כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    קוכליאה - בלוג של מושתלת שתל שבלול

    נולדתי חירשת. כל חיי הרכבתי מכשירי שמיעה והייתי תלויה כמעט לחלוטין בקריאת שפתיים לצורך הבנת דיבור. עם השנים הידרדרה שמיעתי עד לאובדנה המוחלט בגיל 36. אובדן השמיעה לווה בסחרחורות וטינטונים קשים. לפתע מצאתי את עצמי קרוב לשנה שלמה כשאני חירשת לחלוטין. מנותקת.. בבועה משלי.
    על פניו החיים נמשכו כרגיל, אבל בפנים, סבלתי בשקט.
    באוגוסט 2008, קיבלתי מתנה מופלאה - שתל קוכליארי, שהעניקה לי שמיעה מחדש. שמיעה מדהימה שלא תיארתי לעצמי שאזכה בה אי פעם, שמיעה שמאפשרת לי להנות מקולות וצלילים שאת חלקם לא שמעתי לפני כן מעולם, ואת אלו המוכרים אני שומעת עכשיו באיכות שלא הכרתי קודם לכן! מתנה מופלאה זו שינתה את חיי לאין ערוך! פשוט אי אפשר לתאר את גודל המהפך שחוללה בחיי.
    באוקטובר 2009, הושתלתי באוזני השנייה, ושוב התחלתי את תהליך ההסתגלות לשתל קוכליארי ולמידה כיצד לשמוע איתו, והפעם, אני מגלה, התהליך הרבה יותר מורכב: אוזן שמאל צריכה ללמוד לשמוע עם השתל, וגם \"לתקשר\" עם אוזן ימין, המושתלת הותיקה יותר.. הפעם החוויה שונה לחלוטין.

    זו תקופה מדהימה של חיי. נפתחתי אל העולם, אני חשה שמחה ומלאת חיים כפי שלא הייתי קודם לכן. וזאת למרות הקשיים הלא מעטים הכרוכים בתהליך הלמידה וההסתגלות לשתלים.

    השתל הקוכליארי איפשר לי להשתחרר בצורה משמעותית מן הצורך להשקיע כל כך הרבה מאמץ כדי לקלוט כל כך מעט מידע מהסביבה באמצעות קריאת שפתיים... סוף סוף אני יכולה להיות נינוחה ורגועה יותר ולהנות מתקשורת קלה וטובה פי אלף מונים. אני יכולה להנות מהחיים!

    פצחתי בבלוג הזה במאי 2008 כדי לתאר את ההכנות לניתוח השתל, הבדיקות, הניתוח עצמו, המיפויים ואימוני השמיעה שבעקבותיו. ועם הזמן, התחלתי לתת ביטוי גם לתחושות, רגשות ומחשבות שאינם קשורים לשתל הקוכליארי.

    אתם מוזמנים לקחת חלק במסע האישי שלי.
    ברוכים הבאים!

    0

    Am Are I ב-CT? (האם אני בעיר?)

    13 תגובות   יום ראשון, 22/6/08, 15:55

    ביום חמישי שעבר, עברתי את הבדיקה האחרונה בסדרת בדיקות ההתאמה לשתל הקוכליארי – בדיקת ה-MRI. נקבע לי תור לשעה שבע ורבע בערב, אך מאחר שבאותו יום תוכננה שביתת ענק שהבטיחה פקקי ענק באזור, החלטתי להקדים ולצאת לשניידר כשעתיים לפני. בסופו של דבר התקבלתי לבדיקה עצמה בשעה תשע בערב...יצא שחיכיתי כמה שעות טובות בשביל בדיקה שארכה כעשר דקות...

    הבדיקה עצמה היתה קלה ביותר.שמו לי אוזניות, והגלישו אותי לתוך המנהרה. הייתי די עייפה, והחלטתי מנסיון של בדיקת הכיסא המסתובב, שכדאי לי פשוט לזרום ולהתמסר לסיטואציה אז עצמתי עיניים ונחתי שם בפנים, למרות הרעשים המשונים שהמכונה הזו הפיקה,  שגרמו לי לחשוב שאני מנסה לנוח על מסילת רכבת ואוטוטו אני אדרס.... 

    שסיימתי היה עלי להמתין לקבלת הדיסק עם התוצאות עוד כעשרים דקות. השעה היתה עשר וחצי כאשר יצאתי הביתה. נסחבתי באוטובוסים ועד שהגעתי הביתה, כבר היה אחת עשרה וחצי..מאוחר! חזרתי רעבה, אלוהים ישמור! כי לפני הבדיקה התבקשתי להיות בצום ארבע שעות, והייתי בעצם בצום מהבוקר... טרפתי משהו ונפלתי שדודה על המיטה. 

