להעז, לחלום, להגשים!
פשוט אני,
ללא מסיכות,
ללא קליפות,
מדבר על הכל ומאפשר הצצה
אל עולמי דרך מילותיי.
פוסטים פופולאריים
-
'לחלום, להעז, להגשים' בחוף הדקל באילת
18/9/10 | 1003 צפיות
-
רודף העפיפונים
18/2/08 | 1488 צפיות
-
אהבה, זה כל הקסם
7/5/08 | 4012 צפיות
-
תקעתי נוד, בא לכם להריח ?
11/5/08 | 3018 צפיות
-
כשתבואי
19/5/08 | 2479 צפיות
-
זוהי שעה מתוקה של שקיעה
2/9/08 | 1340 צפיות
פוסטים אחרונים
המשתרללת בקפה
| "הצטמררתי כאשר הוא אמר את שמך" אמרת "הוא ממש אמר א י י ל ?" שאלתי בתדהמה "נשבעת לך בנועם שלי" חיזקת את עמדתך "ומה אמרה המשתרללת שקוראת בקפה ?" סוקרנתי "עליה לא בא לי לדבר...." השבת "וטוב שכך..." חתמתי
עוד מתקופת המקרא, נהגו בני השבטים השונים להיוועץ עם מגידי עתידות ופותרי חלומות על מנת לקבל תחזית בנוגע למתרחש לבוא. אמנם חלפו מאז לא מעט שנים אך גם היום, נוטים אנשים מכל שכבות האוכלוסייה לבקר דרך קבע אצל מיסטיקנים ושאר "אנשי תשובה", על מנת לקבל מהם הכוונה באשר לצעדים אותם הם מתכננים לעשות ביום המחר.
לא שחלילה יש לי משהו אישי נגד אותם "יועצים רוחניים" שחלקם עוסקים בחיזוי העתיד, אבל מה שפסול בעיניי זו התלות שנוצרת בין המטופל למטפל, תלות שמערערת את בטחונו האישי של מבקש המידע, ובכך בעצם "נשללת" ממנו שלא במודע, האפשרות לנהל את חייו באופן עצמאי ע"פ אמונותיו, מחשבותיו, צורת ההבעה שלו והשקפת עולמו.
מי בדיוק הסמיך אותם לעסוק בנבואות כאלו ואחרות ? על איזה קנה מידה מסתמכים אלו המגיעים להיוועץ באותם אנשי רוח ? האם קיבלו הם תעודה רשמית כזו או אחרת המעניקה ללקוחותיהם מידע על אמינותם ?
אם היינו נולדים עם תעודה בה היו מפורטים אירועי חיינו, אולי היינו יכולים לנהוג אחרת אבל איזה טעם היה לחיינו לו היינו יודעים מה יקרה בתאריך מסוים ? כיצד היו נראים חיינו לו ידענו על מקרה טראגי צפוי ? האם באמת יכולנו ליהנות מהרוגע, השלווה ושאר הנאות החיים בידיעה שיש לנו שנים מוקצבות, או בידיעה שרק בעוד שני עשורים ישתנו חיינו לטובה ?
ילידת השואה אנה פרנק אמרה פעם "אני לא חושבת על כל הסבל אלא על היופי שעוד קיים"... לו אותה תעודה היתה נמסרת לאמה עם לידתה - אני בספק אם אותה אישה אצילה היתה זוכה להגות את אותו משפט מדהים.
לאחר שהבנתי את האופן שבו פועל תת-המודע ולאור ההכרה בכוחו הרב ליצור לעצמי את המציאות בה ברצוני להיות, התחלתי לתעל ולמקד את הכוח העצום הזה אל כל אותם חלומות שהיו לי אך לא האמנתי שאזכה להגשימם. בעזרת ספרים שקראתי - למדתי להשתמש בתבונה בכוחם של האמונה והמחשבה, ולאחר הפיכת הטכניקה הזו לדרך חיים - חיי השתנו ללא היכר. מאדם תלותי, מפוחד, חסר עמוד שידרה ותלוש כעלה בתקופת השלכת - הפכתי לאדם עצמאי, נחוש, אמיץ, בעל אמביציה חזקה עם שורשים איתנים ובעיקר אדם שחדל מלהיות קורבן, לקח אחריות על חייו ושינה אותם מקצה לקצה.
המהפך הקיצוני שחל בחיי לא קרה ביום אחד וגם לא בשבועיים. זו היתה תקופה בת מספר חודשים שבה אימצתי לעצמי שיטות ייחודיות שבעזרתן הפריתי את תת-המודע שלי במטרות אותן הצבתי לעצמי, ובשאר יעדים שהעמידה בהם הפכה מיום ליום ליותר ויותר מוחשית. אחת השיטות היעילות ואולי הנפוצות ביותר היא הדמיון המודרך בו אני מתמקד בהרצאותיי (בין היתר).
יש לכם כוח עצום ליצור ולעצב את המחר שלכם, כוח זה ניתן לכם ביום בו נולדתם, כל שעליכם הוא ללמוד איך להשתמש בו ולהפוך אותו לתועלתכם האישית. חדלו מלאפשר לאחרים כגון חוזי עתידות ומנבאי נבואות למיניהם, לנהל את חייכם בכלל ועתידכם בפרט. הפסיקו להיות שבויים בעברכם והפכו כבר עכשיו להיות האדריכלים של יום המחר. הנכם הקברניטים היחידים האחראים על ניווט ספינת חייכם, אז קחו שאיפה עמוקה, קחו אחריות על מחשבותיכם והובילו בעצמכם את אותה הספינה למפרץ המבטחים השלו והמיוחל.
