מיושבת בדעתה יוצאת מגדרה
דברים שכתבתי
פוסטים אחרונים
- חוזרת לטפל 13/9/12
- חג הבשר 25/4/12
- שיר בגשם 10/3/12
- מניפסט 5/3/12
- קטע שתרגמתי בויי נט ספרים 21/2/12
- עדי נויהאוס - יש לרשום ולזכור 5/1/12
ארכיון
0
'אחותך הצולעת'
חוזרת לכינוי הישן שלי. 'אחותך הצולעת' נהגה בימים שכתבתי ופרסמתי טור קבוע בווי נט, מדור מעורבות חברתית, והייתי מעוניינת להדגיש הן את הצליעה, והן להשתמש בכינוי בעל תהודה מתריסה קמעה. זנחתי אותו בכניסה ל'קפה' מפני שרציתי כינוי שיבטא באופן מדוייק את מצבי הפיסי, ואיזה פיוס כללי עם המצב. בדיעבד, נראה לי שאיני כה מפויסת כפי שמשתמע מהכינוי... ובכן, עמכם הסליחה אם התבלבלתם. ולמי שתהה, אני עדיין צולעת כשיש התנאים לכך. ולא ממש מיושבת בדעתי. |
תגובות (41)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מה זה באמת משנה
צולעת או מיושבת
העיקר שאת מפוייסת
ובעיקר
את מי שאת!!!
תודה!
ואכן.
מקסימה.
והטיקבוק שווה.
'דבל גלייזר',
שמחה שביקרת,
שמחה שאהבת.
תודה על הכוכב!
צולעת אבל אחותך
אחלה פוסט ביחד עם התגובות
'אפור הזקן',
תודה בכל מקרה.
'ניסים' שלום,
לא בטוחה שמדובר באומץ מודע שלי.
אבל תודה.
הוא שאני עושה... או מנסה לעשות.
כבר חרזו לך על ההומור
הצהירו שאת כן מיושבת
ואני אומר מה רע בלא מיושבת?
ואם בהליכה צולעת
" עוף גוזל חתוך את השמיים "
ובמעוף אין צליעות...
המשך סופ"ש נפלא
ותאלצי להסתפק במיליארד כתומים בשמיים
כי אני נטול ירוקים
שלום לחברתי החדשה..
לא בכדי בקשתי את חברותך
גם אני צריכה חיזוקים למצב החדש בו אני נתונה עתה
שהחמיר לאחרונה..
מעריכה מאוד את האומץ שלך לכינוי הזה
אצלי תמיד זו הייתה הסתרה הדרך שלי להתמודד ואני יודעת שהיא לא נכונה!
מחזקת אותך.
מאחלת לך להתמקד בחשיבה חיובית ,להשכיל להתבונן בחצי הכוס המלאה.
לכל אחד הצליעה שלו.
בוצע.
תודה.
אירוניה, יקירתי, תודה על הכוכב.
והתובנות.
מה שרואים משם לא רואים מכאן.
אני מככבת כי אני מעריכה את התגובות והתבונה שלך.
הכינוי הוא ענין מאוד אישי.
אבל אם תחליפי את התמונה וגם את הכינוי בו זמנית -
אני לא אדע עם מי אני מתכתבת....
בגילי יש השהייה....
'ליאתילה', תודה.
אריק,
תודה על השיר!
מיושבת או לא
וגם צולעת או לא .
את ניפלאה !!!!!
בעלת רגישות ותובנות מופלאות ומדויקות לי.
שמחה עליך ועל חברתך.
וכמובן מקבלת אותך בכל מצב.
אחותי ג'ני היקרה
קולך לוחש רועד במבוכה
אני רואה אותך צועדת נחושה
חוצה את הרוחות אל קו הפיסגה
ועוד מעט, אחות את כבר מגיעה....!
עדי,
תמיעד כייף שאתה מבקר, וכל מחמאותיך למגיביי חלים עליך.
לצערי, עליי לבחור כינוי שיופיע על הדואר והצ'טים.
אז הודעתי שאני מחליפה.
תודה.
כן... צלעתי בכל דרך אפשרית בימי חיי, אך לא בדעתי.
פרט לזה, רעיון מעניין...
יש לך כאן מגיבים יוצאים מהכלל (לפחות הפעם). צחקתי והתרגשתי והסתמפטתי יחד איתם.
אוסיף שאם חייבים לבחור בין השניים - אחותך הצולעת הרבה יותר מיי סטייל. אבל חייבים לבחור? עד היום הסתדרת עם שניהם, לא?
תודה.-
אהוד יקר,
אין ספק שבאינטרנט בכלל וב'קפה' בפרט מסתתרים כשרונות כתיבה אמיתיים.
אתה אחד מהם.
ונמצא בדיוק בשלב הלא-לגמרי-מוכר-עדיין, כשאפשר ליהנות ממה שאתה כותה ללא הפלצנות הנלווית לקריאה בקלסיקה.
איזה כייף לנו.
ותודה על קירבת המשפחה הבלתי צפויה שאתה מגלה כאן.
רק בשביל זה שווה הכינוי - הוא הרי מכריז אוטומטת על קירבת דם עם קוראיי...
זה כינוי שמעיד על הומור עצמי מדהים.
לאהובי הצולע (כן, עדיין אהובי, למרות הנתק) יש דומה.
דייזי,
תודה על הכוכב.
באשר לאיכות הכתיבה של המגיב, מסכימה איתך בכל ליבי.
לא בכדי הוא ב'חברים שלי'.
דייזי.
תודה, מתוקה.
זו בדיוק הייתה הכוונה.
יפה ראית.
אני יודעת שהכינוי הזה, למרות האווירה ההומוריסטית מגיע ממקום כואב.
אבל יש בזה משהו יפה ומלא חיים באופן שאת אומרת : פאק איט..זה מה יש ועם זה ננצח או נפסיד.
צחקתי ואהבתי :)
חחח
למה אי אפשר לככב תגובה?
"ועכשיו יותר מתאים לנו כינוי שישקף את המיץ של הזבל, שבו אנחנו שוחים. גם אם חשבנו שנפטרנו מהכינוי הזה מזמן, ושאנחנו שוחים בהארה הקוסמית של הבודהא. "
איזה בידור משובח ובלתי צפוי :).
עזוב אותך מעורכי עיתון הארץ. מי קרוא בכלל את העיתון היבשושי הזה חוץ ממך ועוד כמה צנוניות?
ולפי התרשמותי אתה לא כזה צנונית..יש לך עוד תקווה :) ויש גם עוד עיתונים.
כן, כן, (אנחה עמוקה)
מגיע השלב בחיים שבו כולנו חושבים שהתיישבנו בדעתנו, עד שאנחנו מגלים שזו דעתנו שהתיישבה עלינו והוציאה לנו את המיץ, ועכשיו יותר מתאים לנו כינוי שישקף את המיץ של הזבל, שבו אנחנו שוחים. גם אם חשבנו שנפטרנו מהכינוי הזה מזמן, ושאנחנו שוחים בהארה הקוסמית של הבודהא.
(קחי דוגמא: כותבת לי איזה עורכת בדה מארקר שהיא הולכת להכניס את האייטם השנון שלי על משרד האוצר וההסתדרות (פוסט אחרון) לדה מארקר של סופשבוע. אני בעננים: חמש עשרה דקות התהילה של אנדי וורהול הולכות לנחות עלי למשך סופשבוע שלם.
מגיע סופשבוע, אני אץ כאחוז קדחת אפריקנית מסוג לא נעים במיוחד (ואשתי סובלת ממני בגלל זה, המסכנה) לחנות, קונה "הארץ" (ממילא התכוונתי לקנות. מודה - אני סנוב), מדפדף כאחוז עוויתות לא נעימות (ע"ע קדחת אפריקנית) מההתחלה לסוף וברוורס - ואינני שם.
שיקולי עריכה, אנא עארף.
ענן קומיקס שחור מעל לראש.
לא נורא. לפחות חסכתי 15 דקות תהילה, לפעם הבאה שזה יקרה, שזה בטח איפשהו בסביבות גיל שמונים, כשכבר אני לא אדע איך נהנים מזה. ולא אזכור איך קוראים לי. ואיפה שמתי את השיניים.
אני לוקח את זה בקלות והולך לקרוא את פי. ג'יי. וודהאוס. לקבל השראה.)
אחיך הצולע
גם לך, אח יקר.
תודה.
תודה.