 ..

ניתוק מוחלט מהמטה, פה ושם ידיעה שלא שמעו מהרבי כי הוא נעלם. הבטיח שיאסוף כסף ויבוא לסדר סידורים ולא שומעים ממנו. משפחת ניישטאדט שולחת אחד הילדים להקים גדר סביב חלקת האדמה שרכשה. היא לא ממש מספרת ולא ממש ידוע במישרין שכך הוא. אך עולה מכך תקווה שאכן יש מה לגדר.

 ..

במשפחות הקרובות של יוסף ריטואל החגים, בריתות, בר מצווה, אירוסין, חתונות,לוויות ממלא את החיים. יש במשפחה מי שיש לו יש מי שפחות ויש גם עוני. רייזל נוסעת לסאנוק להתארח אצל יואל בן חורג לדודתה  שנישאה לאביו שלמה. האהבה נרקמה והקשר התחזק. רייזל סיפרה ליואל על עוללות ההנהלה הציונית ויואל לא האמין. הוא האשים את יוסף אביה באנטי ציונות וטען שהציונים בארץ לא יכולים לקבל פרזיטים שאינם עובדים כי צריך להקים מדינה ליהודים. יואל היה בן לשלמה שהיה מראשי תנועת המזרחי בסאנוק ונהג במוחצנות רבה ובפאתוס גדול בכל הנוגע לביטויים הציוניים. בד בבד הוא גם הטיף לערכי שוויון וסוציאליזם למרות עושרו הרב ועיסוקו במסחר. יואל לא סבל הפכים אלו. איך יכול אדם להיות סוחר גס ולנצל עובדים וגם לטעון לשוויון וסוציאליזם. שושנה מאד התרשמה מטיעוניו והתלהבותו האידיאליסטית ונדבקה. בחזרה לביתה, כבר הביטה אחרת אל טענות אביה השקטות והענוות כנגד מוסדות התנועה הציונית אך עדיין פיעם בה החשש שאביה אולי אנטי ציוני הוא. הוא לא דיבר על עלייה מחר, אלא שהילדים כשיגדלו יעלו ויכינו את קליטת כל השאר. כל חברי הקבוצה שרכשו אדמה מהיבלונה דיברו סרה בציונות כי נותרו חסרי כל ונידחים לעלייה ארצה ומשפחת קרמר בסאנוק התעמתה רבות סביב שאלה זו. את כל חשבונו עם ההנהלה הציונית  עשה יוסף בשקט בינו לבינו ובזעם רב. יוסף לא יכול היה להאמין איך יהודים עוללו לו כך ואיך ציונים מונעים עלייתו כשאדמתו מכספו אצלם בשימושם.  גם חשבונו עם משפחת קרמר הלך ונקב.

 ..

מצד שני יחסי רייזל ויואל התחממו והמתח רב וגואה. יוסף מזהיר את רייזל מיחסים עם יואל או מחלום על נישואין לו. האזהרות הופכות אט אט לאיומים. הכל בלחש. בענווה. בכאב. רייזל כואבת את הקרע המתהווה עם אביה אציל הנפש. בגלל אביה המופנם והשקט היא אינה מכירה את סיפור מניעת העלייה מרוכשי הקרקע בכפר חסידים ואינה רואה כמה החשבון הוא ישיר ומיידי בגין עוול נורא שנעשה לאביה.  היא אינה יודעת שגם עליה לארץ הקודש נמנעה אלא גם בריחה לארץ אחרת מפני האנטישמיות הגוברת הפכה לבלתי מושגת כספית. וכך נוקפים הימים, יואל כבר עלה לישראל ומתכתב עימה ומפציר בה. היא יודעת עמדת אביה כנגד נישואין ליואל. היא יודעת שאין סיכוי שתקבל אישור לנישואין.

 ..

ואז, יום אחד מגיע היבלונה לביקור,. הוא מספר ליוסף שיש לו עסקה חלופית נהדרת. במקום הדונמים הרבים שרכש יקבל שטח קטן בהרבה אך במיקום מעולה באדמת מישור ולא הר וליד תחנת רכבת. יוסף מתרצה וחותם ולא מפסיק להלל ולשבח את עסקתו החדשה שהיתה מבחינתו הרע במיעוטו כי כבר וויתר על הכל ולא האמין שיקבל דבר מהשקעתו בארץ הקודש. הוא גם הבין שכבר לא מדובר בתנועה ואולי יוכל בבוא היום לעלות ארצה למרות התנגדויות קודמות של המוסדות הציונים.

 ..

במקביל רייזל תווה את תכניתה יחד עם יואל בחשאי. בארץ לא מחלקים אשרות כניסה ויואל שולח את חיים גזולי יהודי פלשתיני לשאת פיקטיבית את רייזל ולהביאה על דרכונו לישראל. רייזל בורחת מהבית לקרקוב שם בעזרת משפחת שנור היא מתחבאת ממשפחתה שמחפשת אחריה. משפחת שנור ציונית ומבינה לליבה ורואה באביה גם כן דמות אנטי ציונית עם כל ביקורתו על הציונות. גם הם לא יודעים את סיפורו. זה נשמר עימו. כך, יוסף קורע עליה ומעביר כל זכויותיה לאחותה לונקה. נחבאת לה רייזל, עושה סידורים אחרונים בניירותיה, משיאה בשלמונים במשרד הפנים המקומי את הוריה כדי להקרא על שם אביה קיפל וכשמגיע חיים גזולי היא מראה לו את קרקוב היפה ולבסוף הנה עולים על אונייה בדרכם לפלשתינה. חגיגות הסילבסטר על האונייה אינן משמחות את רייזל הלוא מעתה היא שושנה קיפל. היא מבכה את הפרידה הנוראה מאביה האציל ומאימה וכל אחיה ואחותה. אך מנגד, כולה ציפייה דרוכה לקראת פגישתה עם יואל על אדמת פלשתינה. בליל השמחות והקינות מבלבל ומביא את שושנה להחלטה נחושה לעשות את זה. להקים מדינה יהודית ביחד עם יואל, להאבק להתמודד ולעמוד בכל הקשיים. ככל שראתה קשיים, לא תיארה משמעותם. יואל חיכה על הרציף. האונייה עגנה נקשרה וקשה לחכות. נדחפים. המולה. צעקות שמחה, בכי של אושר, מבוכה בקטע שם בין גזולי ליואל. יואל משלם לגזולי 20 לי'פ לוקח את שושנה ביד והולכים בדרכם לאוטובוס לירושלים. תחילת ינואר 1937.

..

בטארנוב מצב רוח דכאוני. יוסף עומד שעות על שעות עם גב לאח, נחנק בגרונו מבכי על פרידה מבתו שמרדה עם המימסד הציוני שבזז אותו ומנע עלייתו, הכל כי לא הצטרף למזרחי ונשאר בחרדיותו. המציאו בלוף שבגלל שהם לא טובים בחקלאות אז לא יעלו אותם ארצה. והוא תקוע כהוגן. מה עושים. הלחצים גוברים. העסק מקרטע. רייזל מנהלת החשבונות המסורה נפקדת. הניהול בלתי אפשרי. האיום האנטישמי בחוץ גובר. המצוקה מחמירה. יוסף  אוסף את כל ילדיו ומספר להם שאין ברירה מוכרחים להצטרף למשפחה הגדולה בקרקוב. שם תהיה אולי יותר פרנסה ועזרה. מגיעים ומתמקמים בפלאשוב, פרבר של קרקוב. מתפרנסים מכל הבא ליד ובעיקר ממלאי של בגדים בלתי מכורים. משפחת שנור עוזרת. הם בנקאים אמידים. הרוחות רעות. ריחות רעים מהתבטאויות ציבוריות וגרמניה מאיימת ומפחידה.

 ..

שלמה קרמר סבי הציוני, אב אבי יואל קרמר, ודודי אריה ושלום, העביר מהונו לארץ ישראל ואף הפקיד ענין שלו, זכויות בבנק המזרחי, הבנק שנוסד ע'י תנועתו , תנועת המזרחי. תכניות עלייה, השקעה בהקמת מפעל למיצים ותרכיזים וכו'.  

..

שושנה בארץ, מתמקמת בירושלים ו ב-18.1.1938  ויולדת את בנה הראשון עוזי קרמר, לימים מנהל מחלקת החינוך בראשון לציון ומנכ'ל חוות הנוער הציוני בירושלים..  מהאקורדיוניסטים הראשונים שהנעיםבשנות החמישים,  בזמר ארועים בירושלים, נפטר בגיל 57 ולו 4 ילדים. 

ברוב שמחה כותבת ליוסף אביה. אביה מקבל את המכתב ומתלבט ובוכה ונקרע ומתגעגע , פותח ואתו וקורא: נולד בירושלים בן זכר עוזי מרדכי שמו. לא יודע את נפשו, ממרר בבכי ונקרע ונחנק בדמעותיו. קורא בהמשך את בקשתה שישלח את הדוקומנטים של האדמה ליד תחנת הרכבת שיוכלו לטפל בה. ממשיך וקורא שרייזל רוצה לבוא עם עוזי לביקור. הוא סופק את פניו בכפותיו, יוצא מחדרו ובצעד מדוד שקט וזהיר ניגש לבעיילע ומספר לה. בעיילע, משתוללת משמחה ומייד רצה לחפש מעות לצאת לקנות מתנה לשלוח לילדה בירושלים. יוסף ובעיילע הולכים לחנות השמיכות שם קונים את ה"פערענע" – שמיכות פוך פולניות מנופחות. משם אל סניף הדואר, דוחסים היטב את השמיכות לארגז הקרטון, רושמים את הכתובת בירושלים, כותבים גלויה ושולחים. עם כל שמחתם את המגרש לא התכוונו כבר לתת לרייזל כי הבטיחו ללונקה הצעירה. כתבו גלויה והודיעו כך לרייזל שאת הדוקומנטים לא יעבירו מאחר והמגרש נועד לנדוניה ללונקה. שולם, שולם עד גבול.. לא נותנים ככה מגרש. שושנה מבררת בירושלים דרך להגיע להוריה בפולין. יואל כותב לאחיו אלוש על תכנית נסיעתה. בחוזר מתקבלת אגרת המזהירה בכל לשון שלא להעיז להגיע כי הגרמנים בשער ומסוכן ליהודים. יוסף יודע שאין לו מה לפנות לשנור לעזרה בנסיעה לאמריקה. הם ציונים ולא יסייעו למעשה שכזה. לארץ אין מה לדבר כי לא נותנים אשרות וגם אין כסף.

 ..

אט אט מתחיל לחץ על היהודים והם מתגודדים בפרבר.

 ..

בישראל, מתחת לאפה של שושנה קרמר, בת יוסף מאיר קיפל, יושבים להם ביורוקרטים של ההנהלה הציונית, קק"ל, הכשרת הישוב ורשם האגודות השיתופיות ו"מגלגלים" תכניות מה עושים עם רכוש החסידים המאוגד באגודה שיתופית פיקטיבית בשם "נחלת יעקב".

 ..

 משנכנסו הגרמנים, ביום בו נכנסו לדירה השכורה, סגרו עליהם את הגטו בפרבר.

 ..

עורך דין קוריאנסקי ממשרד עו"ד אוסישקין מתמנה בארץ יחד עם עו"ד שוורץ ממשרד דוב יוסף לפרק את נכסי אגודת נחלת יעקב הפיקטיבית.

 ..

באחד הניסיונות הצליחו יוסף ומשפחתו לברוח מקרקוב אל המשפחה בעיירה וויאליצ'קה. בבית החרושת של חיים שנור, הכינו להם את אחד מאולמות היצור למגורים. שם גרו עד שבאוגוסט 1942 הגיעו הנאצים במהומה והוציאו את כל היהודים מהבתים, ריכזו אותם בכיכר ולקחו את הזקנים כמו שאבסע לצעידה אל היער, אל הבורות, את הצעירים סינק ואלוש לעבודה ואת יוסף מאיר וביילע ולונקה הילדה למחנות טרבלינקה או מאיידנק.

 ..

 סבי שלמה קרמר, אשתו ודודי מצאו מחבוא בתעלות ביוב בעיירה סאנוק. כלבים מורעבים נשלחו לתעלות ועשו עבודה שלמה ומלאה אולי חלקית, ויתכן ואף טוגנו בחביות שמן רותח. זאת לאחר שדודתי טושקה (יונה) חטפה נשק מנאצי שפקד את ביתם וירתה בו למוות. 

..

בפלשתינה המפרקים של רכושו של יוסף בנחלת יעקב מתחלפים והנרי קנטרוביץ האפוטרופוס הכללי מתמנה להמשיך לפרק את האגודה הפיקטיבית.

יוסף סבי ברכבת, במחנה, במשרפה עם סבתי בעיילע ודודתי לונקה, אז קליין הביורוקרט מהאפוטרופוס מתחיל להעלות ספקות לגבי זכויות של יוסף בקרקע, ב- 1140 דונם שנותרו בחרתיה. דודי, אלוש וסינק בניו הצעירים של יוסף נלקחים לעבודה במפעל מדי צבא, פורצת שם שריפה והם נעלמים עם החיים במחנות.

 ..

הנרי קנטרוביץ עושה עסקים עם קק"ל ברכוש של יוסף. קנטרוביץ המפרק ואוסישקין מקק"ל משוכנעים שיהודים לא יצאו חיים ולא יבואו לתבוע את רכושם ומציעים שקק"ל תתחייב כלפיהם אם במקרה... ותיקח את רכושם בתשלום קל.

 ..

חיים (חמוש) הצעיר שורד. נועם התנהגותו מחבבת אותו על משפחת קצין נאצית שמגינה עליו. כך הוא עובר את זוועות המלחמה. בשובו לאחר המלחמה לוויאליצקה כבר לא נותרה משפחה.

 ..

בפלשתינה הממונה על רכוש אויב הבריטי לא מאשר לקק"ל לעשות עסקה עם המפרק כי רואה מצב בו יהנה מהיעדרות הנספים והקרקע תשאר בבעלותו.

--

פברואר, 17, 1943, עמנואל נולד לשושנה קרמר. בן שני. לימים מורה למדעים וחוקר, נפטר בגיל 45 אב ל-5 ובהם בנו ד'ר בועז קרמר, זוכה מדלית כסף טניס זוגות נכים, בייג'ין 2008.

 ..

בוויאליצ'קה נפגשו  לולה שנור, השק שנור, נתן שנור ואברהם שנור, שלום ושימק שרייבר. חיים הגיע לניו-יורק, לולה לאוסטרליה והשאר לישראל, כאן הקימו את בית החרושת "נייר אחדות" שהתקיים בחיפה כמעט כמונופול של צורכי נייר לשנים רבות.

..

17, מרץ, 1946, נולד לשושנה קרמר, בן נוסף, שלמה קרמר, לימים, כלכלן חברתי, בוגר אגף התקציבים באוצר,  ממניחי היסודות למדיניות השבה לעבודה של מקבלי קצבאות תוך הפחתת העסקת עובדים זרים .ולו 3 בנות .

..

קמה מדינת ישראל ופירוק אגודתו של יוסף ז"ל החרדי לא הסתיים. לא כל כך נוח לבריטים לפרק אגודה שמרבית חבריה הפיקטיביים, בעלי הזכויות שנותרו בה נשמדים בזוועת פולין. רשם האגודות של ממשלת ישראל והמפרק גרין ורבינוביץ מטעמו משלימים את הפירוק וקק"ל זוכה בקרקע העיקרית. הרוכשים זוכים במעות קמוצות המופקדות באפוטרופוס.  

..

1951, חיים קיפל פונה לקק'ל מבקש את הקרקע ונשלח אל עו'ד שפאן, עוה'ד של אביו. הנ'ל טוען שללא מסמכים אין מה לעשות. וכאן תם המעשה הציוני המדומה: הקרקע, השקעתו של יוסף ז"ל,  סבי שלא הגיע כי נמנע ממנו ע"י ההנהלה הציונית, נספה ואדמתו נלקחה או ע'י הכשרת הישוב או קק"ל. 

..

הורי ז'ל ודודי שיבדל'א הרימו ידיים. האמינו שאין מה לעשות. דודי החי בניו-יורק אומר שלא נעים לתבוע את קק'ל, שלה תורמים חבריו יהודי הגולה כל חייהם.

לאחרונה איתרתי מספר טוענים לזכויות לירושה. ניסיתי לזמנם להתאגד מול השלטונות. נדרשו לשלם 100 שקלים להשתתפות בהוצאות ההתכנסות. הם, כמו הורי ז'ל, אינם מאמינים. 100 ש'ח לא היו מוכנים לשלם בגין למידת הענין. גם הורי לו היו חיים, לא היו משלמים. האפוטרופוס הכללי ונציגי השלטון האחרים נהנו כנראה מזריעת "חוסר האונים" הזה...

..

בן רביעי נולד לשושנה קרמר, יוסף קרמר, ע'ש סבי יוסף מאיר קיפל.  חי בגבעתיים מתפרנס בתל-אביב  ולו 4 ילדים

.... 

סוף דבר - הקרבה

..

הקרבה מדהימה של שני סבי, יוסף מאיר קיפל אלהים יקום דמו, שלמה יהושע קרמר אלהים יקום דמו (שגם על שמו קיים חשבון "מסורב מגע" בבנק המזרחי והוא היה ממיסדי תנועת הפועל המזרחי בעיירה סאנוק),  הורי, שושנה (רייזל קיפל) קרמר ז'ל, ואבי יואל קרמר ז'ל, שגם אימצו שני ילדים ניצולי  שואה בני דודים של אימי, אלתר ויצחק וינברג שיבדל'א, בנוסף להבאת 4 בנים וגידולם בתנאי צנע וקושי, ששנים מהם נפטרו בטרם עת, עוזי קרמר ז'ל ועמנואל קרמר ז'ל,

 זה ביסוד הקמת המדינה היהודית הנפלאה שלנו.

..

תיקון גדול דרוש לה למדינתנו,

לברר ההיסטוריה האמיתית והמדויקת של ההקרבה,

ע'י חינוך ילדיה ובחזית עתידה !!!