כותרות TheMarker >
    ';

    תקשיבו לפצי (חלק ב' ואחרון)

    17 תגובות   יום שבת, 21/6/08, 15:04

    כשהרגיעה ברצועת עזה נשמרת זה כמה ימים ושוב נשגה באשליות, נדחיק ונשכח מה שראוי לזכור ולתקן, ראוי לשמוע את דעותיו החריגות של קצין שנוי במחלוקת. זו כתבה שהוכנה במקורה למוסף "הארץ" אך לא נסתייע הדבר להדפיסה שם. מפאת אורכה אני נאלץ לחלקה לשני חלקים. חלקה הראשון עסק במצב ברצועת עזה ותאר בקצרה את תולדות חייו של פצי ששמו האמיתי הוא אמציה חן. לחצו כאן לקריאת החלק הראשון.

     

    החלק השני והאחרון דן בתפיסת העולם הצבאית שלו, בהערכתיו את מלחמות ישראל כולל מלחמת לבנון השנייה ואת הסבריו מדוע צה"ל הוא הצבא הגרוע בעולם.

    הקשר של הכתבה על שנ י חלקיה לכותרת הבלוג שלי מתחזק גם בזכות העובדה שהמרואיין מתגורר בכרמי יוסף, ישוב השוכן במה שאפשר לכנותו "ארץ רוכבי האופניים" – אזור שבו גם אני רוכב פעמים רבות.

     

    חלק ב

     

    בצה"ל מתייחסים אליו כאמור כאל נודניק. כאל תימהוני. כאל מי שהווייתו מקובעת והוא נטוע בעבר.  הדימוי אולי מציק לו אך זה לא נראה עליו. ספק בציניות, ספק באירוניה עצמית הוא אומר: "אתה יושב מול תימהוני כזה, בן אדם שקורא תיגר על השקפת עולם מושרשת ומקובעת, שהמעט שבמעט שאולי ניתן לתמוך בהשקפת עולמו הם אולי התוצאות הבלתי נסבלות של המלחמה האחרונה בלבנון".

    מה קרה באותה מלחמה?

    "מה לא קרה?. את כשלי המלחמה האחרונה לרבות הסיבות להיווצרותם והשיטות למניעת הישנותם, פרסמתי בספר שנמסר לידי כל אל"מ ומעלה – בינואר 1983 ומשפרצה המלחמה האחרונה, במקביל לחברי לשרות בצה"ל המבשרים מעל כל במה את הניצחון הקרב, ניסיתי לעמוד בפרץ וכתבתי מאמר באתר nfc. שבו קראתי לאולמרט לעצור את האש, או לחילופין ללהכריז כי ישראל תממש את זכותה להגנה עצמית אך תעשה זאת בעיתוי שהיא תקבע ועד אז תכין את כלל הגורמים הרלוונטים למלחמה.

    אלא מאי, את אשר יגורתי בא ועוד איך. נחשפו כשל מוחלט במערכות הפיקוד והשליטה, שהביא לכשל בשלוב הקרב הבין זרועי, ביצוע עלוב של הקרב המשולב הבין חילי, חוסר באספקת מודיעין טקטי לכוחות בשדה, כישלון המערכת הלוגיסטית, ולהעדר רציפות לחימה, פועל קטיעתה עם רדת החמה וחידושה ביום שלמחרת. משמע, ויתור על הישגים בקרבות ומתן יכולת לאויב שזה עתה הוכה, להתארגן כהלכה. בעצם כל כשלי מלחמת שלום הגליל הראשונה חזרו על עצמם במלחמה השנייה, ובדרך כלל ביתר חומרה".

    לפחות חיל האוויר השיג במלחמת לבנון השנייה הישגים מרשימים וחיסל את טילים ארוכי הטווח של החיזבאללה תוך 34 דקות?

    "חיל האוויר הוא חיל נהדר כלומר תאגיד מצטיין בתחומו. אלא מאי, הגיון הקרב הבין זרועי רואה בשילוב במינון במקום ובזמן, מכפיל כוח. ואם לאו, התועלת במלחמה מוגבלת לשמיים בלבד. וכפי שראינו בשלום הגליל הראשונה, הפכה האיכות במלחמה בקטע נקודתי של חיל האוויר לפגע רע.

