מייקל ברקר המוסיקאי הזה שהיום יש הסכמה די רחבה שהוא הסקסופוניסט המשפיע ביותר מאז עידן קולטריין היה דמות שנויה במחלוקת מאוד במקומות בהם צמחתי. גדלתי בסביבה, בה כנער ג'אז היה המוסיקה "המתוחכמת" , הלא מתחנפת, האיכותית וכל דבר אחר....נחשב לשמאלץ, בינוני או סתם לא טוב. אולי כנערים, היינו צריכים את הגבולות בכדי להגדיר את עצמנו ואולי זאת סתם הייתה הסביבה. אולי בגלל העובדה שברקר לא מנגן ג'אז "מסורתי", העובדה שהשפעות הרוק היו כל כך בולטות בנגינה שלו.אולי בגלל שרשימת ההקלטות הארוכה שלו עם אומני פופ גרמה לו להיתפס אצלנו כאיזה נגן אולפן שמנגן מדי פעם ג'אז (פול סיימון,דייר סטרייטס, סטילי דאן,ג'וני מיטשל, אריק קלפטון,אירוסמית, פרנק זאפה, סינטרה ברוס ספרינגסטין בין השאר ובסך הכל כ700 אלבומים) איכשהו השילוב של כל הסיבות גרם לכך שלהקשיב לברקר - נחשב לא COOL.
רק באמצע התיכון נחשפתי יותר למוזיקה שלו ולקח לא מעט זמן עד שהבנתי את העוצמה של היכולות המוזיקליות יוצאות הדופן שלו הן כמוזיקאי ג'אז והן כמוזיקאי יוצא דופן. נקודה. אז כמה מילים על המוסיקאי יוצא הדופן הזה.
מייקל ברקר הינו אחד המוסיקאים היהודים הבולטים ביותר בהיסטורית הג'אז. הוא זכה ב15 פרסי גרמי וב2007 נכנס להיכל התהילה של הג'אז. ברקר נולד בפנסילבניה ב1949 והתחיל את לימודי הנגינה שלו על קלרינט ואלט סקסופון ורק לאחר מכן עבר לאחד משני הכלים עליהם קנה את תהילתו - סקסופון הטנור. בגיל 21 עבר לניו יורק והקים להקה בשם "DREAMS" שעסקה בשילוב בין ג'אז לרוק. הלהקה שרדה שנה אחת בלבד אבל הספיקה בזמן הקצר הזה להשפיע על עולם המוסיקה (בעיקר דרך השפעתה על מיילס דיוויס)לאחר מכן חבר ברקר למוזיקאי הג'אז הוראס סילבר ולאחר מכן למתופף הג'אז רוק בילי קובהם, לפני שהקים יחד עם אחיו ב1975 את אחת מלהקות הג'אז רוק המשפיעות יותר THE BRECKER BROTHERS במקביל פיתח ברקר קריירה עשירה כאומן הקלטות כשהוא מקליט ומופיע עם אומני רוק רבים (ובסך הכל כאמור השתתף בכ700 אלבומים). בשנות ה-80 ברקר הצטרף ללהקת הבית של ה TONIGHT SHOW של NBC והקים במשותף עם הויברפוניסט מייק מניירי את STEP AHEAD. בשלב מאוחר יחסית( 1987) יצא אלבום הסולו הראשון של ברקר ואחריו הגיעו 9 אלבומי סולו נוספים. באלבום הסולו הראשון הזה נחשף לראשונה במלוא הדרו כלי נוסף שברקר היה ממפיצי הבשורה לגביו: הEWI( ראשי תיבות של ELECTRONIC WIND INSTURMENT) את הכלי הזה ניתן לראות גם בקליפ המצורף.
בין ההשפעות הרבות שברקר השאיר על עולם המוסיקה ניתן לציין במיוחד את הבאות: סאונד הסקסופון היחודי שלו שהיום מזוהה לחלוטין כסאונד הסקסופון הנדרש בהקלטות פופ/רוק. החדרת השימוש בכלי נשיפה אלקטרונים לג'אז ובכלל. הרחבת האפשרויות ההרמניות לאילתור. שילוב אומנותי מוצלח בין ג'אז לרוק. הרחבה נוספת של גבול היכולת הטכנית על הסקסופון. ברקר נפטר ב2007 ממחלת לוקמיה כשהוא בן 57 בלבד. המוסיקה שלו – תשאר איתי לעד.
בקטע המצורף מנגן ברקר הן על EWI והן על טנור סקסופון שמו הוא ITSBYNEE REEL והוא הקטע הפותח של דיסק הסולו השני של ברקר (Don't Try This at Home) מקווה שתהנו |