"אתם כל מה שלב צריך בשביל לפעום וגוף בשביל לחלום..." ("לאן שלא תלכי", שירי מיימון)
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------
הפוסט נכתב לאחר פרידה כואבת שידעתי. לא מזמן, הוא רוענן בהשראת nirit n האהובה (שוודאי תדע על מה אני מדבר). אבקש להקדיש לה אותו.
שבת מבורכת.
(למען הסר ספק, הכינוי "שרלילה" הופנה לאותה יידעונית באוונטה, שאותה ביקרה חברתי, ואין לקשר אותו לנירית היקרה שהיא אחת היוצרות האהובות עליי בקפה)
|
תגובות אחרונות
-
...Blue
בתגובה על הזמנה להשקת ספרי השני 'להביט לפחד בעיניים ולנצח'
-
עינת:)
בתגובה על אחד הרגעים שגורמים ללב לפעום בחוזקה
-
יעלי 65
בתגובה על מוקדש לך, ילדה קטנה שלי
-
אסקרינה
בתגובה על אהבת אב
-
דליה אלעזר
בתגובה על אחרי 17 שנים, אריאלה ממפעל הפיס טילפנה גם אליי
-
לוטרה
בתגובה על חלומות של גוזלים / מוקדש לשחר גרינשפן, ולמשפחתה
תגובות (62)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אירה יקרה לי,
ראשית, ברוכה הבאה אל מילותיי. עונג צרוף לארח אותך כאן.
חשוב לי להבהיר שהמילה "משתרללת" - הופנתה באופן אישי לאותה יידעונית אליה פנתה חברתי, והאמיני לי שהיו לי סיבות נכונות לכנות אותה כך.
איני ממהר להסיק מסקנות נחפזות, כמו גם איני ממעיט בערכו של אף אדם המבקש לסייע לאחר בצורה מיסטית כזו או אחרת. כן מפריע לי, שמתפתחת תלות בין המטופל למטפל, תלות עליה יודע המטפל, אך אינו טורח ליידע את המטופל (ויש לא מעט כאלה שגוזרים "קופון" על מצוקתם של אחרים) מסיבות חומריות.
אני בעצמי הייתי עד לאותן יכולות מדהימות, ויותר מכך, אני אף מאמין שחלק לא מבוטל מהם - אכן בורכו בכוחות תיקשור. ושוב...כל עוד העזרה מגיעה ממקום טהור ואמיתי - סבבה. אבל כאשר יש בחיקה אינטרס חומרי סמוי - כאן מתחילה הבעיה וזו היתה מטרת הפוסט.
תודה על תגובתך המעשירה, את נפלאה לא פחות.
נ.ב.-למשפט שמירקרתי אין שום קשר אליי. אפילו לא טיפה. סתם שתדעי :)
השיתוף שלך נפלא, והרעיון המועבר אכן מעניין, עם זאת אישית, לא הייתי ממהרת להסיק מסקנות נחפזות לגבי אותם אנשים שמקצועיותם מאופיינת בחיזוי בצורה זו או אחרת.
לרבים מהאנשים מהסוג הזה- אכן ישנן יכולות כאלו או אחרות, כמו שכל אחד יכול להתחבר ולפתח את רמת התקשורת הרוחנית והאישית של עצמו, ולראות את התמונה הגדולה של חייו ממבט עליון יותר.
זה פשוט מצב שדורש עבודה עצמית מסויימת. כמו כן, זו לא מדוייק לשלול את הידע המתקבל בצורה זו או אחרת מכל גורם שהוא, אלא להוציא ממנו את המיטב.
כנראה שהיתה לה סיבה טובה- לאותה חברה- לנהוג בצורה שהיא נהגה. בגלל שבחרה ללכת ליעוץ, מן הסתם היתה צריכה לקחת בחשבון את האחריות האישית שלה במצב שנוצר בזכות מהלך זה- מציאות חדשה. וכנראה זוהי גם היתה למידה בשבילה, מכיוון שאנו מתפתחים מכל רגע שעובר לנו ביום יום.
על נושא זה נאמר- הכל כתוב והרשות נתונה.(הרשות היא- לאן אנו רוצים לקחת את זה בתחושה- למעלה או למטה, לראות את זה כמקום של התפתחות או כמקום של נפילה..)
ישנם דברים מסויימים שאיתם אנו באים לעולם וזו עובדה. ישנם כמה שיעורי חיים אותם אנו צריכים לעבור וזו גם עובדה. השאלה היא איך אנו בוחרים לעשות את זה באמצעות הכלים שכבר יש לנו בזכות הלמידה הקודמת.
לפי הרשום הנך עצמך עובר תהליך מסויים שמרגיש לך לא נוח, לא נעים וכואב. תקח לך את הזמן להיות בתוכו עד כמה שידרש ותראה שהוא עובר.
מאחלת לך שתקופה זו תעבור לך מהר, שולחת אנרגיה נעימה ושלווה:)
אני מאוד מתחברת לנושא שהבאת לגבי יכולתינו האישיות לעשות את מה שאנו רוצים וחולמים!
אתה נפלא!!!
תודה:)
ערב נעים בלגית,
שיחק אותה ההוא שקרא לך בכף היד. אפשר לקבל את הטל' שלו ? :)
תודה מותק ויום יפה כמוך.
