כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    רומנטיקה זה אני!

    סיפורים רומנטיים מכל הסוגים, שיחדירו מתיקות גם ללבבות שהתייבשו כבר...

    ארכיון

    הזמן הכפול - סיפור מתח רומנטי

    41 תגובות   יום חמישי, 19/6/08, 15:32

     

      ברבע שעה שנותרה, נדמה היה לה, שמחוגי השעון לא נעו כלל. כאילו מישהו הצמיד להם משקולות. שבע ארבעים וחמש, שבע ארבעים ושש. ובין דקה לדקה – ממש שעה!  

     

    לא ייתכן, שכבר רבע לשמונה, הוא חשב בייאוש, כשאורות הפלורוצנט הבהירים נדלקו בזה אחר זה בכל חדרי המשרד. כל שעה חולפת כאן כמו דקה! הוא המשיך במרוץ נגד השעון שעל הקיר מולו, והקליד בקדחתנות טורים אינסופיים של נתונים שזרמו אליו, לקול צלצולים בלתי פוסקים של כל הטלפונים במשרד, וזמזומי הפקסים. האם הוא עומד להפסיד את כל הונו רק בגלל אי עמידה במועד הגשת הפרויקט? 

     

     היא בהתה בשעון כמכושפת. אולי אם תתרכז במחוגים הם ינועו מהר יותר לעבר השעה שמונה? אך המחוגים סירבו. הזמן התעקש לעצור. כאילו יד נעלמה החליטה, שהדייט הגורלי, שחיכתה לו חודשיים ימים, לא יגיע.

      הוא פזל לעבר השעון, כאילו פוחד להסתכל באמת, ובטנו התכווצה. לא ייתכן שכבר עשר דקות לפני שמונה! הלא לפני רגע היית השעה שתיים בצהריים, השעה שבה הבטיח בביטחון מופרז של מי, שמעולם לא הפסיד דבר בחייו, שהוא יעמוד במועד הגשת הפרויקט לקבוצת המשקיעים מארה"ב. מדוע הזדרז להעמיד ברוב רהב את החברה שלו כערבות לעמידה בזמן? אותו זמן שטס כסופת טורנדו אכזרית ללא מעצורים?  

     

    היא דמיינה את תרחיש הדייט בראשה שוב ושוב. זר פרחים ענק, בקבוק שמפנייה קרה, ולחישה מתוקה באוזנה כמה חסרה לו, איך נטעה לחשוב שיוכל לחיות בלעדיה, כיצד ספר את הדקות עד שיראה אותה שוב, היום, בשעה שמונה בערב....שעה שמסרבת להגיע! 

     

     באיושה חרישית התבייתו המחוגים שעל הקיר מולו על השעה שמונה בדיוק. הוא חש כיצד הדם אוזל מכל גופו. האם כך מרגיש הנידון למוות כשבאים לקחת אותו? אצבעותיו משכו חרש את המגרה הסודית בשולחנו, ורגע לפני שהצמיד את המתכת הקרה לרקתו, קלטו עיניו את השעה שמונה, ונצרו אותה, כתמונה שהוקפאה לעד.

     באי רצון בולט ניאותו מחוגיו של השעון במטבח להגיע לשעה שמונה בערב. היא יישרה את שמלתה ועמדה מתוחה ליד הדלת, כשאצבעה נוגעת במתכת הקרה של כפתור האינטרקום, מוכנה ומזומנה לצלצול שמיד יגיע לבטח מלמטה. לבה הלם בהתרגשות עצומה, כאילו ידע, שתמיד תזכור את השעה שמונה בערב. כל חייה...

    כל הזכויות שמורות לאלומה עברון@

    דרג את התוכן:

      תגובות (41)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/8/08 00:07:

      אכן כן, כל מילה שלך בסלע!

      תודה שנהנית, וכיכבת נושא שגם העסיק אותך בבלוג שלך!

      מקווה שתמשיך לבקרני,

      אלומה

       

       

      צטט: רוקם 2008-08-04 23:31:01


      הזמן חולף ומשתנה

      בהתאם למערך התחושות

      שלנו כבני אדם.

