כותרות TheMarker >
    ';
    0

    הסוציולוגיה של לשון הדיבור העברית בישראל החדשה

    2 תגובות   יום שישי , 20/6/08, 16:26

    הסוציולוגיה של  לשון הדיבור העברית בישראל החדשה

    הסלנג הנוסטלגי בראי תקופה

    בעקבות הספר – "אבא שלך לא זגג – סלנג בניחוח נוסטלגי "
    דייויד סלע

     

     

    בתקופה זאת בה עולמינו הופך ברובו לווירטואלי ודיגיטאלי, עת אנו הופכים אט אט לחלק  מהכפר הגלובלי - אך טבעי הוא שנחפש עוגנים לחיינו, שיאחזו אותנו לקרקע או ישמשו לנו כסימני דרך, במסילת חיינו הארוכה בארץ הזאת.

     

    בשנים האחרונות נשטפנו כולנו בגל גדול של נוסטלגיה ורטרו.  הנוסטלגיה חיה בתוכנו ומאפיינת את חיינו בתחומי תרבות וחברה רבים: ברדיו, בטלוויזיה, בסרטים, על בימות התיאטרון, בחדרי העיצוב, באולמות הייצור ועל המדפים בחנויות. הפכנו להיות תרבות שחלק מהגדרת ההווה שלה מתקיימת  באמצעות הזיכרון של העבר.

     

    הנוסטלגיה מחזירה אותנו בזיכרונות לאחור, לעשורים הראשונים של ישראל החדשה והצעירה. שנים בהם חיינו את חיינו באנרגיה מתפרצת של התחדשות העם בארצו שהדביקה את רובינו. הכול היה אז לאומי, ציוני, יהודי, ציבור שלם שאוהב את מדינתו, מדגיש את ערכיה וגאה בהם.

     

    הספר אבא שלך לא זגג - סלנג בניחוח נוסטלגי הוא ניסיון ראשוני להבין את התרבות והחברה הישראלית בתקופת  שנות החמישים והשישים - דרך הסלנג  הייחודי שאפיין את שפת הדיבור הישראלית בתקופה ההיא. 

    ספר זה  הוא מן סוג של "בלשנות חברתית" המאפשרת לנו תוך התבוננות במטבעות הלשון הנוסטלגיות, לבחון ולהבין נורמות חברתיות ותרבותיות של ישראל בשנים בהם אזרחיה עברו טלטלה חברתית, שנבעה מההליכים הסוציולוגיים הכרוכים ביצירת מדינה חדשה.

     

    השימוש בסלנג בעשורים הראשונים של ישראל מילא  צרכים אוטנטיים בחברה מתחדשת. כינוסן של כמה מילים יחדיו למטבע לשון סלנגית יש לה חשיבות רבה -מעבר לסלנג.  מטבע הלשון מאפשרת לנו להתחבר בזיקה עמוקה יותר לצורת חיים, להרחיב המשמעות, להבין את ההקשרים הרלוונטיים, ליצור את ההשוואה בין אובייקט מתואר לאובייקט מתאר ולרדת  לעומקה של  התנהלות חברתית.

     

    אי אפשר להבין את לשון הסלנג של התקופה ההיא בלי לזכור מה הייתה ישראל מקום המדינה ועד מלחמת ששת הימים: מציאות של מדינה בהתארגנות והתהוות, כשחלק גדול של אזרחיה נושא איתו עדיין את מוראות השואה, אזרחים המשקיעים את כוחם הדל בבניית חיים חדשים במציאות חברתית -מעמדית שלא התגבשה עדיין, ולכן אינה ברורה דיה.

     

    מטבעות הלשון הסלנגיות של הימים ההם יצרו בעזרת  צירוף מילים חסרות  משמעות כביכול -  משמעות עצמאית חדשה שעשתה סדר ויצרה רהיטות: הסלנג של הזמנים ההם, בדרך של השאלה, דימוי, העברת משמעות או מטאפורה יצר את ההגדרות  שהחברה המפתחת לא הספיקה עדיין לעשות: הגדרת המעמד, חיזור וזוגיות, מיקומה של האישה, מיניות ופורנוגרפיה, עובד ומעביד ועוד, אוצר גדול של שפת דיבור שאפיינה את הזמנים ההם ויצרה פסיפס של הלשון הישראלית המתחדשת.

     

    שפת הסלנג הנוסטלגית הזאת הייתה תוצר מרתק של ריבוי תרבויות ושפות: אידיש ערבית פולנית לדינו ועוד שיחקו בערבוביה יחדיו ויצרו משהו שלם הגדול יותר מסך חלקיו, מראה מרתקת של חברה מתגבשת בהתהוותה המקרינה תמונה ברורה של יחסים בין התרבות לשפה.

     

    השפה העברית בזמנים ההם לא נוצלה על ידי היחיד ליצירה או אישוש מעמד חברתי, כיוון שבחברה הישראלית של הזמנים ההם לא התגבשו עדיין מעמדות מובהקים שאימצו לעצמם מילות סטטוס מפוצצות, מבחינת "גילדות חברתיות" המאפיינות את החברה הישראלית דהיום.   אולם בחברה מתהווה של ישראל החדשה נדרש היה היחיד לקבוע את מיקומו את מול האחר, מן מלחמת מעמדות חברתית למען יצירת זהות מובהקת ליחיד שהתבצעה בעזרת הסלנג,  מתוך מגמה לקבוע מי חכם ומי טיפש, מי עשיר ומי עני, מי מוצלח ומי כישלון וכן הלאה – לכל אלה נמצא שימוש נרחב בסלנג הייחודי שהתפתח בתקופה ההיא.

    בתקופה בה כלום לא היה ברור עדיין – לשון הדיבור הסלנגית סייעה להגדיר את המציאות הסוציולוגית באופן ברור ביותר.

     

    התבוננות מעמיקה בסלנג של העשורים הראשונים של המדינה מסייעת לנו גם להבין הבנה עמוקה יותר את השינויים הדרמטיים שעברו על החברה והתרבות הישראלית.

    אם אנו מסכימים להנחה ששפה היא הסימפטום הבולט ביותר של התרבות, הרי שהכרת הסלנג של שני העשורים הראשונים של ישראל חשובה ביותר להבנת חיינו בארץ הזאת, כיוון שהסלנג הנוסטלגי הזה מאפיין תרבות שיח של תקופה שהתקיימה עוד לפני השקיעה של התרבות הציונית, עוד לפני תחילת עייפות החומר בחברה ובתרבות הישראלית, עוד לפני תחילת המתקפה על הערכים הציוניים, כפי שאנו חווים מתחילת שנות השמונים והלאה.

     

    אין כמו השפה העברית ומכמניה, לחבור אליה בתקופה כמו זאת אותה אנו חיים כיום. בזמנים של שינויים כה רבים, עת החברה הישראלית מאופיינת בין השאר בבלבול ציניות ואדישות -  טוב ונעים לחזור לאחור בעזרת מטבעות הלשון הנוסטלגיות, המטילות אור על ימים בהם הכול היה מוכר נעים ובעל ערך. ואכן – קובץ  צירופי המילים והביטויים בספר זה מאפשרים לנו להושיט יד ולהיאחז לרגע קט בתקופה שהייתה ולא תשוב.     דייויד סלע

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/6/08 23:37:

      תודה לך! את הבת של פוצ'ו - הלא כן?

      דייויד

        20/6/08 21:43:

      יפה מאוד!

      מעורר הערכה / התפעלות / השתאות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      דייויד_סלע
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין