כותרות TheMarker >
    ';

    מחשבות מלונדון

    על לונדון, על תל אביב, ועל בכלל.
    כל הדברים שמעניינים בחיים.
    מתחילים מהעבודה - סלולרי, אינטרנט וכאלה.
    וממשיכים בחיים שמעבר - חברים, אוכל, מוסיקה וכל היתר.

    הדרך לעבודה (רצופה תמונות טובות*)

    47 תגובות   יום חמישי, 19/6/08, 12:17

    מאז שהתחיל להתבהר ולהתאורר בבקרים (מלשון אור - בחורף קמנו לתוך חושך), התחלתי ללכת מדי פעם לעבודה. מדובר במסלול של כשעה הליכה, אבל השעה הזו עוברת כל כך מהר.

    כל יום נראה אחרת, הדרך מלאה גירוים ושינוים. יש כמה נקודות שבהן אני תמיד מרגישה/חושבת אותו הדבר, וכמה נקודות שבהן אני תמיד תוהה אם כך זה נראה אתמול, או אם אי פעם הייתי כאן קודם.

    אז נתחיל:
    הפניה הראשונה מהבית שלנו (אחרי כדקה של הליכה), מביאה אותי לשדרה הזו. בחורף היא היתה כולה ערומה, יכולתי לראות מקצה הגבעה עד לקצה השני. עכשיו היא כולה מלאה בעלים האלה (יש לזה מילה באנגלית -leafy). בירוק הזה, וכשיש שמש שחוזרת בין שמיכת העלים, זה בכלל הופך את כל החויה להליכה בשדה של הבהובים ירוקים.
    השדרה

    נקודת הציון הבאה היא אחרי חציה של כביש די ראשי, כשאני נכנסת לתוך אחת השכונות היותר טרנדיות של לונדון. פול מקרתני גר כאן (אל תשאלו אותי בדיוק איפה), וקיית מוס, והשמועות אומרות שאפילו אברם גרנט. מיטב הידוענים. והבתים בהתאם.

    אני עוקבת אחרי השיפוצים בבתים, המכוניות בחניה, אני בודקת מי כבר ער ומי עוד ישן, למי יש ילדים, ועוד ועוד פרטי טריוויה קטנים.
    כמה בתים לדוגמא:
    בית 1
    האורות לצידי הדלת עוד דולקים. מסתמן שכאן עוד ישנים...

     

     


    בית 2
    שני מרצדסים בחניה, כנראה שהעוזרת כבר יצאה לקניות עם הג'יפ


    בית 3
    את הבית הזה רק סיימו לשפץ השבוע. הוא עדיין נוצץ והלבן בוהק.

    ואז פתאום בתוך היופי והשפה הארכיטקטונית הזו מופיע הבית הזה... שיכול היה בקלות גם להתאים בתל אביב.


    בית 4
    איך יודעים שאנחנו עדין בלונדון - לפי הוילונות. למרות שלא רואים בתמונה, לכולם כולם יש וילונות לבנים בחלונות.
    ואם מישהו פעם יזמין אותי לשבת על אחת המרפסות הלבנות אני מאוד אשמח, כי הנוף שלהם הוא הפארק.... התחנה הבאה במסע שלי.

    קודם כל אני צריכה לחצות את התעלה... זו התחילה בקמדן ותסתים אחרי הפארק.
    תעלה

     

     

    בכניסה לפארק יש התפצלות דרכים. רוברט פרוסט היה אוהב את זה. עבורי - ימינה זה ללכת לשוטט, חופש, איבוד. שמאלה - קו ישר (פחות או יותר) לעבודה.
    הדרכים מתפצלות


    אחרי כמה דקות הליכה פתאום קו האופק נפתח... והמרחב של הפארק הזה מתברר. ברחוק רחוק רואים את מגדל התקשורת של BT אותו אני רואה מחלון המשרד שלי (מהצד השני).
    האופק

     

    עוד כמה דקות חולפות, ותמיד מגיעה נקודה שבה אני מוכנה להתמקם על איזה ספסל, ולהמשיך את הבוקר שם. כל פעם אני בוחרת ספסל אחר. ספסל

     

     

    אבל אין ברירה, ממשיכים בהליכה.

