אבי נשאר בוינה כדי לגמור את הלימודים שלו - אימי חזרה לארץ כדי ללמד אותי איך לתקשר - ללמוד דיבור בשפה העברית.

אלא מה בכול הארץ כול העניין של חינוך ילדים בשיטה האוראלית רק התחיל היה במיח"א בוגרשוב פינת שניאור בתל אביב ששם קיבלתי שיעורי דיבור מימימה זוטנלר(^_*) - אולי היו עוד קצת מקומות וזהו...

ד"ר גרי רייכשטין רק התחיל את הפעילות שלו בארץ והוא זה שיעץ לאימי לנסות את הגישה האוראלית של לימוד ילדים חרשים וכבדי שמיעה שפה מדוברת תוך העזרות במכשירי שמיעה וקריאת שפתים. ולשלב אותי בגן ילדים רגיל.

אבל לא היה מי שילמד את אימי איך ללמד אותי דיבור, סופר לי שסבי זכרוו לברכה התכתב עם מכונים מתאימים בגרמניה וקיבל מהם את החוברות המתאימים וחומר הדרכה איך ללמד ילדים כבדי שמיעה דיבור...

השיטה שנבחרה היתה ללמד אותי קריאה ודיבור ביחד, למדתי אותיות ותנועות איך שהם נכתבות , ואז למדתי לבטא אותן, ולפני שביטאת מילים קראתי אותן...

ובאותו זמן שראתי ואמרתי גם ראיתי איך תנועות השפתים של התנועות והמילים...

רק להקדים את המאוחר - קיבלתי שיעורי דיבור עד גיל 19  - אבל בילדותי היה לי קול מאוד גבוה וכנראה לא ברור - רק בגיל העשרה שהיו מכשיר שמיעה יותר טובים חל שיפור במצב.

אבל היה לזה תוצאה מענינת:

בגיל שש עברנו לגור בקיבוץ בדרום, ואני הלכתי לגור בבית ילדים, אז כול ערב בהשכבה היו ההורים באים להקריא סיפורים לילדים.

אני לא הייתי צריך שיקריאו לי - הייתי שוכב עם ספר במיטה וקורא לי לבד מה שרצית...

הפכתי להיות תולעת ספרים - בספריות הייתי הקורא המצטיין ליד המיטה בחדר היה לי ארון מלא ספרים..

לימים בגיל הנוער שהתחלתי להכיר נוער כבדי שמיעה - התרשמתי שלחלק מהם היה רומן דומה עם ספרים..

שעשיתי את ניתוח השתל אז אחת המאושפזות ששמעה אותי מדבר למושתלים שהיו איתי (ראו בפוסט האחרון בסיפר הניתוח) התפלאה מאיפוא יש לי שפה כזאת עשירה וספרותית ?

אמרתי לה - שקראתי הרבה ספרים, ומשם למדתי את השפה שלי, ולא מהרחוב איך שמדברים.

(*) לימים שמעתי על ימימה שהיא התחתנה במשפחה עשירה בשויץ ונולדו לה חמש ילדים - אבל היא הקפידה לשלוח אות כולם להתחנך בארץ בתיכון כדי שירכשו חינוך ישראלי.