הי

שבוע טוב

לא יודעת למה בדיוק, הרגשתי שזה לא ממש מעניין אותי. אולי כי לא ראיתי את כל העונה חוץ מהפרק השני בביקור הקודם שלי. אני מקווה שיתנו לי להיכנס חזרה לארץ ושלא ישאלו אותי בביקורת דרכונים מה ורה אמרה על נעמה ומה עידן חושב על ויקה.

אז במקום זה, אני יושבת פה ותוהה מה לכתוב לכם, ועוד יותר קשה איזה תמונות לשלוח לכם... אני לא חושבת שצילמתי כל כך בזמן האחרון.

השבוע קיבלתי מייל להשתתף בסקר חוות דעת על המירוץ של שבוע שעבר. בפרטים האישיים הייתה שאלה לגבי מצב משפחתי. אני רגילה מהארץ שהשאלה מופיעה לפי סדר כרונולוגי: רווקה, נשואה, גרושה, אלמנה. פה הסדר היה שונה והיה כדלקמן:

נשואה, לא נשואה אבל חיה עם מישהו/י, אלמנה, גרושה, פרודה, רווקה שמעולם לא נישאה ולא גרה אם אף אחד. סימנתי את האופציה האחרונה. אבל הרגשתי שזה נשמע כמו ציטוט של איה מפו הדוב: "אני לבד, אין לי חברים, אף אחד לא אוהב אותי". קצת כמוני בבוייזי J

מיד אחכ שמתי פעמי להירשם למרוץ נוסף שהיה היום. קמתי בשש בבוקר בסופש בשביל ללכת 10K במירוץ של איידהו. שם המירוץ:

Famous Idaho Potato. על החולצה יש תמונה של אנשים רצים בין תפוחי אדמה ענקיים. איזה שם מפגר למירוץ. בעקרון זה מרתון אבל אני וDEB נרשמנו להליכה. מהבית שלי עד הפארק בדאון טאון.

הולכים לאורך הנהר מההתחלה עד הסוף. מי שרץ מרתון התחיל ליד האגם ורץ כל הדרך עד לעיר. וואוו. בבוקר הודיעו לנו ששינו את המסלול טיפה ושנצטרך לחצות את BROADWAY מלמעלה על הכביש. זה רחוב עם חמישה נתיבים בכל כיוון. מאוד מרכזי. למה כל זה קרה- פתחו את השכר של האגם כי השלגים מפשירים והאגם מלא מידי. בגלל זה הנהר הוצף, ואי אפשר היה לחצות מתחת לגשר שם. למרות שהיה שוטר או שניים, היה בלאגן, אפילו היו צפירות (רחמנא ליצלן) מה שבדרך כלל לא קורה בבוייזי.

המירוץ הבא הוא טריאתלון. אם מישהו מרגיש צורך לבוא להשתתף, כי בארץ חם מידי בשביל ארועים כאלה, אז בכיף. רק אל תשכחו להביא חליפת צלילה. השחיה כאן היא באגם והוא ממש היה קפוא לא מזמן... אני באופן אישי לא מתכוונת לקחת חלק בארועים האלה ולא רק בגלל שאין לי פה אופניים עדיין.

הקיץ הגיע לבוייזי למשך 4 ימים. בדקתי את המים בבריכה מקודם. מאוד נעים. יהיו פה 33 מעלות ביום שני, וביום רביעי ירד גשם ויהיו 7 מעלות. ככה זה באביב.

מקווה לראות אותכם ממש בקרוב.

מתגעגעת