בעוד כמה שבועות ימלאו 9 שנים,

ללכתו בטרם עת,

של מאיר אריאל,

טרובדור הזמר העברי מהעולם.

את מאיר הכרתי במהלך פרוייקט מוסיקלי עליו עבדתי לפני שנים.

מאיר ותרצה, אשתו,

הכניסו אותי מהר אל ביתם

וכך הפכתי ממעין שותף לפרוייקט,

לחבר.

איש מדהים היה,

עיניים חמות ועמוקות,

שימוש בשפה העברית שלא שמעתי קודם לכן

וספק אם אי פעם אשמע.

אז, הם גרו בבית פרטי באמצע תל אביב,

כן, רחוב הירקון.

בחרתי להנציח אותו כאן,

אצלי.

לא דרך שירה,

אלא דרך סיפור,

סיפור הומוריסטי שהוא סיפר,

רק מאיר יכול לספר סיפור כזה,

בשפה כזו.

בחרתי כי כך אני רוצה לזכור אותו,

שנון ומלא הומור.

יהי זכרו ברוך.