| עבורו הקיום כולו, משחר ההיסטוריה האנושית ועד עצם היום הזה, איננו אלא מחלה. אך מאחר ואי אפשר לדמיין מחלה ללא בריאות, הוא מיד הופך לחולם על קיום אחר – וחלום זה מעמיד אותו תמיד באור מגוחך, מנותק מהמציאות הנתפסת. ניתן לכנותו בשמות גנאי רבים: אידיאליסט, רומנטיקן, אנרכיסט, שונא הבריות ואוהבן. אך המילים המתיימרות לכלול ולו חלק מועט מהאמת, מבטאות את בגידתן בכך שאינן יכולות להביע אף לא קצה קצהו של כאב ממשי. עם כל כישלון שכזה, הולכת ומתגבשת התודעה הלשונית – זירת המאבק הלשונית, כר הפעולה הממשי של החולם. |