כותרות TheMarker >
    ';

    הבלוג מאס בשמו הקודם

    0

    פרופורציות

    19 תגובות   יום שני, 23/6/08, 09:51




    חצי שעה לשבת בשמש. אמהות עוברות. ילדים נכנסים. קשה לאהוב הקטן. שלושה ימים בבית והוא לא זוכר כלום. כמה הוא אוהב את החברים שלו. כמה הם אוהבים אותו. לא זוכר את שיירת הנמלים שמחכה לו בהפסקה. לא מחכה לכריכים עם שוקולד. רוצה הביתה. פשוט. ואני רוצה גם. אבל אין ברירה. את אמא. את בוגרת. את יודעת מה את אמורה להגיד. אבל הדמעות האלה. משבשות לך את המחשבה. הקול התינוקי. ראבאק לא מתחלף להם הקול.  אז אני מסבירה לו. עוד כמה ימים חופש. צריך לסיים את השנה. צריך. לסיים. זה כן. אבל לא צריך לדעת שאמא לא הפנימה עד היום. מה זה צריך. מה זה לסיים. לגמור היא יודעת.

    דרג את התוכן:

      תגובות (19)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/6/08 23:15:

      פחחחח...

      אני?

      אבל, כן, הדס צודקת, לנו קל הרבה יותר, די מובן מאליו

      צטט: איריס ב. 2008-06-23 14:11:21

      ואם יורשה לי - גבר גבר.

       

        26/6/08 11:24:
      את מתוקה. את.
        25/6/08 22:30:

       

      מתוקה, התגעגעתי לקול ההיגיון שבך שאני אוהבת!

       

        23/6/08 18:31:
      *
        23/6/08 15:36:
      ואני מוצאת את עצמי שוב ושוב מרוצה. ממך:-)    תודה היידי.
        23/6/08 14:45:

      אוףף פרופורציות..כמה המילה הזאת מעצבנת לפעמים

      בעיקר בפעמים שבא לי לרקוע ברגלים ולהיות הילדה הקטנה

      זאת שאומרת לא רוצה כי ככה וזהו

      מוצאת את עצמי שוב ושוב מבינה אותך :)

        23/6/08 14:11:
      ואם יורשה לי - גבר גבר.
        23/6/08 14:09:

      טוב, לא חוכמה, יא שוויצר, אתה גבר.

      צטט: בדלי 2008-06-23 12:57:23

      *

      מזדהה עם כל מה שהדס כתבה כאן

      (חוץ מהמשפט האחרון...)

      צטט: הדס מצוי 2008-06-23 10:00:06

      את מועכת לי את הלב.

      כל האמא שאת מונחת כאן, במילים וברווחים.

       

       

      (מצד שני, ובנימה אחרת לגמרי, לגמור זה לא מובן מאליו. לגמרי לא. תאמיני לי)

       

       

        23/6/08 13:12:
      אינפנטילית שכמותי. רק במשפט האחרון שלך אני תקועה:-)
        23/6/08 12:57:

      *

      מזדהה עם כל מה שהדס כתבה כאן

      (חוץ מהמשפט האחרון...)

      צטט: הדס מצוי 2008-06-23 10:00:06

      את מועכת לי את הלב.

      כל האמא שאת מונחת כאן, במילים וברווחים.

       

       

      (מצד שני, ובנימה אחרת לגמרי, לגמור זה לא מובן מאליו. לגמרי לא. תאמיני לי)

       

        23/6/08 11:24:
      ...אה, ודרך אגב, גם אני לא מבינה באמהות. אינטואיציה, זה רק זה.
        23/6/08 11:23:
      אני יודעת. נשיקה
        23/6/08 11:21:

      אני לא מבינה באימהות.

      יום אחד.

       

      ואני כאן כל הזמן, אני חושבת שאת יודעת.

      ועוד מעט חופש.

      צטט: איריס ב. 2008-06-23 11:04:28

      הדסי. כל האמא שאני. זה משפט שמביא לי מעיכת לב כמו שצריך. לגמור זה שטויות. זה בדיוק הקטע של הפרופורציות. עשר גמירות לא שוות חצי דקה על הספסל מול הבית ספר:-)  וטוב לראות אותך פה.

       

        23/6/08 11:14:
      טאקילה.... מזל שאני בגובה של השיחים:-)      תודה רבה על התגובה והברכה.
        23/6/08 11:08:

      את מזקירה לי נשכחות

      איך הייתי עומדת מאחורי השיח

      שומעת אותם בוכים ובוכה איתם בשקט.

      לפעמים נשברת, לפעמים מתגברת.

       

      ככה זה,

      אנחנו נמסות לצליל הבכי שלהם.

       

      עוד מעט החופש הגדול

      שתהיה חופשה נעימה ושאלוהים ישמור על כולם!

       

      כתבת מקסים!

       

      תודה...

        23/6/08 11:08:
      ריקי'לה מתוקתי. ראיית המציאות שלי... נו....  אם היה לי שקל על כל הרמת גבה שכוונה אליי במשך השנים, ועוד תכוון, לא הייתי חוששת מטלפונים ממספרים חסויים:-)
        23/6/08 11:04:
      הדסי. כל האמא שאני. זה משפט שמביא לי מעיכת לב כמו שצריך. לגמור זה שטויות. זה בדיוק הקטע של הפרופורציות. עשר גמירות לא שוות חצי דקה על הספסל מול הבית ספר:-)  וטוב לראות אותך פה.
        23/6/08 10:09:

      איריס איריס...כל  פוסט שלך מועך את הלב (גנבתי את הביטוי מקודמתי)

      וראיית המציאות שלך חדה כמו סכין מנתחים....אמא'לה!!!!!!!!

       

      אשוב.

        23/6/08 10:00:

      את מועכת לי את הלב.

      כל האמא שאת מונחת כאן, במילים וברווחים.

       

       

      (מצד שני, ובנימה אחרת לגמרי, לגמור זה לא מובן מאליו. לגמרי לא. תאמיני לי)

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      איריס ב.נ.
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין