אני מיואש משיטת הדמוקרטיה היציגה.

אני חושב על זה הרבה בזמן האחרון; איך שינויים חברתיים תמיד מתעכבים הרבה אחרי שינויים טכנולוגיים.

מוסדות (ממסדים?) בדרך כלל נמנעים משינויים כמו דחייה של קיצונים מגנטיים.

ההצדקה המקורית לדמוקרטיה ייצוגית על פני דמוקרטיה ישירה נעוצה בפרקטיות של ניהול. ברגע שכבר לא מדובר בעיר-מדינה אחת ויחידה, וכשהתואר "אזרח" חל על חלקים הולכים וגדלים מהאוכלוסיה, האפשרות לכנס את כולם תחת קורת גג אחת להצבעות נעשתה קשה עד כדי בלתי אפשרית. לכן קמה הרפובליקה.

אבל היום, כש"מרחק" הוא מושג הולך ונכחד, מה בעצם הסיבה שאני לא מקבל אס אמ אס או אימייל כל יום עם רשימת ההצעות שעל סדר היום - והאפשרות להצביע להן ישירות?
ברור שהסיבה נעוצה בחוסר רצון של מי שהכח בידו לוותר על הכח. אני מאמין ששאלות של אבטחה ונגישות היו נפתרים לו היה מי שרוצה בכך (יש לציין שהן קיימות גם היום, בשיטת הפעם בארבע שנים הולכים לקלפי).

באירלנד שבוע שעבר משאל עם (דמוקרטיה ישירה) חצץ ברוב גדול נגד עמדת הפרלמנט כולו. זה מעניין כי הפרלמנט כולו - משמאל ומימין - תמכו כולם באישרור טיוטת האיחוד, אבל העם האירי ברוב מוחץ התנגד.

זו בדיוק הבעיה בדמוקרטיה ייצגוית. אם תשאל את העם אם הוא רוצה למכור את קו החוף הציבורי לאיזשהו יזם פרטי שיבנה שם מלונות גבוהים, אין ספק שהתשובה שלו תהיה "לא" מצלצל כל כך שכבר לא תעיז לשאול זאת שוב. בשיטה הנוכחית, למרות שהתשובה של העם עדיין ברורה לכל מי שבאמת חושב על כך (ותמיד אפשר להיוועץ בסקרים אם אתה לא בטוח), אף אחד מהנציגים שלנו בכלל לא שואל.

(ומי שיתחיל לדבר איתי על טובת הכלל להבדיל מטובת סך הפרטים כנראה לא מבין מהי דמוקרטיה. הנחת היסוד של דמוקרטיה היא שאנשים אינטיליגנטים מספיק להחליט בעצמם מה טוב להם).

הרעיון שפעם בארבע שנים (יותר ברשויות מקומיות) אני אצביע בעד איזה מישהו קיקיוני תעב כח שאני לא מכיר ושהוא יקבע עכשיו בשבילי הוא כמעט אדיוטי. למה לי? מקסימום אני מוכן לתת למי שזוכה בריאליטי להיות שר החוץ לכמה חודשים. אבל, באמת, כולנו הרי יודעים שהבטחות בחירות נעלמות כלא היו ברגע שהנציג הנבחר יושב עם ההגה בידיים. לא המצע המוצהר ולא הבטחות מנעו מנציגי ציבור לעשות כל העולה על רוחם ואין לדמוקרטיה ייצוגית מספיק אמצעים לבלום את התופעות האלו. אפילו מידה סבירה של דמוקרטיה ישירה בנוייה בתוך המערכת, למשל באפשרות סילוק נציג נבחר בעילה מספקת בבחירה ישירה היה שם קצת פרופורציות ומידתיות לרמת השקרים ושחיתות שפוליטקאיםהיו מרשים לעצמם.

אני לא מציע לפטר את כולם, עדיין צריך פרלמנטרים מוכשרים שיכתבו חוקים (זאת בהנחה שאי אפשר לעשות זאת בהספק גבוה וללא התערבות של גופי אינטרסים בשיטת open source), אבל להצביע על החוקים האלה? כל העם יכול. וצריך.

*עריכה: מסתבר שיש בישראל תנועה לדמוקרטיה ישירה . מי ידע.

טוב, יכול להיות ש"תנועה" זו מילה קצת חזקה מדי, אבל בכל זאת, זה די יפה.