נכון ויפה אמרת
אני מסכימה איתך לגמרי
הצורך ללכת לקוראי עתידות מגיע ממקום שמאוד לא סומך על החיים
פעם , שהייתי הרבה יותר צעירה , אמר לי אחד שקרא לי ביד - את לא צריכה ללכת לשום קוראי עתידות את רק צריכה לסמוך על עצמך ועל החיים
ואני יודעת כמה שהוא צדק .
דליה אהובה,
אמרת נכון. המידע "הזמין והקל" מדרדר את השאפתנות שלנו כמו גם מסיר מעלינו את האחריות על מחשבותינו ועתידנו.
איני יודע אם להפסיק לגמרי היה הדבר הנכון. זה נחמד, זה מעשיר, זה כיף, אבל זה בהחלט לא יכול לקחת ממך את ההכרה בעובדה ש-לך, ואך ורק לך - יש את האפשרות להוביל את הרכבת לרציף.
תודה עמוקה. העשרת בי.
שבוע מדהים.
( נ.ב.-צר לי יקרה אבל איני נוהג להזמין אנשים לקרוא אותי....אני פשוט מניח להם להגיע הנה בספונטניות....זה הכי טבעי ונכון עבורי....ונראה לי שגם עבורם....אבל אם תרצי....אודיע לך באופן אישי בכל פעם שאעלה פוסט חדש :) )
ימיתי,
אני בעד גמישות....אני בעצמי מפרה את עצמי וחוקר אחר דברים חדשים שיכולים להעצים ולהעשיר אותי. העיקר שאני לא מפתח תלות באותם דברים, ומבין שאחרי הכל - אני הוא בעל הכוח, כל שצריך לחקור הם דרכים לממש אותו.
איש איש באמונתו יחיה. אמן.
תודה על מילותייך יקירה.
חולמת יקרה,
כל מילה שהנחת כאן - מרגשת ברמות שלא אוכל לתאר.
כל משפט שרשמת כאן - גרם בי להחסרת פעימה.
בכל פעם בה את נוכחת כאן - את מעניקה לי השראה להמשיך ולכתוב, עבורך ועבור חברייך.
תודה עמוקה מלבי.
לעולם אשרה ואחכים בך (אשתדל לפחות) ... יום מדהים.
צביקה יקר,
האמן לי ידידי שאני באמת מנסה להגיע לכולם, לככב ולהגיב....פשוט לא תמיד יוצא. זה בטח ובטח לא אישי...על אחת כמה וכמה שאני מעריך אותך מאוד.
תודה על מילותיך אחי.....נוכחותך כאן תמיד מעצימה בי.
שבוע מדהים....אקפוץ....מבטיח.
דורי אהובה,
התודה היא לך.....להחכים בך זו זכות...גם שלי וגם של ערן היקר.
תודה על נוכחותך.
כמו שאמרתי,
בהרצאה הבאה שלי בצפון, אתה אורח הכבוד שלי...שם גם אספר לך על אותם דברים נסתרים :)
שבוע מעולה אסף.
איכפתניק יקר,
אתה מדבר על דילמה מהותית.
אני מדבר על דרך חיים ומקיים את "היציאות למרפסת" לפחות 3 פעמים ביום. זו דרך מיקוד והתכווננות נהדרת....בטח ובטח שהיא עדיפה על הבאבות, מאמות, וכל חבריהם היידוענים :)
תודה על מילותיך כמו גם על נוכחותך שתמיד רצויה כאן.
הפרית בי.
דיאנה,
הרצון להפוך את חוסר הוודאות ל-וודאות - קיים אצל כל אחד מאתנו. אבל אף אחד לא מבטיח לנו את המהימנות של אותם יידעוניים כמו גם לעולם לא נדע, האם האמת שלהם היא ודאית.
"מה אני רוצה להיות ?" - זו השאלה. ואם נוסיף לכך את העובדה שאך ורק לנו, ניתנת האפשרות להפוך את הרצון למציאות - הרי שהגילוי הזה לא נופל מסוד האטום.
שרק נהיה כאן ועכשיו, ונלמד לאהוב כאן ועכשיו.
תודה. העצמת בי.
כפרוש,
כבר לא נשארו מים בקומקום עם כל הפעמים ששמתי מים והברזת לי :)
יש בנו המון כוח....ואולי אף פעם לא נדע עד כמה.
יום מדהים, ותודה על דברייך.
איילי! איך לא הזמנת אותי עם דיון מרתק שכזה???.
לפני כ-10 שנים, הלכתי ללמוד קלפי טארוט,
למדתי כי מאוד סיקרן אותי איך באמת הקלפים מראים את התשובות הנשאלות....ומייומנות הביאה אותי ליכולות לא מבוטלות.....(היום יש לי מזוודה מלאה בסוגים שונים = אני אספנית!),
אבל!!!!
לאחר שהשתמשתי במיידע "הזמין והקל", קרה משהו שדירדר את השאפתנות שלי ואת כוחותיי מבפנים.....נעשיתי תלוייה בהם.....וממש "שנאתי" את עצמי......
החלטתי להפסיק!!!!
ומאז התפתחתי עוד ועוד בתחום הטיפולי.....והוקסמתי מהיכולות להראות לאנשים את כל הנתיבים שרק היו רוצים ללכת בהם בעודם חיים!!!
והבנתי שבעצם רק אנחנו, ממש אנחנו, בעצם יכולים לשאת את עגלתנו לכל מקום בעולם שנרצה!!!! כי יש בידיינו את כל הכלים הדרושים למלא רצונות "אפלים"!
אמונה בעצמנו היא "הכותרת"!!!
וכשמבקשים ממני להסתכל בקלפים, אני עושה זאת רק בדרך טיפולית והבאת המטופל למודעות עצמית הייכן הוא כרגע נמצא....ולאן בדרך זו סביר להניח שיגיע.....
ועוזרת לכל אחד למצוא את שביל הזהב הקוסם לו במיוחד!!!!
אוהבת אותך אייל, ופעם שניה אתה מזמין אותי!
שלך בחיבוק אוהב, דליה
המון תודה שלמה יקר וברוכה נוכחותך בין מילותיי.
אפילו השמיים אינם הגבול לאותו אדם המאמין בעצמו.
שבוע מדהים.
רוניתי,
כל כך נכון המשפט שציטטת. אבל יחד עם זאת, אני עדיין מאמין (לאור ניסיוני הרב) שאכן יש לנו שליטה במה שקורה אתנו.
אני מוצא במשפט שלך "תחנת ביניים" בין המחשבה לבין המציאות המיוחלת.
את לוקחת מה שלוקחת...משמע - אינך יוצרת תלות באותם יידעוניים...וזה העיקר.
תודה ושבוע מתוק.
יפה שלי,
אין לי שום בעיה עם סקרנות כמו גם התנסות בדברים חדשים, כל עוד את לא יוצרת תלות בגורם ש"שולל" ממך את היכולת להנהיג את חירותך ומחשבותייך.
אני בעצמי נכחתי בסדנאות כאלו ואחרות, לקחתי מהן את מה שאמור הייתי לקחת, אך בשום פנים לא סגדתי למרצים ו/או למורים הרוחניים שהעבירו את החוויה. הם מעבירים כלים, לא תוצאה.
שבוע נעים ממוש.
איילי, מסכימה שלנו האחריות על חיינו, לא אשאיר דברים שיש לי אפשרות לשלוט עליהם ליד המקרה, אלא אפעל למען שינוי. כך אני חיה את חיי, בדרך כלל לפחות.
ועדין, הרבה פעמים מעסיקות אותי שאלות על דברים שאני מודה שאיני יכולה להבין, שאיני יכולה לתפוס, ושאיני יכולה לשלול.
אז אני חיה בגמישות - מה שאני יכולה לראות ולתפוס ולהשפיע עליו בדרכים המקובלות - כך אעשה. ואם יש דרכים אחרות להשפיע ולהבין דברים, לדוגמא באמצעות מדיטציה, או פתיחת קלפי טארות לעצמי - תוך בקשת הכוונה מגורם לא ידוע - גם זאת אעשה.
איש איש באמונתו ובכלים שהוא חש שעוזרים לו לעבור את החיים באופן החוויתי והטוב ביותר עבורו. כך לפחות אני מאמינה...
ניקה אהובה,
ולי לא נותר אלא לחזק את דברייך, ולהודות לך על נוכחותך שתמיד מעצימה אותי.
העשרת בי. שבוע מדהים.
jacobla,
לא כל השינויים מתרחשים לאט, אבל זה בהחלט יתרון שמאפשר לנו ליהנות מהדרך ולא מהתוצאה. יש המון חוויות מחשלות בדרך, חוויות אשר הופכות את ההימצאות בפסגה להרבה יותר מעניינת ומאתגרת.
וכל שינוי, אכן אמור להיות מעצמנו פנימה.
המון תודה. נוכחותך כאן תמיד מוזמנת.
מיכל יקרה,
ראשית, ברוכה הבאה אל מילותיי.
ברור שאת מוזמנת לקפה. עוגת האגוזים אמנם נגמרה (sarit b חיסלה אותה), אבל יש עוגת גבינה אם בא לך :)
אך ורק אנו יכולים לעצב את העתיד,
אך ורק אנו יכולים לנווט את ספינת חיינו אל חוף מבטחים,
אך ורק לנו ניתנת הבחירה אם להמשיך להישאר קורבן או לקחת אחריות על חיינו,
אומר לך עוד דבר שאני אומר לרבים וטובים מהבאים להרצאותיי :
רבים מאתנו היו רוצים המחאה עליה תהיה מצוינת המילה "הצלחה" ... רבים אחרים היו רוצים "אושר" , "בריאות" , "זוגיות", "קריירה" וכו' ... אך בחיים כמו בחיים אין המחאות מסוג אלו, מה גם שהכיסוי שלהם מוטל בספק.
.
"ישנם מיליוני אנשים אשר לכל אחד מהם "מטען" כזה או אחר אותו הם נושאים בתיק המסע האישי שלהם. לו רק ידעתם עד כמה מחפשים הם מזור וניצוץ של תקווה אשר יאיר את דרכם וינתב אותם לדרך חדשה, לו רק ידעו הם שהאושר האמיתי נמצא מרחק פסיעה בודדה מהם אבל מרוב שהם בוחרים להתעסק בעצם היותם קורבן, הם שוכחים בעצם שזכות הבחירה היא שלהם ואך ורק שלהם, ובמקום שייקחו אחריות על ההווה כמו גם על עתידם, הם מעדיפים להפנות את כעסם כלפי היושב במרומים, כלפי המזל, הגורל, ה"מכתוב", ועוד גורמים אחרים אשר "אחראים" למצב אליו נקלעו."
.
תודה על תגובתך ושבוע מדהים.
נ.ב.-יש לי 5 חוברות צביעה שלא סיימתי מכיתה ד' ... בא לך לסיים אותם בשבילי ? :)
ערן יקר,
כבר המון זמן שלא קראתי תגובה כה מרגשת, מפרה, נבונה ומעשירה.
אתה כל כך צודק בנוגע לפחד של המין האנושי מהדת, מהלא ידוע, מהחופש, ומשאר התכונות שציינת.
אין לי הרבה מה לומר ידידי, לאור מה שהנחת כאן. כל שאביע היא תודה עמוקה מלבי על הזמן שהקדשת לכתיבת התגובה הזו. יש לי תחושה שאעלה בקרוב פוסט, על שני הקטעים שמירקרתי, פוסט שייכתב בפעם השניה - בהשראתך.
מעריך אותך אחי.
הפרית בי. שבוע מדהים.
מעורר מחשבה כמו תמיד...
כל פעם שקוראת אותך,
אני מרגישה צביטה בלב, ודמעה בקצה העין
כל פעם שאני קוראת אותך,
אני מבינה כמה גדול הוא הפער בין הבנה של דבר ליישומו
כל פעם שאני קוראת אותך,
אני מבינה כמה רבה העבודה שלפניי
כל פעם שאני קוראת אותך,
אנ מבינה כמה אהבה חסרה לי
אהבה לעצמי...
כפרה
פוסט נפלא
נכון
ומלא הוד
כרגיל
אייל
אשמח גם אם אתה תבא לבקר
אייל וערן יקרים לי מאוד..
תודה על כל מילה..
ללמוד מכם...
וחיבוק לשניכם
:-)
דורי
אשמח לשמוע איך אתה רואה את הדברים הנסתרים האלה :)
שיהיה לך אחלה שבוע
יקירי
עזוב אותך מקוראות בקפה.. שים מים לקפה אמיתי חחחחח
ועכשו רגע רצינות, יפה כתבת על התת מודע
רק לאחר שקראתי את הספר "כוחו של התת-מודע" הבנתי
כמה כח יש בנו. כמה כח טמון בתוכנו וכמה אנו יכולים לשנות דברים....
מומלץ.
איש של איכות שאפו
אחרי התחלה של מהטמה , ועוד הרבה גדולים בדרך קטונתי .
ובפרוק מכלול השיטה אותה פרסת הייתי מסכמם
במילים = שהמאמין בעצמו אין לו גבולות וכן אם תעז ללא ספק בהגדרה תנצח.
משפטים שפרוקם = לדרך שהיא המנוע . שבוע טוב איש יקר
היי אייל
שמעתי פעם משפט "החיים הם מה שאתה מתכנן בזמן שקורה לך משהו אחר"
כל הזמן קורים לי דברים אחרים, עד כמה אנחנו שולטים במה שקורה לנו זו שאלת השאלות
אני כן מקשיבה ל"ידעונים", כן מאמינה בנסתר, אבל לוקחת מה שלוקחת ומלמדת את עצמי כל הזמן
שבת נפלאה
רונית
היי איילי
לגבי המזל גם מאמינה שבאמת אנו יכולים ליצור אותו, באמצעות מודעות, ועבודה שהיא לא תמיד קלה...
אני מאמינה בגמישות, לא צריך להיות מכורים לשום דבר, אבל גם לא צריך לשלול, להתעניין ולבדוק בכל תחום שהוא כי זה פשוט מסקרן... ושוב פעם מתוך מודעות, לדעת מה כדאי וצריך לקחת ומה לא - ולא להיסחף סתאם אחרי כל דבר.
המשך שבת קסומה:)
אייל יקר שלי
כמה חשוב המידע שאתה מביא לכאן
ועליו אני מבקשת להוסיף
גם ידעונים היודעים את מלאכתם
והוכיחו את יכולותיהם לא אחד
יכולים לראות נתיב אחד ובמקרים נדירים שניים של מבקש הידיעה
ולא זו בלבד אלה שהם גם מנתבים אותו לנתיב מוגבל
וכך הם סוגרים בפניו את האפשרויות האחרות
בעיקרון יישויות המגלות את העתיד הן ישויות נמוכות ומוגבלות
בפועל לכל אחד יש כמה נתיבים שמהם הוא יכול לבחור
יישויות גבוהות יודעות זאת ולכן הן לא מעבירות מידע על העתיד
מתוך כך שהעתיד הוא בעל אין סוף אפשרויות
ויכול להשתנות בלי סוף
וכשאתה צודק , אתה הכי צודק
זה כל כך נכון ... כל מה שכתבת !!!!!!!
האדם כל כך מסוקרן להפוך את חוסר הוודאות לוודאות - לגבי העתיד .
הכי טוב לשאול את עצמנו - מה יהיה ומה אנחנו רוצים שיהיה .
הכי טוב לפתח יחסי תלות ממש בעצמנו , ואולי ככה גם נאמין בעצמנו וביכולות של כל אחד לברוא לעצמו עולם שכולו יופי ואהבה .
וביננו , אם יבוא עכשיו מישהו ויגיד ככה - תשמעו , יהיה ככה וככה , ויקרה לכם ככה וככה , ותמותו ביום ובשעה ככה וככה -
איך נתמודד עם כל הוודאות הזאת ???
כי חוץ מזה שזה משעמם לדעת הכל , זה גם נורא מפחיד ( כמובן זו רק דעתי האישית )
העיקר להיות כאן ועכשיו ולאהוב כאן ועכשיו
כשאני בדילמה מהותית ולעיתים אפילו
קיומית. אני יוצא למרפסת בתי, מסתכל
על החורש (ביום) או מקשיב ליללת התנים
בלילה. אחר כך עוצם את עיני , נושם נשימות
עמוקות 3-5 דקות ומנסה להתרכז בנושא
אחד ומסויים. לא תמיד מצליח, לא תמיד עוזר
אבל בעיני זה עדיף על באבות, ויפאסאנות,
"רנטגנים" ועוד מחוללי ניסים ו"נביאי שוא"
ידידי - כתיבה נהדרת ומדברת...