     

    וזהו, נפילה מהירה לתוך הרחוב הסואן, והנה אני במשרד.

     

    בוקר טוב.

     

     

     

     

     

    * כתבתי את הפוסט הזה בהשראת הפוסטים היפהפיים של עמיר, וכנרת

    דרג את התוכן:

      תגובות (47)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/7/08 19:52:

      צטט: noontet 2008-07-01 19:09:36


      הדס,

      הפוסט שלך כל כך יפה ונהדר

      שמגיע לך פרס הישארות בלונדון

      אני כל כך מתגעגע ללונדון,

      שזו הייתה ממש 'התעללות'

      לראות את התמונות.רגוע

       

      נעם.

       

      תעשי לי טובה,

      תשלחי לינק בכל פעם שאת כותבת על לונדון.

       

       

       תודה על המחמאות! אני מכירה את הרגשת 'ההתעללות'. הגעגועים קשים.

       

        1/7/08 19:09:


      הדס,

      הפוסט שלך כל כך יפה ונהדר

      שמגיע לך פרס הישארות בלונדון

      אני כל כך מתגעגע ללונדון,

       שזו הייתה ממש 'התעללות'

       לראות את התמונות.רגוע

       

      נעם.

       

      תעשי לי טובה,

      תשלחי לינק בכל פעם שאת כותבת על לונדון.

        

       

        27/6/08 11:33:

       העונג כולו שלי! 

      צטט: ehudamir 2008-06-27 10:22:00

      בדרך כלל על האדם להיות זהיר מאד בכוכביו, שכן מלמעלה קוצבין לו מלאכי מרום רק אחד ליום, אבל אני לא אוהב לדחות סיפוקים, ועל כן - כוכב.

      כאחד שינק ויונק - מרחוק, לצערו - הווייה בריטית מעודנת עם חדרי הסבה אפלוליים של מועדונים יוקרתיים, לבי נכמר על עצמי, על שאני כאן ולא שם.

      אז תודה על הביקור.

      עם שתי ילדות וכלב אתקשה לבקר בלונדון או בכל מקום תרבותי אחר (חוץ מהמחקרים האנתרופולוגיים על ירושלים מכורתי) בשנים הקרובות, ועל פוסטך - תודתי.

       

        27/6/08 10:22:

      בדרך כלל על האדם להיות זהיר מאד בכוכביו, שכן מלמעלה קוצבין לו מלאכי מרום רק אחד ליום, אבל אני לא אוהב לדחות סיפוקים, ועל כן - כוכב.

      כאחד שינק ויונק - מרחוק, לצערו - הווייה בריטית מעודנת עם חדרי הסבה אפלוליים של מועדונים יוקרתיים, לבי נכמר על עצמי, על שאני כאן ולא שם.

      אז תודה על הביקור.

      עם שתי ילדות וכלב אתקשה לבקר בלונדון או בכל מקום תרבותי אחר (חוץ מהמחקרים האנתרופולוגיים על ירושלים מכורתי) בשנים הקרובות, ועל פוסטך - תודתי.

        24/6/08 14:20:

      מקסים, וכיף לך, ותודה על השיתוף! מאוד פוטוגני, המקום הזה.

        21/6/08 14:20:

       תודה! 

      צטט: רםרוזן 2008-06-21 10:23:41

      פוסט מדהים ומדוייק.

      אני בדרך לברנט קרוס :-)

       

        21/6/08 10:23:

      פוסט מדהים ומדוייק.

      אני בדרך לברנט קרוס :-)

        21/6/08 09:11:

       

      לונדון. לונדון. לונדון. לונדון. לונדון.

      http://www.notes.co.il/boaz/20806.asp

       

       

       

       

       

       

       

      צטט: בלאק סמארה 2008-06-21 07:00:07

      אני מאוהבי לונדון ואנגלופילית קנאית.

      גרתי שם ב-86'.

      מקנאה במי שגר שם עכשיו (ובשבילו לונדון זה כאן, לא שם)

       

      בועז - תודה על הפסקול :)

       

        21/6/08 07:00:

      אני מאוהבי לונדון ואנגלופילית קנאית.

      גרתי שם ב-86'.

      מקנאה במי שגר שם עכשיו (ובשבילו לונדון זה כאן, לא שם)

       

      בועז - תודה על הפסקול :)

        20/6/08 22:47:

       המממ... בערב אני לרב נדחקת באנדרגראונד (ב-northern line הידוע לשמצה). הרכבת בדרך כלל מגיעה מהר, ואין יותר מדי בעיות, הבעיה היחידה היא העדר החמצן מתחת לאדמה, שזה ממש לא כייף. הפארק ללא ספק עדיף. 

      צטט: avib007 2008-06-20 22:15:25

      מחייךיפהמאוד,רק לא סיפרת איך את חוזרת מהעבודה...שוב ברגל?באותה הדרך?באוטובוס אנגלי?רכבת?

       

       

        20/6/08 22:45:

       לא התכוונתי :-)

      צטט: yifatcohen01 2008-06-20 21:39:10

      נו גרמת לי לקנא..

       

        20/6/08 22:45:

       רב תודות. ולעבודה... (על הפוסט כמובן :-))

      צטט: רחל הפסיכולוגית 2008-06-20 20:48:31

      פוסט יפה ומיוחד. ואני גם בעד פרוייקט של "הדרך לעבודה".

       

        20/6/08 22:44:

       ספר! ספר! (אמרה כשברקע הדיוידי של גאווה ודעה קדומה...)

      צטט: עמיר 2008-06-20 20:02:07

       

      צטט: הדס שיינפלד 2008-06-20 19:44:52

      לא צריך לבחור :-) אני כמובן מתחברת ללונדון הרבה יותר. מרגישה פה כמעט בבית, מבינה את האנגלים. פאריס היא זרה, אבל מפתה. זה סוג אחר של רגש והרגשה.

       

       

      אולי אספר פעם איך הייתי (כמעט) אנגלופיל, והמרתי את דתי לזו שמעבר לתעלה .

      כך או כך, אהבת הספרות האנגלית עדיין נטועה חזק מאוד, וגם האהבה ללונדון.

       

       

        20/6/08 22:15:

      מחייךיפהמאוד,רק לא סיפרת איך את חוזרת מהעבודה...שוב ברגל?באותה הדרך?באוטובוס אנגלי?רכבת?

       

        20/6/08 21:39:

      נו גרמת לי לקנא..

      פוסט יפה ומיוחד. ואני גם בעד פרוייקט של "הדרך לעבודה".
        20/6/08 20:02:

       

      צטט: הדס שיינפלד 2008-06-20 19:44:52

       לא צריך לבחור :-) אני כמובן מתחברת ללונדון הרבה יותר. מרגישה פה כמעט בבית, מבינה את האנגלים. פאריס היא זרה, אבל מפתה. זה סוג אחר של רגש והרגשה. 

       

       

      אולי אספר פעם איך הייתי (כמעט) אנגלופיל, והמרתי את דתי לזו שמעבר לתעלה .

      כך או כך, אהבת הספרות האנגלית עדיין נטועה חזק מאוד, וגם האהבה ללונדון.

       

        20/6/08 19:55:

       אני מסמיקה. תודה תודה.

      צטט: sleepy strange 2008-06-20 19:52:06

      פוסט יפהפה שכזה, דורש את הפסקול ההולם.
      .
      אז הנה, בבקשה

       

        20/6/08 19:52:
      פוסט יפהפה שכזה, דורש את הפסקול ההולם.
      .
      אז הנה, בבקשה
        20/6/08 19:44:

       לא צריך לבחור :-) אני כמובן מתחברת ללונדון הרבה יותר. מרגישה פה כמעט בבית, מבינה את האנגלים. פאריס היא זרה, אבל מפתה. זה סוג אחר של רגש והרגשה. 

      צטט: rikyc 2008-06-20 19:36:58

      תודה, הדס. שמחה לשמוע.

      וגם התגובות, פשוט מתנה לסוף השבוע. פותח עיניים לראות כמה יופי בלתי נתפס יש במקום אחר. הייתי פעמיים בלונדון, אהבתי אותה מאוד. הרבה יותר מפאריס למשל.

       

        20/6/08 19:36:

      תודה, הדס. שמחה לשמוע.

      וגם התגובות, פשוט מתנה לסוף השבוע. פותח עיניים לראות כמה יופי בלתי נתפס יש במקום אחר. הייתי פעמיים בלונדון, אהבתי אותה מאוד. הרבה יותר מפאריס למשל.

        20/6/08 19:16:

       מעולה ! 

      אל תדאגי השמש תזרח גם בלונדון הקיץ.

       

      צטט: הדס שיינפלד 2008-06-20 18:15:31

       המלצתך התקבלה בברכה, ותיושם. כמו גם שייט לגריניץ', ואולי אפילו להמפטון קורט...

      רק צריך לקוות שיהיו מספיק ימים יפים. אמן.

      צטט: taya1 2008-06-20 17:10:58

       

      אח לונדון, לונדון. כתבת על הפארק האהוב עלי והקאנל.

      ממליצה על שיט בקאנל - אולי תביאי לנו פוסט משיט בתעלה ?

       

       

        20/6/08 18:38:

       

      אכן קרוב...

      ההולי בוש היה ביתי השני (-:  גרתי ממש כמה מטרים ממנו בסוף המדרגות של

      ה- Holly Mount וזה אחד המקומות הראשונים בו אבקר בביקורי הבא.

       

      לגבי Hampton Court... כל פעם שאני שומעת את השם הזה אני מתחילה לצחוק... עדיין זוכרת את הסיור המודרך שם עם מדריכים מיומנים, לבושים בתלבושות ברוח התקופה ומצליחים לספר, להסביר ולהעביר תחושה אמיתית בליווי הומור (בריטי) משובח שגרם לנו לצחוק בלי סוף. בפרוש מומלץ ! ... ובחודשים הקרובים צפויים לכם שם לא מעט ימים יפים (-:

       

      צטט: הדס שיינפלד 2008-06-20 18:13:50

       לא רחוק... אפילו קרוב! כמעט היינו שכנות. 

      ההולי בוש הוא אחד הפאבים הקרובים והחביבים ביותר. 

       

      ופה...אני גרתי... (-:

       

       

        20/6/08 18:15:

       המלצתך התקבלה בברכה, ותיושם. כמו גם שייט לגריניץ', ואולי אפילו להמפטון קורט...

      רק צריך לקוות שיהיו מספיק ימים יפים. אמן.

      צטט: taya1 2008-06-20 17:10:58

       

      אח לונדון, לונדון. כתבת על הפארק האהוב עלי והקאנל.

      ממליצה על שיט בקאנל - אולי תביאי לנו פוסט משיט בתעלה ?

       

        20/6/08 18:14:

       אכן. והוא רק אחד מני רבים. תענוג.

      צטט: el_greco 2008-06-20 17:33:20

      פארק כהלכתו.

       

        20/6/08 18:13:

       לא רחוק... אפילו קרוב! כמעט היינו שכנות. 

      ההולי בוש הוא אחד הפאבים הקרובים והחביבים ביותר. 

      תודה על התמונות הנוספות.  

      צטט: sherwin 2008-06-20 18:10:27

       

      איזה כייף... מעלה כל כך הרבה זכרונות.

      הרחובות, הבתים, המחשבות והניחושים... אין ספק שיש לי חולשה לעיר הזו...

      לשמחתי יצא לי לגור שם מעט, כנראה לא כל כך רחוק מהיכן שאת נמצאת...

       

      אחלה רעיון, אולי אמשיך אותו בפוסט משלי... בינתיים מוסיפה תמונה מה- Canal לטל.

       

      ופה...אני גרתי... (-:

       

        20/6/08 18:10:

       

      איזה כייף... מעלה כל כך הרבה זכרונות.

      הרחובות, הבתים, המחשבות והניחושים... אין ספק שיש לי חולשה לעיר הזו...

      לשמחתי יצא לי לגור שם מעט, כנראה לא כל כך רחוק מהיכן שאת נמצאת...

       

      אחלה רעיון, אולי אמשיך אותו בפוסט משלי... בינתיים מוסיפה תמונה מה- Canal לטל.

       

      ופה...אני גרתי... (-:
        20/6/08 17:33:
      פארק כהלכתו.
        20/6/08 17:10:

       

      אח לונדון, לונדון. כתבת על הפארק האהוב עלי והקאנל. 

      ממליצה על שיט בקאנל - אולי תביאי לנו פוסט משיט בתעלה ? 

        20/6/08 17:08:

       

      רעיון מעולה, צריך להציע לליאור. 

       

       

      צטט: כנרת רוזנבלום 2008-06-19 13:27:01

       

      איזה כיף להיות קשורה במשהו לכזה יופי (למרות שכמובן שעמיר התחיל). תמונות נהדרות ודרך נפלאה וגם העבודה עצמה נשמעת לא רע בכלל.

       

      הדרך ל- היא משהו כל כך משמעותי בחיים, אולי בגלל שרוב שנותיי הייתי צריכה לנסוע רחוק לבית הספר, וכל הזמן הזה, משהו כמו שלוש שעות ביום, יש בו משהו מעצב, ולו בגלל החזרתיות שלו.

       

      אני הכרתי, בעיניים, את כל הנהגים, את החריטות על הכסאות, את הנוסעים הקבועים באוטובוסים, קו 55, 45, 56, לפעמים קו 5, לפעמים גם 74, את המוכרים בחנויות שעד לאוטובוס הראשון, בין שני האוטובוסים ומהאוטובוס השני עד לבית. חשבתי שזה יכול להיות רעיון נהדר לסרט תיעודי, והנה עוד מישהו חשב כמוני.

       

      מתחשק לי להציע לך לעשות מזה פרויקט שרשרת: להעביר את זה הלאה לכמה בלוגרים שיצלמו את הדרך למקום העבודה שלהם, ויעבירו הלאה. אז הנה, אני מציעה. (אני עובדת עכשיו בעיקר מהבית, מצטערת. אבל פינות עבודה והרגלי עבודה זה גם פרויקט מצוין, אחורי זה).

       

        20/6/08 16:12:

       ריקי, אני מסמיקה :-)

      מחמאה ממך...(כמי שמקפידה לקרוא את כתבייך בבתיך השונים). המון תודות.

      צטט: rikyc 2008-06-20 15:30:02

      מבעד לריר, לקנאה, להשתוקקות - איזה יופי של פוסט ותמונות. נפלא (שרק בועז כהן לא יעבור פה).

       

        20/6/08 16:11:

       תודה! כנרת אכן הציעה פרויקט משותף - הדרך לעבודה.

      הכדור אצלך! אשמח לראות תמונות מכרמיאל. 

      צטט: גבי בר 2008-06-20 15:23:25

      חן חן לך!

