כמעט בקו הסיום אליו כמו בכל שנה אני מגיעה עם כמה ציפורניים שבורות שיער פרוע ועיניים טרוטות נראית כמו יצור רדוף. יש הטוענים שלא אוכל עוד לקום מהכסא הוא יידבק לאחוריי. באים בבוקר הולכים בערב, אני באותה פוזה של ישיבה מזרחית דבוקה למקלדת. בלילה אני חולמת על המדפסת יקירתי, מסבירה לה שיש דיו חדש, שלא תדאג, הכל יהיה בסוף בזמן. (טוב, זה כשאני לא חולמת על סרטן)... התור לקוסמטיקאית יוצא כמובן אחרי מסיבת הסיום, תמיד אני שוכחת לתאם, ומובן שאין לי מה ללבוש. אבל אני יודעת, שמחר, ערב המסיבה, כבר יהיה מה ללבוש, והשיער יהיה בסדר על הראש, ואוכל להירגע כשהם על הבמה, ובסתר לנגב דמעה. הנה, נגמרת לה עוד שנה. |
שרוןכחלון
בתגובה על רק עם אופנוע
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
איך שהזמן מסתובב לו.
גם אני ישבתי לפני כמה ימים במסיבת סופשנה
הסתרתי ת'דמעות, כולם סביבי חייכו ומחאו כפיים
ואני מתרגשת כמו אמא.
המממ... החופש שלי הוא שבועיים באוגוסט ותו-לא :-((
חחחח... דרלינג, מאוד משעשע אותי לחשוב שגם את באותה פוזיציה. גם מאוד משעשע אותי שאת מקדימה ועונה ועושה פה סדר. מתאים לי... :-))) במיוחד כשאת הרבה יותר מנומסת ממני :-)
ואיתו החופש לאסוף כוחות לשנה הבאה..
אבל אל תחשבי עליה, תהני מהחופש כשהוא כאן :)
עוד פעם אתה עם הגברות שלך אנחנו באות ו... אותך
ותאמין לי כשאנחנו יחד זה מאוד!! אבל מאוד לא נעים וגם לא כל כך בריא
גברות,
מבחינתי שבו על המחשב איך שבא לכן, העיקר שאתן יושבות וכותבות.
חוץ מזה שאני לא מבין מה הלחץ
אני
הא....גמני יושבת מזרחי מול המחשב:))