ההכנות לסוף שנה, ההתרגשות של הילדים, ההתרגשות שלי, המחשבות על בודפסט המתקרבת במהירות ופתאום זה הכה בי:
הילדים בגן באוירת אס"ק -
מה זאת אוירת אס"ק (אוירת סוף קורס) למדתי רק עכשיו כשטל התגייס והיה בקורס הכנה לקצונה, קצונה והשלמה - בטווח של חצי שנה בערך...
שבירת דיסטנס - הבעיה היא שאצלנו אין דיסטנס - אז כל רגע בא ילד אחר, נדבק אלי, מחכך את הסנטר שלו בכתפיים שלי, מחבק אותי חזק והולך חזרה למשחקים. בהתחלה לא קישרתי.
התחלתי לקבל מהם מתנות קטנות - עבודות שהם עושים בגן במיוחד בשבילי - אפילו קיבלתי השבוע פרחים אדומים שאחד הילדים סחב איתו כל ההסעה כדי להביא לי לגן.
הם נפרדים - כמו שקשה לי - קשה גם להם - רק שהם באופן הכי טבעי - מלמדים אותי את השעור האחרון לשנה זאת עמוסת הפרידות איך משחררים באהבה.
יש גם כאלה שמתגרים בחוקים - פתאום רצים בגן, פתאום בודקים מחדש את הגבולות - האם משהו משתנה בהם לקראת סוף השנה, כשהגננת מרשה להם להמרח עליה ולראות דמעה זולגת פה ושם מעיניה מהתרגשות.
ובכלל רציתי לכתוב על מה למדנו בגן השנה וזאת היתה אמורה להיות רק הפתיחה... אני כנראה באמת מתרגשת - 18 שנה וכאילו בפעם הראשונה, כנראה שביום שתגמר ההתרגשות אני אהיה הסטוריה במערכת החינוך - טוב אז מה למדנו השנה בגן והאם זה עובר את אשכולות הידע של משרד החינוך (לא לדאוג - זה בנוסף
* לכל בעיה יש יותר מפתרון אחד
* כל מה שזה עבודה - מותר
* מה שלא יצליח היום - יצליח מחר - ומה שלא יצליח מחר - יצליח מחרתיים
* בגן שלנו מותר לטעות
* כל אחד בקצב שלו
* אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד
הכל בתהליכים של העצמה אישית - לכל אחד בנפרד ולכולם יחד כקבוצה - מתוך אמון מלא ובטחון, שקבוצת תמיכה שעובדת בשתוף פעולה, כאשר כל אחד מהקבוצה מביא לתוכה (נתינה) את מה שהוא הכי טוב בו ומבקש מהאחר (קבלה) את מה שהוא צריך והאחר הכי טוב בו - זה WIN-WIN.
יצא משפט קצת ארוך - אבל מה זה נכון....
גילה
|
תגובות (90)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
היי גילה
פוסט מקסים ומרגש
מאחלת לך
לילדים ומשפחותיהם
חופשת קיץ נעימה ומטיבה
*
את מעצימה אותם והם מעצימים אותך*
אמרת הכל -
תודה יהודית על תגובתך המרגשת...
אהה...זה חלק משטיפת המוח -
אני אומרת להם שתמיד אני אהיה הגננת שלהם
גם כאשר הם יהיו מפורסמים ויהיו המנהיגים
של המדינה...:))
מנורי... זה מסביר הכל...
אוטובוס?
ילד אמיץ היית...
אהה... צמרמורת זה בגלל הקור...
תביאי - אני אשמח לגדל את
הילדים של ילדי הקפה...:))
מורה לחיים -
זה החזון, משם גזורים הערכים
והמטרות
- ולא רק לילדים -
נועם,
בשבילך יש משפט אחר בגן
ששכחתי להכניס לפוסט -
כל אחד בקצב שלו....:)))
תודה אקי -
שינוי תפיסתי של מערכת החינוך יכול גם לעזור:)
הלוואי והיה לגננות כזה כוח...
השינוי יבוא מחינוך הורים - אימון של שינוי דפוסי חשיבה...
ההשפעה הערכית הגדולה ביותר היא מהבית...
מה שכן - ככל שיותר אנשים ידברו באותה השפה-
יש יותר סיכוי....
וכמו שנאמר "הקפה בראי החיים"....
תודה
זאת בעיה יקירתי -
כי בגילגול הבא אני רוצה שאת תהיי האמא שלי...
אז איך אוכל להיות הגננת של אמא שלי?
מסכימה איתך ביותר-
לפני שהייתי גננת לפני 18 שנה,הייתי מזכירת מנכ"ל מה שבימנו קוראים מנהלת לישכה ואני יכולה לומר לך שנהניתי באותה המידה - בחרתי את המקום בו היה לי טוב ושם נשארתי שנים ועזבתי מהר מקום בו לא היה לי טוב...
משמע - היכולת של אדם להנות מעבודתו - תלויה בו ורק בו - בדיוק כמו היכולת לאהוב - זאת הבחירה שמדברים עליה רבות ....
כואב כשהם הולכים "לשחק" עם מורים אחרים
אבל כיך לראות מורים אוהבים.
תודהתודה
Rחל
לפעמים הימים קשים ומתישים
אבל חיבוק אוהב של ילד
משהו שהוא מביא באהבה
ש ו ו ה ה כ ל
גילוש יקרה
המשפט שהכי חסר לי, שתמיד היה חסר לי
במסגרת מערכות חינוך כאלה ואחרות,
שהכל, אבל הכל, באהבה.
מאד קל לשכוח את זה
במרוץ המטורף אל
השיגרה.
חיבוק.
גילוש אהובה
אז ככה אני באולפן קיץ השנה. עוד לא ממש מרגישה את סוף השנה. אתמול הסתיימה לה שנת אהבה ונתינה של פרוייקט הדגל של המרכז לכתיבה יוצרת ע"ש אמי, הפועל ברחבי הארץ. כיוון שנוצרו שם יצירות יפות ומיוחדות של ילדים, אז סביר להניח שאפגש עמם בשנה הבאה להמשך. ביום רביעי אני ארגיש את סוף הפעילות שלי באזור. להגיד שאני לא מתרגשת, זה יהיה לא אמיתי. כל יום אני מרגישה פרפרים בבטן. כנראה אלה פרפרי התרגשות.
היום למשל קיבלתי פרחים ממנהלת בית ספרי על עבודתי באולפן. הייתי מופתעת,כי השנה שלי עוד לא ממש הסתיימה. להגיד לך שהמחוות הקטנות של הילדים בגן לא ריגשו אותי , לא יהיה נכון לומר, התרגשתי מאוד. מתוקים כאלה. אוהבים אותך גילוש, תראי איזו אהבה יש להם אליך. את מעצימה אותם והם מעצימים אותך*
תודה עדינה..
כדי שארגיש את החופש אני צריכה לראות
את שדה התעופה מבפנים - רק אחר כך....
ככה בנצ'י? מאוהב?
יש לך ד"ש מדרור בבנימינה...
הוא מכיר אותך משנים...
תודה מיקי - על הפירגון
תודה איש נחמד...
הלוואי על כולם גננות חכמות כמוך.
מי יודע אולי אחד הילדים שלמדו אצלך עוד יהיה איש מפורסם
ואז יזכיר שלמד אצל הגננת גילה.
אמן אמן.
rov
אני בטוחה שלילדייך היתה גם גננת נפלאה...
ועם אמא כמוך - הם בטוח נפלאים..
בהחלט מסכימה איתך - להפרד זאת מיומנות כמו כל מיומנות אחרת...
סבבה לך... נוסטליגיה זה כייף..
תודה
בהחלט צילי - הוא המפתח לכל..
איזה להסתיר -
עוד מעט אני מדביקה לי את המשקפיים לעיניים..
פרידה בשנת פרידות להבדיל 1000 הבדלות..
תודה יקירתי...