      עשית לי חשק לעלות תמונות יפות שאני רואה כבר 17 שנה בדרך לעבודה

      בעיר כרמיאל

       

      מאחלת לך קייץ קר

      בכבוד

      גבי

       

        20/6/08 16:10:

       דווקא בזמן האחרון אני חושבת שהעיר די נקיה. אבל אני מתחברת לחלוטין לחויה הסטודנטיאלית בלונדון... אני גרתי בשכונה שהקישוט היחיד ברחובות היה שלטים צהובים של המשטרה שמבקשים את עזרת הציבור בפענוח הפשע האחרון...אין ספק שהשכונה הנוכחית הרבה יותר ידידותית. 

      צטט: בטיבם 2008-06-20 15:15:20

      מעורר קנאה ולונדונפיליה. ואיכשהו אני זוכרת את לונדון מן הביקור האחרון כנורא מלוכלכת, אבל ככה זה כשאתם סטודנטים עניים שגרים באיזה מקום דוחה על אמת בארל'ס קורט.

       

        20/6/08 15:30:
      מבעד לריר, לקנאה, להשתוקקות - איזה יופי של פוסט ותמונות. נפלא (שרק בועז כהן לא יעבור פה).
        20/6/08 15:23:

      חן חן לך!

      עשית לי חשק לעלות תמונות יפות שאני רואה כבר 17 שנה בדרך לעבודה

      בעיר כרמיאל

       

      מאחלת לך קייץ קר

      בכבוד

      גבי

        20/6/08 15:15:
      מעורר קנאה ולונדונפיליה. ואיכשהו אני זוכרת את לונדון מן הביקור האחרון כנורא מלוכלכת, אבל ככה זה כשאתם סטודנטים עניים שגרים באיזה מקום דוחה על אמת בארל'ס קורט.
        20/6/08 12:05:

       תודה!

      צטט: לאה פוסטיק 2008-06-19 22:05:28

      זה נפלא שאת מצליחה ללכת ברגל ולהינות מהטבע מסביב רגע אחד לפני הכניסה למריב הסואן. הכתיבה כאן הייתה מצוינת. ממש הרגשתי שאני הולכת איתך (הלוואי) והתמונות מעולות.

       

        19/6/08 22:05:
      זה נפלא שאת מצליחה ללכת ברגל ולהינות מהטבע מסביב רגע אחד לפני הכניסה למריב הסואן. הכתיבה כאן הייתה מצוינת. ממש הרגשתי שאני הולכת איתך (הלוואי) והתמונות מעולות.
        19/6/08 21:05:
      לונדון לא מחכה לי שומקום בעולם לא ישווה לפינה קטנה בארץ ישראל.לא הפאר  החלומי לא מפלי המים לא השדרות  לא הביג בן אין דבר יותר יפה  מארץ בה נולדתי ארץ בה לחמתי ארץ בה נולדו לי ילדי נכדי  ארץ בה אמות זוהי ארצי בלבד ארץ ישראל שלי, 
        19/6/08 14:32:

       

      צטט: הדס שיינפלד 2008-06-19 14:01:03

       


      אכן ריג'נט פארק. זיהוי מרשים! כל הכבוד.

      אופניים זה אכן אידיאלי למסלול, אבל רק להלוך... כי הוא בירידה. החזור הוא בעליה ממש רצינית, שלא בטוח שהיא אפשרית עם מצב הברכים שלי.

      א-פרופו, בפריז יש את השרות של שכירת אופנים בנקודה אחת והחזרה באחרת בעיר, ובדיוק סיפר לי מישהו שהם חווים את אותה בעיה - כולם שוכרים אופנים בנקודות הגבוהות, ומשאירים אותן בנקודות הנמוכות.

       

      מכיר ממש מצויין את שירות השכרת האופניים הזה בפריז. אפילו ניסיתי לשדל אותו לתת לי זוג, ועוד-יותר-אפילו קיבלתי הודעה "נא המתן להדפסת הקוד הסודי" .

      עד עכשיו אני ממתין .

       

      Down and out in Paris and London .

       

       

        19/6/08 14:01:

       

      צטט: עמיר 2008-06-19 13:56:00

       

      לכבוד רב הוא לי להיות אורח-לרגע בכזה פוסט יפה.

      מאוד מעריך את המשמעת העצמית הגבוהה שלך - לעבור בבוקר בריג'נט פארק (זה ריג'נט, נכון? מקווה שאני לא טועה) ועדיין להמשיך בדרכך לעבודה. זה מסלול עם מקדם-הברזה גבוה .

      אגב, מה לגבי אופניים ? נשמע לי אידיאלי לכזה מסלול .

       

      אכן ריג'נט פארק. זיהוי מרשים! כל הכבוד.

      אופניים זה אכן אידיאלי למסלול, אבל רק להלוך... כי הוא בירידה. החזור הוא בעליה ממש רצינית, שלא בטוח שהיא אפשרית עם מצב הברכים שלי.

      א-פרופו, בפריז יש את השרות של שכירת אופנים בנקודה אחת והחזרה באחרת בעיר, ובדיוק סיפר לי מישהו שהם חווים את אותה בעיה - כולם שוכרים אופנים בנקודות הגבוהות, ומשאירים אותן בנקודות הנמוכות. 

        19/6/08 13:59:

       

      צטט: הדס שיינפלד 2008-06-19 13:45:12

       

      צטט: כנרת רוזנבלום 2008-06-19 13:27:01

       

      הדרך ל- היא משהו כל כך משמעותי בחיים, אולי בגלל שרוב שנותיי הייתי צריכה לנסוע רחוק לבית הספר, וכל הזמן הזה, משהו כמו שלוש שעות ביום, יש בו משהו מעצב, ולו בגלל החזרתיות שלו.

       

      אני הכרתי, בעיניים, את כל הנהגים, את החריטות על הכסאות, את הנוסעים הקבועים באוטובוסים, קו 55, 45, 56, לפעמים קו 5, לפעמים גם 74, את המוכרים בחנויות שעד לאוטובוס הראשון, בין שני האוטובוסים ומהאוטובוס השני עד לבית. חשבתי שזה יכול להיות רעיון נהדר לסרט תיעודי, והנה עוד מישהו חשב כמוני.

       מאוד מעניין...כשאני חושבת על זה הדרך לביצפר (במיוחד לתיכון) קשורה אצלי לחויות חברתיות - תמיד חיכינו למישהו, תמיד הוא איחר, ההיא תמיד התעצבנה, כנראה כבר אז התחילה אצלי הפסיכולוגיה הארגונית וניהול התהליכי :-)

       

      זה כי גרת קרוב לבית הספר, ואילו אני פגשתי את החברים שלי לכיתה רק בכניסה. אבל יש לי הרבה חוויות של נסיעות משותפות (שוב, זה לפי המסלולים שבחרתי: לנסוע עם ההוא בקו 5 ואז להחליף בנורדאו ל-56, או עם האחר ב-45 ואז להחליף ל-55?) אבל רק בדרך חזרה. הדרך הלוך - לגמרי לבד.

        19/6/08 13:56:

       

      לכבוד רב הוא לי להיות אורח-לרגע בכזה פוסט יפה.

      מאוד מעריך את המשמעת העצמית הגבוהה שלך - לעבור בבוקר בריג'נט פארק (זה ריג'נט, נכון? מקווה שאני לא טועה) ועדיין להמשיך בדרכך לעבודה.  זה מסלול עם מקדם-הברזה גבוה .

       אגב, מה לגבי אופניים ?  נשמע לי אידיאלי לכזה מסלול .

       

        19/6/08 13:45:

       

      צטט: כנרת רוזנבלום 2008-06-19 13:27:01

       

      איזה כיף להיות קשורה במשהו לכזה יופי (למרות שכמובן שעמיר התחיל). תמונות נהדרות ודרך נפלאה וגם העבודה עצמה נשמעת לא רע בכלל.

