| חברה יקרה ללבי, שלחה לי במייל את המסר הבא, שנגע ללבי, מסקנה אישית מובטחת בסוף: הזהר ממשאיות אשפה עד כמה אתה מאפשר לשטויות של אחרים להשפיע עליך ולשנות את מצב רוחך? האם אתה נותן לנהג גרוע, למלצר גס-רוח, לבוס בוטה או סתם לחבר לעבודה חסר רגישות, להרוס לך את היום? אלא אם כן אתה רובוט, אני משער שדברים כאלה מקפיצים לך את הפיוזים.
יחד עם זאת, מסימניו של אדם מצליח זה עד כמה מהר הוא יכול לחזור ולהתמקד במה שבאמת חשוב. לפני 16 שנה, למדתי את השיעור במושב האחורי של מונית בניו-יורק. הנה מה שקרה.
נכנסתי למונית בניו-יורק ובקשתי להגיע לתחנת הגרנד סנטרל. נסענו בנתיב הימני כאשר מכונית שחורה יצאה בפתאומיות מחניה, ממש לפנינו. נהג המונית שלי נאלץ להטיח את רגלו בכוח על דוושת הבלם, המונית החליקה אך למזלנו החטיאה את אחורי הרכב שיצא מהחניה רק בסנטימטרים בודדים. נהג המכונית השחורה, זה שכמעט גרם לתאונה, נענע בראשו בתנועה חדה והחל לצעוק ולקלל אותנו.
נהג המונית שלי, לעומתו, חייך ונופף אליו בידו. אני מתכוון שהוא באמת היה ידידותי. לא התאפקתי ואמרתי לו: "הנהג הזה כמעט הרס את רכבך ואולי היה שולח את שנינו לבית החולים! למה הגבת בכזו ידידות? "ונהג המונית סיפר לי את מה שאני מכנה היום "החוק של משאיות האשפה".
מרבית האנשים הם כמו משאיות אשפה. הם הולכים לכל מקום מלֵאֵי אשפה, מְלֵאֵי תסכולים, מלֵאֵי כעס ושבעי אכזבות. וכשאשפתם נערמת, הם זקוקים לאיזה שהוא מקום כדי לרוקן אותה. אם קורה שהם מרוקנים את האשפה עליך, ואתה הוא הכתובת, אל תקח את זה ברמה האישית. פשוט חייך, נופף בידך, אחל להם כל-טוב והמשך הלאה. כך תהיה מאושר יותר מאשר אם תריב איתם.
התחלתי לחשוב, באיזו תכיפות אני נותן למשאיות אשפה לדרוס אותי ולהשליך את האשפה עלי? גם חשבתי באיזו תכיפות אני לוקח את האשפה שלהם ומפזר אותה הלאה לאנשים אחרים - בעבודה, בבית, ברחוב? ובאותו היום אמרתי לעצמי, "אני לא אעשה זאת יותר". אני רואה משאיות אשפה כל יום ובכל מקום. אני רואה את המטען שהן נושאות ואני רואה אותן כשהן מגיעות לרוקן את מטענן. וכמו נהג המונית שלי דאז, אני לא הופך את זה למשהו אישי. אני פשוט מחייך, מנופף בידי, מאחל להם "שיהיו בריאים" וממשיך הלאה.
מנהיגים טובים יודעים שהם צריכים להיות מוכנים לישיבה או לפגישה הבאה שלהם. הורים טובים יודעים שהם צריכים לקבל את פני ילדיהם החוזרים הביתה מבית הספר בחיבוק ונשיקה. מורים והורים יודעים שהם צריכים להיות נוכחים במלואם ובמיטבם עבור האנשים החשובים להם. השורה התחתונה היא שאנשים מצליחים אינם נותנים למשאיות אשפה להשתלט על היום שלהם.
הבנתי:
במשך שנים הנחתי למשאיות אשפה רבות מדי להנחית עלי את תכולתן במקום מאוד מסויים בו אני נמצאת. לאורך זמן רב מדי ספגתי כאבי לב ותסכולים מרים, שילמתי מחיר נפשי גבוה מדי.
החלטתי:
לא רוצה יותר להיות הנמענת של הזבל אותו הן פורקות. המון פעמים הזבל הזה בא ממחוזות שאינם קשורים אלי כלל. מה לי ולזה, אני אעשה את המיטב שלי במקום הקטן והצנוע שלי, שיהיו בו ריחות טובים ונעימים.
(ולא, אני לא עובדת בחברה של משאיות זבל...) |
אריאל דר
בתגובה על "אני מצטער על מה שהעם שלי עולל לעם שלכם",
תגובות (22)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מה שנכון, נועם, הלוואי וכולם ישכילו לחשוב כך ונפתח לנו תרבות כביש אחרת!!
שלום לך, איש,
סליחה על האיחור בתגובה,
עקב תקלה טכנית ראיתי את התגובה רק עכשיו.
תודה גם לך שבאת לבקר בין השורות שלי.
יופי של פוסט.
אם כבר מדברים על משאיות האשפה שפורקות את הזבל שלהן עלינו - הפראיירים,
הייתי מוסיף את ההקבלה הבאה: "בכביש אל תהיה צודק, היה חכם".
למי שלא מכיר, זו היתה הסיסמה כנגד תאונות הדרכים.
אז במקום להיות הפראיירים שמתעצבנים, נהיה החכמים שממשיכים הלאה.
נמשיך לחייך
איזה יופי
מכיר ותמיד נעים להיזכר שוב ולנסות ליישם
תודה לך שהבאת לפה
וכוכב גדול ממני
לא אני המצאתי את התובנה, אך שמחתי להביא אותה לכאן.
שמחה שתרמתי לך.
ברוכה הבאה לבלוגי הצנוע.
תובנה נהדרת,מהיום אזכר בה בכל פעם"שמשאית זבל"כלשהי תיתקל בי.
תודה רבה מאד
משלומית
היי, שלמה,
לידיעת כולם, שלא ידעתי כי כתבת על כך גם כן....
לו הייתי יודעת, הייתי דואגת להתייחס ולהעניק את הכבוד.
תודה על ההתייחסות היפה!!
ממליצה לכולם לקרוא, כולל את התגובות.
שלום לך לירתוש איזה יופי ממש
29/5/07
ראי http://cafe.themarker.com/view.php?t=454149
אמת ונכון, אין כמו חיוך :-) :-) :-)
אהבתי את הפוסט. הסיפור מגלם חוכמת חיים.
אני אישית למדתי שהכי טוב לחייך לאנשים. אם אתה מחייך אליהם, הם יחייכו אליך בחזרה.
*
בהחלט, גלית!
וגם זו לזו, בידידות.
תודה ושיהיה לך יום טוב, בלי זבל...
יופי של פוסט.
מדיי פעם יש לקורא את הפוסט ולהזכיר לעצמנו
לנופף לשלום כמו הנהג :))
אה, שכחתי משהו טיפונת,
תיזהרי שמשאית הזבל לא תשפוך עלייך בדיוק כשאת מחפשת אינסטלטור (ע"ע מבצע ניאגרה, עליו כתבת בחן רב באחד הפוסטים האחרונים שלך...).
תודה לך, טיפונת!
דברייך עושים לי טוב במיוחד על הבוקר,
במיוחד בבוקר בו עוולת קופ"ח מאוחדת בעמודו הראשון של "הארץ" מצליחה להרגיז אותי, עד כדי כתיבת פוסט בנושא...
האמת, גם אני עצמי משאית זבל לא קטנה
אבל בפעם הבאה שאשפוך אותו איפשהו - אעצור שנייה לחשוב על הכתוב בפוסט הזה
וכמובן שאחשוב על הכתוב כאן גם כאשר משאית אחרת שופכת עלי את הזבל שלה.
תודה שהבאת לכאן את המייל הזה (את המיילים אני בדרך כלל לא טורחת לקרוא),
ממש נהניתי.
איכפתניק, בוקר טוב!!
תוכל לקשר אותי לדיון המדובר?
תודה ויום נעים לך!
ליריתוש תודה שהבאת לנו את הפוסט,
אלי הוא מזמר.
לפני כמה ימים שחר אילן העלה דיון
בנושא ואם יש טכנולוגיה מתאימה
אני אעלה זאת שם
סיכמנו (-:
כל ריח שעושה טוב, מקובל עלי.
אני עכשיו בתקופת החיים של הריחות המתוקים:
וניל, לבנדר....
אבל ביחד- תמיד הרבה יותר כיף
תודה לך, שמחתי שקראת.
אשמח שתלווי אותי גם הלאה.
ביחד נריח ריח של שושנים... !
(או של הדרים, איזה ריחות נפלאים...)
נפלא
תודה