שינויים מתרחשים לאט
ספר הוא רק טריגר
השינוי הוא מעצמנו פנימה, ועצמנו נשאר עצמנו, לכן השינוי הוא איטי ולעולם לא יסתיים
המשך בדרך
גם אני לא מאמינה... גמני מוזמנת לעוגת אגוזים וקפה ?... (לא יפה להתעסק עם בלוטות הטעם שלי ככה ... )
לגופו של עניין, אתה כל כך צודק ... רק אנחנו יכולים לקבוע מה יקרה ואיך יראה העתיד שלנו אם בהתכוונות ו/או בקבלת החלטות שטובות לנו. יתירה מזאת, יש את עניין האחריות .. מי עוד חוץ מאיתנו יכול לקחת אחריות על החיים שלנו ... ידעונים מסוגים שונים כאילו לוקחים מאיתנו את האחריות ...בכך שאומרים לנו מה יקרה ומשפיעים על החחלטות שלנו. אלברט כמוס (פילוסוף אלג'יראי שחי בצרפת) אמר שהחיים הם סך כל ההחלטות שלנו... אוי לנו אם אלה מושפעות מ...
לכל אלה שרוצים לעשות קיצורי דרך.... העניין הוא ה - דרך...
כשהייתי ילדה קיבלנו חוברות מקו לקו (ציור בנקודות לפי מספרים) כל החברים ובני הדודים ציירו ואח"כ ישבו לצבוע ולהתפעל ולהשוות... אני תקתקתי חוברות כי מאוד אהבתי את מלאכת הציור ... מרגע שהציור הושלם הוא כבר לא ענין אותי .. נעשיתי פופולרית בקרב הילדים כי כולם היו נחמדים אלי כדי לקבל את החוברות הלא צבועות ...:)
אייל יקר,
פוסט חשוב מאד.
הפחד העמוק של המין האנושי בכל ההיסטוריה מיוצג באופן "רשמי" על ידי: הדת, הפילוסופיה, התיאולוגיה, הקבלה, כתבי הקודש למיניהם. אם לא היה פחד בעולם לא היה כל צורך בהם. אבל אנשים פוחדים מהחיים, מהלא ידוע, מהחופש האין סופי, מהאפשרויות הספונטניות שהחיים שולחים להם, אז הם מחפשים ביטחון מראש: במספרים, בשמות, בתאריכים, בכל דבר שירגיע את החרדה שלהם מאהבה ויספק להם פיסת מידע על העתיד. אנשים מפסידים חיים שלמים של צמיחה ולמידה כשהם מפחדים להיכנס למשהו חדש ומשכנעים את עצמם מראש שהחוויה הבאה היא לא פוטנציאלית. זה עצוב. זאת טעות מצערת.
"כשהתלמיד מוכן המורה מגיע", משפט שחוק אבל נכון. החיים שולחים לך בדיוק את הדבר שמתאים להתפתחות שלך בשלב בחיים שבו אתה נמצא. אין גורל, אין מזל, אין צירופי מקרים. החיים הם בית ספר לצמיחה ומי שחושב אחרת - פוחד. מי שחושב אחרת מחפש ביטחון על פני חיים וצמיחה אבל ביטחון זה משהו מת, ביטחון שייך למוות, לקיבעון. מוות זה הדבר היחיד שבטוח והחיים הם חוסר ביטחון, החיים הם פליאה אין סופית. חופש וחוסר ביטחון הם החיים האמיתיים. צמיחה אמיתית פירושה להיכנס אל זרם החיים, אל הלא ידוע. אינשטיין דיבר על צירופי מקרים, על כך שלא כדאי לאבד את תחושת המסתורין, כי הוא - הכל. מדענים שכחו את החלק הזה, משום מה, באותו אופן שפסיכולוגים ממשיכים להתעסק עם הפרק השביעי ב"פשר החלומות" של פרויד.
יום מקסים ידידי.
תודה על עוד פוסט מצוין.
תמי יקרה,
מסכים אתך בהחלט בנוגע ליכולתם להעניק הכוונה וכלים מעשיים, אשר מראים למטופל את הכוח הפנימי החבוי בתוכו. (כמו שנירית האהובה עושה).
אבל למרבה הצער, לא כולם שקופים והם אכן מתיימרים להיות "קוסמים". ואני מכיר לא מעט כאלה לצערי.
שבת טובה ותודה....נוכחותך כאן היא עונג.
העיקר הכוונה :) תודה.
שבת שלום וברוך בואך אל מילותיי.
כל היועצים, מומחים למיניהם אינם "קוסמים", אבל בהחלט יכולים לתת "כלים" לאותם מטופלים.
בעזרת ההכונה של המטפל, הכוח הפנימי שחבוי בתוך המטופל מתפרץ החוצה
ואז "השמים הם הגבול"....
נ.ב.
אין ספק שנירית היא אחת היוצרות המוכשרות בקפה.
הציטוט לא מדוייק. גנדי אמר: We must become the change we want to see in others
אבל העיקר הכוונה...
אקי יקר,
אכן משפט חזק המזכיר לנו להיצמד לפרופורציות וליכולות שלנו לחיות את החיים במקום לאפשר להם לחיות אותנו.
שבת שלום ותודה על נוכחותך שתמיד נעימה כאן.
פוסט מרתק כתבת אייל
והכי חשוב לזכור את המשפט הנפלא
של אנה פרנק שלא חשבה על הסבל
אלא על כל הנפלא שקיים
תודה
אקי
אסף,
שמע אחי,
זה תלוי....אם אתה קורא בעינייה של אשתך - אז זה נחשב לחלוטין.
אבל אם אתה קורא בעיניו של גיסך - זה גם נחשב אבל אז גם יש מצב שאתה "בוחש בשוקו" (נוווו....אתה כבר מכיר את החפפה שלי) :)
גם אני לא מאמין בכל החכמולוגים שציינת....אבל.....הכל נכתב מראש אסף ? אתה באמת מאמין כך ? אם כן .... בפעם הבאה שאני מרצה בחיפה - אתה אורח הכבוד שלי. ולא על מנת לשכנע אותך לחשוב אחרת, אלא בעיקר על מנת להעניק לך פרספקטיבה אחרת.
(גם אם לאחר מכן תישאר בעמדתך.....הרי אתה יודע שאמשיך לחבב אותך ולפרגן בך מעומק לבי)
קפה עם פעמיים סוכר + עוגת גבינה בדרך !!!
שבת שלום, יקר....ותודה על מילותיך.
אורית יקרה,
החיים שלנו הם אכן שלנו.
יותר מכך, ישנם את אלה החיים את החיים, וישנם את אלה שהחיים חיים אותם.
איני יכול לספור את כמות הפעמים בהם אנשים הדביקו לי את הכינוי "גורו". זה מרתיח אותי. איני גורו, מעולם לא התיימרתי להיות כזה, ולעולם גם לא אהיה.
אדם פשוט אני. אדם שזכה לקחת אחריות על מחשבותיו ביום האתמול, ולעצב את חייו ביום המחר.
תודה יקירה...על נוכחותך, ושבת של אהבה.
אייל..
קריאה בעיניים זה נחשב?
כי קראו לי כמה פעמים וקראתי לאחרים, והכל יצא מדוייק להפליא :)
לא מאמין בקוראי הקלפים, קפה ותה,
לא מאמין באסטרולוגיה, גרפולוגיה וחכמולוגיה,
מאמין שהכול נכתב מראש, אבל אין בינינו נביאים שיוכלו לספר לנו מה נכתב
אבל........ כל אחד באמונתו יחיה
ואם קפה, אז פעמיים סוכר בבקשה :)
שבת שלום חבר
איל יקירי - החיים שלנו - הם שלנו - ונתונים אך ורק לאחריותנו !
יש לא מעט - "מסיונרים" וגוריים שמנצלים מצוקות של אנשים כדי למכור להם אשליות !
עדיף היה - שהאנרגיה תושקע - בחיזוק האמונה של האדם בעצמו וביכולתיו !
אני מודעת גם שישנם ימים או תקופות - של חיפוש ואובדן דרך - ואז מחפשים "מורי דרך" - על מנת להכניס מעט וודאות !
תודה לך איל - על שהעלית נושא כה מעניין !
שבת יפה לך !
גם אני לא :)
שבת שלום יקירה. נוכחותך כאן היא תמיד עונג.
שמעתי פעם משהו יפה בנושא:
"הכוכבים שולטים בטיפשים. החכמים שולטים בכוכבים".
לא מאמינה בכל החרטא.
יפה שלי,
לו ידעת לכמה סיפורים אני נחשף,
לו ידעת כמה אנשים פונים אליי אחרי ההרצאות ומתביישים שרק שלשום ביקרו אצל "שרלילה" כזו או אחרת,
אני לא עושה הכללות....באמת שלא. יש מתקשרים שמדהימים באופן שבו הם משקפים את המציאות (ההווה ולא העתיד). אבל חשוב לזכור ש-לנו, ואך ורק לנו - יש אפשרות לעצב את העתיד. כל שצריך הוא לדעת איך להשתמש בטכניקה הזו.
לאותן קוראות בקפה אין כוח בגרוש, כל הכוח שלהן מתבטא בזה שהן משפיעות על תת-המודע של המטופל, שיוצר לעצמו את המציאות שאותה יידעונית השיאה לו (חיובית כשלילית).
והדבר היותר עצוב שיש אנשים ששורפים ים של כסף על הבולשיט הזה.
שבת שלום אהובה. נוכחותך כאן היא עונג צרוף.
איילי
הנושא הזה מאוד חשוב בעייני.
אני פוגשת מתאמנים/ות שאחרי שהולכים למתקשרים/רבנים /מיסטיקנים וכו.. מאבדים את האמונה שלהם בעצמם ומתחילים להאמין באנשים שאמרו להם מה עומד לקרות להם.
כתוצאה מכך הם מתחילים לעשות פעולות כדי להתאים את עצמם למה שנאמר וזה מכניס אותם לסחרור ובלבול אם דברים לא קורים כפי שחזו עבורם.
אני חושבת שאי אפשר לנחש את העתיד משום שהוא תלוי בבחירות שאנו עושים בהווה וכתוצאה מכך יכול להשתנות כל רגע ורגע.
אנשים מוכנים לעשות ולשלם הרבה כדי שיגידו להם מה עומד לקרות, במקום זה לדעתי יש להפנות את האנרגיה להתבוננות ועבודה פנימית כי רק מבפנים יבוא השינוי המיוחל שישפיע על איך יראה העתיד.
shakti יקרה,
בהמשך לדבריו הנבונים של אושו, הרשי לי לצטט את דבריו של פטנג'לי :
"כאשר אתה מונע ע"י מטרה חשובה או פרויקט יוצא דופן אשר ממלא אותך השראה, כל מחשבותיך משתחררות מכבליהן : מוחך מתעלה על מגבלותיו, תודעתך מתפשטת לכל הכיוונים, ואתה מוצא את עצמך בעולם חדש, גדול ונפלא. עוצמות רדומות, חושים וכשרונות מתעוררים לחיים, ומתברר לך שאתה גדול הרבה יותר ממה שחלמת להיות ביום מן הימים..."
שבת שלום ותודה על מילותייך.
שרית שלי,
באמא'שלך קראי את התגובה שרשמתי ל"רוח הזמן". זה ציטוט מתוך סיפור שהעליתי לאתר האינטרנט שלי ב- 31/08/07.
באמא'שלי....היום אני חי בול באותה דירה. ואם את לא מאמינה....קפה אמיתי אצלי בחצר ועוגת אגוזים של אמי האהובה - עליי.
אין קיצורי דרך ממי. הלוואי ויכולתי לספק לך אחד כזה.
שבת שלום אהובה שלי.
יקירי בתגובתי אילך הרשה לי לצטט חכם מימני (או שלא תלוי מה המצב המדידטיבי של אותו הרגע)Be — don't try to become". Within these two words — being and becoming, your whole life is contained. Being is enlightenment, becoming is ignorance. "
אושו
אני חושבת בהחלט שאנחנו כבר כל דבר שאנחנו רוצים להיות רק שלא תמיד אנחנו רואים זאת
הכל שאלה של תודעה ומודעות
שבת מבורכת לך יקר
כן...כוחו של התת מודע.
לפעמים בא לי לקצר את הדרך ללכת לאיזה אחת שתגיד לי את מי או מה לבחור
ממש בא לי.(באמא שלה שתעשה איזה כישוף ואני אמצא איזה דירה במרוץ לפאקינג דירה)
אבל מאחר ואין כאלה ביקום האנושי..מסכימה שצריך להשתמש בעצמי..וגם אם עצמי מאכזב אותי לפעמים"הילד הזה הוא אני" וזה מה שיש לי אז יאללה נהיה מגיוור...*
נו, אז באמת הגיע הזמן :)
שבת שלום דארלינג.
שבת שלום יקירה,
אני חייב לספר לך משהו (אפרופו מעבר דירה) :
לפני 10 חודשים, עת כוונתי לעזוב את אילת ולעבור לאזור השרון, כתבתי על דף נייר את המילים הבאות (נשבע לך בהן צדק) :
"השינוי עליו דיברתי מוביל אותי לקיום מדיטציות סדירות שברובן הנני "מקרין" את המציאות בה אני שואף להיות. אני מדמיין את ימי המעבר למרכז, את האריזה של חפציי האישיים, את עטיפת הדברים השבירים בנייר עיתון של יום האתמול, מדמיין את יום המעבר מאילת, את הסבלים המרוקנים באיטיות את תחולת דירתי, את ההד המהדהד והמאפיין דירה ריקה מתוכן, את הנסיעה הארוכה צפונה, את הפריקה ושאר הדברים המאפיינים מעבר שכזה. במדיטציה אחרת אני מדמיין את המושב, את המרחבים הירוקים, את הטבע, את שכניי העתידים, את דירתי, את הגינה הצמודה, מדמיין כיצד אני מסדר והיכן אני מניח כל חפץ ורהיט, חושב על הלילה הראשון, על החברים שנשארו באילת ועל רבים אחרים שפתאום נהיו כל כך קרובים, חושב על דברים טובים ובעיקר על הפסגה הבאה המחכה לי ממש ביום המחר."
(נכתב ביום 31/08/07)
ב- 10/02/08, לאחר שראיתי 11 דירות, עברתי לגור במושב אלישמע, בדירה שדומה שתי טיפות מים למה שכתבתי ודמיינתי)
תודה על מילותייך, ובהצלחה עם המעבר.
סופ"ש רגוע.
וואלה, באמת מזמן לא עצבנת אותי...
(:
תבורך יקירי, למרות שבינינו , התייעצות ביידעונים למיניהם כמוה כהתייעצות בפסיכולוג - רק מסוג אחר...
לפעמים ההתייעצות חד פעמית, לצורך בירור נקודה מסויימת דרך מישהו שיש לו מבט שונה על הדברים, ולפעמים אתה מפתח תלות במטפל.....
אין פסול בהתייעצות, יש בעייתיות בתלות בכל דבר שהוא.
ודמיון מודרך היא טכניקה נפלאה, שאכן יכולה לחולל נפלאות - אבל לשם כך צריך גם אמונה בתהליך. זה לא פשוט לכל אחד.
ועכשו אני מדמיינת את הבית המופלא שאני הולכת למצוא לי ליד הים. הוא כבר שם והוא יהיה שלי בתוך זמן קצר.
שבת שלום ומבורך
נכון בריבוע :) ומי כמוך יודעת עד כמה אפקטיביות יש בשיטה.
שבת שלום יקירה.
יש לכם דמיון? תשתמשו בו. נכון?
ואייל - אתה מופלא.
תודה שהייתי השראה לדברים טובים.
יפה לך להתחפף באלגנטיות להודו מבלי להציע לי להצטרף :)
ועוד איך שהוא ידע על מה הוא מדבר.
שבת של אהבה הילילוש.
יש לי רק משפט אחד להוסיף,
ראיתי אותו חרוט על איזה קיר מתישהו בשבועיים האחרונים,
בעת ששהיתי בפונה, בהודו, מטעם העבודה
על הקיר היה כתוב:
You need to become what you want to see
Mahatma Ghandi
וכנראה שהוא ידע על מה שהוא מדבר...
סופ"ש נעים איילי,
הילה