    זו דוגמא מובהקת לבעיה של צה"ל. שכל חיל פועל לעצמו כיחידה נפרדת ואין תאום בין זרועי. אבל אולי החמור מכל שנתגלה במלחמה האחרונה הוא שכל ארבעת הקלקולים שמניתי הם קלקולי המלחמה שקדמה לה וזו שקדמה לה".

    תפרט בבקשה לאיזו מלחמות אתה מתכוון?

    "לכולן"

    גם במלחמת ששת הימים, שנחשבת למוצלחת ביותר?

    "נתחיל ביחסי צבא בתוך עצמו ומול הממשלה. במלחמה ההיא הגדירה הממשלה כי מטרתה "לכבוש ולהשמיד את הכוחות המצרים בשטח שנמצא בתחום הקו הדמיוני של צומת רפיח לשארם א-שייח". שזה בערך רבע מסיני. כשצה"ל פרץ את הקו הזה שלח הרמטכ"ל יצחק רבין שליח מיוחד לישראל טל להימנע מהגעה לתעלה.

    אבל מי התייחס במלחמה לרמטכ"ל כל שכן להחלטות ממשלה. התעלמו מהן והגיעו לתעלה. כך מתנהג צבא שמפר החלטות ממשלה ומתעלם מהן. אלא מאי, הניצחון ועליונות "מבחן התוצאה" העלימו את הסיבות להשגתה. מה שהביא בעבור ששה חודשים  לתבוסה ב"מבצע כרמה", ומבוא למכה האנושה פי כמה במלחמת יום כיפור".

    כלומר?

    "הזנב מכשכש בכלב. כל מפקדי צה"ל לדורותיהם שגו בהערכת היכולת של צה"ל ובכך פגעו בטיב ההחלטות של צה"ל והטעו את הדרג  המדיני.

    הדרג הצבאי האמון על נתוני היכולת אמור בהיסמך על אלה להעמיד בסיס איתן להחלטותיו שלו ושל הדרג המדיני. העובדה כי בכול צמתי ההחלטות כשלה המערכת הצבאית באימות נתוני היכולת, מהווה עדות כי מקבל החלטות הצבאי והמדיני מבסס אותם על יכולות וירטואליות. ואלה מהוות בסיס רעוע להחלטות השגויות שלו ושל הדרג המדיני"

    יכולות וירטואליות של מי? הדרג הצבאי לא מסוגל לזהות יכולות צבאיות של האויב?

    "אני לא עוסק באויב. הדרג הצבאי לא מסוגל לזהות את היכולת שלנו".

    תדגים?

    "הרמטכ"ל יצחק רבין ערב מלחמת ששת הימים, כשל עד כדי פגיעה בבריאותו שלו  בהערכת היכולת של צה"ל. הוא העריך שבמלחמה יהיו לנו ארבעים אלף הרוגים. 

    בעקבות הערכה זו האשים דוד בן גוריון, שכבר לא נשא בתפקיד רשמי אבל היה עדיין בן גוריון, את רבין באחריות אישית לסכנה הנשקפת למדינה. וזאת בגלל שקודם לכן, רבין העניק ראיון ל"במחנה" בחג הסוכות. באותו ראיון הוא איים על הסורים על רקע המחלוקת בשאלת המים ומקורות הירדן. בעקבות האיום על אינטרס רוסי בסוריה, העבירו הסובייטים את מרכז הכבד לסיני, באמצעות השפעתם על מצרים. בגלל אשמותיו של בן גוריון נקלע רבין למצוקה, התמוטט ואושפז ערב המלחמה".

    ובמלחמת יום הכיפורים?

    בדיון אצל גולדה מאיר בהשתתפות הפושטק הזה שלא הבין כלום בצבא משה דיין, בערבו של יום שישי, בחמשה באוקטובר, דרשו ראש המטה הכללי דוד אלעזר ז"ל ומפקד חיל האוויר בני פלד ז"ל להנחית מכה מקדימה על מצרים.

    הדרישה נדחתה על ידי גולדה ז"ל ודיין בנימוק שאם ישראל תכה ראשונה היא תאבד תמיכה בינלאומית. אם דדו היה איש צבא ואם היה לו מושג מינימלי על יכולת צה"ל וכשירותו, מחובתו היה לומר לראש הממשלה כדברים הללו: מאז נכבשו חצי האי סיני ורמת הגולן התעלם צה"ל מצורת הקרב המכונה הגנה. הוא התמקד רק בהתקפה שהיא העתקת הלחימה לשטח אויב, כלומר התכונן לצליחת התעלה, ולכניסה לסוריה. קציני צה"ל לא בצעו מאז נכבשו סיני ורמת הגולן תרגיל הגנה אחד.