    למחרת, קלטתי שזהו.. לפחות ככל הידוע לי, סיימתי את שלב הבדיקות. נותר לי לחכות עכשיו לתוצאות הבדיקות: CT, MRI, ENG, והכיסא המסתובב. לוקח כעשרה ימים עד שבועיים לקבלת התוצאות. הצצה חטופה ביומן הבהירה לי, שתוצאות הבדיקות ככל הנראה לא יהיו בידיי עד ה-1 ליולי, המועד שנקבע לי לפגישה מסכמת עם המנתח בשניידר... הפגישה שבה בעצם יגידו לי מה קורה איתי, האם יש או אין המלצה לנתח...אני אצטרך להתאפק ולדחות את הפגישה בשבוע שבועיים נוספים....

    ורגע... גם לא הספקתי לחזור לייעוץ מסכם אצל המומחה ממרפאת הסחרחורת! וואי! אני צריכה לחזור אליו לקבל חוות דעת לפני שאוכל להגיע לפגישה הסופית בשניידר!

    ועוד משהו! עוד לא החלטתי על סוג השתל! הייתי בכנס של חברה אחת, ונפגשתי עם נציגת החברה השניה, אבל לא מרגיש לי שאני החלטתי, חסרה לי עדיין אינפורמציה.

    אוף!

    ועוד שבועיים, מתחיל החופש הגדול. בנותיי בבית, לא קייטנות ולא נעליים. שוב אני צריכה לגלות סבלנות ולגייס אנרגיות להמשך התהליך. נדמה שהסתיים, אבל עדיין יש כמה משוכות לעבור אותן...

    הרגיש לי פתאום לבד, וגעגועים לאמא. אמא שלי תמיד היתה שם כדי להקשיב לי. עכשיו אינה עוד. אף אחד, אבל אף אחד לא ידע להקשיב לי כמו שהיא הקשיבה. כמה שהיא חסרה לי! היא תמיד ידעה להגיד את המילה הנכונה במקום הנכון.

    הרגשתי איך הדמעות מטפסות לי במעלה הגרון. תיכף יגיעו לעיניים.

    "די בחייאת" גערתי בעצמי. "מה לך? תרגעי!, הכל יהיה בסדר!" 

    בשישישבת, הצלחתי קצת להתנתק מהנושא. נסענו להורים של בעלי. ירדנו לים. הים היה מזמין ומפנק. סידר לנו מים בטמפרטורה הנכונה, וגלים תענוג! נהניתי לקפוץ עליהם, ולכמה שעות לא היה אכפת לי כלום.  

    היום בבוקר, הרגשתי עייפות מכל העניין. תכננתי ליצור קשר עם שניידר ולבקש שידחו את מועד הפגישה בשבוע שבועיים עד שיהיו בידי כל תוצאות הבדיקות הנחוצות. אבל הבוקר עבר, ונאדה. לא עשיתי כלום בנושא.

    "מותר לי", חשבתי לי. תמיד יש מחר....

    נתקע לי בראש הMRI, הפך לי ל: AM ARE I.....אני, אתה  השתל , מחוץ לראש שלי, מתי יהיה בתוך הראש שלי? מן דייסה של מחשבות..

    החלטתי להרפות היום מהנושא. לנוח.

    הלכתי לשוטט בCT (CITY), AM I ARE (אני והמחשבות שלי)... כך סתם.

    Tommorow will be a new day.... 

    דרג את התוכן:

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/6/08 06:06:

      איריס היקרה,

      הבדיקות כבר מאחוריך והתקדמת עוד יותר לכיוון השתל הנכסף. אני מבינה אותך- כל המתח והלחץ מוכרים לי. עברתי את זה עם ילדיי, במיוחד עם הגדול, שאז כל התהליך היה חדש וזר לי. רציתי כבר לסיים עם זה ולהיות אחרי הניתוח. החדשות הטובות- זה שבסוף שוכחים את כל התהליך המייגע שעברנו. אז תתעודדי- כבר רואים את האור בקצה המנהרה. תמיד נהיה לצידך.

      אוהבים אותך!.

        22/6/08 22:03:

       

      צטט: שבלואל 2008-06-22 19:55:18

       איריס, הכתיבה שלך נפלאה.

      אל יאוש, תקופת ההמתנה תעבור חיש קל ותוכלי להמשיך במלוא המרץ.

      אני בטוח שהכל יגמר בטוב וכמו אוזן ביונית גם אני מאמין שכל עכבה (גם אם קשה קצת) לטובה. תנוחי מהמרוץ ותבלי עם משפחתך ועם עצמך. כפי שנאמר, אנחנו פה בשבילך.

      ישר כוח, מיכאל.

      הי שבלולון,

      עכשיו תורך לעודד אותי, אהה?

      נחמד לפגוש אותך פה!

      אתה מצטרף למיכאל מצד שמאל, ושניכם ביחד אבירי מסדר הפירגונים שלי!

      מגינים עלי בחירוף נפש בעזרת טבעות המשדר?.קורץ

      איזה כייף אמיתי לי עם חברים שכמוכם!!!

      תודה ענקית לכם יקרים שלי!

        22/6/08 22:00:

       

      צטט: אוזן ביונית 2008-06-22 18:23:02

      איריס יקרה,

      כתיבתך מדהימה.אין מילה אחרת.

      רוצה להשתפך? תושיבי את בעלך לידך,בערב,לשיחה צפופה...

      האמיני לי,גם אני עברתי את התהליך די לבד,למרות המשפחה החמה שעטפה אותי(אשתי היקרה ושלושת ילדי),וזאת מתוך בחירה.לא רציתי להטרידם יותר מדי ב"בעיות" שלי.

      ועוד משהו:כל עכבה לטובה.עוד תראי,עוד תראי,כמה טוב יהיה....וכו'

      איתך לאורך כל הדרך.

      Bionic Ear

       

      הי אביר מסדר הפירגונים!

      קלעת בתיאור. עוברים את התהליך די לבד למרות שיש משפחה חמה ומחבקת. אנחנו כנראה רגילים משחר קיומנו להתמודד בכוחות עצמנו ולבדנו וזה נשאר טבוע בנו...מה דעתך?

       

       

        22/6/08 21:57:

      אהה יהודית!

      איך נפלתי בגדול!

      את "חלף עם הרוח" ראיתי פעם אחרונה בגיל עשרים... מאז עברו מים רבים בנהר!

      איך שכחתי!

      תודה על שרעננת את זכרוני, ובאמת מחמאה נתת לי!

      תודה לך יקרה!

        22/6/08 21:41:

       

      צטט: קוכליאה 2008-06-22 21:19:34

       

      צטט: אמא של מוצ'ילר 2008-06-22 21:14:00

      "סקארלט" יקרה,

      אל תיפלי ברוחך . אני חשבתי שבגלל שתיים שלוש רמות המוגלובין נמוכות מדי יידחה הניתוח שלי :)

      ה MRI יהיה בסדר גמור, את תימצאי מתאימה, לא ראיתי עד כה שום סיבה שלא, וחוץ מזה מותר לך להתעייף קצת, לא קרה שום דבר. הניתוח הוא אכן לא דבר של מה בכך, והציפיה לתשובות ההתאמה באמת יכולה לשגע אף את החזק שבנו.

      את עוד תשמעי את בנותייך ואת כל מי שאת רוצה, ומי שלא- לא,

      ויבוא יום ולא תזכרי בכלל את התקופה הזו .

      שולחת לך זר של כוכבים (על חשבון ) , , מחר זריחה חדשה!!!

      יהודית

      חחח.. יהודית'קה

      סקרלט אוהרה מ"חלף עם הרוח"? וכי למה? אשמח לשמוע....

      אני לא נופלת ברוחי, אני רק שמה שלט זמני: "יצאתי משמיעתי/דעתי, תיכף אשוב".

      מה וכי למה? סקארלט היא זו שטבעה את המונח "מחר יום חדש" ...וחוץ מזה יקירתי, סקארלט היא דוגמא מצוינת מישהו שנופל וקם נופל וקם . באהבה, יהודית

        22/6/08 21:19:

       

      צטט: אמא של מוצ'ילר 2008-06-22 21:14:00

      "סקארלט" יקרה,

      אל תיפלי ברוחך . אני חשבתי שבגלל שתיים שלוש רמות המוגלובין נמוכות מדי יידחה הניתוח שלי :)

      ה MRI יהיה בסדר גמור, את תימצאי מתאימה, לא ראיתי עד כה שום סיבה שלא, וחוץ מזה מותר לך להתעייף קצת, לא קרה שום דבר. הניתוח הוא אכן לא דבר של מה בכך, והציפיה לתשובות ההתאמה באמת יכולה לשגע אף את החזק שבנו.

      את עוד תשמעי את בנותייך ואת כל מי שאת רוצה, ומי שלא- לא,

      ויבוא יום ולא תזכרי בכלל את התקופה הזו .

      שולחת לך זר של כוכבים (על חשבון ) , , מחר זריחה חדשה!!!

      יהודית

      חחח.. יהודית'קה

      סקרלט אוהרה מ"חלף עם הרוח"? וכי למה? אשמח לשמוע....

      אני לא נופלת ברוחי, אני רק שמה שלט זמני: "יצאתי משמיעתי/דעתי, תיכף אשוב".

        22/6/08 21:14:

      "סקארלט" יקרה,

      אל תיפלי ברוחך . אני חשבתי שבגלל שתיים שלוש רמות המוגלובין נמוכות מדי יידחה הניתוח שלי :)

      ה MRI יהיה בסדר גמור, את תימצאי מתאימה, לא ראיתי עד כה שום סיבה שלא, וחוץ מזה מותר לך להתעייף קצת, לא קרה שום דבר. הניתוח הוא אכן לא דבר של מה בכך, והציפיה לתשובות ההתאמה באמת יכולה לשגע אף את החזק שבנו.

      את עוד תשמעי את בנותייך ואת כל מי שאת רוצה, ומי שלא- לא,

      ויבוא יום ולא תזכרי בכלל את התקופה הזו .

      שולחת לך זר של כוכבים (על חשבון ) , , מחר זריחה חדשה!!!

      יהודית

        22/6/08 20:19:

      איריס יקרה,

      אני מאחלת לך מכל הלב שהכל יעבור בשלום ושתחזרי לשמוע  לפי בחירתך

      באופן סלקטיבי כמו כולנו מחייך

      אחזיק לך אצבעות שכל התהליך שאת עוברת עכשיו יניב תוצאות חיוביות ושבסופן תוכלי לשמוע ובעיקר תהיי שמחה ומרוצה. 

        22/6/08 19:55:
       איריס, הכתיבה שלך נפלאה.

      אל יאוש, תקופת ההמתנה תעבור חיש קל ותוכלי להמשיך במלוא המרץ.

      אני בטוח שהכל יגמר בטוב וכמו אוזן ביונית גם אני מאמין שכל עכבה (גם אם קשה קצת) לטובה. תנוחי מהמרוץ ותבלי עם משפחתך ועם עצמך. כפי שנאמר, אנחנו פה בשבילך.

      ישר כוח, מיכאל.
        22/6/08 19:44:

      תאמיני לי יקירתי שכבר הבנתי מזמן שאת צודקת... לא מפסידה הרבה ממה ששומעים מסביב, אבל את הבנות שלי ואת היקרים לי, אותם אני רוצה לשמוע! אני חושבת על הימים שהבנות שלי יהיו מחוץ לבית, ואני רוצה להיות איתן  בקשר...

      ואל תשכחי  אני מדברת איתך על חופש הבחירה, שתהיהי לי האפשרות לבחור בין לשמוע ללהתנתק. גם שאושתל, תהיה לי האפשרות לבחור בדממה.

       

      צטט: טיפונת 2008-06-22 17:37:26

      היי איריס

      מקוה שהכל יהיה בסדר

      שיהיו תוצאות חיוביות - כלומר, שאת מתאימה לשתל

      ושיקבע לך בקרוב תאריך לניתוח

      ותחזרי לעולם השומעים

      לא שאת מפסידה מי יודע מה

      אבל בהחלט מחזיקה לך אצבעות. 

       

        22/6/08 19:31:

      איריס יקרה,

      תמיד תהיה לך פה אוזן קשבת...

      ויש לך שבועיים לשקוט ולנוח.

      להנות עם הבנות. וללכת לים.

      ימים טובים

       

        22/6/08 18:23:

      איריס יקרה,

      כתיבתך מדהימה.אין מילה אחרת.

      רוצה להשתפך? תושיבי את בעלך לידך,בערב,לשיחה צפופה...

      האמיני לי,גם אני עברתי את התהליך די לבד,למרות המשפחה החמה שעטפה אותי(אשתי היקרה ושלושת ילדי),וזאת מתוך בחירה.לא רציתי להטרידם יותר מדי ב"בעיות" שלי.

      ועוד משהו:כל עכבה לטובה.עוד תראי,עוד תראי,כמה טוב יהיה....וכו'

      איתך לאורך כל הדרך.

      Bionic Ear

       

        22/6/08 17:37:

      היי איריס

      מקוה שהכל יהיה בסדר

      שיהיו תוצאות חיוביות - כלומר, שאת מתאימה לשתל

      ושיקבע לך בקרוב תאריך לניתוח

      ותחזרי לעולם השומעים

      לא שאת מפסידה מי יודע מה

      אבל בהחלט מחזיקה לך אצבעות. 

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      קוכליאה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין