כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    כל האהבות כולן...

    אמא של טל, גננת, מאמנת אישית להעצמה בקבוצת יוזמות.
    מאמינה באהבה, בגמדים ובפיות.
    מאמינה בחינוך ובשינוי שמתחיל מבפנים.
    מאמינה שכל אחד יכול לעשות שינוי בחייו, שלכל אחד מגיע להיות מאושר, גם לך.
    בבלוג שלי תפגשו אותי דרך ספורים על הדרך שלי ועל האהבות בחיי. מזמינה אתכם להתרווח, להרגיש בבית ולקרוא עם הקפה.
    החיים הם ספור בתוך ספור בתוך ספור בתוך ספור.. והסוף תמיד טוב.... אם עכשיו לא טוב, סימן שעוד לא הגעת לסוף הסיפור...

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    ילדים באס"ק

    90 תגובות   יום שבת, 21/6/08, 22:41

     

    ההכנות לסוף שנה,

    ההתרגשות של הילדים, ההתרגשות שלי,

    המחשבות על בודפסט המתקרבת במהירות ופתאום זה הכה בי:

     

    הילדים בגן באוירת אס"ק -

     

    מה זאת אוירת אס"ק (אוירת סוף קורס) למדתי רק עכשיו כשטל התגייס והיה בקורס הכנה לקצונה, קצונה והשלמה - בטווח של חצי שנה בערך...

     

    שבירת דיסטנס - הבעיה היא שאצלנו אין דיסטנס - אז כל רגע בא ילד אחר, נדבק אלי, מחכך את הסנטר שלו בכתפיים שלי, מחבק אותי חזק והולך חזרה למשחקים. בהתחלה לא קישרתי.

     

    התחלתי לקבל מהם מתנות קטנות - עבודות שהם עושים בגן במיוחד בשבילי - אפילו קיבלתי השבוע פרחים אדומים שאחד הילדים סחב איתו כל ההסעה כדי להביא לי לגן.

     

    הם נפרדים - כמו שקשה לי - קשה גם להם - רק שהם באופן הכי טבעי - מלמדים אותי את השעור האחרון לשנה זאת עמוסת הפרידות איך משחררים באהבה.

     

    יש גם כאלה שמתגרים בחוקים - פתאום רצים בגן, פתאום בודקים מחדש את הגבולות - האם משהו משתנה בהם לקראת סוף השנה, כשהגננת מרשה להם להמרח עליה ולראות דמעה זולגת פה ושם מעיניה מהתרגשות.

     

    ובכלל רציתי לכתוב על מה למדנו בגן השנה וזאת היתה אמורה להיות רק הפתיחה... אני כנראה באמת מתרגשת - 18 שנה וכאילו בפעם הראשונה, כנראה שביום שתגמר ההתרגשות אני אהיה הסטוריה במערכת החינוך - טוב אז מה למדנו השנה בגן והאם זה עובר את אשכולות הידע של משרד החינוך (לא לדאוג - זה בנוסף מחייך) ואלה הם המשפטים שנחרתו להם במוח לעולמי עד:

     

    *  לכל בעיה יש יותר מפתרון אחד

     

    *  כל מה שזה עבודה - מותר

     

    *  מה שלא יצליח היום - יצליח מחר -

       ומה שלא יצליח מחר - יצליח מחרתיים

     

    *  בגן שלנו מותר לטעות

     

    *  כל אחד בקצב שלו 

     

    *  אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד

     

    הכל בתהליכים של העצמה אישית - לכל אחד בנפרד ולכולם יחד כקבוצה -

    מתוך אמון מלא ובטחון, שקבוצת תמיכה שעובדת בשתוף פעולה,

    כאשר כל אחד מהקבוצה מביא לתוכה (נתינה) את מה שהוא הכי טוב בו ומבקש מהאחר (קבלה) את מה שהוא צריך והאחר הכי טוב בו - זה WIN-WIN.

     

    יצא משפט קצת ארוך - אבל מה זה נכון.... מגניב

     

     

     

    גילה

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (90)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/6/08 21:28:

      היי גילה

      פוסט מקסים ומרגש

      מאחלת לך 

      לילדים ומשפחותיהם

      חופשת קיץ נעימה ומטיבה צוחק

                  *

        25/6/08 06:54:

       

      צטט: יהודית מליק-שירן 2008-06-23 18:28:29

      גילוש אהובה

      אז ככה אני באולפן קיץ השנה. עוד לא ממש מרגישה את סוף השנה. אתמול הסתיימה לה שנת אהבה ונתינה של פרוייקט הדגל של המרכז לכתיבה יוצרת ע"ש אמי, הפועל ברחבי הארץ. כיוון שנוצרו שם יצירות יפות ומיוחדות של ילדים, אז סביר להניח שאפגש עמם בשנה הבאה להמשך. ביום רביעי אני ארגיש את סוף הפעילות שלי באזור. להגיד שאני לא מתרגשת, זה יהיה לא אמיתי. כל יום אני מרגישה פרפרים בבטן. כנראה אלה פרפרי התרגשות.

      היום למשל קיבלתי פרחים ממנהלת בית ספרי על עבודתי באולפן. הייתי מופתעת,כי השנה שלי עוד לא ממש הסתיימה. להגיד לך שהמחוות הקטנות של הילדים  בגן לא ריגשו אותי , לא יהיה נכון לומר, התרגשתי מאוד. מתוקים כאלה. אוהבים אותך גילוש, תראי איזו אהבה יש להם אליך. את מעצימה אותם והם מעצימים אותך*

       את מעצימה אותם והם מעצימים אותך*

      אמרת הכל -

      תודה יהודית על תגובתך המרגשת...

       

        25/6/08 06:51:

       

      צטט: rov 2008-06-23 17:43:18

      הלוואי על כולם גננות חכמות כמוך.

       

      מי יודע אולי אחד הילדים שלמדו אצלך עוד יהיה איש מפורסם
      ואז יזכיר שלמד אצל הגננת גילה.

       

      אמן אמן.

       

      rov

      אהה...זה חלק משטיפת המוח -

      אני אומרת להם שתמיד אני אהיה הגננת שלהם

      גם כאשר הם יהיו מפורסמים ויהיו המנהיגים

      של המדינה...:))

        25/6/08 06:47:

       

      צטט: tav caffri 2008-06-23 11:09:00

      גילוש,

      מהגן שלך וודאי שלא הייתי בורח, מתחבא בשכיבה מתחת

      לאיזה אוטובוס ישן, ונירדם. המשטרה מצאה אותי לפנות בקר.

      יום נפלא,

      מנור

      מנורי... זה מסביר הכל...

      אוטובוס?

      ילד אמיץ היית... מחייך

        25/6/08 06:45:

       

      צטט: iri20 2008-06-23 08:15:09

       

       

      הייתי שמחה לשלוח,

      את הילד העתידי שלי

      לגן עם דמות חינוכית כמוך.

      כל פעם שאת כותבת על

      הילדים בגן יש לי צמרמורת..

      תודה.

       

      אהה... צמרמורת זה בגלל הקור... קורץ

      תביאי - אני אשמח לגדל את

      הילדים של ילדי הקפה...:))

        25/6/08 06:43:

       

      צטט: הכי הכי 2008-06-23 07:58:57

      כייף שיש גננת עם כזאת חכמה וכאלה תובנות.

      את מחנכת את דור העתיד

      ואין ספק שאת מורה לחיים

      כיכבתי ומנשקת

      מורה לחיים -

      זה החזון, משם גזורים הערכים

      והמטרות

       - ולא רק לילדים - מחייך

        25/6/08 06:37:

       

      צטט: b_noam 2008-06-23 00:29:33

      מפנים...אחזור עם תובנות :)

      נועם,

      בשבילך יש משפט אחר בגן

      ששכחתי להכניס לפוסט -

      כל אחד בקצב שלו....:)))

      נשיקה

        25/6/08 06:36:

       

      צטט: akibaz 2008-06-22 22:29:25

      גילוש

      רק עם גננות שכמותך

      יש סיכוי לדורות הבאים

      כל הכבוד

      אקי *

      תודה אקי -

      שינוי תפיסתי של מערכת החינוך יכול גם לעזור:)

        24/6/08 07:27:

       

      צטט: akibaz 2008-06-22 22:29:25

      גילוש

      רק עם גננות שכמותך

      יש סיכוי לדורות הבאים

      כל הכבוד

      אקי *

      הלוואי והיה לגננות כזה כוח...

      השינוי יבוא מחינוך הורים - אימון של שינוי דפוסי חשיבה...

      ההשפעה הערכית הגדולה ביותר היא מהבית...

      מה שכן - ככל שיותר אנשים ידברו באותה השפה-

      יש יותר סיכוי....

        24/6/08 07:25:

       

      צטט: רחל נפרסטק 2008-06-22 22:28:13

      *  לכל בעיה יש יותר מפתרון אחד

       

      *  כל מה שזה עבודה - מותר

       

      *  מה שלא יצליח היום - יצליח מחר -

         ומה שלא יצליח מחר - יצליח מחרתיים

       

      *  בגן שלנו מותר לטעות

       

      *  אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד

       

       

      הכל נכון גם בגן של הקפה וגם בגן של החיים.

      יפה.

       

      וכמו שנאמר "הקפה בראי החיים"....

      תודה

        24/6/08 07:24:

       

      צטט: sherry refael 2008-06-22 21:38:09

      בגלגול הבא את גננת שלי*שלך שרי

      זאת בעיה יקירתי -

      כי בגילגול הבא אני רוצה שאת תהיי האמא שלי...

      אז איך אוכל להיות הגננת של אמא שלי?

        24/6/08 07:23:

       

      צטט: lockoson 2008-06-22 21:10:51

      כמה טוב לראות שיש בני אדם שאוהבים את עבודתם....

      חלק מהסיפוק האישי והשלמות הפנימית היא יכולתו של אדם להפיק את מירב ההנאה

      ממקור פרנסתו...

       

                 בהצלחה...

      לא הכל    כסף     כסף קונה הכל פרט לסיפוק.

      מסכימה איתך ביותר-

      לפני שהייתי גננת לפני 18 שנה,הייתי מזכירת מנכ"ל מה שבימנו קוראים מנהלת לישכה ואני יכולה לומר לך שנהניתי באותה המידה - בחרתי את המקום בו היה לי טוב ושם נשארתי שנים ועזבתי מהר מקום בו לא היה לי טוב...

      משמע - היכולת של אדם להנות מעבודתו - תלויה בו ורק בו - בדיוק כמו היכולת לאהוב - זאת הבחירה שמדברים עליה רבות ....

        24/6/08 02:01:

      כואב כשהם הולכים "לשחק" עם מורים אחרים

      אבל כיך לראות מורים אוהבים.

       

      תודהתודה

      Rחל

        23/6/08 23:25:

      לפעמים הימים קשים ומתישים

      אבל חיבוק אוהב של ילד

      משהו שהוא מביא באהבה

      ש ו ו ה  ה כ ל

        23/6/08 19:01:

      גילוש יקרה

      המשפט שהכי חסר לי, שתמיד היה חסר לי

      במסגרת מערכות חינוך כאלה ואחרות,

      שהכל, אבל הכל, באהבה.

      מאד קל לשכוח את זה

      במרוץ המטורף אל

      השיגרה.

      חיבוק.

      גילוש אהובה

      אז ככה אני באולפן קיץ השנה. עוד לא ממש מרגישה את סוף השנה. אתמול הסתיימה לה שנת אהבה ונתינה של פרוייקט הדגל של המרכז לכתיבה יוצרת ע"ש אמי, הפועל ברחבי הארץ. כיוון שנוצרו שם יצירות יפות ומיוחדות של ילדים, אז סביר להניח שאפגש עמם בשנה הבאה להמשך. ביום רביעי אני ארגיש את סוף הפעילות שלי באזור. להגיד שאני לא מתרגשת, זה יהיה לא אמיתי. כל יום אני מרגישה פרפרים בבטן. כנראה אלה פרפרי התרגשות.

      היום למשל קיבלתי פרחים ממנהלת בית ספרי על עבודתי באולפן. הייתי מופתעת,כי השנה שלי עוד לא ממש הסתיימה. להגיד לך שהמחוות הקטנות של הילדים  בגן לא ריגשו אותי , לא יהיה נכון לומר, התרגשתי מאוד. מתוקים כאלה. אוהבים אותך גילוש, תראי איזו אהבה יש להם אליך. את מעצימה אותם והם מעצימים אותך*

        23/6/08 17:55:

       

      צטט: *עדינה* 2008-06-22 21:08:53

       

      אס"ק שמח, יקירתי.

      תנוחי בקיץ לקראת השנה הבאה ... זה מגיע מהר.

      אשרי הילדים שהיו איתך בגן, את גננת מיוחדת במינה נשיקה

      תודה עדינה..

      כדי שארגיש את החופש אני צריכה לראות

      את שדה התעופה מבפנים - רק אחר כך....

      קורץ

        23/6/08 17:53:

       

      צטט: raz benzi 2008-06-22 21:02:53

      אח'לה גננת כלבבי!

      עכשיו אני מבין מדוע הייתי מאוהב בגננת שלי!

      ככה בנצ'י? מאוהב?

      יש לך ד"ש מדרור בבנימינה...

      הוא מכיר אותך משנים...

        23/6/08 17:52:

       

      צטט: mikiasi 2008-06-22 20:53:59

      כוכב בכייף, כמעט ופיספתי פוסט מעניין ומרגש.

      שבוע טוב, שפע אור ואהבה.

      תודה מיקי - על הפירגון

       

        23/6/08 17:51:

       

      צטט: pinkason1 2008-06-22 20:16:15

      יפה אהבתי את הפוסט

      תודה איש נחמד...

        23/6/08 17:43:

      הלוואי על כולם גננות חכמות כמוך.

       

      מי יודע אולי אחד הילדים שלמדו אצלך עוד יהיה איש מפורסם
      ואז יזכיר שלמד אצל הגננת גילה.

       

      אמן אמן.

       

      rov

        23/6/08 16:22:

       

      צטט: guitarwoman 2008-06-22 20:13:02

      את גננת נפלאה

      חבל שלא חינכת את ילדיי...

      *

      אני בטוחה שלילדייך היתה גם גננת נפלאה...

      ועם אמא כמוך - הם בטוח נפלאים..

        23/6/08 16:21:

       

      צטט: jeck12 2008-06-22 19:55:58

      כמה טוב לילדים שבגנך שיש להם גננת כזו המבינה שצריך להיפרד. ויותר מזה צריך ללמוד איך להיפרד. ולו רק בגלל שהחיים רצופי פרידות המה....

      בהחלט מסכימה איתך - להפרד זאת מיומנות כמו כל מיומנות אחרת...

        23/6/08 16:20:

       

      צטט: לי אור 2008-06-22 19:51:58

      לי זה ממש נוסטלגיה - אז שווווה כוכב..(:

      סבבה לך... נוסטליגיה זה כייף..

      תודה

        23/6/08 16:19:

       

      צטט: just_tsili 2008-06-22 19:50:48

      יחס נפלא שכזה הוא רק WIN  WIN

      בהחלט צילי - הוא המפתח לכל..

        23/6/08 16:18:

       

      צטט: בועז22 2008-06-22 18:47:59

      את הדמעה הקטנה העומדת לנשור מקצה העין שלך, קשה להסתיר...

      מרגישים את ההתרגשות שלך מכל שורה, מכל מילה...

      גם בקושי שבפרידה, אפשר לחוש...

      תודה גילוש

      איזה להסתיר -

      עוד מעט אני מדביקה לי את המשקפיים לעיניים..

      פרידה בשנת פרידות להבדיל 1000 הבדלות..

        23/6/08 16:16:

       

      צטט: אבן חן 2008-06-22 15:42:45

      כל הכבוד !!

            *

      תודה יקירתי...

        23/6/08 16:15:

       

      צטט: איריתה@ 2008-06-22 14:54:48

      גילה,

      עם גננת כמוך, אין לי ספק שהם הפנימו..,

      כוכב,

      איריתה

      הפנימו - לא הפנימו -

      מה שבטוח שעברתי לגור להם במוח...:)

        23/6/08 16:14:

       

      צטט: לי-את 2008-06-22 09:57:23

      דיסטנס ואני לא הולכים יחד בכללללל

      חומד - אני זאת שהסמח"ט של 401 אמר לה שהיא לא חתומה על ההגיון בצבא...:))

       

        23/6/08 16:12:

       

      צטט: גילגול.. 2008-06-22 09:55:12

      גילה, זה יצא נפלא.

      הלוואי ויצא לנו ללמוד מהם כל החיים.

      איפה הגן הזה. גם אני רוצה.

      *

      אני עכשיו בבניית גן למבוגרים -

      אזמין אותך לכשיהיה מוכן:)))

        23/6/08 16:12:

       

      צטט: גלי גל 2008-06-22 09:52:37

      איזה כייף

      יוצאת לחופש גדול!!!!

      בהחלט כייף גדול -

      הרבה עבודה לקראת שנה הבאה-

      אבל עדיין חופש...

        23/6/08 11:09:

      גילוש,

      מהגן שלך וודאי שלא הייתי בורח, מתחבא בשכיבה מתחת

      לאיזה אוטובוס ישן, ונירדם. המשטרה מצאה אותי לפנות בקר.

      יום נפלא,

      מנור

        23/6/08 08:15:

       

       

      הייתי שמחה לשלוח,

      את הילד העתידי שלי

      לגן עם דמות חינוכית כמוך.

      כל פעם שאת כותבת על

      הילדים בגן יש לי צמרמורת..

      תודה.

       

        23/6/08 07:58:

      כייף שיש גננת עם כזאת חכמה וכאלה תובנות.

      את מחנכת את דור העתיד

      ואין ספק שאת מורה לחיים

      כיכבתי ומנשקת

        23/6/08 07:17:

      לא בטוחה שזה נכון

      אולמרט היה בגן בבנימינה

      אחלה גנים יש פה...:)

      זה כנראה קרה אחר כך

      איפה שהוא בדרך...קורץ

      צטט: משפטן ושליח ציבור 2008-06-22 08:48:46

      מונה צוק, היתה הגננת שלי בגן הילדים.

      היא לימדה אותנו כי "סוף מעשה במחשבה תחילה". נראה כי רבים ממנהיגינו למדו בגנים בהם לא לימדו משפט חשוב זה.

      שי

       

        23/6/08 07:15:

       

      צטט: מיאלמה 2008-06-22 07:16:38

      *

      y

      בקר טוב יפה,

      שיהיה לך יום נפלא

        23/6/08 07:14:

      צטט: ס ת י ו 2008-06-22 07:07:56

       

       

       

      *

       תודה סתיו,

      ללא מילים אומר המון מילים...:)

        23/6/08 07:13:

       

      צטט: nirit n 2008-06-22 06:32:54

      דברים שלמדתי בגן הילדים...

       

      ככה הם יגידו עוד 20 שנה כשיזכרו בגן ובגננת המדהימה שהיתה להם.

      בתחילת השנה הם אמרו

      איזה כייף יש לנו גננת בלונדינית...:))

      חחחחחחח

        23/6/08 07:12:

      ואני לא מבינה

      זה עובד כל כך טוב בגן

      איפה זה מתקלקל אחר כך??

      הסוד בעיני הוא

      בתחושת ה"ביחד"

      צטט: עט להשכיר-ניצה צמרת 2008-06-22 06:01:33

      כאשר כל אחד מהקבוצה מביא לתוכה (נתינה) את מה שהוא הכי טוב בו ומבקש מהאחר (קבלה) את מה שהוא צריך והאחר הכי טוב בו - זה WIN-WIN

      יצא משפט מאוד ארוך (:-

      ומותר וכדאי ורצוי וצריך ולתת ולקבל ולעבוד וללמוד ואם לא מחר אז אחר כך. מה עוד?

      הרי אמרת הכל .

      תודה

       

        23/6/08 07:10:

       

      צטט: רונית 666 2008-06-22 02:35:54

       

      יופי של פוסט

       

      אז מה

      עכשיו חופש?

       

      תנוחי ותהני לך

      רונית

      השנה לא יהיה הרבה חופש-

      אני מקבלת מבנה חדש לגן -

      המון עבודה...:))

        23/6/08 07:09:

      רק אם תביא בגדים להחלפה -

      וזאת אחריות שלך לדאוג לזה - אל  תגיד אחר כך

      לא הביאו לי... קורץ

      צטט: the mentor 2008-06-22 02:11:18

       אפשר להצטרף ??   מגניב

       

      צטט: גילוש 6660 2008-06-22 01:48:40

       

      צטט: anig 2008-06-21 22:58:16

      איזה כיף לזכות לאימון כבר בגיל הזה..
      אהבתי את "אוירת סוף הקורס"
      מגניב

      כייף למתאמנים ולמאמנת...

      נראה לי מחר יום מים ובוץ...:)

       

       

        23/6/08 00:29:

      מפנים...אחזור עם תובנות :)

        22/6/08 22:29:

      גילוש

      רק עם גננות שכמותך

      יש סיכוי לדורות הבאים

      כל הכבוד

      אקי *
        22/6/08 22:28:

      *  לכל בעיה יש יותר מפתרון אחד

       

      *  כל מה שזה עבודה - מותר

       

      *  מה שלא יצליח היום - יצליח מחר -

         ומה שלא יצליח מחר - יצליח מחרתיים

       

      *  בגן שלנו מותר לטעות

       

      *  אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד

       

       

      הכל נכון גם בגן של הקפה וגם בגן של החיים.

      יפה.

        22/6/08 21:38:
      בגלגול הבא את גננת שלי*שלך שרי
        22/6/08 21:10:

      כמה טוב לראות שיש בני אדם שאוהבים את עבודתם....

      חלק מהסיפוק האישי והשלמות הפנימית היא יכולתו של אדם להפיק את מירב ההנאה

      ממקור פרנסתו...

       

                 בהצלחה...

      לא הכל    כסף     כסף קונה הכל פרט לסיפוק.

        22/6/08 21:08:

       

      אס"ק שמח, יקירתי.

      תנוחי בקיץ לקראת השנה הבאה ... זה מגיע מהר.

      אשרי הילדים שהיו איתך בגן, את גננת מיוחדת במינה נשיקה

        22/6/08 21:02:

      אח'לה גננת כלבבי!

      עכשיו אני מבין מדוע הייתי מאוהב בגננת שלי!

        22/6/08 20:53:

      כוכב בכייף, כמעט ופיספתי פוסט מעניין ומרגש.

      שבוע טוב, שפע אור ואהבה.

        22/6/08 20:16:
      יפה אהבתי את הפוסט
        22/6/08 20:13:

      את גננת נפלאה

      חבל שלא חינכת את ילדיי...

      *

        22/6/08 19:55:
      כמה טוב לילדים שבגנך שיש להם גננת כזו המבינה שצריך להיפרד. ויותר מזה צריך ללמוד איך להיפרד. ולו רק בגלל שהחיים רצופי פרידות המה....
        22/6/08 19:51:
      לי זה ממש נוסטלגיה - אז שווווה כוכב..(:
        22/6/08 19:50:
      יחס נפלא שכזה הוא רק WIN  WIN
        22/6/08 19:40:

       

      צטט: נובה 2008-06-22 01:51:33

      הדבר היחיד שחסר בפוסט שלך...זה להכיר את הילדים עצמם....... מחייך

      הייתי מביאה אותם - אבל אסור להעלות תמונות של ילדים לאינטרנט..:)))

      תדמייני - מדהימים...:)

        22/6/08 18:59:

       

      צטט: ביקרו אותי 2008-06-22 00:44:30

      נהדרת!

      גם אצלנו, במוקד סוף שנה של כיתה א  - כולם יורדים מהפסים..

       קם תלמיד באמצע השיעור ממקומו  ומתיישב לידי.

      שולח יד לטוסיק שלי (בחיי!).. אני קולטת את זה וממשיכה בשיעור כרגיל,

      אחרי רגע אני עושה לו 'קרניים'. הילדים מתפוצצים מצחוק.  מלשינים לו:

      עדנה עשתה לך קרניים. הוא עושה לי בחזרה. מגיעה תגבורת:

       ילדים קמים מהמקום לעזור לו לעשות קרניים למורה.

      מה דעתך?

       

      היי מותק..

      דעתי היא שאת נהנית בדיוק כמוהם...:)

        22/6/08 18:47:

      את הדמעה הקטנה העומדת לנשור מקצה העין שלך, קשה להסתיר...

      מרגישים את ההתרגשות שלך מכל שורה, מכל מילה...

      גם בקושי שבפרידה, אפשר לחוש...

      תודה גילוש

        22/6/08 18:45:

       

      צטט: טוב טוב הגמד 2008-06-22 00:44:04

      כמה שזה מרגש

      הם וגם את

      כבר מתגעגעים....

      -

      עוף גוזל חתוך את השמים....

      -

      זה משמח וצובט בעת ובעונה אחת.....

      לגמרי...

      כמו שאמרתי - הם מלמדים אותי לשחרר באהבה...

      ממקום טוב...:)

        22/6/08 17:18:

       ועוזר לך להרגיש קצת הקלה.....:-) מי זו נובה? חוצמיזה התגובה שלי בהשראתך בלבד.

      צטט: גילוש 6660 2008-06-22 13:57:30

       

      צטט: א-אפלטונית 2008-06-21 23:44:22

      אהבת הילדים היא אהבת אמת זכה וטהורה וכיף לזכות בה,

       

      ילדים כמונו "פורקים עול" בסוף שנה  וזה לא בא רק מהם, הם חשים זאת באויר ובאוירה הכללית.

      אין על אהבתם -

      זה סבבה שהם פורקים עולם - זה עוזר להם בפרידה...

       

        22/6/08 17:05:

       

      צטט: נויתי 2008-06-22 00:43:30

      כמה מרגש ,הגוזלים שלך עוזבים את הגן..[מסיימים את הקורס:)].פורשים כנפיים ,עם כלים ותובנות נפלאים שהענקת להם.

      אפשר לככב את התגובה שלך?

      הגוזלים שלך נדדו לפוסט של נובה...:))

        22/6/08 15:42:

      כל הכבוד !!

            *

        22/6/08 15:27:

       

      צטט: נ.ב.א. 2008-06-22 00:07:02

      את פשוט מדהימה,

      סמל לגננת מעצימה,

      יישר כוח אהובה,

      אזלו כוכבי...

      אשוב..

      תודה,

      מה שיוצא מהלב-

      נכנס אל הלב...

        22/6/08 14:54:

      גילה,

      עם גננת כמוך, אין לי ספק שהם הפנימו..,

      כוכב,

      איריתה

        22/6/08 13:57:

       

      צטט: א-אפלטונית 2008-06-21 23:44:22

      אהבת הילדים היא אהבת אמת זכה וטהורה וכיף לזכות בה,

       

      ילדים כמונו "פורקים עול" בסוף שנה  וזה לא בא רק מהם, הם חשים זאת באויר ובאוירה הכללית.

      אין על אהבתם -

      זה סבבה שהם פורקים עולם - זה עוזר להם בפרידה...

        22/6/08 09:57:
      דיסטנס ואני לא הולכים יחד בכללללל
        22/6/08 09:55:

      גילה, זה יצא נפלא.

      הלוואי ויצא לנו ללמוד מהם כל החיים.

      איפה הגן הזה. גם אני רוצה.

      *

        22/6/08 09:52:

      איזה כייף

      יוצאת לחופש גדול!!!!

      מונה צוק, היתה הגננת שלי בגן הילדים.

      היא לימדה אותנו כי "סוף מעשה במחשבה תחילה". נראה כי רבים ממנהיגינו למדו בגנים בהם לא לימדו משפט חשוב זה.

      שי

        22/6/08 07:16:

      *

      y

        22/6/08 07:07:

       

       

       

      *

        22/6/08 07:03:

       

      צטט: אסתי. 2008-06-21 23:42:15

      גם אני. כמו שוש.

       

      יפה גילוש. פוסט חכם.

       

      תודה,

      שבוע יצירתי גם לך

        22/6/08 07:02:

       

      צטט: איציק מצליח 2008-06-21 23:41:11

       

                *

      שבוע מקסים גילוש כיכבתי גם כל הכבוד לך

      תודה איציק,

      שבוע נפלא גם לך ולכולם

        22/6/08 07:01:

       

      צטט: שושי פולטין 2008-06-21 23:37:21

      ואני אהבתי את שבירת הדיסטנס וכמובן המסרים המביאים ל win win

       

      *

      שבוע עם סיום נהדר

      שושי

      שנה הבאה אני עושה את המסיבה באמצע יוני - אני כבר לא עומדת  בגילי המופלג בציפייה -  עד יום ראשון בערב... מה חשבתי לעצמי....

      שיהיה גם לך חופש נפלא..

        22/6/08 06:59:

       

      צטט: אורית גפני 2008-06-21 23:08:40

      גילוש - הלוואי שירבו גננות ומורות כמוך - שמעבירות מסרים כל כך יפים וחשובים - שישמשו את ילדנו כצידה להמשך הדרך - להתמודדות - ולהיות אנשים טובים !

       

      כתבת יפה - אשרייך !

      אורית, יש עוד הרבה מאד גננות נפלאות ומורות שאכפת להם ועושות עבודת קודש - צריך לעודד אותן. זאת תקופה מאד קשה למחנך שבא עם ערכים במערכת החינוך הפחדנית שלנו !

        22/6/08 06:32:

      דברים שלמדתי בגן הילדים...

       

      ככה הם יגידו עוד 20 שנה כשיזכרו בגן ובגננת המדהימה שהיתה להם.

      כאשר כל אחד מהקבוצה מביא לתוכה (נתינה) את מה שהוא הכי טוב בו ומבקש מהאחר (קבלה) את מה שהוא צריך והאחר הכי טוב בו - זה WIN-WIN

      יצא משפט מאוד ארוך (:-

      ומותר וכדאי ורצוי וצריך ולתת ולקבל ולעבוד וללמוד ואם לא מחר אז אחר כך. מה עוד?

      הרי אמרת הכל .

      תודה

        22/6/08 02:35:

       

      יופי של פוסט

       

      אז מה

      עכשיו חופש?

       

      תנוחי ותהני לך

      רונית

        22/6/08 02:11:

       אפשר להצטרף ??   מגניב

       

      צטט: גילוש 6660 2008-06-22 01:48:40

       

      צטט: anig 2008-06-21 22:58:16

      איזה כיף לזכות לאימון כבר בגיל הזה..
      אהבתי את "אוירת סוף הקורס"
      מגניב

      כייף למתאמנים ולמאמנת...

      נראה לי מחר יום מים ובוץ...:)

       

        22/6/08 01:51:
      הדבר היחיד שחסר בפוסט שלך...זה להכיר את הילדים עצמם....... מחייך
        22/6/08 01:48:

       

      צטט: anig 2008-06-21 22:58:16

      איזה כיף לזכות לאימון כבר בגיל הזה..
      אהבתי את "אוירת סוף הקורס"
      מגניב

      כייף  למתאמנים ולמאמנת...

      נראה לי מחר יום מים ובוץ...:)

        22/6/08 00:44:

      נהדרת!

      גם אצלנו, במוקד סוף שנה של כיתה א  - כולם יורדים מהפסים..

       קם תלמיד באמצע השיעור ממקומו  ומתיישב לידי.

      שולח יד לטוסיק שלי (בחיי!).. אני קולטת את זה וממשיכה בשיעור כרגיל,

      אחרי רגע אני עושה לו 'קרניים'. הילדים מתפוצצים מצחוק.  מלשינים לו:

      עדנה עשתה לך קרניים. הוא עושה לי בחזרה. מגיעה תגבורת:

       ילדים קמים מהמקום לעזור לו לעשות קרניים למורה.

      מה דעתך?

       

        22/6/08 00:44:

      כמה שזה מרגש

      הם וגם את

      כבר מתגעגעים....

      -

      עוף גוזל חתוך את השמים....

      -

      זה משמח וצובט בעת ובעונה אחת.....

        22/6/08 00:43:
      כמה מרגש ,הגוזלים שלך עוזבים את הגן..[מסיימים את הקורס:)].פורשים כנפיים ,עם כלים ותובנות נפלאים שהענקת להם.
        22/6/08 00:07:

      את פשוט מדהימה,

      סמל לגננת מעצימה,

      יישר כוח אהובה,

      אזלו כוכבי...

      אשוב..

        21/6/08 23:44:

      אהבת הילדים היא אהבת אמת זכה וטהורה וכיף לזכות בה,

       

      ילדים כמונו "פורקים עול" בסוף שנה  וזה לא בא רק מהם, הם חשים זאת באויר ובאוירה הכללית.

        21/6/08 23:42:

      גם אני. כמו שוש.

       

      יפה גילוש. פוסט חכם.

        21/6/08 23:41:

       

                *

      שבוע מקסים גילוש כיכבתי גם כל הכבוד לך

        21/6/08 23:37:

      ואני אהבתי את שבירת הדיסטנס וכמובן המסרים המביאים ל win win

       

      *

      שבוע עם סיום נהדר

      שושי

        21/6/08 23:08:

      גילוש - הלוואי שירבו גננות ומורות כמוך - שמעבירות מסרים כל כך יפים וחשובים - שישמשו את ילדנו כצידה להמשך הדרך - להתמודדות - ולהיות אנשים טובים !

       

      כתבת יפה - אשרייך !

        21/6/08 22:58:
      איזה כיף לזכות לאימון כבר בגיל הזה..
      אהבתי את "אוירת סוף הקורס"
      מגניב

      פרופיל

      גילוש 6660
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות