כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הגיגים

    סתם ככה, דברים שעולים לי בראש...

    ארכיון

    לא מקשיבה, לא מתנצלת!

    24 תגובות   יום חמישי, 19/6/08, 12:56
    היום התחיל דווקא בסדר. אמנם קמתי מאוחר מהרגיל (וזה לא שחגגתי עד השעות הקטנות של הלילה. רחוק מזה - עבדתי עד השעה אחת ומשהו. כן כן, בראש מורכן ולב מלא מבושה, אני מודה כאן קבל עם ועדה, אני וורקוהולית. סבא מתהפך בקברו), אבל למרות שהבנתי שאת ההסעה המפורסמת לעבודה אני כבר פספסתי להיום, קיבלתי החלטה אמיצה לגרור רגליי לעבר רחוב אבן-גבירול בואך שדרות נורדאו, ומשם לעלות על המפלצת הממונעת המכונה אוטובוס.

     

     

    נכון, לא מסוג ההחלטות משובבות הנפש שגורמות לאדם השפוי לזנק משמחה באוויר, אבל כשמדובר בנסיעה קצרה לרמת החייל, במיוחד כשאני ואנוכי מצויידות היטב בנגן MP3 מגניב הכולל את מיטב להיטי הקיטש העכשוויים שעושים כיף באוזן, לא מדובר באירוע מזעזע כל כך.

    כאן המקום להודות בחיסרון נוסף - אני מאזינה למוסיקת מיינסטרים. אבוי לבושה, סבתא מתהפכת בקברה. מזל שהיא הייתה חירשת.

    ובכן, בעודי צועדת בקלילות ונהנית מהשמש המלטפת את עור כתפיי החשופות משמע הפכתי לדוגמנית הבית בפרסומת נוספת לטמפונים ששומרים עלייך נקייה ורעננה לאורך כל היום, עוצר לידי רכב. רכב קטן, חדש, כסוף ובתוכו נהג צעיר חמוש במשקפי שמש, מחייך ומנופף לי לשלום. הוא לא נראה לי מוכר, אבל סימן לי לגשת רגע. לאור העובדה שהוא היה בתוך רכב ועל כן מוגבל בתנועותיו, הסכמתי לעשות לו טובה ולהתקדם שני צעדים קדימה כדי לראות במה אוכל לעזור לו.

    ובכן, לטענתו, זוהי הפעם השלישית שהוא נתקל בי. פעמיים ליד הסטודיו שלו, ועכשיו כאן ליד הבית. דהה, אני גרה כאן, יא נעל (יש לציין כי משפט זה נאמר במוחי בלבד. אני לא נוהגת לרדת על אנשים שהרגע פגשתי, לרוב אני מחכה לפגישה שנייה). בכל מקרה, המשיך הבחור וטען - את מהממת (הכוונה הייתה אליי, אם זה לא היה ברור. אני חולקת עליו, אבל ניחא). האם יש מצב שנדבר בטלפון, שאל כשעל פניו נסוכה הבעת תקווה מחוייכת?

    ובכן, חייכתי חזרה כשאני מגייסת לעזרתי את החיוך הכי לבבי, הכי נבוך והכי מתנצל שאני מכירה - מודה אני על המחמאות, באמת, אבל... תפוסה ממי. מה לעשות.

    מה תפוסה? מה זאת אומרת? כמה זמן?

    ארבעה חודשים, נשמה.

    ומאיפה הוא, החבר שלך?

    לא ממש הבנתי את פשר השאלה, אבל עניתי. גר בבוסטון, חומד...

    או. וכאן חלה התפנית הבלתי צפוייה בעלילה. לרוב, כשאני מספרת על הקשר השלט-רחוקי שלי, הבנות אומרות בהצלחה, והבנים מנסים לשכנע אותי שבינתיים, עד שהוא יגיע לכאן, הם יכולים להנעים את זמני כי הם פה והוא לא ומה-שלא-יודעים-לא-כואב-ולכי-תדעי-אולי-פתאום-תתאהבי-בי-ותוכלי-להעיף-אותו-לעזאזל וכולי וכולי וכדומה וגומר רות עבור.

    אממה? מיודענו הנוכחי כנראה ראה בהכרזה שלי פגיעה אישית, אחרת לא ניתן להסביר מדוע פתאום, סתם כך, החל לקלל אותי.

    כן כן, לקלל. לא, אני לא מדברת על "שרמוטה, מניאקית, לכי תזדייני". לא ולא חברים, מסתבר שהוא קצת יותר מתורבת מזה, ועל כן השתדל להשתמש בקללות הרלוונטיות לתחום הקשור בנושא השיחה בינינו. להלן -

    "בוסטון? פו עלייך, לכי תתבגרי, אני צנצנת אם הוא לא מזיין עכשיו חצי מהבחורות שם מאחורי הגב שלך. לכי, ילדותית אחת, לכי תמשיכי לחיות בחלומות שלך, תתעוררי בגיל 40 רווקה בלי ילדים, פו פו (עם פ' דגושה, כפי שמופיע במקור), לכי גם כן את, תינוקת, תמצאי את עצמך לבד, חיה על חלום, על פנטזיה את חיה, תתבגרי!" 

    בהתחלה, אני מודה, בעודי חווה הלם קל, ניסיתי להשחיל מילה ולבקש ממנו להירגע. אבל בשלב מסויים, כשראיתי שהפרץ ממשיך, נתתי בו מבט אחד, חייכתי, אמרתי "שיהיה לך יום טוב" והמשכתי בדרכי. ולאור החווייה המלבבת, זה מה שיש לי לומר:

    1. אני לא חושבת שרווקה בת 40 בלי ילדים זה בהכרח דבר שלילי.

     

    2. את האגו הפצוע שלך, יקירי, אתה מוזמן לקחת איתך לסטודיו שלך ולנסות לצלם אותו מכמה זוויות. אולי ככה תמצא את מקור הדימום שגורם לך להוציא החוצה כל כך הרבה רפש ושיפוטיות על בחורה שאתה לא מכיר ולא עשתה לך מאומה. 

    3. כן, אני לא מטומטמת, ואני לא ילדה קטנה, ואני בהחלט מודעת לכל הסטיגמות הקשורות בקשרים רומנטיים מסוג זה. ובכל הכנות, זה מעניין לי את התחת. בדיוק כמו שאר האספקטים הנוגעים לחיי הפרטיים, גם כאן - אני לא חיה לפי מוסכמות חברתיות ולפי מה שמקובל, אלא לפי מה שמתאים לי. העולם יכול להמשיך לטפטף לי עד מחר שאני מפנטזת, שאני לא שפויה, שאני מבזבזת זמן, שהוא לא שומר לי אמונים, ועוד מיני מטעמים מכאן ועד אחר כך. העולם לא יודע את מה שאני יודעת -

    הוא מקסים, אינטליגנט, בוגר, שאפתן, ג'נטלמן ברמות שהישראלים מעולם לא חלמו להגיע אליהם, רומנטי, סקסי בטירוף, מדהים מכל בחינה אפשרית, והכי חשוב - חולה לי על התחת. 

    אני לא חושבת שאני צריכה להתפתל בהסברים או להתנצל, ואני מאמינה שכשאני מדברת עם מישהו לפחות שעה ביום, כמעט כל יום, במשך ארבעה חודשים (שזה יותר ממה שרובנו מדברים עם בני הזוג שלהם), גם על הדברים הכי אישיים ואינטימיים שיש, אני כנראה מכירה אותו קצת יותר טוב מאשר אנשים אחרים. בטוח שאני מכירה אותו טוב יותר מאשר בחור זר בעל אגו ענק ורגיש מאוד שבקושי נכנס למכונית הקטנה והכסופה שלו...  

    המשכתי הלאה עם חיוך על הפנים, כי אני לא אתן לו להרוס לי את היום. 5 דקות אחר כך פגשתי חברה טובה שלא ראיתי כבר חודש וחצי, שבמקרה גם חיכתה למונית שתיקח אותה היישר לרמת החייל. נכנסתי איתה לרכב, היא שילמה על שתינו (מקבלת החזרים, אלא מה?), החלפנו חיבוק ונשיקה ונכנסתי למשרד שלי בביטחון מלא שהיום הולך להיות יום טוב. 

     

    וזה מה שהכי חשוב. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (24)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/8/08 00:37:

      זה אמיתי? לא להאמין!
        15/8/08 23:12:


      לא חבל ?

      היית צריכה לבקש ממנו

      שיקפוץ פעם לכוס תה. תמים

       

      רותחת.

       

        22/7/08 21:36:

      מופתע


      נו... עדי! בחייך....

        

      עוד סיבה!

       

      עוד סיבה לעלות על המטוס ולהתחפף מכאן!

       

      את לא שייכת לכאן.

       

      אנחנו יותר מהם!  הרבה יותר! אנחנו שווים המון!

       

      סתם מתבזבזים כאן!!!

       

      את יכולה לבצע תפקיד טוב יותר בחו"ל ועם הכנסה גבוהה הרבה יותר.

       

      אני אדבר עם אחותי. היא תסדר לנו כרטיסים בזול ומקומות טובים במטוס.

       

      את רוצה עם או בלי חניית ביניים???

       

      ואם כן, אז חניית ביניים בלונדון, אוקי עדי?

        26/6/08 17:21:
      אין עלייך עדי, אוהבת אותך בדיוק כמו שאת ו...את הכתיבה שלך כמובן. נשיקה
        26/6/08 15:48:

       

      צטט: מתי מתמטי 2008-06-26 12:03:33

      Mr. Vibrating: [bell rings] Good morning.
      Man: What?
      Mr. Vibrating: That's it. Good morning.
      Man: It was just getting interesting.
      Mr. Vibrating: Sorry, the five minutes is up.
      Man: That was never five minutes.
      (Monty Python's Flying Circus)
      לא שמעת ת'פעמון ברקע...? :)

       

      שמעתי, בגלל זה הלכתי לדרכי.

      אני חוששת שהוא לא שמע.

       

      או שהוא לא מכיר את מונטי פייטון, מה שגם ייתכן מאוד....

        26/6/08 12:03:
      Mr. Vibrating: [bell rings] Good morning.
      Man: What?
      Mr. Vibrating: That's it. Good morning.
      Man: It was just getting interesting.
      Mr. Vibrating: Sorry, the five minutes is up.
      Man: That was never five minutes.
      (Monty Python's Flying Circus)
      לא שמעת ת'פעמון ברקע...? :)
        19/6/08 20:17:

       

      צטט: גלוטאוס מקסימוס 2008-06-19 19:38:46

      ניכר בטחון עצמי... ועדיין, היית חייבת להעלות את זאת בכתב כאילו להצדיק משהו? בטחון עצמי בא בד בבד עם ההפנמה האמיתית שאין צורך לומר לעולם אני רווקה וטוב לי, פשוט לחיות את "האני רווקה וטוב לי".

       

      נתתי כוכב ותגובה כי נדמה לי שאת באמת כזאת.. ועדיין.

      סופ"ש מקסים!

       

      ממי, לא חייבים לחפש בכוח מתחת לשטיח. העליתי את הסיפור, ואת התחושות שהוא העלה בי, ויש לי ביטחון מלא בקשר הזה.

      חוץ מזה, איפה בדיוק כתוב פה "אני רווקה וטוב לי"? להיפך, אני לא רווקה ואני לא מתנצלת על זה שיש לי קשר קצת יוצא דופן וקצת פחות שגרתי.

        19/6/08 20:16:

       

      צטט: פיני1 2008-06-19 19:11:25

      הממממאת נתקלת היום  בתופעה שקימת כל היום בכל מקום,משהו שלא נמצא בבועה

       ה ערס המצוי.

       

      זהו, שמעתי משהו על בעל החיים הזה, אבל הייתי בטוחה שהם חיים בשמורות משלהם.

      כנראה שטעיתי, או שמישהו בחברה להגנת הטבע עשה עבודה ממש לא טובה.

        19/6/08 20:15:

       

      צטט: "מנוע שקט" 2008-06-19 18:46:20

      *

       

      רוב תודות :)

        19/6/08 20:14:

       

      צטט: little78 2008-06-19 18:46:09

       

      צטט: joollz 2008-06-19 15:16:36

       

      צטט: yairgil 2008-06-19 15:10:42

      מדהים שניאנדרטלים כאלה יכולים להסתובב ברחוב (ללא ליווי פסיכאטרי צמוד)

      נשמע כמו חוויה אבסורדית ומבעיתה.

       

      לא מבעיתה, אבל בהחלט משונה למדיי.

       

      אני דוחפת בימים אלו לכיוון הצעת חוק חדשה שתדאג למסגרת נאותה עבור ניאנדטרליים וניאנדטרליים בפוטנציה.

      יש לזה שם - אשפוז בכפייה...

       

      קיוויתי שאם אני לא אציין את השם המפורש, זה יעבור יותר בקלות....

        19/6/08 19:38:

      ניכר בטחון עצמי... ועדיין, היית חייבת להעלות את זאת בכתב כאילו להצדיק משהו? בטחון עצמי בא בד בבד עם ההפנמה האמיתית שאין צורך לומר לעולם אני רווקה וטוב לי, פשוט לחיות את "האני רווקה וטוב לי".

       

      נתתי כוכב ותגובה כי נדמה לי שאת באמת כזאת.. ועדיין.

      סופ"ש מקסים!

        19/6/08 19:11:

      הממממאת נתקלת היום  בתופעה שקימת כל היום בכל מקום,משהו שלא נמצא בבועה

       ה ערס המצוי.

