כותרות TheMarker >
    ';

    הצופה / שרית סרי

    מקימת האירגון \"המרכז למידע זניח\".
    בשעות הפנאי מנהלת מירדפים אחרי מילים נירדפות.


    ארכיון

    ושבו בנים לגבולם - היום יותר מאי פעם

    52 תגובות   יום שישי , 20/6/08, 01:28

     

    עוד רגע והחיילים שלנו השבויים - כבר שנתיים מחוץ לגבולות ארצם.

    שנתיים !! אלוהים אדירים !! שנתיים.

    תחשבו מה עבר וכמה עבר עליכם בשנתיים האחרונות.

    זה המון זמן שנתיים !

    המון.

    די.

     

    אמן !!

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (50)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      שיר מחאה

       

      לשיר על המנגינה של: 2 אצבעות מצידון

       

       בית:

       

      שתי אצבעות משדרות

      חיל חטוף ללא תקוות.

      הוא נחטף בעודו חיל,

      לממשלה לא איכפת בכלל.

      הוא מתחנן,זועק שואל,

      האם תפדה אותי ממשלת ישראל?

       

      פזמון:

       

      רחוק מהעין רחוק מהלב,

      חיל חטוף,שבוי,כואב.

      רוצה הביתה בטירוף!

      בג'יפה של עזה,חיל חטוף.

        22/6/08 17:02:

       

      צטט: שרית סרי 2008-06-21 19:45:57

       

      צטט: נועם שחם 2008-06-21 08:39:56

      שרית, אני לא זוכר כרגע איפה ראיתי את הציטוט של ברק. נדמה לי שז פורסם בעיתון "הארץ". אם אני אמצא את זה אני אצרף פה לינק. אבל בוודאות קראתי את זה, וגם ציטוטים של "בכירים" במערכת הבטחון שכעסו מאד כששמעו את הדבר.

       

      'ברק'... 'בכירים'....'מערכת הבטחון'...'אולמרט אמר'... וכו' - לא מדבר אלי.

      כל עוד לא נאמר אחרת... שום רמיזה של ברק זה או אחר - לא ניכנסת לי ללב.

      הם בחיים - עד שלא יוכח אחרת. לא שמועות ולא ציטוטים...

      שרית, שאלת אותי למה אני לא אופטימי ועל סמך מה, אז הצגתי את המקורות.

       

      אני לא יודע מה נכנס ללב או לא, אלא אני מנתח את המצב על פי רסיסי המידע הקיימים. מנסיוני הדל, כשיש אמירות מהסוג הזה, יש לכך רק משמעות אחת. כמו שאמרתי קודם, הלוואי שאתבדה.

        21/6/08 23:27:

       

      צטט: אישון 2008-06-21 23:24:52

      הלוואי ואתבדה
      אבל אני לא אופטימי.

       

      בשלב זה של היום... אחרי צפייה בסרט על גלעד שליט... אסתפק במשפטך הראשון.

      לא אופטימי - זה לא אופטימי...ואין להתווכח עם תחושותיו של אדם.... אבל על סמך מה?

       הרי איש לא הוכיח עדיין שרגב וגולדווסר אינם בחיים.

      שמועות? ידיעות מחו"ל?

      בין יתר תגובותיי למעלה... קרא את מה שאמרה קרנית כשיצאה אתמול מפגישה עם נציגות הממשלה...."אין מידע חדש".

      והרי אם היה אחרת - לא היתה אומרת זאת.

       

        21/6/08 23:24:
      הלוואי ואתבדה
      אבל אני לא אופטימי.
        21/6/08 23:14:

       

      צטט: *ביסלי* 2008-06-21 22:23:47

      כחיילת במדינת ישראל -

      מחזיקה אני אצבעות...

      והלוואי ויחזרו הביתה בריאים ושלמים.

       

      היי ביסלי

      אני איתך - עם אותן אצבעות מוחזקות.

      אמן. כל מילה יפה כאן:

      יחזרו.

      הביתה.

      בריאים.

      ושלמים.

       

        21/6/08 23:13:

       

      צטט: jack 2 2008-06-21 20:44:22

      אמן שישובו הבנים הבייתה אל משפחתם

       

      זו הממשפשלה הגרועה שהייתה לנו אי פעם

       

      תודה על הכתבה

       

       

       

      הממשפשלה - ענק !!

      אבל עכשיו אחרי שצפיתי בטלויזיה באחותו של החייל בני אברהם ז"ל.... אני לא בטוחה שזו הממשלה הגרועה ביותר שהייתה לנו. אבל זו בפירוש המדיניות הכי תמוהה שאפשר .

      אבל זו דעתי. וזו הרגשתי. ואני יודעת שיש מלא פסימיים מסביבנו שחושבים אחרת.

       

      תודה על מילותיך

        21/6/08 22:23:

      כחיילת במדינת ישראל -

      מחזיקה אני אצבעות...

      והלוואי ויחזרו הביתה בריאים ושלמים.

        21/6/08 20:44:

      אמן שישובו הבנים הבייתה אל משפחתם

       

      זו הממשפשלה הגרועה שהייתה לנו אי פעם

       

      תודה על הכתבה

       

       

        21/6/08 19:49:

       

      צטט: zurse 2008-06-21 02:02:05

       

      צטט: שרית סרי 2008-06-20 07:51:50

      מצידי - ומצד אופטימיים כפייתיים אחרים... עד שלא הוכח אחרת... הם חיים !

       

       כמובן.

