שליטה שבאה מהאגו, היא שליטה של פחד, הרצון לשמר את עצמי מעל כולם כדי ששום דבר לא יקרה לי. השרדות פרופר.

שליטה שבאה מהבטן, זו שליטה שבאה מהצורך להיות חופשי.

גם לתת שליטה בא מפחד.

הפחד שאני לא מספיק טוב ולכן לא אצליח,

הפחד שאני לא אהוב ולכן לא מגיע לי,

הפחד מהצלחה: מה יקרה אם אצליח? אצטרך לשנות את חיי ולהפסיק "להתעצל".  

כמה קל לתת שליטה.

אנחנו נותנים שליטה למחשבות מעגליות שנעות בלופ אינסופי בתוך ראשינו,

אנחנו נותנים שליטה להתמכרויות של החיים המודרניים: טלויזיה, אנטרנט, עבודה, אוכל, סקס.

אנחנו נותנים שליטה לאנשים אחרים, בין כאלה שרוצים בטובתינו, אך לא מאמינים בנו, ובין אלה שמפחדים מעצמם או מאיתנו.

היצירה בחיינו נפסקת כשאין לנו שליטה.

יצירה היא, לפי דעתי, חובקת עולם. כל דבר ביקום שלנו הוא יצירה. כל דבר שאנו הוגים ועושים הוא יצירה, יצירה באה מהמילה יצר, שזו תשוקה, וכשאין לנו תשוקה, אין לנו התלהבות לעשייה. במצב כזה,  אנחנו לא ממשים את המהות שלנו , אנחנו חיים לצד עצמינו ולא בתוכינו ואז חיינו הופכים למשעממים ואפורים.

כשאין לנו דרך ברורה ואין לנו יעד להגיע אליו, לפתע כל דבר שרוצים להשיג נראה בלתי אפשרי כי אנחנו לא רואים את הדרך, את הצעדים הקטנים.

בחורה צעירה בת 21 לא רצתה להתבגר, רצתה להשאר ילדה, וכך התנהגה.

"למה", שאלתי אותה, "את לא רוצה להתבגר?"

חיים של מבוגרים הם חיים משעממים, בלי הנאה, כל יום עבודה וחזרה, ואני לא רוצה להיות אחת מהם" כך ענתה.

ואני ידעתי שעלי להראות לה איך מתחילים להתלהב מהחיים, איך משיגים יעדים רצויים שיהפכו אותה לבן אדם בוגר ומאושר.

כמה פעמים שמעתם את המילה  "לזרום"? 

להבדיל ממה שהרבה חושבים, בפעולת הזרימה יש המון שליטה. בזרימה שאנחנו בוחרים לזרום איתה, הדברים הולכים חלק וללא הפרעה, בנתיב שאנחנו בחרנו. 

בנהר, לא תראו  "מים סוררים" שסטו מהדרך, אם לא היתה "הפרעה" באמצע.

בהתחלה כתבתי, שבשליטה שבאה מהבטן, יש חופש.

הבטן התחתונה מכילה את השליטה הרגשית שלנו, ובראש ישנה השליטה המחשבתית, כמובן. בתקופת הנעורים במיוחד, אין איזון בין שני המקומות: הרגשות משתוללים ואין שליטה מחשבתית. 

כאשר אנחנו מאוזנים, יש לנו ,למעשה, את החופש לחשוב, ולא להיות מושפעים מהרגשות ומההורמונים המשתוללים בתוכינו. אנחנו בוחרים איך לנהוג, ולא "מישהו אחר" בתוכינו או מחוצה לנו.

בשליטה פנימית, אנחנו לא מונעים מפחד אלא מאהבה לעצמינו, מהרצון ליצור לנו חיים טובים ותומכים שיאפשרו לנו, ליצור ולהתפתח כפי שמגיע לנו.

הרי לשם כך יועדנו.