      יש המתנה דורכה

      הההופכת את הזמן

      להיות איחוז במשקולות

      ויש מצב בו הזמן חומק ועובר

      במהרה ממש כמהירות האור

       

       

       

       

       

        4/8/08 23:31:


      הזמן חולף ומשתנה

      בהתאם למערך התחושות

      שלנו כבני אדם.

      יש המתנה דורכה

      הההופכת את הזמן

      להיות איחוז במשקולות

      ויש מצב בו הזמן חומק ועובר

      במהרה ממש כמהירות האור

       

       

       

        29/6/08 00:40:

      אלמוג היקר,

      תודה על שהבנת שהסיפור נגמר...כבר חשבתי לכתוב סיפור מיוחד ולהסביר

      למה הסיפור באמת נגמר...

      ובקשר לעליבות כוכביך -

      זה מאוד פשוט. המשך לכתוב, לא חשוב מה, ונככב אותך, עד שיהיו לך 5 כוכבים

      ואז תוכל לגמול לנו...

      שיהיה בשמחות!

      אלומה

        28/6/08 11:14:

       

      לא לא , אל לך להוסיף המשך או דבר מה

      השאירי לדמיונו של הקורא. אחרת זה הופך לסרט בורקס.

       

      מחמת עליבותי הכוכבית הריני חסום מלפזר מהללו בעצמי

      ראי את עצמך כוכביה 

       

      ק

       

       

        23/6/08 14:56:

      לחיים היקר!

      חן חן על הניתוח המעולה של הסיפור. השכלתי!!!

      אם אני שואלת את עצמי מדוע בחרתי בדרמה כל כך קיצונית

      לגבי הדמות הגברית - ככל הנראה -אני מרשה לדמויות שלי להיות כל מה

      שאני לא....

      תודה שאהבת וכיכבת!

      אלומה

        23/6/08 11:38:

      תודה על סיפור קלאסי המנצל היטב את המוטיב הידוע של סרטי המתח - השעון המתקתק לכמה אנשים במקביל. אם יורשה לי ביקורת באמת חיובית ומתוך אחוות כותבים בלבד - לא הייתי מאבד את הדייט שלה לדעת. צעד קיצוני מעבר לגבולות הסביר. ומאידך גיסא...בסיפורים הכל יכול להיות

      מגניב

        22/6/08 21:05:

      דסיקה יקרה!

      חן חן על הכוכב שניתן על ידי כוכבת!

      אלומה

        22/6/08 17:57:
      שבתי עם *  
        21/6/08 14:25:

      כנראה שיהיה, שושי יקירתי...

      יש ביקושים, אז חייבת להיכנע..

      תודה שנהנית!

      אלומה

        20/6/08 22:27:

      יהיה או לא יהיה זו השאלה...

      *

      שבת שלום,

      שושי

        20/6/08 20:44:

      מיקי היקר,

      אני רואה שלא תהיה לי ברירה ואיאלץ לכתוב המשך לסיפור הזה,

      למרות שמבחינתי הוא כבר סגור וגמור!

      הקהל לוחץ....

      אז כנראה שיהיה המשך, לא שאני יודעת מה יהיה כתוב בו...

      אצלי ההחלטות הן תמיד תוך כדי תנועה.

      תודה על ההתייחסות!

      אלומה

      צטט: mikiasi 2008-06-20 03:26:41

      יהיה המשך לסיפור המעניין והמקסים הזה?

      שבת קסומה שופעת אור ואהבה.

       

        20/6/08 09:35:

      קסם מקסימה,

      את מצטרפת, אני רואה, לתגובות הקודמות שדורשות - המשך עכשיו!

      אני חוזרת על מה שאמרתי - גבר שיורה בעצמו לא יכול לצאת לדייט שהבטיח...

      יחד עם זאת, לאור הדרישה המסיבית, אני שוקלת בכל זאת המשך..

      מה לעשות, הקהל הוא גוף עם עוצמה. מי יכול עליכם...

      תודה שאהבת וכיכבת,

      אלומה

      צטט: קסם... 2008-06-19 23:43:26

      ואז......???

       

      אלומה יקרה כתבת מקסים ומעניין

      עכשיו, את חייבת להמשיך

      את לא יכולה להשאיר אותנו ככה.....

      :)

       

        20/6/08 09:17:

      מיכאל, איש המילים היקר,

      איזה כיף לי שהמסר דיבר אליך!

      ובקשר לסוף,גם פה קלעת בול! רציתי לתת סוף ריאלי,ואכן זה מה שיצא.

      תודה!

      אלומה

      מצטט: מיכאל 1 2008-06-19 23:26:32

      אלומה יקרה,

      היטבת לתאר את המתח שבין שני המצבים המנוגדים: הוא - המעוניין שהזמן לא יסתיים לעולם, והיא - שהזמן יחלוף מהר ככל האפשר.

      הסוף, כמו כל סוף -רע. (סופים טובים יש, לצערי, רק בסרטים.) *

      סופ"ש מצוין !

      מיכאל

       

        20/6/08 09:15:

      דורי חמודה!

      שמחה שנהנית!קורץ

      אלומה

        20/6/08 09:14:

      אסנת יקרה,

      חן חן!

      מגניב

        20/6/08 09:13:

      נילי אהובה!

      את כל כך מקורית בתגובות שלך,שלפעמים הייתי רוצה לפתח את התגובה

      שלך לפוסט שלם!

      כן, בהחלט, זו הסיבה שבחרתי את התמונה הזאת -לנסות להתערב

      במתרחש, אך לדעת את המגבלות...

      תודה שאהבת וכיכבת,

      אלומה

      צטט: נ.י.ל.י 2008-06-19 20:18:35

      אלומת אור שלי

      זה מסוג הסיפורים

      שהייתי רוצה להתערב

      להכנס למסגרת

      כפי שעושה הילדון בתמונה הנפלאה שם למעלה

      לשנות בכוחות עליונים

      לעזור לאנשים(אפילו וירטואליים)

      כמו גרמושקה מקופלת

      להכנס דרך המימדים

      לנער אותם

      זה מה שאת בכשרונך עושה לי.

      כוכב ענק!!!

       

        20/6/08 03:26:

      יהיה המשך לסיפור המעניין והמקסים הזה?

      שבת קסומה שופעת אור ואהבה.

        19/6/08 23:43:

      ואז......???

       

      אלומה יקרה כתבת מקסים ומעניין

      עכשיו, את חייבת להמשיך

      את לא יכולה להשאיר אותנו ככה.....

      :)

        19/6/08 23:33:

      ראובן היקר, עיניים שלי (שלוש...)!

      איזה כיף שנהנית מהמסר!

      תודה שאהבת, ותודה שכיכבת!

      אלומה

      צטט: העין השלישית 2008-06-19 19:10:16

      שעון מראה שלוש

      מתי מתי כבר 8

       

      זמן

      אחד הדברים הכי פחות מדוייקים בעולמנו.

       

      * גדול

       

        19/6/08 23:31:

      קורע יקר!

      למחוק אותך? השתגעת לגמרי? לכבוד הוא לי לארח אותך אצלי, איש יקר ומבריק!

      תודה מעומק הלב על הביקורת הבונה הנהדרת!

      שמחה שנהנית מהטכניקה. באמת עבדתי עליה!

      אשר לדמויות -

      אני עדיין לומדת מכל סיפור, ובהחלט נכון שאני יותר מכירה יותר את הנשים

      ולכן יכולה לכתוב עליהן טוב יותר...

      גברים אני עדיין לומדת לאטי, וכמו בלונדינית, זה לוקח זמן.

      בסוף אני אשתפר, אתה תראה...

      תודה על הכוכב, לפחות מגיע לי אותו על חצי סיפור.....

      אלומה

       

      צטט: קורע ברך 2008-06-19 17:51:41

      אהבתי את הטכניקה.

      משום מה דמות הגברת נראית לי שלימה יותר.

      לגבר חסרות כמה מילים שיאפיינו אותו יותר.

      תוך שניות את עושה את זה.

       

      אני יודע שהתגובה הזאת היא לא אופיינית. אז אני מצטער מראש.

      את יכולה למחוק אותה צ'יק צ'אק. לא אעלב.

       

      את הכוכב לא אבקש בחזרה.

       

       

        19/6/08 23:26:

      אלומה יקרה,

      היטבת לתאר את המתח שבין שני המצבים המנוגדים: הוא - המעוניין שהזמן לא יסתיים לעולם, והיא - שהזמן יחלוף מהר ככל האפשר.

      הסוף, כמו כל סוף -רע. (סופים טובים יש, לצערי, רק בסרטים.) *

      סופ"ש מצוין !

      מיכאל

        19/6/08 23:25:

      הי אילנה,

      כן, זאת גם הסיבה שבחרתי את התמונה הזאת...

      תודה על ההתייחסות,

      אלומה

      צטט: אילנה בהט 2008-06-19 17:25:02

      מרתק...

       

      מה שממש אהבתי?

      זה את התמונה של הילד שקורע את אשליית הדף של הרקיע וחופן בכף ידו את הדולפין...

      מסוג התמונות הקסומות שאני אוהבת.... 

       

      יום נפלא,

      אהבה ואור,

        אילנה
       

       

        19/6/08 23:11:

      מרתק..........

      תודה יקירה

      כוכב
        19/6/08 21:43:

      ריקוש!

      שמחה שנהנית מהסיפור ומהמסר שציטטת במדויק מתוך מוחי!

      הכוכב אמנם לא נקלט,  אבל אם המסר נקלט, דייני....

      תודה !

      אלומה

      צטט: ריקיטריקי 2008-06-19 18:55:04

      שבתי עם *

      צטט: ריקיטריקי 2008-06-19 16:52:20

      סיפור מצויין - ולדעתי אין צורך להוסיף מילה

      כל אחד והציפיה המיוחדת לו...והזמן שלו.

       

      יפה אשוב עם ירקרק (כמובן!)

       

       

        19/6/08 21:37:

      יהודית היקרה,

      כמו תמיד את חדה וקולעת...

      אכן השתדלתי לבנות מתח רציף. המודל שלי היה ונשאר או הנרי....מנסה

      להתקרב אליו. בעיני הוא אחד בדורו.

      בקשר לשאלה שכבר נשאלה כאן יותר מפעם אחת, בחיי, אני לא מאמינה

      שלא רואים שהסיפור שלם וגמור. לי זה היה ברור לגמרי, שגבר מת לא יכול

      ללכת לדייט...

      אבל........כנראה שידי רעדה מלהגיד את זה ממש ברור, ולכן באמת האופציה

      האחרת היא שאולי בכל זאת הוא ניצל ברגע האחרון...

      ואולי אם מיליון סינים טוענים שיש המשך, אז אני צריכה להאמין שהם לא טועים?

      בהחלט הרבה חומר למחשבה יש בתגובות שלכם, וזו הסיבה שאני כל כך אוהבת

      לכתוב כאן!

      תודה על הכוכב,

      אלומה

       

      צטט: יהודית מליק-שירן 2008-06-19 16:44:04

      אז מה זה הופך להיות סיפור בהמשכים? או כזה שאני יכולה להמשיך אותו בעיני רוחי. בניית המתח מהתחלה ועד הסוף מעוררת הערצה. כל הכבוד לתיאור האווירה.*

       

        19/6/08 21:32:

      רביב היקר!

      תודה שאהבת, ותודה שכיכבת!

      אלומה

        19/6/08 20:18:

      אלומת אור שלי

      זה מסוג הסיפורים

      שהייתי רוצה להתערב

      להכנס למסגרת

      כפי שעושה הילדון בתמונה הנפלאה שם למעלה

      לשנות בכוחות עליונים

      לעזור לאנשים(אפילו וירטואליים)

      כמו גרמושקה מקופלת

      להכנס דרך המימדים

      לנער אותם

      זה מה שאת בכשרונך עושה לי.

      כוכב ענק!!!

        19/6/08 19:10:

      שעון מראה שלוש

      מתי מתי כבר 8

       

      זמן

      אחד הדברים הכי פחות מדוייקים בעולמנו.

       

      * גדול

        19/6/08 18:55:

      שבתי עם *

      צטט: ריקיטריקי 2008-06-19 16:52:20

      סיפור מצויין - ולדעתי אין צורך להוסיף מילה

      כל אחד והציפיה המיוחדת לו...והזמן שלו.

       

      יפה אשוב עם ירקרק (כמובן!)

       

        19/6/08 18:45:

      אסנת היקרה,לך ולכל מי ששאל אם זה סיפור בהמשכים:

      לא, זה לא! זה סיפור שלם!

      אין מה להוסיף יותר!

      הוא - ירה בעצמו -כך שהיא - תחכה לשווא לדייט שלא יקרה.

      את השעה 8 יזכרו שניהם לעד....

      מקווה שעזרתי...

      אלומה

       

      צטט: אסנת אלון (אינציגר) 2008-06-19 16:06:03

      אלומה יקרה מתי ההמשך?
      אזלו כוכביי סליחה.

       

        19/6/08 17:51:

      אהבתי את הטכניקה.

      משום מה דמות הגברת נראית לי שלימה יותר.

      לגבר חסרות כמה מילים שיאפיינו אותו יותר.

      תוך שניות את עושה את זה.

       

      אני יודע שהתגובה הזאת היא לא אופיינית. אז אני מצטער מראש.

      את יכולה למחוק אותה צ'יק צ'אק. לא אעלב.

       

      את הכוכב לא אבקש בחזרה.

       

        19/6/08 17:25:

      מרתק...

       

      מה שממש אהבתי?

      זה את התמונה של הילד שקורע את אשליית הדף של הרקיע וחופן בכף ידו את הדולפין...

      מסוג התמונות הקסומות שאני אוהבת.... 

       

      יום נפלא,

      אהבה ואור,

        אילנה
       

        19/6/08 16:52:

      סיפור מצויין - ולדעתי אין צורך להוסיף מילה

      כל אחד והציפיה המיוחדת לו...והזמן שלו.

       

      יפה אשוב עם ירקרק (כמובן!)

      אז מה זה הופך להיות סיפור בהמשכים? או כזה שאני יכולה להמשיך אותו בעיני רוחי. בניית המתח מהתחלה ועד הסוף מעוררת הערצה. כל הכבוד לתיאור האווירה.*
        19/6/08 16:28:

      יפה ומעניין מאוד !!!

      רביב

        19/6/08 16:23:

      תודה לך, מפרנסי הקבוע...

      אין לי מושג איך לך הם כן נותנים, אבל בטח בגלל שאתה שובת רעב,

      הם מאכילים אותך כוכבים.

      אגב........חשוב לי לדעת, אם גם אתה חושב שהסיפור לא הסתיים.

      אלומה

      זו השעה הקבועה בה אני מעניק לך את הכוכב היומי
        19/6/08 16:09:

      לדסיקה היקרה,

      גם אני רותחת מזעם -איך בשעה כזאת ועדיין אין אספקה של "בשר כוכבים טרי"???

      ממה הם חושבים שנחיה עד הערב????

      גם אני מחכה לכוכבים,

      לכן בהבנה ואהבה אחכה גם לך !

      אשר להמשך -

      אני למעשה חשבתי שהסיפור הסתיים. כנראה טעיתי...

      אלך לברר אצל הנפשות הפועלות ואשוב...

      המחברת המבולבלת

      אלומה יקרה מתי ההמשך?
      אזלו כוכביי סליחה.
        19/6/08 15:59:

      וואא השארת אותי במתח.

      מחכה להמשך.

      אשוב.