        19/6/08 18:46:
      *
        19/6/08 18:46:

       

      צטט: joollz 2008-06-19 15:16:36

       

      צטט: yairgil 2008-06-19 15:10:42

      מדהים שניאנדרטלים כאלה יכולים להסתובב ברחוב (ללא ליווי פסיכאטרי צמוד)

      נשמע כמו חוויה אבסורדית ומבעיתה.

       

      לא מבעיתה, אבל בהחלט משונה למדיי.

       

      אני דוחפת בימים אלו לכיוון הצעת חוק חדשה שתדאג למסגרת נאותה עבור ניאנדטרליים וניאנדטרליים בפוטנציה.

      יש לזה שם - אשפוז בכפייה...

        19/6/08 15:45:

       

      צטט: אדם ראשון 2008-06-19 15:40:25

      ג'נטלמן ברמות שהישראלים מעולם לא חלמו להגיע אליהם..

      חחחחחחחחחחחח........

      אני יכול לשער לעצמי  היכן את עובדת..ואת מי את מכירה..

       

      בוא נתעלם לרגע מהעובדה שמקום העבודה שלי צויין לא פעם ולא פעמיים בפוסטים השונים - איך בדיוק אתה יכול לשער את זה על סמך המשפט לעיל, כולל מי הם האנשים שאני מכירה? ומה ההשערה שלך, סתם מתוך סקרנות?

        19/6/08 15:40:

      ג'נטלמן ברמות שהישראלים מעולם לא חלמו להגיע אליהם..

      חחחחחחחחחחחח........

      אני יכול לשער לעצמי  היכן את עובדת..ואת מי את מכירה..

        19/6/08 15:16:

       

      צטט: yairgil 2008-06-19 15:10:42

      מדהים שניאנדרטלים כאלה יכולים להסתובב ברחוב (ללא ליווי פסיכאטרי צמוד)

      נשמע כמו חוויה אבסורדית ומבעיתה.

       

      לא מבעיתה, אבל בהחלט משונה למדיי.

       

      אני דוחפת בימים אלו לכיוון הצעת חוק חדשה שתדאג למסגרת נאותה עבור ניאנדטרליים וניאנדטרליים בפוטנציה.

        19/6/08 15:15:

       

      צטט: deeppurple 2008-06-19 15:08:55

       

      אז מישהו ניער אותך לרגע מהבועה שלך....

      לפעמים זה חשוב... קורץ

       

       

       

       

      להיפך, הוא הוציא את הראש מהבועה שלו והכל התחיל להתנער שם בפנים  :))

        19/6/08 15:10:

      מדהים שניאנדרטלים כאלה יכולים להסתובב ברחוב (ללא ליווי פסיכאטרי צמוד)

      נשמע כמו חוויה אבסורדית ומבעיתה.

        19/6/08 15:08:

       

      אז מישהו ניער אותך לרגע מהבועה שלך....

      לפעמים זה חשוב... קורץ

       

       

       

        19/6/08 14:34:

       

      צטט: גגו 2 2008-06-19 14:28:37

      ונכנסתי למשרד שלי בביטחון מלא שהיום הולך להיות יום טוב.

      יום קסום...כתוב נפלא...

       

      תודה רבה :))

       

      טפו טפו, עד עכשיו אחלה יום!!

        19/6/08 14:28:

      ונכנסתי למשרד שלי בביטחון מלא שהיום הולך להיות יום טוב.

      יום קסום...כתוב נפלא...

        19/6/08 14:24:

       

      צטט: lorriek 2008-06-19 14:07:43

      הכתיבה שלך לטעמי .

      לגבי התוכן , מסכימה עם כל מילה . צודקת , אף אחד לא יכול לדעת מה קורה בין שניכם חוץ ממך וממנו ויחד עם זאת תהיי קשובה .....

      *

       

      קשובה, מאוד קשובה.

      זו הפעם השנייה שאני בקשר מסוג כזה, ולמדתי עם הנסיון ועם החיים לדעת מתי זה בולשיט שיעוף דרך החלון ומתי יש משהו קצת יותר רציני מזה.

      נכון שלרוב דברים כאלה לא מצליחים. אבל יש מקרים שכן.

       

      ובכל מקרה, תודה על התמיכה, המחמאות, האמון והכוכב :))

        19/6/08 14:07:

      הכתיבה שלך לטעמי .

      לגבי התוכן , מסכימה עם כל מילה . צודקת , אף אחד לא יכול לדעת מה קורה בין שניכם חוץ ממך וממנו ויחד עם זאת תהיי קשובה .....

      *

      פרופיל

      joollz
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      חיי כלב - Little78

      שחרונת אהובתי

      כפיר דן-ארי, צמרמורות....

      nymiria - המלכה שלי

      נמרוד הלוי (האמיתי האמיתי)