לקראת ערב אספה את חפציה אל תוך קרטון של מכונת כביסה שעומד היה מחוץ לבית, הציתה צרור של גפרורים והשליכה אותם אל תוך הקרטון. זה התלקח מיד ותוך דקתיים לא נשאר מכל מה שהיה כביכול היא אלא אפר מרשרש. "עכשיו אני יכולה" אמרה בקול רם. הניחה את מפתחות המכונית על מכסה המנוע ופנתה אל תחנת האוטובוס הסמוכה. התישבה על הספסל המקושקש, משלבת רגליה, גבה זקוף וחיוך דקיק בזוית שפתיה, חיוך שלא פגשה זמן כה רב.
|