מראש אומר - סליחה על ההשוואה. שתי אימהות עוררו בי רגשות. האחת - בעוצמה רבה ובטילטול עז - אביבה שליט - אימו של גלעד שליט. לראשונה, בשבת, היא יצאה אל התקשורת, ובסרט מרגש סיפרה את אשר על ליבה. זמן רב לפני הראיון הזה כבר עברה במוחי המחשבה, כמו גם במוחם של רבים אני מתאר לעצמי, איך לעזאזל האנשים האלה שורדים? איך הם ישנים בלילה כשהבן שלהם, היקר להם כל כך, נמצא אי שם, בידי חבורות רחוב, אפילו לא בידיה של מדינה אויבת אך מתוקנת, עם חוקים ומחוייבויות? על מה חושבת כל היום אמא שבנה נמצא בידי שוביו מזה שנתיים? אביבה שליט יצאה השבוע לתקשורת ופתחה צוהר קטן וחם לימים הקשים שעוברים עליה, לתחושה הקשה שהבן שלה נמצא כל כך קרוב, אבל כל כך רחוק... במקביל, ולהבדיל אלפי הבדלות, פתחה היום את סגור ליבה, ברגע של יחסי ציבור מאורגנים, אימו של החשוד ברצח עו"ד ענת פלינר. גם היא סיפרה על בן נפלא, טוב ומקסים, שגידלה ולפתע הוא מודה ברצח, שהיא אינה מאמינה שביצע. למרות הצללית, ניתן היה לחוש במצוקה בה היא נתונה, בסערה שחדרה אל חייה. להבדיל אלפי הבדלות - שתי אמהות, שני בנים שונים. את האחד כולנו אוהבים מוקירים ומחכים לו, את השני אנחנו מבזים (אם אכן עשה את אשר עשה). ובכל זאת שתי אמהות שלא ישנות בלילה. וכאב, אני חש את הכאב המייסר ואת הפצע העמוק שלעולם לא יגליד, גם ביום שהכל כאילו יחזור לתיקנו.
לצפייה בסרט המלא "ממשלת ישראל עושה הכל" - על פרשת חטיפתו של גלעד שליט
לצפייה בראיון עם אם החשוד ברצח עו"ד ענת פלינר
|