הוא לא ראה אותי-אני לא ראיתי אותו

TheMarker Cafeסקובייימחול אל חול-על סדרת העבודות-בדיונות-דיוקן עצמיהוא לא ראה אותי-אני לא ראיתי אותו

מחול אל חול-על סדרת העבודות-בדיונות-דיוקן עצמי

הוא לא ראה אותי-אני לא ראיתי אותו

‎4

4 תגובות יום ראשון, 22/6/08, 03:14

עיבוד משלי...לטקסט -"בעל ואשה"

לאט אני נוסעת הביתה,גללגלי המכונית נאנחים תחת משקל חיי הריקים,מה כבד יותר..שק של נוצות..או שק של ברזל.. אין כבד יותר מן השק הריקואני נכנסת אל הבית המחניק..הולכת ישר למקלחת כאילו חזרתי ממסע מפרך וכולי מזוהמת,ממלאת את האמבטיה ונבלעת בתוכה..טובלת את ראשי עד שורשי השיערות. הוא לא ראה אותי, הכל היה יכול להמנע.. הכל הבאתי על עצמי,עוורת לגמרי מרוב אשמה.. מרוב ייאוש..איך לא הבנתי את המובן מאיליו..שאי אפשר לראות מהכביש את העומדים ליד החלון,הייתי בטוחה שאם אני רואה אותו גם הוא רואה אותי..לא הבנתי שאנחנו שתי ישויות שונות..נפרדות...שהחוויה שלי שונה לחלוטין משלו,שאיפה שאני מסתימת –הוא מתחיל-ואיפה שהוא מסתיים..אני מתחילה..למרות שאנחנו בעל ואשה.מבועתת מפני ההבנה..הגילוי.. העדפתי לחיות תחת טרור,לשלם את מחיר הטרור...רק לא פרידה...רק לא את מחיר החופש....ובתמורה...שיתקתי אותו בכעס אינסופי,כמה התאמנו בעצם,טירוף בשניים... מי עוד היה מיטיב כמוהו לכלוא אותי בתוכו,מי עוד היה מיטיב כמוני..להכיל את חולשותיו,את נכותו...את אטימותו,..בארבע ידיים חרוצות הרסנו את חיינו,בהרמוניה מופלאה...כשיעל צופה בנו מהצד...מבולבלת..עוקבת אחר קרב הגלדיאטורים...בעיניה...הירוקות.... כמה נהניתי כל השנים למתוח את העוול שעשה לי,אפילו עוררתי אותו לפגוע בי,כדי שאחווה איזה רגש.. מצידו!..במלא עוצמתו המטהרת,שופטת אותו,בזה לו,מסרסת אותו,מעצימה את אשמתו,גומלת לו בטרור משלי,מצופה כוונות טובות.חחחחחחחחחחח. אם רק אפשר היה לנקות את החיים מאשמה...לא לכרוע תחת נטל הזולת,אלא להציץ כל אחד מקצה אחר של התמונה,.. .ואני מרכינה את ראשי וצוללת בעיניים פקוחות,אה..שוניות של אלמוגים מתחבאים במעמקי האמבטיה,עושר שאין לו סוף..אפשר גם לא להרים את הראש...להתעלם מתשוקתו של הגוף אל הנשימה הבאה, .זו התשוקה הראשונה! ,עזה מכל תשוקה לגבר, לפרי בטן, התשוקה לנשום, בלי לצפות לדבר בתמורה, לחיות כדי לנשום, לא כדי לאהוב,לא כדי לגדל ילדים,לא כדי להצליח בחיים ,לא כדי להגשים מטרות נעלות. אני מחלצת את ראשי מהמים ונושמת נשימה ארוכה.. מאושרת במפתיע,לוגמת את האויר הלחלוחי, שיכורה מאויר אני מרימה את רגלי ובוחנת אותה בסלחנות,חמש האצבעות הקצרות המפוזרות ברישול מאושרות לפגוש את פני... זה מה שנותר לי...וכל השאר מותרות...

דרג את התוכן: