קן הירגזי
In the province of the mind, what is believed to be true is true or becomes true, within limits to be found experientially and experimentally. These limits are further beliefs to be transcended. In the province of the mind, there are no limits.
John Lilly
פוסטים פופולאריים
-
גונק והדוקטור המחורר
29/4/09 | 564 צפיות
-
אפיטף
15/2/09 | 1160 צפיות
-
גונק וסבתא שלה
19/6/08 | 524 צפיות
-
חימום
27/5/08 | 472 צפיות
-
הלוגיקה של גונק
28/10/08 | 508 צפיות
-
מה שיש לי על הסינים
22/11/07 | 1316 צפיות
פוסטים אחרונים
- אם מישהו מחפש אותי.... 23/6/15
- "אני רוצה שהיא תתחתן!" 1/2/15
- נעליים מספרות על יפה 18/4/14
- חבילת ניירות עטופה בנייר עיתון 13/1/11
- משפטים 10/1/11
- עכבישה זקנה 26/12/10
גונק והגותית
הגוֹתית ישבה על ענף סמוך לעורבים ופיזרה להם פירורי לחם. גונק טיפסה על העץ בלי לחשוב פעמיים והתיישבה לא רחוק במסעף הגזע. על הקרקע נראו סימנים מצוירים בסלסולי לשלשת בסגנון ג'קסון פולוק. פני הגותית זהרו בלובן זרחני, מלבד פיה שאותו עמעמה באמצעות ליפסטיק שחור. "אדגר אלן פה?" שאלה אותה גונק. "עכשיו הוא לא פה." ענתה הגותית. "איפה הוא?" "שם, קשה קצת לראות." הצביעה הגותית על צמרת עץ האקליפטוס. גונק הביטה וקימטה את פניה במאמץ. "מה הוא עושה שם?" "אדגר דוגר בקן של העורבים," אמרה הגותית, "זאת התורנות של הקו החם." והוסיפה בקול נמוך כלוחשת סוד: "למרות שהוא כבר רצה לעזוב. כמה פעמים הוא כבר אמר להם 'נבר מור'... אבל אין מי שיחליף אותו." היא נאנחה. "למה הם לא יכולים לדגור בעצמם על הביצים שלהם?" תהתה גונק. "זאת בדיוק הבעיה. מאז שנהרס האקוסיסטם, יש להם קוצים בתחת. ואל תשאלי אותי איך. את זוכרת שפלוץ של כבשה באוסטרליה יכול להרוס קרחון באנטרטיקה? אז זה משהו דומה." הן שתקו לזמן מה. "את אוהבת שירה?" שאלה הגותית. "מאוד." אמרה גונק. "אז תקשיבי." היא הוציאה פיסת נייר מחזייתה. "קוראים לזה: במזל ערפד...." היא כחכחה בגרונה וקראה בהדגשה. "אסופית על מפתן הלילה נולדתי לערב קריר וכשהשעות המתהפכות נקשו בתיבת העץ שלי מבפנים חיפשתי דחוף אוויר לנשימה הריאות שלי התכווצו לסמרטוטי בלון עצבנות רעדה בכל תא כשהתדפקתי על סף החיים רחמך היה לי כמו כלא סגור בוואקום. רציתי. רצון חזק רציתי. והיה לי חץ וכיוון... רק מיתר הקשת התרופף וקפא בי הדם ונשארתי כחולה ושקופה עיני אדומות כעכבר-עטלף עם צימאון נורא לדם השיכר החם. ***** נו איך?" פניה לבשו עליצות תמימה. "אחלה." אמרה גונק.
|
תגובות אחרונות
-
חירות-נפש
בתגובה על הכל בסדר בדיוק כפי שהוא
-
גילהסטחי
בתגובה על "אני רוצה שהיא תתחתן!"
-
saskia
בתגובה על חבילת ניירות עטופה בנייר עיתון
-
nilibek
בתגובה על ליצן רפואי
-
(עי)דנהנחושת
בתגובה על משפטים
-
jGo
בתגובה על בני סן דומינגו אדונים לגורלם
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
"אדגר דוגר בקן של העורבים," אמרה הגותית, "זאת התורנות של הקו החם." והוסיפה בקול נמוך כלוחשת סוד: "למרות שהוא כבר רצה לעזוב. כמה פעמים הוא כבר אמר להם 'נבר מור'... אבל אין מי שיחליף אותו."
מעולה.
תענוג לעקוב אחרי שתי הרכבות הדוהרות בעינייך ("תאונת דרכים קטלנית")
הא!
הו!
שובי-דו-וואו!
שיריבירי.
היקום הזה צר מלהכיל את דמיונך האדיר יקירתי.
שאפו, ריספקט, סאלוט סיסטר. וכוכב.
תענוג.
וגם כיף.
כן. מנגבת אחריך בסמרטוט יבש.
את עוקבת אחרי?
שמתי לב שהרבה מהתגובות שלך לפוסטים שלי קשורים בדליפה או השפרצה של נוזלים.
ממיסיסיפיפי
(ליבי נמס למכנסיים ועשיתי פיפי)
קודם כל, את נהדרת.
שנית, כמשורר, אני יודע שהדבר הכי קשה זה למחוק. או, יותר נכון, לדייק. לדעת מה עושה את ההבדל בין "נהדר" לבין "עוד יותר נהדר, כזה שנחרט בזיכרון" וכו' וכו'.
אז אם לא אכפת לך, ואני יודע שזה כואב, אבל זה כי אני רואה כישרון - אחרת לא הייתי מגיב - הכתיבה המעולה שלך תצא נשכרת מטיפ טיפה נוספת של שיוף.
לא אתחיל לעשות כאן סדנת שירה, וייתכן שאני טועה, הן כי ייתכן שכל השיר אירוני ומוחי המיובש זמנית החמיץ זאת, והן כי דיון אמיתי הוא אינטנסיבי בהרבה מכפי שמאפשרת מסגרת זו.
אבל כיכבתי.