בכל ספר ילדות יש איזה פרק שבקריאת הספר שוב ושוב, מעדיפים לדלג עליו. למשל, בספר "נילס הולגרסן ומסע אווזי הבר", יש פרק שבו איש הברזל, יצור מפחיד יצוק מקשה אחת, רודף בנחישות אחרי נילס ברחובות ליליים. זהו פרק מעורר סיוטים שראוי שידביקו את דפיו זה לזה.

וגם בחיים הלוואי שאפשר היה להדביק דפים יחד ולדלג על פרק.

גונק היתה רוצה לדלג על פרק של עצב ובדידות, פחד, חוסר אונים, אובדן אמונה, בלבול, כעס, ייאוש וזמן ארוך מאוד של המתנה למשהו טוב שיקרה.

דילוג על אותו פרק היה מביא אותה מהר הרבה יותר אל אותו ערב שבו צלצל דרור והזמין אותה להיפגש איתו בבית קפה.