כותרות TheMarker >
    ';

    ארכיון

    0

    אז כיצד נתמודד עם כל הסיבוכיות הזו?

    37 תגובות   יום שני, 23/6/08, 18:34


    העולם שבו אנו חיים, וחיינו אנו בתוכו, נעשים יותר ויותר מסובכים. מי שהייתה לו תקווה שהמדע יתיר את הסיבוכיות הזו או שהטכנולוגיה תעשה את החיים שלנו יותר פשוטים - התבדה. מסתבר שאלה דווקא הגדילו את הסיבוכיות.


     


    שפע המידע שהגוגליות מציעה לנו, שהבנקאות הוירטואלית מעמידה לרשותנו, שהסורקים המתוחכמים של הטכנולוגיה הרפואית מספקים לנו, ומגוון התרופות והתוספים שדוחפים לנו, כל אלה מגבירים את הסיבוכיות של חיינו.


     


    המבחר העומד לרשותנו בכל תחום לא הפך את חיינו ליותר פשוטים או יותר מובנים לנו. תחושת השליטה שלנו על מצב העניינים, לא גדלה. היא פחתה. אנו מוצפים בפתרונות לפישוט ואוטומציה של הפעולות היומיומיות שלנו. אלו  פותרים לנו את הבעיות הפשוטות, אך גם מבליטים את חוסר יכולתנו לפתור את הבעיות הסבוכות של חיינו.


     


    מצב עניינים זה בולט שבעתיים כאשר אנו עוברים מהתחום האישי לתחום הארגוני - הציבורי, העסקי, החברתי, הביטחוני, המדיני או הלאומי, וכל שכן, הגלובאלי. כאן הבעיות בכל אחד מתחומים אלה והיחסים שביניהם, הם מלכתחילה יותר סבוכים וההישגים שלנו בפתירתם עוד יותר עלובים ומעליבים.


     


    כל מי שחווה את הניסיון להתמודד עם בעיות בתחומים אלה מגלה שהאינטליגנציה האישית, האינטליגנציה הקבוצתית והאינטליגנציה הארגונית, שאנו מפעילים על בעיות אלה, הן דלות מכדי להשיג התמודדות אפקטיבית עימן.


     


    אז מה עושים?. מנסים ללכת בעקבות הערתו המחכימה של אינשטיין, שאמר כי הבעיה היא שאנו מנסים לפתור את הבעיה באותה רמה שבה היא נוצרה. אז בואו נעלה את הבעיה וניבחן אותה ברמת הפשטה גבוהה יותר.


     


    ואומנם, כשנוקטים באסטרטגיה חשיבתית כזו, הבעיה מתגלה באור חדש וכך גם האפשרויות החדשות להתמודדות עימה.


     


    מתגלה כי הן המקור לסיבוכיות הגוברת והן היכולת להתמודד עימה, נעוצים בעצם טבען של המערכות האנושיות עצמן כ'מערכות סבוכות'.  


     


    מה הן 'מערכות סבוכות'?. בניגוד למערכות הטכנולוגיות, שיכולות להיות מאוד מורכבות, דוגמת מטוס או אוניה, או מחשב, אך היחסים בין מרכיביהם הם ליניאריים עם לוגיקה סיבתית פשוטה (ועל כן אני מכנה אותם 'מערכות פשוטות'), מה שמאפיין את 'המערכות הסבוכות', הוא שהיחידה הקטנה ביותר שלהן מכילה  'שלמות ניגודית', שאינה ניתנת לפירוק ללא איבוד מהותה כשלם מערכתי.


     


    אתה הקורא, או את הקוראת פוסט זה, כל אחד מכם מעצם היותכם בני-אנוש אתם גם 'גוף' וגם 'נפש' ולא ניתן להבין את מהותכם ללא המתח הניגודי המשלים הזה שבין 'גוף' ו'נפש'. המתח הניגודי המשלים הזה קיים בכל מה שהוא אנושי ובמערכות שאנשים מקיימים ופועלים בהן (קבוצות, ארגונים, קהילות, מדינות וכו'). המתח הניגדוי המשלים הוא הגורם לכך, שלא ניתן לפרק את המסובכות, כפי שאנו יודעים לפרק את המורכבות. יתר על כן, הסיבוכיות הזו שבטבען של מערכות אנושיות, היא הגורמת לכך שאין למערכות אלו גבולות ברורים, ממצים ומוציאים, הן בתוך המערכת בין חלקיה והן בין המערכת לבין מערכות סבוכות אחרות. ככל שהקישוריות האנושית גדלה, הסיבוכיות גוברת. ככל שהמערכות סבוכות יותר, הן גם דינאמיות יותר וקצב השתנותן הולך וגובר.


     


    אולם אותם גורמים, שיוצרים את המסובכות, בהם טמונה גם יכולתנו להתמודד עם הסיבוכיות ואף ליצור ולהתפתח דרכה.


     אותה 'שלמות ניגודית' המאפיינת את מהותנו כמערכת סבוכה, היא גם זו שמאפשרת לנו לפתח את תפיסתנו מתוך המתחים של 'הניגודיות המשלימה' המתקיימים בצורה מובנית, גם בחשיבתנו.  לדוגמה, כאשר אתם חושבים על בעיה בזוגיות שלכם, את המושג "זוגיות" אתם מבינים דרך ההתמרה של משמעותו עם המושגים "אהבה", "נאמנות", "חברות" "המשכיות", אך גם "בדידות", או "רכוש משותף", וכך הלאה...וככל שאתם מצליחים לקיים התמרה שילובית כזו בין יותר מושגים, שהם שונים אך משלימים זה את זה, אתם מצליחים גם להכיל סיבוכיות חשיבתית גדולה יותר ועימה הבנתכם את בעיית הזוגיות מתעשרת ומותמרת ונפתחות בפניכם אפשרויות חדשות להתמודדות עימה.או לדוגמה, כאשר אתה רוצים לבחור איפה לגור, אתם מתמודדים עם הסיבוכיות של הבחירה הזו באמצעות הסיבוכיות של החשיבה שאתם מקיימים. סיבוכיות בחשיבה על מושג "המגורים שלי" כוללת מערכת מושגית עשירה, המקיימת מתחים ניגודיים בין מושגים כגון: "ביתיות", "נוחות", "נגישות", "שכונתיות", "יכולת כלכלית", "יציבות", "דינאמיות", "נדודים" ואולי אפילו מושג כמו "השלווה של אי השקט". כאשר אתם מפתחים תפיסה להבנת הצרכים שלכם בנושא המגורים מתוך המתחים של הניגודיות המשלימה בין המושגים, ולא מסתפקים בחשיבה סיבתית פשוטה כגון אם אגור במקום X אצטרך לוותר על Y, תוכלו להחיל את הסיבוכיות במציאות ולקבל החלטה נבונה.


    כאשר אנו מדברים לא על אדם בודד בתחום האישי, אלא על התחום הארגוני או הממלכתי, שבו הסיבוכיות גדולה שבעתיים, ההתמודדות באמצעות חשיבה של ניגודיות משלימה דורשת 'התמרה שילובית' בין הרבה מוחות.


     כאשר אנו עוברים ל'התמרה שילובית' בין אישית ובין דיסציפלינרית, בקבוצות, בארגונים, בקהילות ובקהילות רשת, היכולת לפתח תפיסה משותפת בין הרבה מוחות מסתבכת ומחייבת תהליכים מסודרים וכלים מאפשרים(enablers) לשם השלמתה המוצלחת.בהקשר זה, אנו מפתחים ב'פרקסיס', את המתודות והכלים להתארגנות שילובית (jointness) ולקידום 'האינטליגנציה השילובית'. אלו מתלכדים לכדי תפיסה ארגונית חדשה לפיתוח וניהול ידע, המוצעת נוכח אי-יכולתן של התפיסות הקודמות להתמודד עם העלייה במסובכות ובהשתנות הגוברת של הסביבה הארגונית והקהילתית.  


    השיח השילובי סביב השולחנות העגולים, שתואר בקצרה בפוסט הקודם, הוא  רק יישום אחד של תפיסה זו להפעלת הפוטנציאל האנושי של 'ההתמרה השילובית' בארגונים, בקהילות שילוביות, בקהילות רשת ובמגה קהילות.


     מה דעתך?



    צבי לניר Praxis©
    דרג את התוכן:

      תגובות (37)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS


      צביקה שלום וברכה,

      אני מצרפת כאן לינק שתרם לגולשי הקפה, בחור בשם יריב נחשון. זהו הגוגל של הקפה. כל מה שצריך לעשות כשמחפשים משהו הוא לציין מילה או שתיים והמנוע מציג בפניך את התוצאות המבוקשות.

      בהצלחה

      ניצה

       

      http://www.abu4.co.il/

        3/7/08 23:13:

      Intuition can be explained

       

       

      תבלו.

        2/7/08 17:00:

      צטט: אלי כהן 2008-07-01 11:02:38


      צביקה ידידי

       

      כרגיל, נהניתי לקרוא. הועשרתי.

       

      לדעתי, בשום פנים ואופן אין לוותר על ההבדל שבין "מורכב" ל"מסובך" ולא חשוב בכלל איך מתרגמים זאת לאנגלית. אני אומר זאת למרות שגם מערכת מורכבת יכולה להכיל "שלמות ניגודית". למשל הרכבה של תפוז וקלמנטינה ( שנקרא לה תפוזינה או מנדרינה ).

       

      לכאורה, אחת הדרכים לתקף את האבחנה הזו שבין מורכב למסובך היא באמצעות השאלה האם ניתן לפרק את הסבך או המורכבות לשלל מרכיביהם. אך גם זו אינה נותנת מענה מספק שהרי אף אם נתיר מורכבות ואף אם נתיר את הסבך הרי החלקים המרכיבים אותם הם ממילא ישות נפרדת מהמכלול.

       

      לעיתים דווקא סבך ניתן להתרה ומורכבות לא. למשל: פקעת הצמר ניתנת להתרה ואילו המנדרינה אינה ניתנת לפירוק. ( שים לב שבהקשר זה ההפכי של סיבוכיות הוא התרה וההפכי של מורכבות הוא פירוק ).

       

      הייתי אומר שלא כל דבר מורכב הוא מסובך אך כל דבר מסובך הוא בהכרח מורכב.

       

      פתרונו המוצע של איינשטיין ( הוספת מימד ) נראה לי מתאים דווקא לסיבוכיות ולא מתאים למורכבות, ולו משום שסיבוך דורש פתרון ומורכבות אינה דורשת בהכרח פתרון. אך גם משום שמורכבות היא לרוב מערכת שלמה ומוגדרת היטב ( מטוס ) ואילו סיבוכיות היא מערכת לא מוגדרת, היא חסרת גבולות ולעולם אינה שלמה ( זוגיות ).

       

      ההקשר הרלבנטי ביותר לעבודתי עם מנהלים וארגונים הוא הסיבוכיות של קונליקפטים בין צדדים חלוקים או ניצים. במקרה זה תפישת הסיבוכיות שונה מאדם לאדם ולכן מוכפלת ומסתבכת עוד. רק שיתוף פעולה ושילוב כוחות יכול להפוך אותה למערכת הניתנת לפתרון. לעיתים הפתרון הוא הוספת מימד שדווקא מגדיל את הסבך או את המורכבות אך מאחר והוא נעשה בהסכמה הוא המימד הגואל. זה גם סוד יופיו.

       

      אלי

      תודה לך על ההתעמקות המושקעת שלך בהבחנות שבין  "מורכבות" ו"סיבוכיות". 

      עד שהגעת הרגשתי "בודד במערכה", והסיוע שנתת לא רק הדגים, העמיק והרחיב את הבנת המסובכות ,אלא הצליח במקום שאני לא הצלחתי בו, למרות כל מאמצי - לשכנע את ניצה צמרת בחשיבותה של הבחנה זו...

      וההתעקשות של ניצה לא היתה מתוך גחמה גרידא. היא נשענה על בדיקה מילונאית.

      מה שמלמדנו שוב, שמילון הוא מקור סמכות חשוב ביותר, אך למרות זאת לעיתים צריך להעיז ולצעוד גם צעד אחד מעבר להגדרותיו.

      אז שוב תודה ושמחתי לפגוש אותך שוב כאן.

       

      צביקה לניר

      צביקה

      אני שמחה שלפחות בפרטי הצלחתי להעביר את הפרשנות ולאחר מכן הגבת כאן , קראתי את תגובתך וכמעט השתכנעתי.
      צטט לניר: אז נחזור ל'הקשר הצידוק'. מערכות סבוכות הן מערכות שאין להם גבולות מוגדרים, הן מסובכות  וקשות להתרה, ועל כן הן גם חד פעמיות ותמיד מופיעות בצורה אחרת.

      אבל אז

      מר כהן הפיע והגיב ומאוד אהבתי את הסבריו.

       

        1/7/08 11:02:


      צביקה ידידי

       

      כרגיל, נהניתי לקרוא. הועשרתי.

       

      לדעתי, בשום פנים ואופן אין לוותר על ההבדל שבין "מורכב" ל"מסובך" ולא חשוב בכלל איך מתרגמים זאת לאנגלית. אני אומר זאת למרות שגם מערכת מורכבת יכולה להכיל "שלמות ניגודית". למשל הרכבה של תפוז וקלמנטינה ( שנקרא לה תפוזינה או מנדרינה ).