       

      הדרך ל- היא משהו כל כך משמעותי בחיים, אולי בגלל שרוב שנותיי הייתי צריכה לנסוע רחוק לבית הספר, וכל הזמן הזה, משהו כמו שלוש שעות ביום, יש בו משהו מעצב, ולו בגלל החזרתיות שלו.

       

      אני הכרתי, בעיניים, את כל הנהגים, את החריטות על הכסאות, את הנוסעים הקבועים באוטובוסים, קו 55, 45, 56, לפעמים קו 5, לפעמים גם 74, את המוכרים בחנויות שעד לאוטובוס הראשון, בין שני האוטובוסים ומהאוטובוס השני עד לבית. חשבתי שזה יכול להיות רעיון נהדר לסרט תיעודי, והנה עוד מישהו חשב כמוני.

       

      מתחשק לי להציע לך לעשות מזה פרויקט שרשרת: להעביר את זה הלאה לכמה בלוגרים שיצלמו את הדרך למקום העבודה שלהם, ויעבירו הלאה. אז הנה, אני מציעה. (אני עובדת עכשיו בעיקר מהבית, מצטערת. אבל פינות עבודה והרגלי עבודה זה גם פרויקט מצוין, אחורי זה).

       מאוד מעניין...כשאני חושבת על זה הדרך לביצפר (במיוחד לתיכון) קשורה אצלי לחויות חברתיות - תמיד חיכינו למישהו, תמיד הוא איחר, ההיא תמיד התעצבנה, כנראה כבר אז התחילה אצלי הפסיכולוגיה הארגונית וניהול התהליכי :-)

      פרויקט בלוגרים זה רעיון מעולה. אני אנסה לגלגל, למרות שאני לא ממש בטוחה איך.  

        19/6/08 13:42:

       

      צטט: מלכת השלג 2008-06-19 13:26:26

      שמישהו ישים את הפוסט המופלא הזה במומלצים, ומהר...

      נהניתי מאד לקרוא ולצפות בתמונות, כאילו הלכתי איתך והקשבתי למחשבותייך.

       מה אומר? נשיקה!

        19/6/08 13:27:

       

      איזה כיף להיות קשורה במשהו לכזה יופי (למרות שכמובן שעמיר התחיל). תמונות נהדרות ודרך נפלאה וגם העבודה עצמה נשמעת לא רע בכלל.

       

      הדרך ל- היא משהו כל כך משמעותי בחיים, אולי בגלל שרוב שנותיי הייתי צריכה לנסוע רחוק לבית הספר, וכל הזמן הזה, משהו כמו שלוש שעות ביום, יש בו משהו מעצב, ולו בגלל החזרתיות שלו.

       

      אני הכרתי, בעיניים, את כל הנהגים, את החריטות על הכסאות, את הנוסעים הקבועים באוטובוסים, קו 55, 45, 56, לפעמים קו 5, לפעמים גם 74, את המוכרים בחנויות שעד לאוטובוס הראשון, בין שני האוטובוסים ומהאוטובוס השני עד לבית. חשבתי שזה יכול להיות רעיון נהדר לסרט תיעודי, והנה עוד מישהו חשב כמוני.

       

      מתחשק לי להציע לך לעשות מזה פרויקט שרשרת: להעביר את זה הלאה לכמה בלוגרים שיצלמו את הדרך למקום העבודה שלהם, ויעבירו הלאה. אז הנה, אני מציעה. (אני עובדת עכשיו בעיקר מהבית, מצטערת. אבל פינות עבודה והרגלי עבודה זה גם פרויקט מצוין, אחורי זה).

        19/6/08 13:26:

      שמישהו ישים את הפוסט המופלא הזה במומלצים, ומהר...

      נהניתי מאד לקרוא ולצפות בתמונות, כאילו הלכתי איתך והקשבתי למחשבותייך.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      הדס שיינפלד
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין