הסקרנות לא הורגת
המסע אל תוך עצמינו הוא המסע אל תוך היקום כולו.
מביטה סביבי, מחדדת יכולותיי, קופצת לאיזורים חדשים ושופכת על הדף...שיכיל מה שיכיל.
פוסטים אחרונים
- קורסי תקשור והעצמה "בשביל הלב" 16/6/12
- סדנאות "בשביל הלב" 24/2/12
- בשביל הלב, רבותי! 11/2/12
- בשורה תחתונה 1/2/12
- גם אתם יכולים לתקשר!!! 15/1/12
- סדנת היכרויות בת"א!!!!! 20/11/11
ארכיון
פרופיל
על שליטה ויצירה
שליטה שבאה מהאגו, היא שליטה של פחד, הרצון לשמר את עצמי מעל כולם כדי ששום דבר לא יקרה לי. השרדות פרופר. שליטה שבאה מהבטן, זו שליטה שבאה מהצורך להיות חופשי.
גם לתת שליטה בא מפחד. הפחד שאני לא מספיק טוב ולכן לא אצליח, הפחד שאני לא אהוב ולכן לא מגיע לי, הפחד מהצלחה: מה יקרה אם אצליח? אצטרך לשנות את חיי ולהפסיק "להתעצל".
כמה קל לתת שליטה. אנחנו נותנים שליטה למחשבות מעגליות שנעות בלופ אינסופי בתוך ראשינו, אנחנו נותנים שליטה להתמכרויות של החיים המודרניים: טלויזיה, אנטרנט, עבודה, אוכל, סקס. אנחנו נותנים שליטה לאנשים אחרים, בין כאלה שרוצים בטובתינו, אך לא מאמינים בנו, ובין אלה שמפחדים מעצמם או מאיתנו.
היצירה בחיינו נפסקת כשאין לנו שליטה. יצירה היא, לפי דעתי, חובקת עולם. כל דבר ביקום שלנו הוא יצירה. כל דבר שאנו הוגים ועושים הוא יצירה, יצירה באה מהמילה יצר, שזו תשוקה, וכשאין לנו תשוקה, אין לנו התלהבות לעשייה. במצב כזה, אנחנו לא ממשים את המהות שלנו , אנחנו חיים לצד עצמינו ולא בתוכינו ואז חיינו הופכים למשעממים ואפורים. כשאין לנו דרך ברורה ואין לנו יעד להגיע אליו, לפתע כל דבר שרוצים להשיג נראה בלתי אפשרי כי אנחנו לא רואים את הדרך, את הצעדים הקטנים.
בחורה צעירה בת 21 לא רצתה להתבגר, רצתה להשאר ילדה, וכך התנהגה. "למה", שאלתי אותה, "את לא רוצה להתבגר?" חיים של מבוגרים הם חיים משעממים, בלי הנאה, כל יום עבודה וחזרה, ואני לא רוצה להיות אחת מהם" כך ענתה. ואני ידעתי שעלי להראות לה איך מתחילים להתלהב מהחיים, איך משיגים יעדים רצויים שיהפכו אותה לבן אדם בוגר ומאושר.
כמה פעמים שמעתם את המילה "לזרום"? להבדיל ממה שהרבה חושבים, בפעולת הזרימה יש המון שליטה. בזרימה שאנחנו בוחרים לזרום איתה, הדברים הולכים חלק וללא הפרעה, בנתיב שאנחנו בחרנו. בנהר, לא תראו "מים סוררים" שסטו מהדרך, אם לא היתה "הפרעה" באמצע.
בהתחלה כתבתי, שבשליטה שבאה מהבטן, יש חופש. הבטן התחתונה מכילה את השליטה הרגשית שלנו, ובראש ישנה השליטה המחשבתית, כמובן. בתקופת הנעורים במיוחד, אין איזון בין שני המקומות: הרגשות משתוללים ואין שליטה מחשבתית. כאשר אנחנו מאוזנים, יש לנו ,למעשה, את החופש לחשוב, ולא להיות מושפעים מהרגשות ומההורמונים המשתוללים בתוכינו. אנחנו בוחרים איך לנהוג, ולא "מישהו אחר" בתוכינו או מחוצה לנו.
בשליטה פנימית, אנחנו לא מונעים מפחד אלא מאהבה לעצמינו, מהרצון ליצור לנו חיים טובים ותומכים שיאפשרו לנו, ליצור ולהתפתח כפי שמגיע לנו.
הרי לשם כך יועדנו.
|
תגובות (24)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מחייכת בחזרה ומקווה שעדיין לא מאוחר.
אחחחחחחח
הייתי צריך לקרוא את הפוסט הזה לפני כמה ימים
:)
מסכים איתך לחלוטין, חשבתי שחשוב לציין את זה כי בשפת "הרחוב" כשאומרים: תזרום! - הכוונה בדיוק לעלה בנהר.
יורשה, גם יורשה, לרב אמן נשמתי שכמוך.
נשיקות.
האגו הוא-אם כל חטאת
בחירה היא יצירה
היכולת שלנו לחשוב ללא גירוי לעשות ללא פחד
ליצור ללא השפעה לאהוב ללא בושה
היא המהות של השיחרור עצמנו
מכבלי ההשפעות החיצוניות
מרוח האופנה המשתנה.
היוצרים והממציאים
הכותבים והסופרים
כולם עשו זאת רחוק מהשפעת הסביבה
ולא עניין אותם תגובת העולם ליצירותיהם.
רובם ככולם שחו "נגד הזרם" והביאו דברים חדשים
רק אדם שמתנהג כ"אומן" יכול להגיע לדרגות נשגבות שכאלה.
וליצור פוסט שכזה רק מראה כמה את "אמנית" בנשמתך
ועל זה, אם יורשה לי,מככבך
יפה מאד.
הזכרת פה כמה דברים:
אכן זרימה כעלה על הנהר היא כמו ויתור כי אין כאן בחירה, זה כמו שאומרים ש"רק דגים מתים זורמים". אני דברתי על זרימה מבחירה, זרימה בנתיב זה או אחר בחיינו כי כך בחרתי, זו האחריות שאני לוקחת על חיי. ומשבחרתי בנתיב שנכון לי, הזרימה תהיה בדרך כלל חלקה, עם האנשים, הרעיונות, הסביבה כולה, לא יהיו הרבה מכשולים בדרך, אם בכלל.
הרבה פעמים אנשים "זורמים עם החבר'ה" מתאימים את עצמם לחברה בה הם נמצאים או לבן הזוג, ופורצים את הגבולות של עצמם, זה כניעה.
ובקשר לנער שהפסיק להלחם - מאמינה בזה מאד. כשמפסיקים להלחם, כשאין קונפליקט בתוכינו, אז מתאפשרת זרימה. אנחנו צריכים לבטוח בדרך שבחרנו.
ג'ידו קרישנמורטי מדבר על זה בספריו, על מצב הדממה של המיינד, להיות בהוויה ללא שום מחשבה, כך מתחיל בתוכינו תהליך נפלא של מודעות פנימית ללא הפרעה של האגו שלנו.
תודה רבה.
יש את הזרימה של המים בנהר, ויש את הזרימה של העלה שצף על פני המים ונלקח ע"י המים לאן שהם יובילו אותו. האם אני הנהר או העלה?
ויש גם סיפור יפה באחד הספרים של דון חואן שמספר שיום אחד המורה שלו זרק אותו לנהר שוצף וגועש. המים הגועשים משכו אותו פנימה לתוך מערבולת, הוא נלחם בזרם המים, מנסה לצוף ולהוציא את ראשו מתוך המים כדי לנשום ולא הצליח, כאשר כוחתיו אפסו וגם האויר בראותיו נגמר והוא הפסירק להילחם כי היה בטוח שזה סופו, זרם המים פשוט הציף אותו ותוך כמה דקות גם נשא אותו אל גדת הנהר היותר שקטה.
תודה לך על חידוד הדברים,
החכמתי *
תודה רבה לך.
נהדר שהיה לך נעים לקרוא.
תודה.
מאחלת לך מסע נעים ומרתק.
תודה.
חן חן, חבר חדש.
בדיוק כך, בידך האחריות להשיט את הספינה, אך בשונה ממנה, אינך יכול לשלוט על הסערות בים, רק על בחירתך לצאת לים באותו יום. בחיינו להבדיל, יש לנו אחריות גם על הסערות שאנו יוצרים.
תודה על תגובתך.
תודה על הכוכב הענק.
העיקר שאהבת.
תודה.
מסכים עם כל מילה שנאמרה.
ניסוח יפה ומדוייק של הדברים.
תודה.
צחי
נכון ואמיתי
*
יום נפלא
ג'ילברט
כל הכבוד!!!!
מרשים. קראתי בעיון.
שי
אני מדמיין את מה שכתבת לסוג של "ספינה"
שבה אני "רב החובל" ,שצריך פשוט לדעת להתגבר
על "הסערות בים" להשיט את הספינה של חיי
למקום טוב ושקט.
אהבתי :-)
מסכים עם כל מילה שלך
מגיע לך כוכב ענק
"אין לך כוכבים"
זרימה של שליטה
אהבתי