הפנימו - לא הפנימו -
מה שבטוח שעברתי לגור להם במוח...:)
חומד - אני זאת שהסמח"ט של 401 אמר לה שהיא לא חתומה על ההגיון בצבא...:))
אני עכשיו בבניית גן למבוגרים -
אזמין אותך לכשיהיה מוכן:)))
בהחלט כייף גדול -
הרבה עבודה לקראת שנה הבאה-
אבל עדיין חופש...
גילוש,
מהגן שלך וודאי שלא הייתי בורח, מתחבא בשכיבה מתחת
לאיזה אוטובוס ישן, ונירדם. המשטרה מצאה אותי לפנות בקר.
יום נפלא,
מנור
הייתי שמחה לשלוח,
את הילד העתידי שלי
לגן עם דמות חינוכית כמוך.
כל פעם שאת כותבת על
הילדים בגן יש לי צמרמורת..
תודה.
כייף שיש גננת עם כזאת חכמה וכאלה תובנות.
את מחנכת את דור העתיד
ואין ספק שאת מורה לחיים
כיכבתי ומנשקת
לא בטוחה שזה נכון
אולמרט היה בגן בבנימינה
אחלה גנים יש פה...:)
זה כנראה קרה אחר כך
איפה שהוא בדרך...
בקר טוב יפה,
שיהיה לך יום נפלא
תודה סתיו,
ללא מילים אומר המון מילים...:)
בתחילת השנה הם אמרו
איזה כייף יש לנו גננת בלונדינית...:))
חחחחחחח
ואני לא מבינה
זה עובד כל כך טוב בגן
איפה זה מתקלקל אחר כך??
הסוד בעיני הוא
בתחושת ה"ביחד"
השנה לא יהיה הרבה חופש-
אני מקבלת מבנה חדש לגן -
המון עבודה...:))
רק אם תביא בגדים להחלפה -
וזאת אחריות שלך לדאוג לזה - אל תגיד אחר כך
לא הביאו לי...
מפנים...אחזור עם תובנות :)
גילוש
רק עם גננות שכמותך
יש סיכוי לדורות הבאים
כל הכבוד
* לכל בעיה יש יותר מפתרון אחד
* כל מה שזה עבודה - מותר
* מה שלא יצליח היום - יצליח מחר -
ומה שלא יצליח מחר - יצליח מחרתיים
* בגן שלנו מותר לטעות
* אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד
הכל נכון גם בגן של הקפה וגם בגן של החיים.
יפה.
כמה טוב לראות שיש בני אדם שאוהבים את עבודתם....
חלק מהסיפוק האישי והשלמות הפנימית היא יכולתו של אדם להפיק את מירב ההנאה
ממקור פרנסתו...
בהצלחה...
לא הכל
כסף קונה הכל פרט לסיפוק.
אס"ק שמח, יקירתי.
תנוחי בקיץ לקראת השנה הבאה ... זה מגיע מהר.
אשרי הילדים שהיו איתך בגן, את גננת מיוחדת במינה
אח'לה גננת כלבבי!
עכשיו אני מבין מדוע הייתי מאוהב בגננת שלי!
כוכב בכייף, כמעט ופיספתי פוסט מעניין ומרגש.
שבוע טוב, שפע אור ואהבה.
את גננת נפלאה
חבל שלא חינכת את ילדיי...
*
הייתי מביאה אותם - אבל אסור להעלות תמונות של ילדים לאינטרנט..:)))
תדמייני - מדהימים...:)
היי מותק..
דעתי היא שאת נהנית בדיוק כמוהם...:)
את הדמעה הקטנה העומדת לנשור מקצה העין שלך, קשה להסתיר...
מרגישים את ההתרגשות שלך מכל שורה, מכל מילה...
גם בקושי שבפרידה, אפשר לחוש...
תודה גילוש
לגמרי...
כמו שאמרתי - הם מלמדים אותי לשחרר באהבה...
ממקום טוב...:)
ועוזר לך להרגיש קצת הקלה.....:-) מי זו נובה? חוצמיזה התגובה שלי בהשראתך בלבד.
אפשר לככב את התגובה שלך?
הגוזלים שלך נדדו לפוסט של נובה...:))
כל הכבוד !!
*
תודה,
מה שיוצא מהלב-
נכנס אל הלב...
גילה,
עם גננת כמוך, אין לי ספק שהם הפנימו..,
כוכב,
איריתה
אין על אהבתם -
זה סבבה שהם פורקים עולם - זה עוזר להם בפרידה...
גילה, זה יצא נפלא.
הלוואי ויצא לנו ללמוד מהם כל החיים.
איפה הגן הזה. גם אני רוצה.
*
איזה כייף
יוצאת לחופש גדול!!!!
מונה צוק, היתה הגננת שלי בגן הילדים.
היא לימדה אותנו כי "סוף מעשה במחשבה תחילה". נראה כי רבים ממנהיגינו למדו בגנים בהם לא לימדו משפט חשוב זה.
שי
*
y
*
תודה,
שבוע יצירתי גם לך
תודה איציק,
שבוע נפלא גם לך ולכולם
שנה הבאה אני עושה את המסיבה באמצע יוני - אני כבר לא עומדת בגילי המופלג בציפייה - עד יום ראשון בערב... מה חשבתי לעצמי....
שיהיה גם לך חופש נפלא..
אורית, יש עוד הרבה מאד גננות נפלאות ומורות שאכפת להם ועושות עבודת קודש - צריך לעודד אותן. זאת תקופה מאד קשה למחנך שבא עם ערכים במערכת החינוך הפחדנית שלנו !
דברים שלמדתי בגן הילדים...
ככה הם יגידו עוד 20 שנה כשיזכרו בגן ובגננת המדהימה שהיתה להם.
כאשר כל אחד מהקבוצה מביא לתוכה (נתינה) את מה שהוא הכי טוב בו ומבקש מהאחר (קבלה) את מה שהוא צריך והאחר הכי טוב בו - זה WIN-WIN
יצא משפט מאוד ארוך (:-
ומותר וכדאי ורצוי וצריך ולתת ולקבל ולעבוד וללמוד ואם לא מחר אז אחר כך. מה עוד?
הרי אמרת הכל .
תודה
יופי של פוסט
אז מה
עכשיו חופש?
תנוחי ותהני לך
רונית
אפשר להצטרף ??
כייף למתאמנים ולמאמנת...
נראה לי מחר יום מים ובוץ...:)
נהדרת!
גם אצלנו, במוקד סוף שנה של כיתה א - כולם יורדים מהפסים..
קם תלמיד באמצע השיעור ממקומו ומתיישב לידי.
שולח יד לטוסיק שלי (בחיי!).. אני קולטת את זה וממשיכה בשיעור כרגיל,
אחרי רגע אני עושה לו 'קרניים'. הילדים מתפוצצים מצחוק. מלשינים לו:
עדנה עשתה לך קרניים. הוא עושה לי בחזרה. מגיעה תגבורת:
ילדים קמים מהמקום לעזור לו לעשות קרניים למורה.
מה דעתך?
כמה שזה מרגש
הם וגם את
כבר מתגעגעים....
-
עוף גוזל חתוך את השמים....
-
זה משמח וצובט בעת ובעונה אחת.....
את פשוט מדהימה,
סמל לגננת מעצימה,
יישר כוח אהובה,
אזלו כוכבי...
אשוב..
אהבת הילדים היא אהבת אמת זכה וטהורה וכיף לזכות בה,
ילדים כמונו "פורקים עול" בסוף שנה וזה לא בא רק מהם, הם חשים זאת באויר ובאוירה הכללית.
גם אני. כמו שוש.
יפה גילוש. פוסט חכם.
*
שבוע מקסים גילוש כיכבתי גם כל הכבוד לך
ואני אהבתי את שבירת הדיסטנס וכמובן המסרים המביאים ל win win
*
שבוע עם סיום נהדר
שושי
גילוש - הלוואי שירבו גננות ומורות כמוך - שמעבירות מסרים כל כך יפים וחשובים - שישמשו את ילדנו כצידה להמשך הדרך - להתמודדות - ולהיות אנשים טובים !
כתבת יפה - אשרייך !
אהבתי את "אוירת סוף הקורס"