פוסטים פופולאריים
-
שחרורו גז - מבקשת גופתו של רון ארד
21/10/07 | 503 צפיות
-
הפוסט הבא
17/1/10 | 632 צפיות
-
אטרף- מכור
18/12/10 | 11 צפיות
-
שיר פסימי
16/6/07 | 571 צפיות
-
רצים אחרי פנטזייה
24/8/07 | 1175 צפיות
-
וודסטוק- וחנוך לווין
29/8/09 | 883 צפיות
פוסטים אחרונים
- במחלקה הסגורה 23/10/15
- פסח בשער-וגם שבועות 2/4/15
- לא שירי מצוקה 13/3/15
- אחלה סבבה 24/2/15
- לבך 31/1/15
- נוסחה 27/1/15
הניחו להולכים..-התנועה לצמצום העיסוק בנעדרים
הניחו להולכים...- התנועה לצמצום העיסוק התקשורתי בנעדרים.
ב60 שנות קיומה של המדינה קודש הערך של אי נטישת פצוע בשדה הקרב. בשנים האחרונות הוא הפך לדמון המאיים ומבלבל את מצבנו הביטחוני-פוליטי. הנושא של שחרור ומידע על חטופים ונעדרים הפך למיתוס תקשורתי שפועל הפוך, מסבך את המצב והופך לחרב פיפיות נגדנו . עם כל ההבנה והאמפטייה למשפחות של חיילי צהל אי אפשר לתת לרגשות שלהם לנהל את מדיניות הממשלה .חשיפת היתר של משפחות , אמהות ואלמנות הנעדרים הופכת לגורם מתיש הקובע סדר יום תקשורתי מעוות שמשמש מטרות הפוכות. התנועה שמה לעצמה מטרה של הצבת מראה על התופעה המוגזמת . וקביעת סדרי יום ועדיפות שונים בנושאים הללו . |
תגובות אחרונות
-
אודי בן סעדיה
בתגובה על רוצה למות ----- בעיקר שיר
-
olikerd
בתגובה על לבך
-
יפעתאוקוונגוט
בתגובה על נוסחה
-
אמיר איש אברהם
בתגובה על עידן המשורר
-
ליריK
בתגובה על קרקס הבדידות הגדולה
-
ואחרי ככלות הכל
בתגובה על ))
תגובות (13)
התוכן ננעל וכעת לא ניתן להגיב.
/null/text_64k_1#
לדוד מה שהיה פעם מתאים לפעם היום אנחנו יודעים שהממשלה משחררת אסירים ביטחונים
ללא תמורה ולכן כל הסיפור הזה שלא להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות הוא טעות יש לפעיל מחבש לחציים על מקבלי ההחלטות אין שום ערך באי החזרת האסירים הבטחונים כנגד החזרת החיליים
שלנו כי אחד שלנו שווה פי אלף 100000 ואני לא חושב ששום אמא לא צריכה להמתין או
לשתוק ההפך כמה שיותר לחץ על הנושא ועם חבל למדינה לשחרר אסירים אזי לאחר שיחרורם
שידעגו לחסל אותם כמו שצריך לחסל עכשיו את קונטר למען סגירת מעגל ולא להמשיך את סבל ההורים עד אין קץ שמימילא בסוף משחררים אותם אחרי שטחנו את המשפחות
תודה אלון
לא חושב שזה שייך למנהיגות
דווקא אולמרט מאד מבין ומנסה למזער את נזקי הקמפינים התקשורתיים .
יפה כתבת דודו . זהו פוסט חשוב ויש צדק בדבריך.
עם זאת המצב שהזכרת בכל הנודע לתקשורת נובע כמובן מחולשה מנהיגותית או חוסר במנהיגות בכלל.
אם היתה מנהיגות שמקבלת החלטות ומובילה לא היה מקום לכל הכאוס הזה.
קטונתי
עם כל הכבוד למנהיגים שלנו, וחשוב להעניק להם כבוד עמוק
והוקרה על כל המאמצים שלהם
אכן, יש פנים לכאן ולכאן
הרמטכ"ל לשעבר, דן חלוץ, בראיון לנחום ברנע ב"ידיעות אחרונות": "חד-משמעית - צריך לבצע את העסקה, כולל שחרור סמיר קונטאר". עם זאת, הוא הבהיר כי "אין מקום לטעות, השניים אינם בחיים. המחיר שחיזבאללה מבקש הוא תמורת גופות" ......
"שלא יהיה מקום לטעות - השניים אינם בחיים. המחיר שחיזבאללה מבקש הוא תמורת גופות. קונטאר יושב בכלא 30 שנה. אם יישב עוד חמש, תועלת נוספת לא נקבל ממנו. הייתי מעדיף, כמובן שיסיים את חייו בתא סגור, אבל אם התוצאה היא שמשפחות רגב וגולדווסר ישארו תלויות באוויר, חייבים לשחרר".
"לא די להסתכל על המחיר החיצוני. צריך להסתכל גם על המחיר הפנימי - מה עושה השבי לאמא הישראלית. המשקל של הורי החיילים הולך ועולה עם השנים. אפשר לאהוב את זה, אפשר לא לאהוב, אבל אסור להתעלם".
אכן אתה צודק
לנו אין את התמונה השלמה
ויחד עם זאת אלו השולטים בתמונה הרחבה והשלמה חשוב שיקשיבו לפידבק , חשוב שירגישו את הקולות, זה גם מועיל.
שבת שלום
דודו רב שלומות
אני ממש נהנה מכתיבתך הצודקת, התקשורת עם שאיפת הרייטינג שלה דורסת כל חלקה טובה בתפקוד נכון של הממשלה במיוחד בנושא כאוב זה, שים לב מה נעשה בערוצי הטלויזיה ובעתונות - כשמונים אחוז מהזמן ומדפי העתון מלאים רק "בטיפול" הקלוקל שלהם בנושא, הם בפרוש מודיעים לאויב שאפשר להעלות את המחיר ובכך לעצור את התהליך, לקומם את ההמונים ולהוכיח בכך שראש הממשלה אשם בעיכובים, תהליך זה נמשך ממלחמת לבנון השניה בה שמשה התקשורת כמודיעין חי לאויב והתכוננותו שיבשה מהלכים בשטח - והם מודעים לכך ומנסים להסיר את הכתם האחרון שעשוי להפריע להם להתנהל בשליטה מלאה בנעשה, ראש הממשלה טעה בכך שלא סתם להם את הפיות בזמן אז היום היינו אחרי הפרשות האלה, עד כדי כך הם קיצוניים שאת ביקורו של האיש מספר שלוש בעולם - נשיא צרפת, ידיד ישראל- שעלה לרגל אל ראש הממשלה - הם הצניעו בעמודים האחוריים של העיתונים ובסוף החדשות הטלויזיה בכך הם עשויים לפגוע קשות ביחסים החמים בין שתי המדינות - אני איתך.
בברכה אמיצה - ירמיק.
עם כל רגישותו של ידידי ....:) אני חושב ועומד על דעתי שהטיפול בעייתי ומגובה בלחץ תקשורתי בלתי סביר בעליל . תראו מה הולך עכשיו . בגצים יחצניים , יועצי תקשורת
ודמעות מיותרות של אלמנות ששום דבר לא יחזיר להם את ההולכים .
רגב וגולדווסר כבר לא בחיים . מה המחיר שאנחנו משלמים על גופות ?
הגיע הזמן להפסיק את הספור הזה . עם כל האמפאטייה הנושא הזה של נעדרים הוא פרה קדושה שלא עוזרת לאף אחד , כמו הרבה דברים אחרים - צהל הגדול והלא חכם , התנחלויות ועוד ועוד ..
אבל אני משאיר משהו גם לתנועות אחרות :))
ועם בפוליטיקה עסקינן אין מיותר מבחירות מוקדמות , מחזיק תנר לאולמרט שיש/רוד את הקדנצייה, ובטוח שבערמתו הוא יצליח .
מצטרפת, אודי, לא יכלתי לכתוב את זה טוב יותר
כמה רגיש אתה אפילו בבקורת ובכמעט תוכחה
צה"ל החזק בעולם לא מפקיר שבויים...
חחח הכל סיסמאות ריקות מתוכן,
הכל חרטא אחת גדולה.
גם אנחנו
יש דברים שמותר לחשוב ואולי אף לדון בם בפורומים מצומצמים ובכל זאת לא מעלים אותם על במה ציבורית. מקבלי ההחלטות מודעים היטב למה שתיארת ואלמלא כך, מזמן היו משלמים כל מחיר ומשחררים את מי שצריך. לא כך הוא. עדין את המו"מ מנהלת הבינה ולא הרגש.
ובכל זאת להקים תנועה שכזו, זו איוולת, אטימות ובזבוז אנרגיה. האינטרס הלאומי הוא קידוש ערך אי הפקרת הפצוע ו/או החטוף ו/או הנעדר ולו משום שכל חייל במדינה חשוף לסיכון הזה וצריך שידע שהמדינה מוכנה לשלם מחיר יקר בעבור חייו. אם כך ואם כך לעניות דעתי הפוסט הזה מוטב היה שלא יכתב.
תודה
רענן
מסכימה איתך לא מפקירים בעקרון, וצריך תמיד לבדוק לגופו של ענין
בגדול כמו בדמוקרטיה טובת הרוב קובעת וצריך כל הזמן להפעיל ולחמם את הלב היהודי...
נו באמת דודינקה
אנחנו בקושי מצליחים להזיז את עצמנו
מהמטבח למחשב.....
:-)
ולגופו של עניין - גם אם יש משהו בדבריך -
במובן שהכל היום נהיה פתוח למניפולציה ו"ורועש" רגשית.
אמא של אודי גולדווסר כותבת על המחשב (כמוך....)בסערה גדולה
מכתב לראש הממשלה ותוך שנייה זה מוצא את דרכו לתקשורת. -
יש גם חשיבות גדולה לדרך שבה נאמרים דברים.
ברור שבשביל לנהל דברים צריך נפש יותר "קרה" שתשקול
דברים בצורה יותר מאוזנת, (אגב גם זה לא מקורי במיוחד - רון
בן יישי כותב על זה כבר הרבה זמן) אבל מכאן ועד
"הניחו להולכים" -נו באמת דודי.
איזה אמירה זאת כלפי כל מי שאי פעם חשב לסכן את עצמו למען המדינה
(גם בערבות הסוערות והבוכיות של הלהקה הצבאית :-)
ואנחנו יודעים גם עוד היום - המשפחה של רון ארד דווקא שתקה אז
ונתנה ל"אלה שיודעים לנהל את העניניים" לעשות את העבודה
בלי לחץ.
יכול שהדברים לא היו מתפתחים בדרך אחרת.
יכול שזה היה כמעט בלתי נמנע במציאות המזרח תיכונית הכאוטית
שבה אנחנו חיים. אבל אין ספק שמהרבה בחינות סיפור רון ארד
הוא קו פרשת המיים - המשפחות היום (רגב גולדווסר ושליט)
כבר לא ממש משוכנעות שהדבר הכי חכם והכי נכון הוא
להחריש....