      בכל אופן אני אטרח להזכיר את הבדיחה על ההוא האופטימי שקופץ ממגדל שלום ומאמין שיצא מזה בחיים. אז כשהוא חולף על-פני הקומה השניה שואלת אותו הפקידה המקומית:"נו?" והוא עונה בטבעיות: "בינתיים המצב אופטימי."

      השאלה כאן איננה למה אנחנו מקווים ומה אנחנו מנחשים כי מי שמנהל את המו"מ יודע בדיוק ובוודאוות מה הוא נותן ומה מקבל ולכן השאלה האמיתית שצריך לענות עליה ביושר היא האם אנחנו מוכנים לתת סמיר קונטר בתמורה לגוויות, זה הכל. וזו שאלה עקרונית שאת התרגום שלה צריכים לעשות הפוליטיקאים על-פי העובדות שידועות להם. ככה פשוט.

       

       

      אני מתייחסת אל כל הסיפור הזה - דרך עיניים כואבות. וכל אחד יכול לבחור איך להסתכל על כל העניין.

      השאלה שכל אחד צריך לשאול היא - אם זה היה אח שלי או אבא שלי (חי או מת) - כיצד הייתי נוהג... כיצד הייתי מרגיש...

      אבל כפי שציינתי קודם - אתה ואני קצוות עולם. וזכותנו לדבוק בעמדתנו ובהרגשתנו.

       

        21/6/08 19:46:

       

      צטט: רינת37 2008-06-21 17:30:02

      עצוב ומרגש כאחד.

       

      יש את הרצון הזה, החזק כל כך, לחבק את בני משפחות החטופים, להעניק להם כוח, להעניק להם תמיכה.

       

      וזה כואב, כל כך כי זה משלנו, הם הלכו מכאן בשבילנו, להילחם למעננו.

      אסור לנו לאבד תקווה, לרגע אחד.

      כל עוד לא יודעים בוודאות, יש להתייחס אליהם כאל חיים, בהחלט דוגמת חזי שי, היא דוגמא חיה לכך.

       

       

       

      אני איתך. דוגמת חזי שי - לנגד עיני.

      ואין לי ויכוח עם מי שמרגיש אחרת. כי אין עדיין עובדות. יש רק רגשות ותחושות בטן

      ושמועות וחצאי אמיתות.

       

        21/6/08 19:45:

       

      צטט: נועם שחם 2008-06-21 08:39:56

      שרית, אני לא זוכר כרגע איפה ראיתי את הציטוט של ברק. נדמה לי שז פורסם בעיתון "הארץ". אם אני אמצא את זה אני אצרף פה לינק. אבל בוודאות קראתי את זה, וגם ציטוטים של "בכירים" במערכת הבטחון שכעסו מאד כששמעו את הדבר.

       

      'ברק'... 'בכירים'....'מערכת הבטחון'...'אולמרט אמר'... וכו' - לא מדבר אלי.

      כל עוד לא נאמר אחרת... שום רמיזה של ברק זה או אחר - לא ניכנסת לי ללב.

      הם בחיים - עד שלא יוכח אחרת. לא שמועות ולא ציטוטים...

        21/6/08 19:44:

       

      צטט: zurse 2008-06-21 02:12:21

       

      צטט: שרית סרי 2008-06-20 14:03:06

       

      צטט: zurse 2008-06-20 02:58:52

      לא נעים, לא מרגיש טוב, לא פייר, אבל צמד החטופים, רגב גולדווסר,  ולצער כולנו, הם גוויות וזה יותר ברור מהשמש שתזרח מחר בבוקר. אם היתה כאן ממשלה אמיצה ולא כזו שכל תכליתה לדבוק בכסאות שלה בכוח ובעיקר להתמקד בטובות ההנאה  הכרוכות בהדבקות הזו (כולם!), מישהו היה כאן כבר היה אוזר ומכריז עליהם כחללים שמקום קבורתם לא נודע. אבל בגלל שזה לא בדיוק מה שמעניין תשורדים האלה, התוצאה העגומה תהיה, בסופו של דבר, חילופים תמורת גוויות שזה בפשטות אומר חילופים תמורת עוד אפרוקסי  שידביק את האוויל, שלא מבין (מפנים) שהוא לא מנהל עבודה במפעל ובגלל שכך עדיף שיילך לכל הרוחות וכמה שיותר מהר לניתוח הספיני שלו ושיעזוב תכולנו בשקט הטיפש הזה.

       

       

      על סמך מה אתה אומר? אינני צינית. באמת מעוניינת לדעת על סמך מה?

      האם אתה מהמוסד? מהשב"כ.? המישנה לראש הממשלה?

      אני חושבת שההתייחסות שלנו (בשלב הזה) לכל הפרשה -  מעידה על מי אנחנו,

       ומהו הלך מחשבתנו...

      ואני אומר שוב את תחושותיי: כל עוד לא אמרו משהו אחר - אז הם בחיים!

       

       לא הרבה שמו לב אבל לשון ההודעה כפי שצוטטה מפיו של המתווך הגרמני אמרה שישראלהסכימה לשחרר כך וכך בתמורה לגופותיהם... כך בפירוש.. גם אני רוצה לחשוב שהם בחיים וגם אני רוצה לחשוב שעד שלא נקבע בוודאות אחרת אז הם חיים אבל היינו כבר בסרט הוודאי הזה ובדיוק עם אותם הטיעונים ואני שב ושואל מה העמדה העקרונית שלך ביחס לגוויה ובלי להתעסק בשטויות אם אני מהשב"כ. העמדה העקרונית שלי אומרת שלגוויה אין ערך. נקודה ואפילו לא נכנס לויכוח. 