       

      לכאורה, אחת הדרכים לתקף את האבחנה הזו שבין מורכב למסובך היא באמצעות השאלה האם ניתן לפרק את הסבך או המורכבות לשלל מרכיביהם. אך גם זו אינה נותנת מענה מספק שהרי אף אם נתיר מורכבות ואף אם נתיר את הסבך הרי החלקים המרכיבים אותם הם ממילא ישות נפרדת מהמכלול.

       

      לעיתים דווקא סבך ניתן להתרה ומורכבות לא. למשל: פקעת הצמר ניתנת להתרה ואילו המנדרינה אינה ניתנת לפירוק. ( שים לב שבהקשר זה ההפכי של סיבוכיות הוא התרה וההפכי של מורכבות הוא פירוק ).

       

      הייתי אומר שלא כל דבר מורכב הוא מסובך אך כל דבר מסובך הוא בהכרח מורכב.

       

      פתרונו המוצע של איינשטיין ( הוספת מימד ) נראה לי מתאים דווקא לסיבוכיות ולא מתאים למורכבות, ולו משום שסיבוך דורש פתרון ומורכבות אינה דורשת בהכרח פתרון. אך גם משום שמורכבות היא לרוב מערכת שלמה ומוגדרת היטב ( מטוס ) ואילו סיבוכיות היא מערכת לא מוגדרת, היא חסרת גבולות ולעולם אינה שלמה ( זוגיות ).

       

      ההקשר הרלבנטי ביותר לעבודתי עם מנהלים וארגונים הוא הסיבוכיות של קונליקפטים בין צדדים חלוקים או ניצים. במקרה זה תפישת הסיבוכיות שונה מאדם לאדם ולכן מוכפלת ומסתבכת עוד. רק שיתוף פעולה ושילוב כוחות יכול להפוך אותה למערכת הניתנת לפתרון. לעיתים הפתרון הוא הוספת מימד שדווקא מגדיל את הסבך או את המורכבות אך מאחר והוא נעשה בהסכמה הוא המימד הגואל. זה גם סוד יופיו.

        30/6/08 07:39:

      צטט: עט להשכיר-ניצה צמרת 2008-06-29 22:17:36

      שלום צביקה,

      אני נשבעת בכל היקר לי ששלחתי לך מתוך רב- מילים טקסט מפורש. כולל קרדיט. האם אתה מחקת זאת או שזהו באג חדש?

      הסבר מלא למילה פְּקַעַת  שֵם נ' 

      1. כדור או צרור של חוטים, של שיער וכד' המלופפים או כרוכים יחד; דבר שנכרך או לופף בסדרה של לולאות או של תנועות סיבוביות.
      • חיפשתי את קצה החוט כדי למשוך אותו מתוך פקעת הצמר.

      2. בוטניקה גבעול מעובה וקצר המצוי לרוב באדמה, אוגר מזון ומוציא שורשים, גבעולים ועלים.
      • יש צמחים שאנו אוכלים את הפקעת שלהם, כמו למשל שום או תפוח אדמה.
      • גנני העירייה שתלו בכיכר פקעות של צבעונים.

      3. זואולוגיה מעטפת של סיבים שיוצר סביבו הזחל לפני שהוא הופך לגולם.

      4. מערך או מצב מסובך, נפתל, מבולבל וקשה להתרה, ערימה סבוכה של משהו.
      • קשה לזהות את הפרטים החיוניים בתוך פקעת הנתונים הזאת.

       

      ניצה יקרה

      ניסית וניסית למצוא את שכתבת לי כאן ולא הצלחתי. כשניסיתי אני לנחם אותך על כך, ולהגיב גם על מה שלא הופיע, זה לפתע הופיע. מרגיז, מצחיק, סמלי? -  'גם וגם'. 

      ובכל זאת כל התקלות האלה מאוד מרגיזים. ניסיתי להגיע לאחד הפוסטים הישנים שלך (מה זה ישן?.. בסך הכל מלפני חודש או חודשים....ותראי מה הבלוגיאדה עושה לתפיסת הזמן שלנו...ואולי גם לזכרון שלנו...ואגב גם אותו לא הצלחתי למצוא. האם זו מערכת של ישן בפני חדש תוציאו?.

      ולמה חיפשתי את הפוסט הישן הזה שאני 'זוכר ולא זוכר' אותו?. כי בינתיים גם חשבתי על דימוי מוצלח יותר מפקעת הצמר על מנת להדגים לך למה כוונתי ב'מערכת סבוכה'....ורציתי לחפש דוגמא מוצלחת יותר לסיבוכיות שבחשיבה - אותה סיבוכיות שאינה ניתנת לחלוקה למרכיביה ...ושוב חולפת במוחי מחשבה נוספת על הבלוגיאדה...שהרי זה ז'אנר שמאפשר לעשות "בציבור" (האם זו "המילה הנכונה"?) נסיויים....ועוד ניסויים ... ועוד ניסויים  בחשיבה וברגש וכל פעם לבטא את עצמנו בצורה אחרת ועם זאת גם משלימה את הנסיונות הקודמים - שוב צורה נוספת של 'שלמות ניגודית' או  אם תרצי 'שלמות של השונות'.

      רגע !, אז מה קורה כאן?, האם אני מפעיל עתה את 'הקשר הצידוק'  או שאני מצוי ב'הקשר הגילוי' שלי?. ואם אני ב'הקשר הגילוי' שלי האם אני מספיק ער לכך שיתכן והדברים לא יובנו על ידי הקוראים שלי?...

      אז נחזור ל'הקשר הצידוק'. מערכות סבוכות הן מערכות שאין להם גבולות מוגדרים, הן מסובכות  וקשות להתרה, ועל כן הן גם חד פעמיות ותמיד מופיעות בצורה אחרת. כזו היא חשיבתנו וכזה הוא כל מה שהוא אנושי וחברתי. וזה הוא גם סוד היצירתיות החבוי בהן.

      ואני כמובן מודע לכך שברוב המילונים תמצאי את המילה complexity מתורגמת ל'מורכבות' , אך אני מוסיף להתעקש שמה שאני מרגיש לגבי הדבר הוא 'סיבוכיות'.

      הוי כמה שהסתבכתי ?.

      צביקה לניר


      המערכת מסרבת לקלוט. אשלח לך את הטקסט בפרטי. אולי יסתייע.

      ניצה

      מתוך רב מילים של מלינגו


      הסבר מלא למילה פְּקַעַת  שֵם נ

      1.
      כדור או צרור של חוטים, של שיער וכד' המלופפים או כרוכים יחד; דבר שנכרך או לופף בסדרה של לולאות או של תנועות סיבוביות.
      • 
      חיפשתי את קצה החוט כדי למשוך אותו מתוך פקעת הצמר.

      2.
      בוטניקה גבעול מעובה וקצר המצוי לרוב באדמה, אוגר מזון ומוציא שורשים, גבעולים ועלים.
      • 
       יש צמחים שאנו אוכלים את הפקעת שלהם, כמו למשל שום או תפוח אדמה.
      • 
       גנני העירייה שתלו בכיכר פקעות של צבעונים.

      3.
      זואולוגיה מעטפת של סיבים שיוצר סביבו הזחל לפני שהוא הופך לגולם.

      4.
      מערך או מצב מסובך, נפתל, מבולבל וקשה להתרה, ערימה סבוכה של משהו.
       • 
      קשה לזהות את הפרטים החיוניים בתוך פקעת הנתונים הזאת.

      שלום צביקה,

      אני נשבעת בכל היקר לי ששלחתי לך מתוך רב- מילים טקסט מפורש. כולל קרדיט. האם אתה מחקת זאת או שזהו באג חדש?

      הסבר מלא למילה פְּקַעַת  שֵם נ' 

      1. כדור או צרור של חוטים, של שיער וכד' המלופפים או כרוכים יחד; דבר שנכרך או לופף בסדרה של לולאות או של תנועות סיבוביות.
      • חיפשתי את קצה החוט כדי למשוך אותו מתוך פקעת הצמר.

      2. בוטניקה גבעול מעובה וקצר המצוי לרוב באדמה, אוגר מזון ומוציא שורשים, גבעולים ועלים.
      • יש צמחים שאנו אוכלים את הפקעת שלהם, כמו למשל שום או תפוח אדמה.
      • גנני העירייה שתלו בכיכר פקעות של צבעונים.

      3. זואולוגיה מעטפת של סיבים שיוצר סביבו הזחל לפני שהוא הופך לגולם.

      4. מערך או מצב מסובך, נפתל, מבולבל וקשה להתרה, ערימה סבוכה של משהו.
      • קשה לזהות את הפרטים החיוניים בתוך פקעת הנתונים הזאת.

      בעיניי הסבוך יוצר אסוציאציה של בעייתי. סבוך- מסובך- תסבוכת. ההתרה אינה פשוטה ועלולה לסבך ולהסתבך. ומכיוון שהסתבכתי קצת הלכתי לרב- מילים, הוא ריבונו של עולם המילונים ומצאתי כך:

      (אנא, שים לב בבקשה שלזיקה לזואולוגיה).

       

      הסבר מלא למילה פְּקַעַת  שֵם נ' 

      1. כדור או צרור של חוטים, של שיער וכד' המלופפים או כרוכים יחד; דבר שנכרך או לופף בסדרה של לולאות או של תנועות סיבוביות.
      • חיפשתי את קצה החוט כדי למשוך אותו מתוך פקעת הצמר.

      2. בוטניקה גבעול מעובה וקצר המצוי לרוב באדמה, אוגר מזון ומוציא שורשים, גבעולים ועלים.
      • יש צמחים שאנו אוכלים את הפקעת שלהם, כמו למשל שום או תפוח אדמה.
      • גנני העירייה שתלו בכיכר פקעות של צבעונים.

      3. זואולוגיה מעטפת של סיבים שיוצר סביבו הזחל לפני שהוא הופך לגולם.

      4. מערך או מצב מסובך, נפתל, מבולבל וקשה להתרה, ערימה סבוכה של משהו.
      • קשה לזהות את הפרטים החיוניים בתוך פקעת הנתונים הזאת.

      מתוך רב- מילים מבית מלינגו

        28/6/08 18:25:

       

      צטט: עט להשכיר-ניצה צמרת 2008-06-28 16:06:23

      צבי היקר,

      רק המילה הזו -  "סיבוכיות"- מסבכת את אורח המחשבה התקין.

      אני בעד מר רשתות שמציע להשתמש בחלופה- מורכבות.

      הרי אתה מסביר על הפנים החדשים הנובעים מאינטראקציה בין משתתפי השולחנות העגולים והפרח החדש שנוצר ומפריח שדות.

      ליצירה החדשה דרוש אותו "השדה" - המצע לנביטה, צמחיה ופריחה.

      אני מאמינה בשילוב הכוחות והמאמצים ליצירת מנוע שיניב עשייה רבת פנים ותוצאות.

      התודה לך, תתבטא כרגע רק בכוכב.

      ניצה

       

      ניצה יקרה

       

      טוב לפגוש אותך שוב.

       

      אני בכל זאת רוצה לנסות ולהגן על ההבחנה שאני עושה בין 'מערכות סבוכות' ו'מערכות פשוטות', שלתפיסתי הן מורכבות ונבחנות עקרונית ממערכות סבוכות במובן שתיארתי אותן כאן.

       

      ניצה. את שאני מאוד מעריך את רגישותיך למילים, האם את פקעת הצמר היית מתארת כפקעת סבוכה או כפקעת מורכבת?.

       

      צביקה לניר

       

       

       

      .

       

      צבי היקר,

      רק המילה הזו -  "סיבוכיות"- מסבכת את אורח המחשבה התקין.

      אני בעד מר רשתות שמציע להשתמש בחלופה- מורכבות.

      הרי אתה מסביר על הפנים החדשים הנובעים מאינטראקציה בין משתתפי השולחנות העגולים והפרח החדש שנוצר ומפריח שדות.

      ליצירה החדשה דרוש אותו "השדה" - המצע לנביטה, צמחיה ופריחה.

      אני מאמינה בשילוב הכוחות והמאמצים ליצירת מנוע שיניב עשייה רבת פנים ותוצאות.

      התודה לך, תתבטא כרגע רק בכוכב.

      ניצה

       

        27/6/08 18:17:

       

      צטט: מנואל-אמיר 2008-06-23 19:36:35

      היי צבי, לא כל כך הבנתי את המושג "שלמות ניגודית" שהוא נראה לי בסיס לפוסט, אשמח אם תבהיר (קראתי גם את הפוסט על השיר "לכל איש יש שם") גם משם לא הבנתי. גם את ההנחה  על קיום מתח ניגודי משלים  בין 'גוף' ו'נפש'.

      לא כלכך הבנתי

      אודה אם תרחיב קצת למה אתה מתכון  מנואל 

      הי מנואל,

      אתה כיצור אנושי מקיים במהותך שלמות  בין שני ניגודים שרק המתח ביניהם יכול להסביר את מהותך כאדם.  אם אנסה לתאר את מהותך כגוף ('צעיר', 'רזה', 'עיניים כחולות', וכו'), זה יהיה תיאור חסר של מהותך. כך גם יהיה חסר תיאור של מהותך רק במונחים של רוח  (לדוגמא, 'רגיש', 'גמיש' 'חכם' וכו'). זאת מאחר ואתה 'שלמות ניגודית - גם 'גוף' וגם 'נפש' והיחסים שביניהם.

      השלמות הניגודית' קיימת גם בחשיבה האנושית. איננו מסוגלים להבין מה זה 'יום' אלא מתוך כך שאנו יודעים מה זה 'לילה'. וכשאתה אומר 'חורף', אתה מתכוון גם לאומר שזה לא 'קייץ'. אנו מבינים את הדברים דרך השלמות הניגודית בין הדבר ובין הניגודיות המשלימה שלו.

      השלמות הניגודית הזו היא הבסיס לכל יצירה אנושית. כך לדוגמא בתערכות האדריכלות 'פרפורמנס' המוצגת עתה בגלריה הלנה רובינשטיין (ראה הערתי לאורן) היא נסיון עכשוי לעסוק במתח הניגודי המשלים שבמהות היצירה האדריכלית - המתח הניגודי המשלים שבין 'צורה' ו'פונקציה'.

      האם הצלחתי להבהיר את המושג 'שלמות ניגודית' וחשיבותו?

      צביקה לניר

        27/6/08 17:33:

       

      צטט: orenshani 2008-06-25 15:28:36

      אתה מזכיר לי שלפני כמה ימים פטפטנו קצת במשרד על התפתחות המחשב מאז ועד היום ומישהו אמר שהוא שמע שהמחשב שהיה על סיפון חלליות ה-"אפולו" ושבעזרתו הנחיתו אדם על הירח לא היה יותר חזק ממחשבון ממוצע של היום.

       

      "כן," אמרתי לו, "אבל שמו בתוך החללית גם את ניל ארמסטרונג"...

       אורן

      בקרתי היום בפתיחת תערוכת האדריכלות - 'פרפורמליזם' ונזכרתי בתגובה שלך על אפולו, המחשב ואמסטרונג. התערוכה מדגימה בצורה מאוד מעניינת את 'השלמות הניגודית' בין החשיבה האנושית ו"המוח" המחשבי. 

      ממליץ עליה בחום. כדאי לבקר. היא מוצגת בביתן הלנה רובינשטיין.

      צבי לניר

        25/6/08 15:28:

      אתה מזכיר לי שלפני כמה ימים פטפטנו קצת במשרד על התפתחות המחשב מאז ועד היום ומישהו אמר שהוא שמע שהמחשב שהיה על סיפון חלליות ה-"אפולו" ושבעזרתו הנחיתו אדם על הירח לא היה יותר חזק ממחשבון ממוצע של היום.

       

      "כן," אמרתי לו, "אבל שמו בתוך החללית גם את ניל ארמסטרונג"...

        25/6/08 14:15:

       

      צטט: sam5c5b 2008-06-24 16:54:50

      צבי,

       

       נראה לי שקשה מאוד יהיה להביא אנשים מדיסיפלינות שונות, לשים אותם יחדיו אל השולחן , לתת להם לדבר ולהעלות רעיונות ושאפשר יהיה ליצר קוהרנטיות והבניה תהליכית בשולחן?

       

      הי סיגל

       

      תודה על הערותיך. אשר לשאלתך כיצד ניתן לאפשר לאנשים שונים לייצר רעיונות קוהרנטיים, והייתי מוסיף לכך - מחדשים, שכן זו היא התכלית העיקרית של הדבר, בדיוק למטרה זו פותחו המתודות והכלים של פרקסיס להתמרה שילובית.

       

      לפרט אותם כאן זה מעבר למה שניתן במסגרת פוסט.

       

      ניתן רק לרמוז שתהליכים אלה מתבססים על עוררות של כישורים אינטלקטואליים טבעיים שמצויים בכל אחד מאיתנו, אך ברוב המקרים אינם מופעלים.

       

      צביקה לניר

       

      צביקה לניר

        24/6/08 16:54:

      צבי,

       

      קראתי, כמה הערות סותרות (שיהיה מעניין):

       מחד:

       נראה לי שקשה מאוד יהיה להביא אנשים מדיסיפלינות שונות, לשים אותם יחדיו אל השולחן , לתת להם לדבר ולהעלות רעיונות ושאפשר יהיה ליצר קוהרנטיות והבניה תהליכית בשולחן? נראה לי שהפרמטרים צריכים להיות מאוד נוקשים ואחידים על מנת להגיע לאן שהוא. אולי אני טועה.

      מאידך

      המציאות בה אנו חיים סבוכה עד מאוד. גם בלי הטכנולוגיה, האינטרנט והכלים הנפלאים שפיתחנו בדרך לנאורות וקידמה. אם רק ניקח את הסתירות הפנימיות המובנות בכל אחד מאיתנו כדוגמא, נוכל לראות זאת היטב, עוד לפני שיצאנו לבחון את השכן ממול או הפרטנר לחיים. ובכל זאת, אנו קמים בבוקר, מקבלים החלטות, חיים עם בן זוג ושולחים ילד לצבא (למשל). ומכאן שאם זה מתקיים בכל אחד מאיתנו ואנחנו פועלים  יחד עם הסיבוכיות במידה לא מבוטלת של הגיון - כנראה שאפשר לעשות זאת גם בפורומים רחבים.

       

      איך עושים את זה?

      צריך לחשוב על זה בדרך של התבוננות בטבע, בתופעות קיימות, כמו למשל פעולתן של הדבורים או אלמנטים דומים. ראוי למחשבה מעמיקה.

       

      סיגל 

        24/6/08 16:25:

       

      צטט: noontet 2008-06-23 22:06:25

        

      אז מה עושים?. מנסים ללכת בעקבות הערתו המחכימה של אינשטיין, שאמר כי הבעיה היא שאנו מנסים לפתור את הבעיה באותה רמה שבה היא נוצרה. אז בואו נעלה את הבעיה וניבחן אותה ברמת הפשטה גבוהה יותר.


        צבי, אתה פשוט חייב ללמוד מתמטיקה כדי ליישם את העיקרון האיינשטני. העיקרון מסביר כי ניתן לפשט בעייה ע"י הכנסת מימד נוסף. כלומר בעיה שאינה נפתרת בשני ממדים עשויה להיפתר אם נוסיף את הממד השלישי.


       

       ....לחלק ניכר מהרעיונות שהעלית ואליהם לא הספקתי להתיחס (הוספת הממד של אינשטיין- מערבות מורכבות - טרנספורמציה בין מרחבים וכו' )  יש להם משמעות ופתרון מתמטי.

       

      המון תודה על הפוסט המחכים,

      נעם. מגניב

       

       

       

       

       

       

      האומנם נעם?.

       

      האם לכך התכוון אינשטיין?. מציע שתחזור ותעיין בהקשר של אמירה זו של אינשטיין ומשמעותה.

       

       האם כל הבעיה היא של הוספת משנה או מימד נוסף למשוואה הקיימת?.

       

      וכי כיצד אני יכול להגיע אל המימד החדש אם לא על ידי הטלת פרספקטיבה תפיסתית חדשה על הבעיה.

       

      כל הבעיות המתמטיות הקשות שנפתרו, פתרונם הושג על ידי מהלך קוגניטיבי שבה הפותר הצליח לצאת אל מחוץ לפרדיגמת הפתרון הקיימת, ועל ידי הפגשתה עם תפיסות חדשות שמקורן בפרדיגמה אחרת, שבמבט ראשון לא נראית כקשורה, אך בעומקה היא מקיימת 'שלמות ניגודית' עם הבעיה הלא פתורה, והתמרה של משמעותה לבעיה, היא שאיפשרה לגלות את הפתרון.

       

      אם אתה מציע הסבר מתמטי-קוגניטיבי לשילוביות, אשמח לדון בכך.

       

      צביקה לניר

        24/6/08 15:58:

      צבי היקר,

       

      יש הרבה טעם בדברי אורורה.

      גם מערכות מסובכות ניתן לתאר באופן

      מובנה יותר. ייתכן שהמילה קופירייטר מטעה במקצת - הכוונה

      הפשטת התוכן במאמר ולא מיצוי המאמר לידי סלוגן. מגניב

      נעם.

       

       

       

       

       

      צטט: לניר 2008-06-24 08:21:49

       

      צטט: אורורה בורליס 2008-06-23 20:09:36

      והארה קטנה אם תרשה לי: קופירייטר טוב יכול לתרגם אותך מצוין, או לפחות לפרק לחלקים קטנים קוהרנטיים את המסרים שלך, במטרה להעבירם טוב יותר בתקשורת.

      :)

      תודה על פוסט מעורר מחשבה, חכם וגבוה.

      אור.

      אורורה

       

      את צודקת. אולם בפוסטים שאני כותב  המטרה שלי אינה לפשט את המסרים בצורה שתאפשר לקלוט אותם במהירות אך גם בשטחיות. במסר קצר ותמציתי כפי שקופיריטרים נוהגים לעשות.

      זה עוד יבוא.

      כאן אני מנסה לפתוח ולפתח את 'הקשר הגילוי'.

       

      על ההבחנות שאני עושה בין 'הקשר הגילוי ו'הקשר הצידוק' ראי ב:-

      http://www.lanir.cafe.themarker.com/view.php?t=376413

       

      צביקה לניר

       

      מעניין ומחכים. תודה!
        24/6/08 08:21:

       

      צטט: אורורה בורליס 2008-06-23 20:09:36

      והארה קטנה אם תרשה לי: קופירייטר טוב יכול לתרגם אותך מצוין, או לפחות לפרק לחלקים קטנים קוהרנטיים את המסרים שלך, במטרה להעבירם טוב יותר בתקשורת.

      :)

      תודה על פוסט מעורר מחשבה, חכם וגבוה.

      אור.

      אורורה

       

      את צודקת. אולם בפוסטים שאני כותב  המטרה שלי אינה לפשט את המסרים בצורה שתאפשר לקלוט אותם במהירות אך גם בשטחיות. במסר קצר ותמציתי כפי שקופיריטרים נוהגים לעשות.

      זה עוד יבוא.

      כאן אני מנסה לפתוח ולפתח את 'הקשר הגילוי'.

       

      על ההבחנות שאני עושה בין 'הקשר הגילוי ו'הקשר הצידוק' ראי ב:-

      http://www.lanir.cafe.themarker.com/view.php?t=376413

       

      צביקה לניר

        24/6/08 07:22:

       

      צטט: לניר 2008-06-24 07:17:58

       

      צטט: מר רשתות 2008-06-23 19:08:02

      התרגום לcomplex systems הוא מערכות מורכבות.

       

      לתפיסתי התרגום של Complex Systems ל'מערכות מורכבות' הוא מוטעה.

       

      את המסובכות של המערכות הסבוכות לא ניתן לפרק והרכיב אלא רק להתיר זמנית את "הפקעת הסיבוכית" שלהן.

       

      צבי לניר

      אז תמציא מילון חדש.   למונח מורכבות היסטוריה שלמה וקונוטציות בקיברנטיקה, תורת הארגונים, רשתות, מחשבים, לשון, תקשורת, משפטים, סוציולוגיה ויחב"ל.  גם ההגדרה שלך תואמת את התיאוריה של הפחתת המורכבות של לוהמן.

        24/6/08 07:17:

       

      צטט: מר רשתות 2008-06-23 19:08:02

      התרגום לcomplex systems הוא מערכות מורכבות.

       

      לתפיסתי התרגום של Complex Systems ל'מערכות מורכבות' הוא מוטעה.

       

      את המסובכות של המערכות הסבוכות לא ניתן לפרק והרכיב אלא רק להתיר זמנית את "הפקעת הסיבוכית" שלהן.

       

      צבי לניר

        24/6/08 06:58:

      לאקי בזלינסקי, אילן תלמוד, עודד רוט, גיורא אשכול, מנואל-אמיר, אורי סלמנוביץ, שי אגיב, אורורה בורלס, מור מלכי, עדי איתן, עלמה אוהבת, נעם טפר ומגן דהרי – לכולכם תודה לכל אחד מכם ולכולכם על תרומתכם להגברת הסיבוכות, המבוכה וההבנה שלעולם לא נצליח למצות אותה בצורה סופית, או לבטל  אותה.

       

      הטיעון העיקרי שלי בפוסט זה על המסובכות הוא שבנו עצמנו ובמהות חשיבתנו  האנושית כבני אדם מצוי הגורם הבסיסי  הן לבלתי נמנעות העקרונית של המסובכות והן לכושרנו להתמודד עם מסובכות זו.

       

      ועניין זה קשור בתכונת 'השלמות הניגודית' שמוחנו בנוי לקיימה אם כי ברוב המקרים איננו מפעילים אותה וחושבים רק במונחים של סיבתיות לוגית (של קשרים ליניאריים בין 'אם-אז').

       

      חוקרי המוח והחשיבה האנושית מתארים זאת כאותה 'שיחה פנימית', שהאדם מנהל בינו לבין עצמו, כשהוא מפגיש את חשיבת "המוח הימיני" שלו עם חשיבת "המוח השמאלי" שלו. ואתה או את קוראי פוסט זה יכולים לחוש בה כאשר אתם מתמירים את מה שאתם  מרגישים למה שאתם מבינים ואת מה שאתם יודעים למה שאתם מרגישים. פעולת ההתמרה כאן היא אותה תנועה שבין שני הניגודים המשלימים – "המוח השמאלי" (החשיבה הרציונאלית) ו"המוח הימני" (החשיבה הרגשית) שלכם שבהלכה מה שמותמר ביניהם משתנה, מתעשר ועובר תמורה (טרנספורמציה).

       

      ההתמרה הזו, הטבועה בנו, היא המקנה לנו את היכולת להתמודדות אפקטיבית יותר עם הסיבוכיות הגוברת של עולמנו על ידי ההשתנות והיצירתיות המתמדת והפתרונות המפתיעים לעיתים גם את עצמנו, שהיא מאפשרת. 

       

      אלה הם פתרונות המאפשרים לנו לפשט את המסובכות ולהתמודד עימה זמנית, אולם לא לבטל את המסובכות העקרונית של עולמנו ושל חשיבתנו.

      אני מודע לכך שבכך לא הגבתי לכל הטיעונים החשובים שהעלתם, אך הם שמורים עימי, ואני מקווה עוד לחזור אליהם בתגובותי בהמשך הדיון.

      צבי לניר

        
        24/6/08 01:55:

      כתבת יפה וחכם חבר יקר

      אבל לדעתי קידמה שלא מתעכלת נכון = נסיגה וריגרסייה ערכית

      בולמוס תזזיתי של הישגיות = פיגור 

      לפעמים אני מתגעגע, לאמת הפשוטה, לחום לליטוף למגע

      מנוסת האדם מעצמו....בעולם משוגע.

        23/6/08 22:06:

      צבי היקר,

      תרשה לי לכפור בעיקר.

      1. "העולם שאנו חיים בו נעשה מסובך יותר." האמנם ?

      אנסה להוכיח שהעולם נעשה פשוט יותר.

      אם נגדיר את רמת הסיבוכיות - כיחס שבין זמן הפתרון לבין הזמן בו עלתה הבעיה. נקבל שככל שאנו מתקדמים בזמן -אנו יכולים לפתור הרבה יותר שאלות בפחות זמן. אני מניח שזה טריוייאלי אז לא אתן דוגמא - ראה תחום התקשורת והפתרונות שרצים בו.

      "מי שהייתה לו תקווה שהמדע יתיר את הסיבוכיות הזו או שהטכנולוגיה תעשה את החיים שלנו יותר פשוטים - התבדה."

       2. האם תפקידו של המדע להתיר את הסיבוכיות ? אני סבור שממש לא. לעניות דעתי, תפקידו של המדע לשאוף לענות על שאלות. במידה ושאלות אלה מביאות לפילוח ולסיבוכיות המדע ינסה לפתור גם אותן.

      "שפע המידע שהגוגליות מציעה לנו, שהבנקאות הוירטואלית מעמידה לרשותנו, שהסורקים המתוחכמים של הטכנולוגיה הרפואית מספקים לנו, ומגוון התרופות והתוספים שדוחפים לנו, כל אלה מגבירים את הסיבוכיות של חיינו. "

      3. לא מסכים בעליל. כל אותם "מסייעים" (גוגל/בנקאות וירטואלית/ תרופות) מביאים אותנו לפתרון בדרך קצרה יותר. "שפע המידע" קיים רק אצל הדיוט. מי שמבין בו יודע היטב שיוכל למצוא מידע ממוקד מאוד  שיקדם אותו לפתרון הבעיה או לפחות להבנתה. אם תשווה לפני לאחרי תוכל לראות זאת בנקל.

      לפני - יכולת האיסוף הייתה מגבלה.

       אחרי - יכולת האיסוף שודרגה.

      לפני ואחרי - לקינו ביכולת הניתוח. (מדענים/רכבת אווירית / יום חמישי 10-73 , טוב זה היה סתם להקניט ) 


      "המבחר העומד לרשותנו בכל תחום לא הפך את חיינו ליותר פשוטים"

      לא מסכים. יש להוכיח זאת. הפשט - מצב בו יש לנו חכה ורשת לצורך דיג אינו מסבך את חיינו.לא יותר מהמצב בו יש לנו אמצעי דיג אחד בלבד.  

      "מצב עניינים זה בולט שבעתיים כאשר אנו עוברים מהתחום האישי לתחום הארגוני - הציבורי, העסקי, החברתי, הביטחוני, המדיני או הלאומי, וכל שכן, הגלובאלי. כאן הבעיות בכל אחד מתחומים אלה והיחסים שביניהם, הם מלכתחילה יותר סבוכים וההישגים שלנו בפתירתם עוד יותר עלובים ומעליבים."

       לא מסכים.

      עצם היכולת לחשוב על פתרון בעיות קיבוציות היא התקדמות.

      תרשה לי לתת דוגמא אחת על תחום בו אני מתימר להבין. (D-:)

      בעבר לא הייתה לנו יכולת כלשהי לצפות למיתון. (איסופית ומחקרית)

      כיום יש לנו מידע רב ומגוון (איסוף) ומס' מודלים (מחקר) המנסים לצפות מיתון.

      העובדה שאין מישהו שיכול לשים אצבע מדוייקת ולקבוע האם ומתי אינה אומרת שלא התקדמנו.


       


        

      אז מה עושים?. מנסים ללכת בעקבות הערתו המחכימה של אינשטיין, שאמר כי הבעיה היא שאנו מנסים לפתור את הבעיה באותה רמה שבה היא נוצרה. אז בואו נעלה את הבעיה וניבחן אותה ברמת הפשטה גבוהה יותר.


        צבי, אתה פשוט חייב ללמוד מתמטיקה כדי ליישם את העיקרון האיינשטני. העיקרון מסביר כי ניתן לפשט בעייה ע"י הכנסת מימד נוסף. כלומר בעיה שאינה נפתרת בשני ממדים עשויה להיפתר אם נוסיף את הממד השלישי.


       

        
        
       "מה דעתך? "

      דעתי היא שנהניתי מאוד לקרוא את המאמר, למרות שלוגית איני מסכים עם רובו

      מה שכן אשמח לשוחח איתך, כיוון שחלק ניכר מהרעיונות שהעלית ואליהם לא הספקתי להתיחס (הוספת הממד של אינשטיין- מערבות מורכבות - טרנספורמציה בין מרחבים וכו' )  יש להם משמעות ופתרון מתמטי.

       

      המון תודה על הפוסט המחכים,

      נעם. מגניב

       

       

       

       

       

       

        23/6/08 21:38:

      המושג "סיבוכיות" נראה לי לא מוצלח:((

       

      מסכימה עם התיאוריה.

       

      יפה כתבת.

       

      תודה

       

       

        23/6/08 21:22:

      בלימודי חשיבה הכרתית של ימימה נקרא המושג, שאתה מדבר בו "נשיאת ההפכים": החלק העצמי הפנימי, המחובר למרחב עליון אינסופי והחלק האישי-האני, שעסוק בעצמו, בתועלתו ומלא מעצמו.

      הדרך לפתרון בעיות "מסובכות" מתחילה בעצם חוסר הגדרתן כ"מסובכות".הן מה שהן. הטכניקה שאתה מדבר עליה, מזכירה טכניקה של מחקר אקדמי. בדיקת נושא באמצעות מדדים. רק שבנושאים "מסובכים" המדדים הם מדדים מופשטים. ועדיין, אנחנו מנסים לאסוף יותר מדדים (לכאורה לפרק את הסיבוכיות) ואז להגיע לפתרון.אבל טכניקה היא רק טכניקה, כלומר כלי שעוזר לפשט. עדיין העבודה היא הכרתית ופנימית. 

      הנסיון לחפש סדר אישי, כשהסדר בעצם קיים מעצם עצמו הוא הגורם המסבך הנוסף.

      ההכרה שהסדר קיים גם בדברים המופשטים כמו בכל חלקיק (שהסדר בו ברור לנו ואנו מקבלים אותו כי זו פיסיקה או ביולוגיה וכולי)מחייב עבודה פנימית.

        23/6/08 20:18:

      היי,

      ברגע שנחשוב "שהבעיה" (הנ"ל) היא אינה כלל בנמצא,
      נוכל ליצור כלים הפקטיבים להתמודדות כמעט טבעית... 
      לא כול הדברים ניתנים לפיתרון ולא כול הדברים מצריכים פיתרון.אנו כמעט מתוכנתים בחיים המקצועיים  שכול דבר מצריך חשיבה מסוג זה, עד כדי שאנו יוצרים את הדבר .תמיד נמצא את הטוב והרע הולכים שלובים ידיים ואם בחרנו לא להתנתק פיזית                           ורגשית מהסביבה (וטוב שכך) 

      אז זהו המחיר - מחיר מציאה!

      מור מלכי

        23/6/08 20:09:

      לתפיסתי:

      "השלימות הניגודית" בבחינת הזדמנות לצמוח ולחוות סובלימציה אישית או ארגונית.

      הרבה מן המסובכויות בתוך יחידה המכילה פרטים בין אם מדובר באינדיבידואל או בארגון

      מחייבת מבט על, הסתכלות מרחבית  והקשבה פנורמית.

      כי אחרי ככלות הכל הסיבוך יוצר התנגשות וזו יוצרת אנרגיה חדשה ומתוך זו האחרונה נוצרת יישות חדשה או הזדמנות חדשה לגדול באור בהיר יותר ולתפקד באופן אפקטיבי יותר.

      הנטיה השלטת כיום בטיפול בקונפליקטים או בהתמודדות עם קשיים או "חורים שחורים" בבחינת חומרים חדשים, תובנות חדשות, יהיו אנושיים או טכנולוגיים לעיתים מתוך העומס והגודש משתקים את ההבנה והתפקוד.

      מתודולוגיה כמו שאתה מציע צבי יכולה להיות למעשה "הדבר הבא" לפתרון בעיות בארגונים ואם לתרום להזנק אישי של מי מהמשתתפים.

      במובן מסויים אתה מקדים את זמנך :)

      והארה קטנה אם תרשה לי: קופירייטר טוב יכול לתרגם אותך מצוין, או לפחות לפרק לחלקים קטנים קוהרנטיים את המסרים שלך, במטרה להעבירם טוב יותר בתקשורת.

      :)

      תודה על פוסט מעורר מחשבה, חכם וגבוה.

      אור.

        23/6/08 20:00:

      התגובה של גיורא אשכול (הוגה דעות ואישיות מרתקת, אגב..) בצרוף לאיך שהגדיר אותנו רבי מאיר בעל הטקסט (מאיר אריאל) שטען שאנחנו "בוץ מתוחכם" נותנים את התאור ההולם לטעמי..

       

      תחילת הפתרון אגב..טמון  ברשת הסמנטית המדשדשת בפתח (יען כי "WEB 3") ובחור מאוד פופולרי בקפה בשם ברק כתב על כך פוסט נהדר בזמנו..

       

        23/6/08 19:47:
      הי צבי
      לדעתי מקור המתח נובע מפרוק ההיררכיות (מהפכה)
      הטכנולוגיה והאינטרנט מייצרים צורות ארגון חדשות שבהם צורת הארגון האנכי הישנה לא עובדת ביעילות וחייבת להשתנות לטובת ארגונים וירטואלים ניהול און ליין ולפעמים קבלת החלטות חשובות לארגון לאו דווקא על ידי הדרגים ה"חשובים" בארגון, אלא לפעמים היוזרים הם שיקבעו את עתיד הארגון ללא שה"הנהלה" תוכל לשלוט על הסיטואציה
      לקיחת המעמד והכוח מהשכבה השלטת המסורתית (מהפכה חברתית) היא זו שמייצרת את חוסר הוודאות המוקרן ממנהיגים פווליטיקאים בשעה שעמותות ואירגונים חוץ פוליטיים שאין להם שליטה עליהם משתלטים על האג'נדה. 
        23/6/08 19:36:
      היי צבי, לא כל כך הבנתי את המושג "שלמות ניגודית" שהוא נראה לי בסיס לפוסט, אשמח אם תבהיר (קראתי גם את הפוסט על השיר "לכל איש יש שם") גם משם לא הבנתי. גם את ההנחה  על קיום מתח ניגודי משלים  בין 'גוף' ו'נפש'.

      לא כלכך הבנתי

      אודה אם תרחיב קצת למה אתה מתכון  מנואל 
        23/6/08 19:16:

      טכנולוגית אנחנו טסים כבר לכוכבים.

      רגשית אנחנו עדיין קופים!

      זאת הבעיה

      והיא לא תפתר בימינו...

        23/6/08 19:08:

      ציטוט:

       

      "מה הן 'מערכות סבוכות'?. בניגוד למערכות הטכנולוגיות, שיכולות להיות מאוד מורכבות, דוגמת מטוס או אוניה, או מחשב, אך היחסים בין מרכיביהם הם ליניאריים עם לוגיקה סיבתית פשוטה (ועל כן אני מכנה אותם 'מערכות פשוטות'), מה שמאפיין את 'המערכות הסבוכות', הוא שהיחידה הקטנה ביותר שלהן מכילה  'שלמות ניגודית', שאינה ניתנת לפירוק ללא איבוד מהותה כשלם מערכתי."

      השבוע עלתה באתר TED הרצאה מאלפת של רוברט פול, המשווה ומנסה להקיש ממערכות ביולוגיות למערכות טכנולוגיות. הוא מציין ומדגים את התובנה לפיה המערכות בטבע מורכבות עשרות מונים מהמערכות הטכנולוגיות ואנו רחוקים מלהבין כיצד הן פועלות או להעתיק אותן. גם את המבנה האורגני המסובך של חיי חברה אנושית קשה לנו לפצח.

        23/6/08 19:08:
      התרגום לcomplex systems הוא מערכות מורכבות.
        23/6/08 18:55:

      אם נגייס את הסבלנות

      תפרוץ החכמה

      ואז נוכל להתמודד

      אקי

      הבלוג של צבי לניר

      על החשיבה, ה- Web ומה שמסתתר ביניהם. ועל מה שרואים משם ולא רואים מפה.

      פרופיל

      לניר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      הפוסטים שלי כולם

      פוסטים