הגוון שבין השחור ללבן
על הכל ועל לא כלום
מנסה להסתכל לעצמי בלבן של העין..
לגעת במקומות הכואבים,
לגעת במקומות הלא שיגרתיים
לגעת בכל אותן נקודות שבחיי היוםיום שלנו אנחנו לפעמים מדחיקים או שוכחים
פוסטים אחרונים
- "על עצמי" 16/2/11
- אהבות שקטות 31/1/11
- על החיים ועל המוות 26/12/10
- אכזבות קטנות 19/12/10
- מעבדות לחירות 6/11/10
- התחלות חדשות 24/10/10
ארכיון
הדרך שלי
ואני חושבת על מה שטלטל את עולמי לאחרונה ועל זה שידע להקשיב לי ועזר לי להגדיל את קשת רגשותי הוא גם חשף אותי לרגש חדש, הנקם הוא כל כך זר לי, שכל פעם שפועל אני נתקפת אשם וכאב ושנאה עצמית צר לי שכך התגלגלו פני הדברים כעס כל כך גדול לא חושבת שאי פעם היה בי ואני תמהה על כך דברים גרועים מזה כבר חוויתי ואני לא נוקמת גדולה, גם לכעוס באמת אינני יודעת ואני יודעת שמה שעלי לעשות הוא מה שעשיתי תמיד לשים בצד לשכוח
כעס שמוביל לשנאה עצמית כאב שמוביל להרס
זו לא הדרך שלי מעדיפה את הנתינה, האהבה, הקבלה, העשייה והאמת
|
תגובות (31)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הדרך שלך היא הנכונה. נקמה היא באמת רגש מיותר (למרות שלא תמיד אפשר לעצור אותו)
החיבוקים שקבלת כאן, שאני מצטרפת אליהם, בטוח יעזרו להתגבר
אחרי שחזרתי לי משיעור פלמנקו
אני יכולה להגיד בוודאות דבר אחד
הריקוד משחרר!!!
הזיעה הניגרת מוציאה אתה את כל זהמת היום
סתם נו, כמה מחשבות אוניברסליות
על אהבה
כולנו שותפות לכמיהה הזאת
<אלוהית הקטנה>
היא גם בין האזניים שלי, הבחורה הזו. איך היא עושה את זה?
אני מקווה שנחמד לך בין האוזניים שלי.
<אלוהים - מאיפה את יודעת??!!??!!?>
הצעות לטיולים מוזרים בהצלבות נתיבים בחיים האלה
הם שיעורי ריקוד מאלוהים
ואת בטח יודעת שדרושות חזרות רבות עד לבניית ריקוד ראוי
והחזרות לפעמים עד שברי מאמץ.
אני חושבת שהוא למד לסלוח לעצמו אלוהים
אני לא בטוחה שהוא בכלל הצליף בעצמו אי פעם
תרשי לעצמך גם.
נתינה צריכה גם היא את הגבולות שלה.
ולו בשביל לשמור על נפשך.
אל תתני למי שחלש לקלקל אותך.
התקדמי הלאה, הותירי אותו בעברך.
את יודעת מה מפחיד אותי?
שפתאום קצת יותר קשה לי לתת
כי נתקלתי באחד יותר מידי
שהייתי אליו רק טוב והיה אלי רק רע
הנקמה... מכלה.
הנתינה....ממלאה.
ככה זה.
ככה אני אוהבת אותך
עלמה
זו לא הדרך שלי
מעדיפה את הנתינה, האהבה, הקבלה, העשייה והאמת
דרלינג,
היקום מריע למעשים,
לא למחשבות.
חיבוק.
דבר אחרון בנוגע לפונט ולז'
אם נשתמש בחוקי הלוגיקה נוכל להגיד כי
זין לא קטן מעיד על פונט לא גדול
שזה בעברית פשוטה,
זין גדול (או ממוצע) מעיד על פונט (קטן או ממוצע)
האם זה אומר שמי שבוחר להשתמש בפונט קטן יש לו גדול??
(משל) התשובה לא...
בנות,
בנוגע לפונט הקטן,
שאלתי את נופל וקם
והוא אמר "תסיקו באינדוקציה"
אז כל אחת ומסקנותיה היא...
יערת הדבש חושבת בקול רם גם לצ'וני וגם למצויה -
הרע לא מוחק אותו? לא בטוחה מצויה. מפני שכשאת מגלה שהיו שם שקרים, שמישהו השתמש במניפולציה כדי להפעיל אותך, הטוב נצבע אז בצבע חדש. זה לא אומר שאי אפשר ללמוד מהחוויה הזו את מה שיש לה ללמד אותנו. אבל הטוב לא נשאר כפי שהיה.
במה שנוגע לפונט קטן. כושלראבק, לא מאמינה לפרצוף התמים שלכן כאן. מתוקות.
תודה מותק :-)
לגבי הפונט הקטן, אני עדיין מחכה לתשובה מנופל וקם
הקובה יצאה פצצות, אז תודה, שוב :-)
והעיקר שאמא שלי, נורא התרגשה
ממש מהארוחה העיראקית שסידרתי לה עם הקובה והבמיה והאורז והקציצות
שבוע מעולה
טלטלות הן דבר טוב אם יודעים לצאת מהן מחוזקים.
רגשות כמו נקם ושנאה - גם הם דבר טוב בזמנם כי הם מלמדים אותנו על פרספקטיבות, על פן נוסף בנו.
אבל זהו. ללמוד, להפנים ולהמשיך הלאה.
חיבוק בשביל ההחלטה שלך להמשיך הלאה :)
יו איך רציתי לכתוב לך אתמול, אבל כוסאומוערס המחשב שלי שהתפגר והוירוס שהשכיב אותי ולא נתן לי לקחת את המת לטכנאי. הנה, עוד שבוע יעבור בלי עברית במקלדת הביתית...
מה רציתי להגיד לך אתמול?
שכעס ונקמה ולנטור - זה עונש שלנו לעצמנו. וגם, שמתי לב שפתחת את הפוסט בציון העובדה שידע להקשיב לך, לכן אני מסיקה שהיה שם גם טוב, בדבר ההוא. הרע לא מוחק אותו. ממש לא. ומה שהיה היה ושישאר שם. כל אחד יכול להפיק מכל חוויה רק כמיטב יכולתו, ונראה לי שאת יש לך חתיכת יכולת.
ולתעל איכסה לטובת קובה אדומה בת זונה, זו גם חתיכת יכולת נחשבת מאד.
זאת דעתי.
(יצא מבולבל אבל את והיכולת שלך בטח הבנתן)
ולגבי פונט קטן - תגלי לי כשתגלי.
אחלה שבוע
(-:
אפשר אפשר רצינות איתי, בסופו של יום אני בחורה מאוד רצינית.
אז מה אמרת על פונט קטן? על מה הוא מעיד??
"ואני לא נוקמת גדולה, גם לכעוס באמת אינני יודעת
ואני יודעת שמה שעלי לעשות הוא מה שעשיתי תמיד
לשים בצד לשכוח"
והמשיכי כך, וכך ייטב.
אי אפשר רגע אחד איתך של רצינות. פונט גדול מעיד על זין קטן, לא לימדו אותך?
למה הפונט אצלך כל כך קטן??? תזהר שלא אנקום בך על זה :-)
אתה לגמרי לגמרי צודק
מה גם שנקמה לא מטהרת היא רק מעכירה
ואני לגמרי בקטע של להתנקות מהעניין
יש שני רגשות שמדורגים אצלי בראש מצעד הרגשות הבזויים, עם כל כמה שאנושיים: קינאה ונקם. אני לא עושה להם דה-לגיטימציה. אני רק חושב שהתגברות עליהם היא גאולת נפש אמיתית, למתגבר ולסביבה.
חדשות טובות שוסטר, חדשות טובות
אין כמונו בלמחות דמעה
לחייך ולהישיר מבט
ולדעת שיהיה טוב, רק טוב
כל אחד שנוסף לרשימת המגונים מעצים את הבדידות ומוסיף לנו עוד חור קטן בלב שכנראה לא ייעלם לעולם.
אבל כשקראתי הבוקר את המילים שלך בפוסט הזה הבנתי, שיחד עם הצלקת מגיעה גם ההבנה שאנחנו יכולות להתגבר על כל אחד! לא משנה באיזה צבע גיל או מספר משקפיים היה לו, הצלחנו לשרוד את הסערה ולהמשיך לחייך, לצחוק, לחפש, לקוות ולא איבדנו את האמונה באהבה שמגיעה לנו.
כל כך הרבה רצינו ואיבדנו, אבל שרדו, התקדמנו עוד צעד אחד קדימה בהיכרות עם העולם ועם עצמנו.
ואם כך הדבר, אז אלו חדשות טובות, לא?
כנראה,
הצלפת? קצת סימנים?
יעבור...
כנראה שהטעות היתה עוד טעות שהחיים מזמנים לנו
ואין כמוני בהצלפות על התחת
:-)
מותק, נו, את יודעת את הדרך.
תרפי מעצמך קצת. אנשים מסוימים מוציאים מאיתנו דברים מסוימים, אין מה לעשות.
אז לקחת פנייה אחת לא נכונה. מה קרה?
שחזור צעדים ויאללה...
נשיקות