אם לרגע אלוהים היה שוכח כי אני רק בובת סמרטוטים והיה מעניק לי במתנה פרק חיים הייתי מנצל זמן זה עד כמה שהייתי יכול,ייתכן שלא הייתי אומר כל מה שאני חושב אבל בוודאות הייתי חושב על מה שאני אומר.הייתי מעריך את הדברים לא לפי שווים אלא לפי ערכם.
הייתי ישן מעט,חולם יותר.הייתי מבין שעל כל דקה שאנו עוצמים עיניים אנו מפסידים שישים שניות של אור.הייתי מתהלך במקומות שבהם אחרים נעצרו,הייתי מתעורר בזמן שאחרים ישנים.אם אלוהים היה מעניק לי במתנה פרק חיים הייתי מתלבש בפשטות,הייתי משתרע מול שמש,חשוף לא רק בגופי אלא גם בנשמתי .
הייתי מוכיח לאנשים כמה הם טועים בחושבם שהם מפסיקים להתאהב בהזדקנותם מבלי לדעת שמזדקנים ברגע שמפסיקים להתאהב.לילד הייתי נותן כנפיים אבל משאיר אותו בכוחות עצמו ללמוד לעוף .
לזקנים הייתי מלמד שהמוות לא מגיע עם הזקנה אלא עם השכחה .
כל כך הרבה דברים למדתי מכם,האנשים,למדתי שכל העולם רוצה לחיות על פסגת ההר מבלי לדעת שהאושר האמיתי טמון בצורת העלייה על במעלה ההר .
למדתי שכשתינוק תופס בידו בפעם הראשונה את אצבע אביו הוא מחזיק אותו לתמיד .
למדתי שלאדם יש זכות להביט כלפי מטה בזולת רק כאשר הוא עומד לעזור לו להתרומם .
כל כך הרבה דברים הצלחתי ללמוד מכם אבל באמת-הם לא יעזרו לי משום שכשישימו אותי בתוך ארון,למרבה הצער כבר לא אהיה בחיים .
אילו הייתי יודע שאלה הם רגעי האחרונים לראותך,הייתי אומר \"אני אוהב אותך\" מבלי להניח בטיפשות שזה כבר ידוע לך .
תמיד קיים המחר והחיים נותנים לנו הזדמנות נוספת כדי לעשות את הדברים היטב,אבל במקרה שאני טועה והיום הוא כל מה שנשאר לנו, הייתי רוצה להגיד לך עד כמה שאני אוהב אותך ושלעולם לא אשכחך .
המחר לא מובטח לאף אחד,צעיר או זקן.היום יכול להיות הפעם האחרונה שתראה את אהובייך בגלל זה אל תחכה יותר,עשה היום,כי אם המחר לא יגיע בוודאי תתחרט על היום בו לא הקדשת זמן לחיוך,לחיבוק,לנשיקה והיית עסוק מכדי להגשים להם בקשה אחרונה .
שמור את אהוביך קרוב,לחש באוניהם עד כמה אתה זקוק להם,תאהב ותתייחס טוב אליהם ותקדיש זמן להגיד להם \"אני מצטער\",\"תסלח לי\",\"בבקשה\",\"תודה\",וכל אותן מילות אהבה שאתה מכיר .
אף אחד לא יזכור אותך בשל מחשבותיך הנסתרות,בקש מאלוהים את הכוח והחוכמה לבטא אותם.תראה לחברייך ולאהוביך עד כמה שהם חשובים לך \" גבריאל גרסייה מרקס\"