    מפקדים  לא הכירו את השטח, לא הכינו מכשולים. ובכלל התעלמו לחלוטין ממושגי הכוונות ויכולות האויב. למרות  שכוונות האויב ויכולתו עמדו לנגד עיני הצבא על כל דרגיו. מהתצפיתן בתעלה שראה את ההכנות המצריות לצליחת מכשול מים ועבור להצהרות נשיא מצרים שקבע שיצא למלחמה תוך שנה ופרט את מטרותיה המוגבלות – להפשיר את הקיפאון המדיני. ולכן דדו ההי צריך להמשיך ולומר גברתי אני קובע, שאם נדרש בעל כורחנו לספוג מתקפה סורית ומצרית, ומאחר והצבא אינו מיומן בניהול מגננה, סביר שנספוג אבידות בסדר גודל של אלפי הרוגים..

    אבל דדו כמו כל מפקדי צה"ל בצומת ההחלטות למלחמה, כשל כמו קודמיו ויורשיו בהערכת היכולת האמיתית של צה"ל. וזאת משום שדדו כמו כל מפקדי הצבא לא היה בעצם מפקד צבא אלא מפקד תאגיד על שאינו צבא".

    למשה דיין, סמל לגבורה המודרנית של ישראל אתה קורה פושטק?

    "אכן כן. הוא היה פושטק במובן הטוב של המילה, בעל כושר דבור ובקיאות בתנ"ך, וככזה שתאם לצורכי הביטחון, כל עוד הערבים העדיפו לברוח במקום להלחם. כשהיה רמטכ"ל בשנות החמישים אמר שהוא מעדיף צבא צעיר ובכך גרם נזק הנמשך עד היום. זה גורם לקצינים לרוץ מתפקיד לתפקיד בלי דעת ולאובדן הניסיון, שאין חשוב ממנו למדינה במצור כשלנו, ולמאוץ בכל מחיר לקידום האישי".

    אתה בעצם מאשים שמפקדי צה"ל פועלים לקדום אינטרסים צרים של עצמם ושל היחידה שאליה הם משתייכים ולא לטובת צה"ל כולו"

    ."נכון מאוד. במציאות של תאגידים (החיילות) המתכנסים בחרום ומשתדלים לתפקד כיחידה, הופך התאגיד ותפיסת עולמו החיילית למקום העבודה לרבות הנאמנות והקידום האישי".

    למה כוונתך כשאתה קובע בנחרצות שצה"ל הוא לא צבא, אלא רק תאגיד על?

    "מבחינת הפוטנציאל האנושי שאיננו מנוצל כיאות ומול איכותם הגבוהה מאד של החיילות בפני עצמם , צה"ל הוא הגרוע בצבאות העולם.

    ואכן, לא תמצא בין צבאות העולם איכות כל כך גבוהה של חיל אויר, ים, שריון, תותחנים, רגלים, ומפקדים כמו של צה"ל. אלא שהתעלמות מלקח הלקחים ממלחמות ישראל, מצביע על שילוב עלוב של האיכויות הללו. דבר המוביל אותי לקביעה כי  מדובר בקבוצת תאגידים נפרדת, שאיננה צבא של ממש. 

    מה שמכונה צבא הגנה לישראל אינו צבא רק תאגיד על, שבמסגרתו פועלים תאגידי משנה – החילות - שדואגים כל אחד לאינטרס הצר שלו. תאגיד העל ותאגידי משנה מתכנסים בעת חירום ומנסים, לרוב ללא הצלחה לתפקד כמקשה אחת. יש לנו מסגרת אך לא צבא"

     

    תסביר לי את הפרדוכס. כיצד כישורי המפקדים שאין דומים לה באיכותם הגבוהה, מפיקים תפוקה עלובה כל כך?."ההסבר לכך מצוי במה שאני מגדיר כאחד מחוקי פצי. זה קובע כי ארגון הפועל בתוואי שגוי, מנתב את כשיורי המנהיג כך שככל שהוא מוכשר יותר כן הוא גורם לנזקים חמורים יותר".

    דרג את התוכן:

      תגובות (17)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/7/08 16:31:
      סנטו רוחו זה כינוי לצורך השתתפות במרחב הוירטואלי. יש לו משמעות עבור הנושא אותו ועד כמה אנשים. זה לא משהו שהומצא במהלך השתנה משותפת מסביב למדורה, גניבת תרנגולות מהלול או שאר התנסויות מעצבות (וגם מעצבנות) של מצביאינו ומנהיגינו
        1/7/08 07:56:

      שלום יוסי,

       

      רק רציתי לציין שדברים חמורים מאלה כבר נאמרו לפני 20 שנה ע"י עמנואל ולד, שדו"ח ולד שכתב על הצבא לא זכה להתייחסות, בעקבות זאת הדו"ח פורסם כספר בשם "קללת הכלים השבורים".

       

      אחת הדוגמאות הכואבות בספר (כמו גם בדבריו של פצי) היא חוסר היכולת של צה"ל לבנות תורת לחימה של חיל יבשה, המשלבת שריון, רגלים וארטילריה.

       

      הדוגמא האחרונה לכך שלקח זה שלכאורה הופק במלחמת יום כיפור ראינו במלחמה האחרונה, כאשר בקרב על הסלוקי יחידת השריון נהלה קרב אחד, ויחידת החי"ר נהלה קרב אחר...

       

      אייל

        1/7/08 07:51:


      מר מלמן היקר,

       

      ראשית כל, כתבה מעניינת מאוד. שנית, חשוב לי לציין שדעותיי אינן מושתתות על ידע צבאי נרחב, אני הייתי גובניק במשך שלוש שנים, למרות שגם בזה אני גאה במידה מסויימת מאחר והיו שיקולים אחרים שמנעו ממני להיות קרבי. מעבר לכך, ניתוחי יעסוק יותר בפן החברתי ולא בצבאי.

      אין לי את היכולת או הידע ההיסטורי המספק לנתח את דעותי של צפי. אבל בהקשר למלחמה האחרונה, אני חושב שבסופו של דבר הצבא הוא בבואה של החברה, וכמו שהחברה שלנו בנסיגה מתמדת כך גם הצבא. החברה כיום היא חברה של כוכבים נולדים שמתגאים בכך שלא הלכו לצבא, כשבדרך הם שוכחים שהצבא הוא סלע קיומנו ואנחנו לא חיים בשוויץ.

      ובכלל, כשהפוליטיקה שלנו מתדרדרת למצב שבו אולמרט הוא ראש ממשלה, דן חלוץ הוא רמטכ"ל (אבל אמרו שהוא יכול לקרוא ארבעה ספרים במקביל), ולהדרן עמיר פרץ הוא שר הביטחון, האם יכלנו לצפות למשהו חוץ מכישלון?

       והרי עיסקת השבועיים הקרבה ובאה היא רק עוד תסמין לכך שגם ראש הממשלה חי באווירת כוכב נולד, שמא לא יבחרו בו בסמס אם הוא לא יאשרה. אינני רוצה לפגוע במשפחות החטופים חס וחלילה, אבל העיסקה הזאת היא פתרון זמני ביותר, כי עצם קיומה רק מעודד עוד חטיפות, שלא נדבר על איבוד הרצון לשמר את החטופים חיים.

      לכן לפי דעתי קודם צריך לתקן את החברה ורק אח"כ אפשר לתקן את הצבא. הרי חצי מהצבא מבלה את זמנו בקצין בריאות הנפש, לא בגלל מחלות נפשיות אלא כי זה טרנד חברתי מקובל כיום לא לעשות צבא. את טובי משתמטינו אנחנו שולחים לטקסי אוסקרים בחו"ל ולשמש כחיילים בסרטי מלחמה... היש יותר אירוני מזה??

       

      אני מאחל לצפי שיבוא היום שיוכל להשפיע לטובה על הלך העניינים כי יותר גרוע זה לא יכול להיות... אני מקווה...

        28/6/08 17:46:

       

      צטט: סנטו רוחו 2008-06-24 23:13:35

      הבעיה העיקרית של אמציה חן (תרשה לי לוותר על כינויי החבר'ה - תסמונת של אינפנטיליות שאיננה נגמרת) היא ההגזמה. מן הסתם יש הרבה אמת בביקורת שלו אבל ברגע שהוא משמיע משפט כמו "צה"ל הצבא הגרוע בעולם" הקרדיט שלו אצלי יורד לאפס וגם ממך הייתי מצפה להיות קצת יותר ביקורתי כלפיו. זה שאתם שכנים בארץ רוכבי האופניים עוד לא הופך את השכן שלך למהדורה עכשווית של קלאוזוביץ (וגם לא של לאנס ארמסטרונג).

       

      סנטו רוחו

       הסקת כמה מסקנות נמהרות.

      א. הוא לא כן שלי.

      ב. הוא לא רוכב על אופניים.

      ג. הוא גר בישוב השוכן "בארץ רוכבי האופניים", שבה אני רוכב.

      ד. זה לא כינויי החבר'ה. כך כולם קוראים לו. ואם זה אינפנטילי אז מה זה סנטו רוחו.

      לגבי הבקורת, זו זכותך המלאה ואולי חובתך, לקרוא להתרשם ולהחליט בעצמך.

       ה. אני תופס את תפקידי כאן וב"הארץ" להביא מידע לצבור, לנסות לעניין, לעורר שיח, מעת לעת להביע דיעה וגם נכון להיות ביוקרתי , אם צריך. את זה עשיתי בשאלותי.

      תודה על התגובה ושבת שלום.

       

       

        25/6/08 10:08:

      אתה צודק. מדינה במצור לא היתה יכולה להתקיים עם הצבא הגרוע בעולם. מה שכן,צריך תמיד להקפיד שהצבא המצרי יהיה תמיד לפחות מקום אחד יותר גבוה מאיתנו בטבלת הגרועים...
      בסה"כ,כמט"ק (מיל) בטירנים, הביקורת על הדיספונקציות של צה"ל אינה חדשה לי. וכן הביקורת על רבין ודדו מגוכחת. ורק דבר אחד אני לא מבין: כקצין מקצועי וכטכנוקרט,מדוע הוא מתנגד(זה משתמע מתפיסת עולמו ) שהצבא יצא מהקסרקטינים ויקיף את קרית הממשלה בטנקים? אם לחזק את הצבא אז בוא נהיה עקבים.צוחק 

        24/6/08 23:13:

      הבעיה העיקרית של אמציה חן (תרשה לי לוותר על כינויי החבר'ה - תסמונת של אינפנטיליות שאיננה נגמרת) היא ההגזמה. מן הסתם יש הרבה אמת בביקורת שלו אבל ברגע שהוא משמיע משפט כמו "צה"ל הצבא הגרוע בעולם" הקרדיט שלו אצלי יורד לאפס וגם ממך הייתי מצפה להיות קצת יותר ביקורתי כלפיו. זה שאתם שכנים בארץ רוכבי האופניים עוד לא הופך את השכן שלך למהדורה עכשווית של קלאוזוביץ (וגם לא של לאנס ארמסטרונג).

        24/6/08 16:36:

       

      צטט: nu2085 2008-06-24 11:38:39

       רגע, זה לא ההוא שבששת הימים שאט לכוון התעלה בניגוד להחלטות הממשלה? לי הניתוח שלו לא כל כך נראה לי. לשיטתו, או שהצבא הזה חלש מאוד או שכשהוא מנצח (במזל, ראו את טענתו של מילשטיין,אביו הרוחני, לגבי ששת הימים), הוא חש שהוא מספיק חזק כדי לצפצף על הממשלה. אין כאן סתירה פנימית?

       יש צדק בדבריך.

      הרבה פעמים, אם לא לרוב, המפקדים המנצחים "לא שומעים" את פקודות אלה שמעליהם. פתאום הקשר משתתק או  אין קליטה.

      במלחמת לבנון השניה, לי הייתה הרגשה, אישית ביותר, שלא היה שום מפקד "עם ביצים" שהעיז לעשות את מה שהוא באמת חשב.

      עדיין יש הרבה אמת בדברי פאצי. לפחות יש לו משנה סדורה והרבה ניסיון.

      ויש לו קבלות. 

        24/6/08 11:48:
      שעט=שאטמחייך
        24/6/08 11:38:
      לגבי דדו ,נשיא התאגיד שנקרא צה"ל, לא הבנתי. כלום היה צריך  להלחם בגולדה שתאשר מכת מנע(שספק גדול אם היתה עוזרת ,כי היו עננים בשמי סוריה), בגלל שלתאגיד שעמד בראשו לא היו את המיומנויות לקרבות הגנה? ומי היה צריך להיות אחראי על הטמעת מיומנויות כאלה לאורך השנים אם לא הרמטכ"ל? אולי היה צריך להתפטר ולקחת אחריות על כך ?  ואם כן, חוץ מכמה בעיות מוראל לצבא,הינו מקבלים כרמטכ"ל את טליק, הסגן. רגע, זה לא ההוא שבששת הימים שאט לכוון התעלה בניגוד להחלטות הממשלה? לי הניתוח שלו לא כל כך נראה לי. לשיטתו, או שהצבא הזה חלש מאוד או שכשהוא מנצח (במזל, ראו את טענתו של מילשטיין,אביו הרוחני, לגבי ששת הימים), הוא חש שהוא מספיק חזק כדי לצפצף על הממשלה. אין כאן סתירה פנימית?
        22/6/08 09:39:

       

      צטט: ziggizam 2008-06-22 06:00:05

      First, I don’t agree with your analysis of the last Lebanon war. The Israeli army had failed not just on the top ranking officers, but clearly, in the field itself. The actual “fighters”, the simple soldiers failed tremendously. They were NO match for the Hizballa soldiers. The Israeli soldiers had pulled out of EVERY field encounter once they had the first casualties, with the first injuries or death, the soldiers had started to retreat. Lets not forget that Israel’s ground troops had started engaging the Hizballa after almost a week of VERY heavy bombing by the Air Force. It seems to me that EVERYONE in Israel refuse to look at one VERY important thing, Israel with its “no policy” policy that it had since the Sixth Day war regarding the Palestinians, and with its constant “retaliations” or the “shooting reflex” sorts of attacks on the Palestinians have created FIERCE FIGHTERS on that side. It is sad and not a popular thing to say, but observing the Hizballa & Palestinians soldiers, remind me very much of the TASHACH generation of heroes that fought SO bravely for the creation of Israel. Now Israel had created the same kind of fighters on “the other side”, fierce fighters that feel they have NOTHING to lose, only to gain, that are so dedicated to their cause, that feel that their back are pushed to the wall, these are the most dangerous fighters you could ever fight, ask the soldiers that fought YOU at TASHACH… I hope you people understand it, YOU are creating the soldiers that eventually win the war against YOU.

       

      thanks for your comments

        22/6/08 09:38:

       

      צטט: rebosher 2008-06-22 05:05:33

      A quote from Carl von Clausewitz

      POSITIVE THEORY IS IMPOSSIBLE.

      With materials of this kind we can only say to ourselves that it is a sheer impossibility to construct for the Art of War a theory which, like a scaffolding, shall ensure to the chief actor an external support on all sides. In all those cases in which he is thrown upon his talent he would find himself away from this scaffolding of theory and in opposition to it, and, however many-sided it might be framed, the same result would ensue of which we spoke when we said that talent and genius act beyond the law, and theory is in opposition to reality.

       


       

      thanks so much. an eye opener.

        22/6/08 06:00:
      First, I don’t agree with your analysis of the last Lebanon war. The Israeli army had failed not just on the top ranking officers, but clearly, in the field itself. The actual “fighters”, the simple soldiers failed tremendously. They were NO match for the Hizballa soldiers. The Israeli soldiers had pulled out of EVERY field encounter once they had the first casualties, with the first injuries or death, the soldiers had started to retreat. Lets not forget that Israel’s ground troops had started engaging the Hizballa after almost a week of VERY heavy bombing by the Air Force. It seems to me that EVERYONE in Israel refuse to look at one VERY important thing, Israel with its “no policy” policy that it had since the Sixth Day war regarding the Palestinians, and with its constant “retaliations” or the “shooting reflex” sorts of attacks on the Palestinians have created FIERCE FIGHTERS on that side. It is sad and not a popular thing to say, but observing the Hizballa & Palestinians soldiers, remind me very much of the TASHACH generation of heroes that fought SO bravely for the creation of Israel. Now Israel had created the same kind of fighters on “the other side”, fierce fighters that feel they have NOTHING to lose, only to gain, that are so dedicated to their cause, that feel that their back are pushed to the wall, these are the most dangerous fighters you could ever fight, ask the soldiers that fought YOU at TASHACH… I hope you people understand it, YOU are creating the soldiers that eventually win the war against YOU.

