הבלט אונגין נוצר לפני כ 40 שנה ע''י הכוריאוגרף ג'ון קרנקו שהיה מנהלה של להקת הבלט שטוטגרט.הוא יצר אותו עבור שני רקדנים מפורסמים שהיו הן רקדנים והן שחקנים דרמטיים גדולים בתנועה.בלעדי שילוב זה הבלט נראה מיושן ומשעמם במקצת.

דבר זה לא היה נכון לגמרי בביצוע של הבלט הישראלי.

הסולנים בתפקידים הראשיים אונגין-אלטין קפטירה וטטיאנה-לריסה לג'נינה אורחים מרוסיה מצוינים ועמדו בציפיות ודרישות הבלט.

כולם חושבים שהבלט הנו לפי המוסיקה של האופרה המפורסמת אך בבלט

אין אף צליל ממנה. אמנם המוסיקה כולה היא של צ'יקובסקי אך היא נערכה ועובדה ע"י קורט שטולצה שהשתמש ביצירות פחות ידועות של צ'יקובסקי.

הדבר היחיד המקשר בין הבלט לאופרה פרט לצ'יקובסקי הוא הסיפור של פושקין ששימש מקור לשתי היצירות.בעוד שהאופרה חוברה ב1879 הבלט נוצר ב1965.

תוכן הבלט פשוט.לנסקי משורר צעיר מביא את חברו אונגין. טטיאנה מתאהבת בו אך הוא אינו רואה בה מועמדת לאהבה.טטיאנה חולמת עליו וכותבת לו מכתב אהבה אותו הוא קורע בפניה.ברגע של שעמום אונגין מתגרה בלנסקי-אילדר פאריצקי המאוהב באולגה-יוליה לוין ע"י חיזור מדומה אחריה.לנסקי מזמין את אונגין לדו קרב בו אונגין הורג אותו.טטיאנה רואה בו אגואיסט ומבינה שאהבתה אליו היתה ללא יסוד.שנים לאחר מכן  אונגין פוגש אותה ושולח לה מכתב אהבה.למרות שנשאר בה ניצוץ של אהבה כאישה כבר נשואה היא מצווה עליו לעזבה לעולמים.

קרנקו חיבר את הבלט עם הרבה סצינות בהן משתתפת כל הלהקה ובהשואה לבלטים אחרים מעטים קטעי הסולו.

הלהקה מגובשת, בעלת משמעת ורוקדת היטב.לג'נינה מרחפת באויר כנוצה וקפטירה עוזר לה לכך בקלות.תענוג לראותם רוקדים.

התפאורה-פייר סאמאריטני המתחלפת שש פעמים נאה מאוד,ריאליסטית מוקפדת ומושקעת.התלבושות לפי אפנת התקופה דאז נאות מאוד גם כן, כאשר יש הקפדה לגוון הצבע המשתנה מתמונה לתמונה.

לא התלהבתי במיוחד מהתאורה-סטין ביארקה.רקדנים רבים הוארו לא מספיק ביחוד בעומק הבמה והאור היה חד גווני לרוב לבן.

לראות או לא לראות:הפקה יפה שאינה נופלת במאומה מהופעות אורחות שראינו לאחרונה ,ביצוע טוב מאוד אם כי בסיכום כל ההפקה נראית מאוד קלאסית ומיושנת אך גרמה להנאה רבה לי ולקהל באולם. 

נכתב על ידי elybikoret , 6/6/2007 08:11