       

      צודק. אין כאן ויכוח. יש כאן תחושות. הן לגבי 'האם הם חיים או לא'... והן לגבי 'האם לגופה יש ערך'.... וכאן נכנס נושא 'ערך חיי אדם'...ו'האם יש להחזיר גופת חייל' (חס ושלום)...

      ואנחנו אנשים שונים. עם גישות שונות. ותחושות - קצוות עולם.

      אני הפוכה ממך בכל.

      אבל אין ויכוח. נקודה. צודק.

       

        21/6/08 17:30:

      עצוב ומרגש כאחד.

       

      יש את הרצון הזה, החזק כל כך, לחבק את בני משפחות החטופים, להעניק להם כוח, להעניק להם תמיכה.

       

      וזה כואב, כל כך כי זה משלנו, הם הלכו מכאן בשבילנו, להילחם למעננו.

      אסור לנו לאבד תקווה, לרגע אחד.

      כל עוד לא יודעים בוודאות, יש להתייחס אליהם כאל חיים, בהחלט דוגמת חזי שי, היא דוגמא חיה לכך.

       

       

        21/6/08 08:39:
      שרית, אני לא זוכר כרגע איפה ראיתי את הציטוט של ברק. נדמה לי שז פורסם בעיתון "הארץ". אם אני אמצא את זה אני אצרף פה לינק. אבל בוודאות קראתי את זה, וגם ציטוטים של "בכירים" במערכת הבטחון שכעסו מאד כששמעו את הדבר.
        21/6/08 02:12:

       

      צטט: שרית סרי 2008-06-20 14:03:06

       

      צטט: zurse 2008-06-20 02:58:52

      לא נעים, לא מרגיש טוב, לא פייר, אבל צמד החטופים, רגב גולדווסר,  ולצער כולנו, הם גוויות וזה יותר ברור מהשמש שתזרח מחר בבוקר. אם היתה כאן ממשלה אמיצה ולא כזו שכל תכליתה לדבוק בכסאות שלה בכוח ובעיקר להתמקד בטובות ההנאה  הכרוכות בהדבקות הזו (כולם!), מישהו היה כאן כבר היה אוזר ומכריז עליהם כחללים שמקום קבורתם לא נודע. אבל בגלל שזה לא בדיוק מה שמעניין תשורדים האלה, התוצאה העגומה תהיה, בסופו של דבר, חילופים תמורת גוויות שזה בפשטות אומר חילופים תמורת עוד אפרוקסי  שידביק את האוויל, שלא מבין (מפנים) שהוא לא מנהל עבודה במפעל ובגלל שכך עדיף שיילך לכל הרוחות וכמה שיותר מהר לניתוח הספיני שלו ושיעזוב תכולנו בשקט הטיפש הזה.

       

       

      על סמך מה אתה אומר? אינני צינית. באמת מעוניינת לדעת על סמך מה?

      האם אתה מהמוסד? מהשב"כ.? המישנה לראש הממשלה?

      אני חושבת שההתייחסות שלנו (בשלב הזה) לכל הפרשה -  מעידה על מי אנחנו,

       ומהו הלך מחשבתנו...

      ואני אומר שוב את תחושותיי: כל עוד לא אמרו משהו אחר - אז הם בחיים!

       

       לא הרבה שמו לב אבל לשון ההודעה כפי שצוטטה מפיו של המתווך הגרמני אמרה שישראלהסכימה לשחרר כך וכך בתמורה לגופותיהם... כך בפירוש.. גם אני רוצה לחשוב שהם בחיים וגם אני רוצה לחשוב שעד שלא נקבע בוודאות אחרת אז הם חיים אבל היינו כבר בסרט הוודאי הזה ובדיוק עם אותם הטיעונים ואני שב ושואל מה העמדה העקרונית שלך ביחס לגוויה ובלי להתעסק בשטויות אם אני מהשב"כ. העמדה העקרונית שלי אומרת שלגוויה אין ערך. נקודה ואפילו לא נכנס לויכוח. 

        21/6/08 02:02:

       

      צטט: שרית סרי 2008-06-20 07:51:50

      מצידי - ומצד אופטימיים כפייתיים אחרים... עד שלא הוכח אחרת... הם חיים !

       

       כמובן.

      בכל אופן אני אטרח להזכיר את הבדיחה על ההוא האופטימי שקופץ ממגדל שלום ומאמין שיצא מזה בחיים. אז כשהוא חולף על-פני הקומה השניה שואלת אותו הפקידה המקומית:"נו?" והוא עונה בטבעיות: "בינתיים המצב אופטימי."

      השאלה כאן איננה למה אנחנו מקווים ומה אנחנו מנחשים כי מי שמנהל את המו"מ יודע בדיוק ובוודאוות מה הוא נותן ומה מקבל ולכן השאלה האמיתית שצריך לענות עליה ביושר היא האם אנחנו מוכנים לתת סמיר קונטר בתמורה לגוויות, זה הכל. וזו שאלה עקרונית שאת התרגום שלה צריכים לעשות הפוליטיקאים על-פי העובדות שידועות להם. ככה פשוט.

        20/6/08 23:27:

       

      צטט: נועם שחם 2008-06-20 18:17:56

       

      צטט: שרית סרי 2008-06-20 14:12:35

       

      צטט: אסנט 2008-06-20 14:04:17

       

      צטט: נועם שחם 2008-06-20 10:15:48

      הייתי רוצה להיות שותף לאופטימיות שלך שרית, אבל כל הפרסומים בענין מעידים על כך שאין מקום לאופטימיות. למעשה, חוץ מלהודיע שהם מתים, כבר עשו הכל כדי שכולנו נבין את זה. הלוואי ואתבדה.

       

       

      מסכימה. לא כל כך נראה לי שאהוד גולדווסר ואלדד רגב בחיים.

      מקוה שזאת טעות. כואב לי על המשפחות של שלושתם.

       

      אפשר לחטט באינטרנט ולמצוא דיעות לכאן ולכאן.

      השאלה מה מחפשים.

      אפשר לפתוח עיתון ולמצוא בין השורות את האופצייה הנוראית מכל... ואפשר

      למצוא אחרת...

      על סמך מה 'לא נראה לך'?

       אני שואלת ברצינות...

      ואז את יכולה לשאול אותי בחזרה...'על סמך מה נידמה לך?'

      ואענה לך את מה שאני אומרת לעצמי כל הזמן : 'כל עוד לא נאמר אחרת - הם בחיים!'

      זה מה שמחזיק את המשפחות.

      זה מה שאמור 'להחזיק' את העם שעומד מאחוריהם.

       

       

       

      ראשית, ידוע ששניהם נפצעו בצורה לא קלה בעת החטיפה.

       שנית,ההגיון שלי אומר שאם הם בחיים, כנראה שהיו משחררים עבורם את סאמיר קונטאר.

      דבר אחרון והכי משמעותי, אם שר הבטחון משחרר אמירה מן הסוג שאומר ש"סיכוי נמוך" שהם בחיים, המשמעות יא שאין סיכוי שהם חיים. איזו סיבה אחרת יש לו לתת הצהרה מהסוג הזה?

       

      ראשית ידוע ששניהם נישבו בעודם בחיים. על זה אפילו נאסראללה הסכים להודות.

      שנית, ההגיון שלי אומר - שתיכף משחררים את סמיר קונטאר... וזה אומר ש - בתמורה לחיילים חיים.

      דבר אחרון והכי משמעותי - איפה קראת את דבריו של שר הבטחון שאומר ש'סיכוי נמוך שהם בחיים'? לא ראיתי.

      איזו סיבה יש להם לא לאמר כבר בקול רם מה מצב החיילים. אם הם בכלל יודעים...

      ויתכן ואיש לא יודע.

      הכל כאן מתבסס על שיברי מידע, ורסיסי אינפורמציה לא ברורה.

      כל עוד לא נאמר אחרת - הם בחיים.

        20/6/08 23:19:

       

      צטט: *כוכבית* 2008-06-20 22:26:40

      תחושת הבטן אומרת שאין כבר את מי להחזיר הביתה

      הלב, רוצה להאמין שכן, הם יחזרו.

      למשפחות שלהם קורה הנורא מכל - חיים בחוסר ידיעה.

      ודיקלה - כרגיל מצמררת.

       

      החיים בחוסר ידיעה - אכן נשמעים לי כתופת בפני עצמה.

      תחושות הבטן שלי אומרות שהם בחיים.

      ודיקלה? כרגיל מצמררת.

        20/6/08 23:18:

       

      צטט: pianistal 2008-06-20 22:05:46

       

      רק כשיחזרו כבר. מחזיקים אצבעות.

       

       

      אמן ואמן.

      תודה על תגובתך. זה כל מה שצריך כרגע.

       

        20/6/08 23:17:

       

      צטט: אור 7 2008-06-20 20:59:41

      אחד מאותם רגעים קצוניים ובלתי אפשריים שכאלה, שגם במעוז החילוניות ה"ראלית",

      וגם כשכבר קשה להאמין שיעלה החיוך ויזלגו הדמעות מעצמן....

      עולה מילה אחת ויחידה: א מ ן !!!

      וכוכב למילותייך שמאפשרות לאמר את שבלב! 

       

       

       

      אמן ואמן ואמן.

      חושבת עליהם הרבה. חושבת על המשפחות שלהם.

      מאמינה שכל ישראלי מרגיש ככה...

      והנטייה של אנשים למחשבות פסימיות על סמך פירורי מידע - עושות לי עצוב בלב.

      תודה.

      שבת שלום

        20/6/08 23:16:

       

      צטט: שטוטית 2008-06-20 18:38:51

      לצערי אני פסימית בקשר לגורלם של רגב וגולדווסר

      ועובדה שהיום שר הביטחון יצא להיפגש עם המשפחות.

      ואנחנו כאן בצפון עברנו לפני שנתיים מתקפת טילים קשה.

      ובכל זאת נקווה לטוב

      יאללה שבת שלום

      }{שטוטית

       

       

      לצערך  את פסימית בקשר לגורלם.

      לשמחתי אני אופטימית.

      העובדה ששר הביטחון נפגש עם המשפחות לא אומרת דבר וחצי דבר לגבי מצבם.

      עובדה נוספת (ידיעה מאחה"צ / ראי למעלה ציטוט שהעתקתי) - משפחת גולדווסר אמרה

      'לא קיבלנו מידע חדש'.

      ושוב אני חוזרת: כל עוד לא נאמר אחרת - מבחינתי הם חיים.

        20/6/08 23:10:

       

      צטט: til4 2008-06-20 15:08:39

      ומה עם גלעד שליט?

      הוא חי, וזה ודאי!

      למה הפרו את ההבטחה שלא להגיע לרגיעה עם החמאס ללא שחרורו של גלעד שליט?ולמה הסכימו לפתוח את המעברים שזהו קלף המיקוח, אולי היחידי, לשחרור גלעד שליט? כותבת סימה קדמון במוסף לשבת של ידיעות אחרונות: "איזו ציניות: ישראל מסבירה שפתיחת המעברים תיצור אוירה טובה. תייצר משב רוח רענן. ניחוחות חמאסיים מלאי רוך וחמלה. הרחמנים בני רחמנים האלה ישיבו לנו את גלעד הביתה. איזו בדיחה. ממש לבכות."

      אוי אוי אוי!

       

       

      אני איתך... וגם אהוד ברק אומר הלילה שאין לחמאס אינטרס להעביר את גלעד

      לארץ אחרת... נו באמת... חלאס כבר עם החארטות שמוכרים למשפחת שליט

      ולעם ישראל.

      תודה על תגובתך.

       

        20/6/08 22:26:

      תחושת הבטן אומרת שאין כבר את מי להחזיר הביתה

      הלב, רוצה להאמין שכן, הם יחזרו.

      למשפחות שלהם קורה הנורא מכל - חיים בחוסר ידיעה.

      ודיקלה - כרגיל מצמררת.

        20/6/08 22:05:

       

       

       

       

      רק כשיחזרו כבר. מחזיקים אצבעות.

        20/6/08 20:59:

      אחד מאותם רגעים קצוניים ובלתי אפשריים שכאלה, שגם במעוז החילוניות ה"ראלית",

      וגם כשכבר קשה להאמין שיעלה החיוך ויזלגו הדמעות מעצמן....

      עולה מילה אחת ויחידה: א מ ן !!!

      וכוכב למילותייך שמאפשרות לאמר את שבלב! 

       

        20/6/08 18:40:

      כמובן * לקידום הרשומה החשובה הזאתי.

      }{

        20/6/08 18:38:

      לצערי אני פסימית בקשר לגורלם של רגב וגולדווסר

      ועובדה שהיום שר הביטחון יצא להיפגש עם המשפחות.

      ואנחנו כאן בצפון עברנו לפני שנתיים מתקפת טילים קשה.

      ובכל זאת נקווה לטוב

      יאללה שבת שלום

      }{שטוטית

        20/6/08 18:17:

       

      צטט: שרית סרי 2008-06-20 14:12:35

       

      צטט: אסנט 2008-06-20 14:04:17

       

      צטט: נועם שחם 2008-06-20 10:15:48

      הייתי רוצה להיות שותף לאופטימיות שלך שרית, אבל כל הפרסומים בענין מעידים על כך שאין מקום לאופטימיות. למעשה, חוץ מלהודיע שהם מתים, כבר עשו הכל כדי שכולנו נבין את זה. הלוואי ואתבדה.

       

       

      מסכימה. לא כל כך נראה לי שאהוד גולדווסר ואלדד רגב בחיים.

      מקוה שזאת טעות. כואב לי על המשפחות של שלושתם.

       

      אפשר לחטט באינטרנט ולמצוא דיעות לכאן ולכאן.

      השאלה מה מחפשים.

      אפשר לפתוח עיתון ולמצוא בין השורות את האופצייה הנוראית מכל... ואפשר

      למצוא אחרת...

      על סמך מה 'לא נראה לך'?

       אני שואלת ברצינות...

      ואז את יכולה לשאול אותי בחזרה...'על סמך מה נידמה לך?'

      ואענה לך את מה שאני אומרת לעצמי כל הזמן : 'כל עוד לא נאמר אחרת - הם בחיים!'

      זה מה שמחזיק את המשפחות.

      זה מה שאמור 'להחזיק' את העם שעומד מאחוריהם.

       

       

       

      ראשית, ידוע ששניהם נפצעו בצורה לא קלה בעת החטיפה.

       שנית,ההגיון שלי אומר שאם הם בחיים, כנראה שהיו משחררים עבורם את סאמיר קונטאר.

      דבר אחרון והכי משמעותי, אם שר הבטחון משחרר אמירה מן הסוג שאומר ש"סיכוי נמוך" שהם בחיים, המשמעות יא שאין סיכוי שהם חיים. איזו סיבה אחרת יש לו לתת הצהרה מהסוג הזה?

        20/6/08 15:08:

      ומה עם גלעד שליט?

      הוא חי, וזה ודאי!

      למה הפרו את ההבטחה שלא להגיע לרגיעה עם החמאס ללא שחרורו של גלעד שליט?ולמה הסכימו לפתוח את המעברים שזהו קלף המיקוח, אולי היחידי, לשחרור גלעד שליט? כותבת סימה קדמון במוסף לשבת של ידיעות אחרונות: "איזו ציניות: ישראל מסבירה שפתיחת המעברים תיצור אוירה טובה. תייצר משב רוח רענן. ניחוחות חמאסיים מלאי רוך וחמלה. הרחמנים בני רחמנים האלה ישיבו לנו את גלעד הביתה. איזו בדיחה. ממש לבכות."

      אוי אוי אוי!

        20/6/08 14:37:

       

      צטט: אסנט 2008-06-20 14:23:06

       

      צטט: שרית סרי 2008-06-20 14:12:35

       

      על סמך מה 'לא נראה לך'?

       אני שואלת ברצינות...

      ואז את יכולה לשאול אותי בחזרה...'על סמך מה נידמה לך?'

      ואענה לך את מה שאני אומרת לעצמי כל הזמן : 'כל עוד לא נאמר אחרת - הם בחיים!'

      זה מה שמחזיק את המשפחות.

      זה מה שאמור 'להחזיק' את העם שעומד מאחוריהם.

       

       

      אין לנו אפשרות לדעת באמת. רק אפשר לקוות שהם בחיים ושיחזרו.  

      המשפחות חייבות לקוות ולהאמין.

       

      הלואי וייגמר בטוב!!

       

      אמן... והנה עידכון מלפני שעה בערך....

       

      http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3558138,00.html

       

       עומרי אבני, אביה של קרנית גולדווסר, שהגיע לפגישה עם הוריו של אהוד, שלמה ומיקי, ציין כי שר הביטחון איפשר לבני המשפחות להשמיע את אשר על לבם. "לא קיבלנו מידע חדש, אך התאפשר לנו לומר דברים בצורה ברורה לשר הביטחון", אמר.

        20/6/08 14:23:

       

      צטט: שרית סרי 2008-06-20 14:12:35

       

      על סמך מה 'לא נראה לך'?

       אני שואלת ברצינות...

      ואז את יכולה לשאול אותי בחזרה...'על סמך מה נידמה לך?'

      ואענה לך את מה שאני אומרת לעצמי כל הזמן : 'כל עוד לא נאמר אחרת - הם בחיים!'

      זה מה שמחזיק את המשפחות.

      זה מה שאמור 'להחזיק' את העם שעומד מאחוריהם.

       

       

      אין לנו אפשרות לדעת באמת. רק אפשר לקוות שהם בחיים ושיחזרו.  

      המשפחות חייבות לקוות ולהאמין.

       

      הלואי וייגמר בטוב!!

        20/6/08 14:13:

       

      צטט: מיכל_ 2008-06-20 10:57:54

      ונותר רק להוסיף

      אמן!

       

       

      ואני מוסיפה על דבריך: אמן.

        20/6/08 14:12:

       

      צטט: אסנט 2008-06-20 14:04:17

       

      צטט: נועם שחם 2008-06-20 10:15:48

      הייתי רוצה להיות שותף לאופטימיות שלך שרית, אבל כל הפרסומים בענין מעידים על כך שאין מקום לאופטימיות. למעשה, חוץ מלהודיע שהם מתים, כבר עשו הכל כדי שכולנו נבין את זה. הלוואי ואתבדה.

       

       

      מסכימה. לא כל כך נראה לי שאהוד גולדווסר ואלדד רגב בחיים.

      מקוה שזאת טעות. כואב לי על המשפחות של שלושתם.

       

      אפשר לחטט באינטרנט ולמצוא דיעות לכאן ולכאן.

      השאלה מה מחפשים.

      אפשר לפתוח עיתון ולמצוא בין השורות את האופצייה הנוראית מכל... ואפשר

      למצוא אחרת...

      על סמך מה 'לא נראה לך'?

       אני שואלת ברצינות...

      ואז את יכולה לשאול אותי בחזרה...'על סמך מה נידמה לך?'

      ואענה לך את מה שאני אומרת לעצמי כל הזמן : 'כל עוד לא נאמר אחרת - הם בחיים!'

      זה מה שמחזיק את המשפחות.

      זה מה שאמור 'להחזיק' את העם שעומד מאחוריהם.

       

       

        20/6/08 14:08:

       

      צטט: גגו 2 2008-06-20 09:41:57

      אני מצפה ליום הזה שישובו הבנים...מתאר לעצמי מדינה שלמה מוזילה דמעה...כמו שאני עכשיו כשאני מקשיב לשירך

       

       

      זוהי חובתנו כעם.

      אינני אדם דתי... אך זהו פסוק מספר ירמיהו...שהיווה

      את ההשראה לכתיבת השיר.

      ודיקלה? מצמררת אותי בכל פעם מחדש.

      תודה לך. על אופטימיות זהירה וזעירה בתוך ים לא ברור

      של המתיימרים (בעיתונות ובתקשורת בכלל) שמטפטפים

      אינפורמצייה לא מבוססת.

      תודה.

      אמן.

       

        20/6/08 14:06:

       

      צטט: באה כשבא לי 2008-06-20 02:37:50

      הלוואי והם חיים. הלוואי שיחזרו. תפילת כולם.

       

       

      אמן ואמן. מאמינה שכן.

        20/6/08 14:05:

       

      צטט: חבצלת בעיר 2008-06-20 01:55:35

      שרית,

      רגעים ושעות של מתח למשפחות החטופים,

      סירטון מרגש.

      תודה שהעלת את הפוסט.

      צריכים תפילה גדולה מאוד,

      לשובם של הבנים הביתה,

      אל הפרחים,המאכלים,האמהות,

      האבות,האחים הנשים.

      וצריכים תפילה גדולה מאוד,

      לשחרורו של גלעד שליט.

      ישובו כל הבנים לארץ,

      מחכים לכם בבית.

      אמן! 

       

      שמחה שאת איתי ברצון לחבק אותם.

      כולי תפילה.

      אמן.

        20/6/08 14:04:

       

      צטט: נועם שחם 2008-06-20 10:15:48

      הייתי רוצה להיות שותף לאופטימיות שלך שרית, אבל כל הפרסומים בענין מעידים על כך שאין מקום לאופטימיות. למעשה, חוץ מלהודיע שהם מתים, כבר עשו הכל כדי שכולנו נבין את זה. הלוואי ואתבדה.

       

       

      מסכימה. לא כל כך נראה לי שאהוד גולדווסר ואלדד רגב בחיים.

      מקוה שזאת טעות. כואב לי על המשפחות של שלושתם.

        20/6/08 14:03:

       

      צטט: zurse 2008-06-20 02:58:52

      לא נעים, לא מרגיש טוב, לא פייר, אבל צמד החטופים, רגב גולדווסר,  ולצער כולנו, הם גוויות וזה יותר ברור מהשמש שתזרח מחר בבוקר. אם היתה כאן ממשלה אמיצה ולא כזו שכל תכליתה לדבוק בכסאות שלה בכוח ובעיקר להתמקד בטובות ההנאה  הכרוכות בהדבקות הזו (כולם!), מישהו היה כאן כבר היה אוזר ומכריז עליהם כחללים שמקום קבורתם לא נודע. אבל בגלל שזה לא בדיוק מה שמעניין תשורדים האלה, התוצאה העגומה תהיה, בסופו של דבר, חילופים תמורת גוויות שזה בפשטות אומר חילופים תמורת עוד אפרוקסי  שידביק את האוויל, שלא מבין (מפנים) שהוא לא מנהל עבודה במפעל ובגלל שכך עדיף שיילך לכל הרוחות וכמה שיותר מהר לניתוח הספיני שלו ושיעזוב תכולנו בשקט הטיפש הזה.

       

       

      על סמך מה אתה אומר? אינני צינית. באמת מעוניינת לדעת על סמך מה?

      האם אתה מהמוסד? מהשב"כ.? המישנה לראש הממשלה?

      אני חושבת שההתייחסות שלנו (בשלב הזה) לכל הפרשה -  מעידה על מי אנחנו,

       ומהו הלך מחשבתנו...

      ואני אומר שוב את תחושותיי: כל עוד לא אמרו משהו אחר - אז הם בחיים!

       

        20/6/08 14:00:

       

      צטט: נועם שחם 2008-06-20 10:15:48

      הייתי רוצה להיות שותף לאופטימיות שלך שרית, אבל כל הפרסומים בענין מעידים על כך שאין מקום לאופטימיות. למעשה, חוץ מלהודיע שהם מתים, כבר עשו הכל כדי שכולנו נבין את זה. הלוואי ואתבדה.

       

       

       

      קבל מילים שאמרה מיקי גולדווסר אתמול ב: NRG

      "היא מביאה את הדוגמה של חזי שי שהוחזר לישראל בשנת 85 לאחר כמה שנים בשבי בלבנון, במסגרת עסקת ג'יבריל. "אני רוצה להזכיר לך מהעבר", היא כותבת לאולמרט:

       "שנה וחצי לא ידעו על חזי שי דבר. פנו אל אשתו ואמרו לה לשבת עליו שבעה. אשתו סירבה בכל תוקף. חזי שי חזר אלינו בריא ושלם".

      http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/749/179.html

       

       

       

        20/6/08 13:56:

       

      צטט: נועז גולן 2008-06-20 10:40:24

       

      צטט: שרית סרי 2008-06-20 07:51:50

      מצידי - ומצד אופטימיים כפייתיים אחרים... עד שלא הוכח אחרת... הם חיים !

       

      שרית

      זה בדיוק העניין.

      לך ולי ובטח ובטח למשפחות שלהם מותר להיות אופטימים כפייתיים, ואפילו מאמינים בניסים.

      לנו מותר להיות מוכנים לשלם כל מחיר בעבור מטרות שנראות לנו נשגבות או רק נכונות מוסרית.

      כאן ההבדל ביננו לבין מקבלי החלטות.

      הם צריכים לחשוב אחרת מאיתנו. הם צריכים לשקול את ההשפעה לעתיד ולא רק את פתרון הבעיה העכשווית, הם צריכים לחשוב על השפעת החילופין על המצב בשטחים או בעזה.

      ולא רק... יש שליחי מדינה בהרבה מארצות העולם, גם הם יכולים להוות מטרה לחטיפות.

      מקבלי החלטות, להחלטותיהם יש מחיר אותו נשלם כולנו והבאים אחריהם ואחרינו.

      הם צריכים לפעול על פי נתונים והערכות מצב ולא על פי מצב רוח או דרך חשיבה אופטימית או פסימית.

       

       

      כל מכבסת המילים שטוחנת אותנו בשנתיים האחרונות - מאז חטיפתם, מיתגמדת נוכח העובדה שכל אחד מאיתנו היה חושב ומדבר אחרת אם זה היה אח שלנו / אבא שלנו / בן שלנו.

      כל מה שהמשפחות צריכות - זה עידוד וחיבוק.

      השיר הזה נועד לחבק. לא לשנות תמונת מצב פוליטית.

      אין בו התיימרות. רק תפילה.

      לא חווינו. לכן אין לנו (לטעמי בלבד) את יכולת ההבנה/ההרגשה/התחושה של קרוב לנו שנמצא בבור שחור בארץ זרה.. או בעזה.

        20/6/08 10:57:

      ונותר רק להוסיף

      אמן!

        20/6/08 10:40:

       

      צטט: שרית סרי 2008-06-20 07:51:50

      מצידי - ומצד אופטימיים כפייתיים אחרים... עד שלא הוכח אחרת... הם חיים !

       

      שרית

      זה בדיוק העניין.

      לך ולי ובטח ובטח למשפחות שלהם מותר להיות אופטימים כפייתיים, ואפילו מאמינים בניסים.

      לנו מותר להיות מוכנים לשלם כל מחיר בעבור מטרות שנראות לנו נשגבות או רק נכונות מוסרית.

      כאן ההבדל ביננו לבין מקבלי החלטות.

      הם צריכים לחשוב אחרת מאיתנו. הם צריכים לשקול את ההשפעה לעתיד ולא רק את פתרון הבעיה העכשווית, הם צריכים לחשוב על השפעת החילופין על המצב בשטחים או בעזה.

      ולא רק... יש שליחי מדינה בהרבה מארצות העולם, גם הם יכולים להוות מטרה לחטיפות.

      מקבלי החלטות, להחלטותיהם יש מחיר אותו נשלם כולנו והבאים אחריהם ואחרינו.

      הם צריכים לפעול על פי נתונים והערכות מצב ולא על פי מצב רוח או דרך חשיבה אופטימית או פסימית.

       

        20/6/08 10:15:

      הייתי רוצה להיות שותף לאופטימיות שלך שרית, אבל כל הפרסומים בענין מעידים על כך שאין מקום לאופטימיות. למעשה, חוץ מלהודיע שהם מתים, כבר עשו הכל כדי שכולנו נבין את זה. הלוואי ואתבדה.

       

       

        20/6/08 09:41:
      אני מצפה ליום הזה שישובו הבנים...מתאר לעצמי מדינה שלמה מוזילה דמעה...כמו שאני עכשיו כשאני מקשיב לשירך
        20/6/08 07:51:

      מצידי - ומצד אופטימיים כפייתיים אחרים... עד שלא הוכח אחרת... הם חיים !

       

        20/6/08 02:58:
      לא נעים, לא מרגיש טוב, לא פייר, אבל צמד החטופים, רגב גולדווסר,  ולצער כולנו, הם גוויות וזה יותר ברור מהשמש שתזרח מחר בבוקר. אם היתה כאן ממשלה אמיצה ולא כזו שכל תכליתה לדבוק בכסאות שלה בכוח ובעיקר להתמקד בטובות ההנאה  הכרוכות בהדבקות הזו (כולם!), מישהו היה כאן כבר היה אוזר ומכריז עליהם כחללים שמקום קבורתם לא נודע. אבל בגלל שזה לא בדיוק מה שמעניין תשורדים האלה, התוצאה העגומה תהיה, בסופו של דבר, חילופים תמורת גוויות שזה בפשטות אומר חילופים תמורת עוד אפרוקסי  שידביק את האוויל, שלא מבין (מפנים) שהוא לא מנהל עבודה במפעל ובגלל שכך עדיף שיילך לכל הרוחות וכמה שיותר מהר לניתוח הספיני שלו ושיעזוב תכולנו בשקט הטיפש הזה.
        20/6/08 02:37:
      הלוואי והם חיים. הלוואי שיחזרו. תפילת כולם.
        20/6/08 02:33:

      איך אפשר שלא לחבק את משפחות שני החטופים,

      כמה קשה לא להיות מוכן לשלם מחיר תמורת חיילים שנשלחו ונחטפו וכדו'.

      כמה נורא לראות אישה צעירה שחייה נקטעו,

      הורים שחייהם אינם חיים.

      אבל כשכל כך ברור שמה שיחזור משם אינו מה שמצפים,

      כשלצערנו הם אינם בחיים...

      עם כל האמפטיה וכל הרצון הטוב וכל ההערכה וביראת קודש של ממש,

      קרנית

      שחרור רוצחים+חיזוק החיזבאללה ומעמדו בעולם הערבי+מתן מוטיבציה לעוד חטיפות...

      מחיר קצת גבוה למה שנעשה על ידי הרבנות הצבאית מאז קום המדינה ועד כה לפתרון בעיית העגינות.

      ובחיי שאני לא איש רע ובחיי שאיכפת לי מקרנית ומשפחתה שאני גם מכיר אישית.

      ואיכפת לי גם ממשפחת דקל שאינני מכיר.

      אם יש מקרים בהם איש אינו רוצה להיות מקבל ההחלטות, זהו אחד הראשונים.

      ראש ממשלה ושר בטחון, מחוייבותם ושיקול דעתם צריכים להיות מבוססים על אינטרסים של מדינה ולא על אמפטיה אישית.

      וכואב לי לכתוב את זה

      ואני לא יכול שלא

        20/6/08 01:56:

      לא נותן לי לככב,

      רציתי להיות הראשונהבוכה

      אחזור בתום 24 ש'

       

        20/6/08 01:55:

      שרית,

      רגעים ושעות של מתח למשפחות החטופים,

      סירטון מרגש.

      תודה שהעלת את הפוסט.

      צריכים תפילה גדולה מאוד,

      לשובם של הבנים הביתה,

      אל הפרחים,המאכלים,האמהות,

      האבות,האחים הנשים.

      וצריכים תפילה גדולה מאוד,

      לשחרורו של גלעד שליט.

      ישובו כל הבנים לארץ,

      מחכים לכם בבית.

      אמן! 

       

      פרופיל

      שרית סרי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות

      עטרה אופק המופלאה - חברה ועורכת סיפרי הראשון

      דורשת אמת - מאפרת /מציירת/ יהודיה

      כל הטורים שלי - החל מיוני 2007