       

        22/6/08 05:05:
       
      A quote from Carl von Clausewitz

      POSITIVE THEORY IS IMPOSSIBLE.

      With materials of this kind we can only say to ourselves that it is a sheer impossibility to construct for the Art of War a theory which, like a scaffolding, shall ensure to the chief actor an external support on all sides. In all those cases in which he is thrown upon his talent he would find himself away from this scaffolding of theory and in opposition to it, and, however many-sided it might be framed, the same result would ensue of which we spoke when we said that talent and genius act beyond the law, and theory is in opposition to reality.

       

       


        21/6/08 21:46:

       

      צטט: יצחק ג'קי אדרי 2008-06-21 21:01:20

      יוסי.

       

      "חיל האוויר הוא חיל נהדר כלומר תאגיד מצטיין בתחומו."

       

      ."נכון מאוד. במציאות של תאגידים (החיילות) המתכנסים בחרום ומשתדלים לתפקד כיחידה, הופך התאגיד ותפיסת עולמו החיילית למקום העבודה לרבות הנאמנות והקידום האישי".

       

      מה שמכונה צבא הגנה לישראל אינו צבא רק תאגיד על, שבמסגרתו פועלים תאגידי משנה – החילות - שדואגים כל אחד לאינטרס הצר שלו. תאגיד העל ותאגידי משנה מתכנסים בעת חירום ומנסים, לרוב ללא הצלחה לתפקד כמקשה אחת. יש לנו מסגרת אך לא צבא"

      ואני חשבתי שאני שולח את הילדים שלי לצ.ה.ל ולא לצ.ה.ל בע"מ.

      לפי השפה (תאגיד) את המלחמה הבאה ינפיקו בבורסה ברחוב אחד העם.

      ג'קי וואלה אתה צודק. כלומר פצי צודק.

        21/6/08 21:44:

       

      צטט: נמרוד_ 2008-06-21 20:49:39

      לצערי (ולנסיוני) במלחמה האחרונה הבעיה לא היתה רק ברמת הדרגים הגבוהים אלא גם ברמת החטיבות שבלטו בחוסר מקצועיות וארגון (נסיוני מבוסס על חטיבות סדירות).

      נכון כי המפקדים תפסו עצמם כמנהלי תאגידים שמשקיעים זמן רב ביחסי ציבור מאשר בהנהגת פקודיהם.

      נמרוד תודה על תגובתך.

      לכך בין השאר התכוון פצי.

        21/6/08 21:01:

      יוסי.

       

      "חיל האוויר הוא חיל נהדר כלומר תאגיד מצטיין בתחומו."

       

      ."נכון מאוד. במציאות של תאגידים (החיילות) המתכנסים בחרום ומשתדלים לתפקד כיחידה, הופך התאגיד ותפיסת עולמו החיילית למקום העבודה לרבות הנאמנות והקידום האישי".

       

      מה שמכונה צבא הגנה לישראל אינו צבא רק תאגיד על, שבמסגרתו פועלים תאגידי משנה – החילות - שדואגים כל אחד לאינטרס הצר שלו. תאגיד העל ותאגידי משנה מתכנסים בעת חירום ומנסים, לרוב ללא הצלחה לתפקד כמקשה אחת. יש לנו מסגרת אך לא צבא"

      ואני חשבתי שאני שולח את הילדים שלי לצ.ה.ל ולא לצ.ה.ל בע"מ.

      לפי השפה (תאגיד) את המלחמה הבאה ינפיקו בבורסה ברחוב אחד העם.

        21/6/08 20:49:

      לצערי (ולנסיוני) במלחמה האחרונה הבעיה לא היתה רק ברמת הדרגים הגבוהים אלא גם ברמת החטיבות שבלטו בחוסר מקצועיות וארגון (נסיוני מבוסס על חטיבות סדירות).

      נכון כי המפקדים תפסו עצמם כמנהלי תאגידים שמשקיעים זמן רב ביחסי ציבור מאשר בהנהגת פקודיהם.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      yossi melman
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין