כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    רשימות.

    פוסטים אחרונים

    פוסט אורח-לבקשתך..

    18 תגובות   יום ראשון, 22/6/08, 01:16
    שם הפוסט: לבקשתך..

    אחי היקר עבר לפני כחודש וחצי ניתוח השתלת "שתל כוכליארי"
    הוא ביקש ממני לכתוב כמה מילים על החוויה מהזווית האישית שלי בתור אחות של מתחרש וזה מה שיצא...

    כדי להסביר איך הרגשתי כשהתחלת לשמוע אני חייבת להסביר איך הרגשתי יום לפני הניתוח הגדול.
    דיברתי (SMS) איתך יום לפני הניתוח. הרגשתי נורא. חשבתי שזהו, מהניתוח הזה אתה לא יוצא. תמיד יש את הפחדים האלה בניתוח עם הרדמה מלאה, והם עוד הולכים להתעסק לך בראש... .
    חשבתי על הסיכוי שאולי אתה תשמע קצת יותר טוב אחרי הניתוח. האם בשביל הסיכוי הקטן הזה אנחנו מוכנים להקריב את האוזן הטובה שלך, ואולי אפילו אותך????
    אז מסתבר שכן.
    כולנו היינו מוכנים לקחת את הסיכון הזה בשביל שיפור קטן בשמיעה,
    אבל למה שקרה ביום שהדליקו לך את האוזן החדשה לא ציפינו בכלל!!

    מעולם לא עצרתי להקשיב לרעש שעושה נייר כשמרימים אותו, מעולם לא ריגש אותי ציוץ הציפורים כל כך ואף פעם לא ניסיתי לתאר במילים את הצליל שעושים הים והגלים... אנחנו לוקחים כמובן מאליו את כל רעשי הסביבה ולפעמים אפילו מתרגזים מהם, באותו היום - כל רעש קיבל משמעות חדשה, כל רעש חדש ששמענו גרם לנו להחסיר פעימה, לבכות ולצחוק...

    ניסיתי לספר מה הרגשתי לחברים ומכרים סביבי. לצערי אני לא מצליחה להעביר את התחושות. אנשים לא מבינים באמת את האובדן הגדול שחווה אדם שפעם שמע והיום כבר לא. ולכן הם גם לא יכולים להבין איך בן אדם חרש בלחיצת כפתור - שומע!!

    אתמול שוב דיברנו בטלפון. כל פעם שאמרתי משהו ואתה ענית לעניין עבר בי גל של צמרמורת. אני נזכרת הכל הפעמים האחרות שדיברנו אם בטלפון ואם פנים אל פנים, כמה פעמים היה צריך לחזור על כל מילה ומילה, כמה אנרגיה הושקעה בשיחה, כמה ריכוז דרוש כדי להבין אלת הדברים.
    מצמצת, פספסת 2 מילים...
    ו ע כ ש י ו א נ ח נ ו מ ד ב ר י ם ב ט ל פ ו ן ? ! *! ? $ @

    אז זהו, כבר אמרתי שכל כך קשה להסביר וכל כך קשה להבין איך אנחנו מרגישים, ואולי אפשר גם בקיצור: אושר, התרגשות, אהבה וזכות גדולה שלקחתי חלק במסע הזה, איתך.
    דרג את התוכן:

      תגובות (16)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/6/08 19:04:

       

      צטט: צלף 2008-06-25 11:55:40

      נו האם השומעים מבינים אותנו ? מסתבר שישנם שכן.

       

      אני כותב את סיפור ניתוח השתל שלי ואת סיפור חיי בעיקר לכבדי שמיעה ומושתלים מהעבר וגם לאלו שלעתיד לבוא, אני לא מצפה ששומעים יבינו אותי כי ראיתי שעד שאדם לא ישמע ממש הוא לא יבין מה זה לא לשמוע (ולחילופין אני לא בדיוק מבין שומעים איך הם שומעים כול כך הרבה בלי להשתגע) אבל מהסיפור הזה של אחותך מסתבר שאפשר ששומעים יבינו מה עובר עלינו בערך..

       

      *

       תודה צלף, על תגובותיך והארותיך.

      לא רק לשומעים קשה להבין כבדי שמיעה ולכבדי שמיעה קשה להבין שומעים,

      גם בין כבדי השמיעה למיניהם קיימים פערים שעד שלא נמצאים במצב הזה קשה להבין. בעצם זה נכון לגבי המון דברים, לא רק לגבי שמיעה. 

        25/6/08 18:56:

       

      צטט: קוכליאה 2008-06-23 13:00:53

      וואהו!!!

      כל הכבוד לך אחי!!!!!

      ולאחותך שהרימה את הכפפה!

      הנה אחד שמבין בדיוק על מה אני מדברת!

      נהדר שגייסת את אחותך לכתוב פוסט!, בדיוק מה שנחוץ! ולאחותך - כל הכבוד, את קלעת נפלא לעניין!!!! היטבת כל כך לתאר את התחושות שלנו! רק על ההבנה הזו מגיע לך כוכב ענק יקירה!!!!!! שבלולון, איזה כייף לך שיש לך אחות כזו! תשמור עליה!

      התרגשתי ממכם!

      כל הכבוד לכם!, הלוואי שכולם ילמדו ממכם!

       תודה איריס, פשוט חשבתי שזה מה שהייתי רוצה לשמוע, תגובות של הסביבה

      הקרובה לשתל.  

        25/6/08 11:55:

      נו האם השומעים מבינים אותנו ? מסתבר שישנם שכן.

       

      אני כותב את סיפור ניתוח השתל שלי ואת סיפור חיי בעיקר לכבדי שמיעה ומושתלים מהעבר וגם לאלו שלעתיד לבוא, אני לא מצפה ששומעים יבינו אותי כי ראיתי שעד שאדם לא ישמע ממש הוא לא יבין מה זה לא לשמוע (ולחילופין אני לא בדיוק מבין שומעים איך הם שומעים כול כך הרבה בלי להשתגע) אבל מהסיפור הזה של אחותך מסתבר שאפשר ששומעים יבינו מה עובר עלינו בערך..

       

      *

        25/6/08 11:49:

       

      צטט: שבלואל 2008-06-22 03:11:36

       תודה קורינה.

      כל הכבוד לך על הפירגון.

      (חח מילה מצחיקה, פירגון, נשמע כמו דרקון מימי הביניים, עת אבירים על סוסים לבנים תקעו חרבות בחיות נכחדות. אגב, האם מצאו אי פעם שרידים של דרקון?). 

      צטט: קורינה2 2008-06-22 02:20:51

      תשמע את הכוכב הירוק שלי

       

      דרקונים אלו הם הדינוזארים.

       

      פשוט הסינים ועמים אחרים מצאו עצמות של דינוזארים במדבר - שהיו חשופות על הארץ, אז לא היה להם אמצעי להעריך את הגיל שלהם - אז הם חשבו שזה חיות מפלצתיות שחיות עכשיו ...

       

      ונשאר רק להוסיף להבות ועשן לאקשן - ושיהיה מה לספר לילדים בלילה..

        23/6/08 13:00:

      וואהו!!!

      כל הכבוד לך אחי!!!!!

      ולאחותך שהרימה את הכפפה!

      הנה אחד שמבין בדיוק על מה אני מדברת!

      נהדר שגייסת את אחותך לכתוב פוסט!, בדיוק מה שנחוץ! ולאחותך - כל הכבוד, את קלעת נפלא לעניין!!!! היטבת כל כך לתאר את התחושות שלנו! רק על ההבנה הזו מגיע לך כוכב ענק יקירה!!!!!! שבלולון, איזה כייף לך שיש לך אחות כזו! תשמור עליה!

      התרגשתי ממכם!

      כל הכבוד לכם!, הלוואי שכולם ילמדו ממכם!

        23/6/08 02:28:

      תודה לירית.

      נכון, אך בצפונט כתבו לעיתים בני ובנות זוג של מושתלים.

      אני סבור שחשוב להסתכל דרך כמה שיותר נקודות מבט בכל הנוגע

      לשתל וגם באופן כללי. אני אישית אשמח אם גם המשפחה והחברים של המושתלים יכתבו בקהילה שמתרגשת עלינו לטובה.

       

      צטט: ליריתוש 2008-06-22 21:22:14

      כל הכבוד על הפוסט!!

      זו אכן זווית ראיה אחרת, שעוד לא הייתה פה.

      האמת שאת אחותי מעולם לא שאלתי להרגשותיה בנושא וחבל.

      לצערי נגמרו לי המתנות הירוקות להיום.. אשוב.

       

       

       

       

       

        22/6/08 21:22:

      כל הכבוד על הפוסט!!

      זו אכן זווית ראיה אחרת, שעוד לא הייתה פה.

      האמת שאת אחותי מעולם לא שאלתי להרגשותיה בנושא וחבל.

      לצערי נגמרו לי המתנות הירוקות להיום.. אשוב.

       

       

       

        22/6/08 20:00:

      ורד, תודה על הכוכב ועל הפירגון.

      המסע שלי לשתל ואיתו הוא מסע משותף גם לי וגם לסובבים אותי,

      כל מכריי ציינו בפני שהרבה יותר נעים לדבר איתי עכשיו, משקיעים הרבה פחות מאמץ בתקשורת  ושמים יותר דגש על התוכן. גם הקול שלי וגם הפרצוף שלי הרבה יותר רגועים..:)

        22/6/08 18:01:
      מרגש! היה מאד נחמד לקרוא את הצד של אחותך, שליוותה אותך בתהליך. כוכב לשניכם!!!. מבינה ומזדהה עם התרגשותה. עד היום אני מתרגשת מילדיי שיכולים לשמוע הכל וזה בזכות השתל...
        22/6/08 10:40:
      אגב, אם לא תתדלקי בקרוב אז כנראה שלא תתדלקי לעולם, עם העלייה במחירים בקרוב רק הסעודים ימשיכו לתדלק...
        22/6/08 10:38:

      כן, אני מאמין לך, גם אני מעולם לא תדלקתי מכונית.

      כמובן שבתור ילד אהבתי לדחוף את הצ'ופצ'יק, איךשלאיקראולזה לתוך מיכל הדלק, והיתה לי חברה עם אוטו שיצא לי כמה פעמים לתדלק בשבילה בעוד היא נכנסה לפדר את האף איפה שהוא, ועבדתי בתחנת דלק ליד פלמחים ( סתם, בלהט הרגע).. :) 

        22/6/08 09:37:
      היית מאמין לי שלא תידלקתי לעולם מכונית? :)
        22/6/08 03:50:

      נו טוב.. דרכונים הם חיות הרבה יותר נפוצות בימינו..

      אגב, לא מאמין לך שלא נתקלת בדרקון של דלק. 

        22/6/08 03:32:

      אני נתקלתי רק בדרכונים, לא דרקונים :)

        22/6/08 03:11:

       תודה קורינה.

      כל הכבוד לך על הפירגון.

      (חח מילה מצחיקה, פירגון, נשמע כמו דרקון מימי הביניים, עת אבירים על סוסים לבנים תקעו חרבות בחיות נכחדות. אגב, האם מצאו אי פעם שרידים של דרקון?). 

      צטט: קורינה2 2008-06-22 02:20:51

      תשמע את הכוכב הירוק שלי

       

        22/6/08 02:20:
      תשמע את הכוכב הירוק שלי

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      שבלואל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין