עכשיו כבר אפשר לגשת לעיקר. על הפרק היום: ענייני אוכל, ענייני חתולים.

אתמול היה לי יום שישי פנוי מעבודה לראשונה מזה חודשים. הלכנו לנמל לשוק האיכרים וחזרנו מלאי שקיות נייר. בערב דגמתי תפוחי אדמה סגולים קטנים. בישלתי אותם עם הקליפה עד שהתרככו, אבל לא יותר מדי. חתכתי לגודל ביס, תיבלתי רק בשמן זית טוב ובמלח וקילפתי בקולפן פרמזן מעל, השארתי להם את הבמה. היה מצויין.

מהדלורית הקטנה והחביבה שהביאו אנשים מחבל הבשור עשיתי מאפים קטנים ופשוטים: הקפצתי את הדלורית במעט שמן זית וחמאה, הוספתי מלח גס וכשהיא התרככה קצת הוספתי כמה עלי בזיליקום. בתבנית מאפינז הנחתי ריבועים של בצק עלים מרודד, את הדלורית, ופרוסת מוצרלה מעל. אפיתי ב-180 מעלות ל-35 דקות ושוב, יצא מצויין, דלורית פלאית גידלו שם בבשור.

נשארו במקרר להמשך השבוע: תפוחי אדמה דזירה ישר מהאדמה, אבטיח קטן מאותה אדמה, עוד דלורית אחת, משמשים מתוקים לעילא, אפרשזיפי-פיתה, נבטים של חמניה מהיוגב (שיש להם טעם של גרעיני חמניה שהחליטו להיות בריאים), אוכמניות מהגולן, בירה תלביבית בשם The Dancing Camel. הידד.

עכשיו לחתולים.

אמרתי משו על זה בפוסט הקודם, הנה ההמשך. הסיפור מתחיל בחתולסקיה-בובל'ה, חתולה שחורה מתוקה עם עין אחת, שאימצה אותנו. לפני חודשיים וחצי היא גם המליטה אצלנו (בארון הבגדים, מיינד יו. מכל המקומות בעולם, על המכנסיים החביבות עלי!), כי מה לעשות, לא הצלחנו מעולם לתפוס אותה לצרכי עיקור. בינתיים, אל חשש, היא כבר עוקרה, חוסנה, כל מה שצריך. הגורים מתרוצצים אצלנו, חמודים וחדורי מוטיבציה לקפץ מעל ומתחת כל מה שיש בבית. חיסנו אותם חיסון ראשון, עשינו להם תילוע, עכשיו רק צריך משפחה מאמצת לאחד, שניים או שלושה. כולם זכרים, שניים מנומרים (אחד עם גרביים לבנות, אחד עם נעליים לבנות), אחד שחור לבן.

בקישור הזה תמצאו כמה דוגמיות ממצלמת הפלאפון הבלתי איכותית שלי ויאללה, אמצו בהמוניכם:

http://www.facebook.com/album.php?aid=126617&l=d0371&id=608945532