
ויהי ערב.
ויהי בוקר.
סוד הקסם שמהלכות עלינו מילים.
שנות לימודי הפסיכולוגיה לימדו אותי בעיקר - שוב - מונחים לועזיים להסבר ההתנהגות
האנושית.
כמעט והייתי מתפתה למסקנה המתבקשת 'הכל יחסי', אך הנה, באו השנים בהן למדתי עריכת
לשון והבהירו לי שיש כללים נוקשים לשפה, יש את מילון אבן שושן המחודש ככלי אובייקטיבי, ויש
את... האקדמיה לשפה העברית כפוסקת שאין בילתה. |
תגובות (50)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מקווה שזו לא האופציה היחידה להעדר כאב.
ענת,
תודה.
בשמת,
תודה על הכוכב.
ואשרייך.
היי ג'ני
אצלי , המורה תמיד היתה חולה
אז אף פעם לא למדתי ...
השפה המדוברת שלי היא שפת האהבה
אותה לא מלמדים באוניברסיטאות
*
'פרש כחול',
מסכימה עם אמירתך בדבר האובייקטיביות.
והאבחנה הפיוטית כל כך בעניין הנשמות.
לא הכרתי אותה, למרות שנראה שאני חיה אותה.
ואחרי אמירה פיוטית כל כך, דעתי לא רק 'נחה', אלא מחוייכת.
תודה עליה ועל הכוכב.
צטט: פרש כחול 2008-06-26 18:58:22
אובייקטיבי לא קיים. הכל סובייקטיבי.
למילים יש משמעויות שונות. את הדוגמה הבאה לקחתי מאוספנסקי: שמיים לאיש כמורה- אלוהים, לאסטרולוג- מזלות, לצייר- צבעים וצורות, לפיסיקאי -יקום ותיאוריות. אין לזה סוף.
יש משפט יפה על שפות. עם כל שפה חדשה, רוכשים נשמה חדשה.
העיקר שנחה דעתך:)
תודה.
"החיים והמוות ביד הלשון" (מישלי יח כא )
יפה
כיכבתי
תודה על הכוכב.
זה הכלים האנושיים המקובלים, לא?
מילים מציגות רק שני מימדים של המציאות.
קיימים שבעה מימדים.
צריך לקחת אותן בפרופורציה.
לא לייחס להן חשיבות גדולה מדי.
וזה מתייחס לכל השפות.
תודה.
ובבדיחות הדעת: מספה לשפה כוחנו עולה...
יש כאן אמירה אמיצה, על הנחת הדעת שיש בחוקיות ובחוקים לעומת החופש הכמעט מוחלט
לא קל להודות בצורך בחזרה ל'איזמים' (או בדומיו)הסובייאטי ממנו ברחתם.
אני דווקא מזהה כאן אמירה עם אירונייה עצמית לא מועטה.
אומץ, היא תכונה שאני מעריץ.
דמיחה לשפה?
הרחוב ממציא לעצמו את השפה
מצער קצת ומבדר קצת
ואני מדבר על המסורת הרגילה בשימוש בספה.
???
ה'מסורת' היחידה שאני מעלה בהקשר זה היא הפסיכואנליזה הפרוידיאנת.
ואנא, האר את עיניי אם טעיתי.
לא יודע אם אנליטית,,, אבל בהתאם למסורת.
כן, אם אתה מטפל במיטב המסורת האנליטית...
פסיכולוגית זה מקצוע טוב.
יש ספה בהישג יד.
תודה.
כן, אוהבת את המגלומניה שבאמירת אותו משורר, ומניחה שלולא אותו עזו, לא היה נכתב דבר - לא בכדי הפוסט נפתח במלים מ'בראשית'. כל כותב קצת בורא, ואוי לכולנו אם נהיה משותקים מרוב כבוד... מתכון בטוח לאימפוטנציה יצירתית.
לאון,
פוז'לויסטה.
שפה ,מילים , חוקים....
אוהבת את כתיבתך...
כן גם לשפה יש חוקים
וגם לשאר מעשי הטבע...
רק מישהו בקריצה אמר:
"חוקים נועדו כדי לעבור עליהם"
:)
ועוד אני נזכר במילותיו של אחד המשוררים:
"השפה היא שלי, ואני אעשה בה כרצוני"
קובי
והארץ תשקוט ארבעים שנה
אהבתי
ראה, חלקים בפוסט הוגזמו.
אבל זה המצב.
לפחות בין אנשי המקצוע.
"האקדמיה לשפה העברית כפוסקת שאין בילתה."
אני מקווה שזה נאמר בצחוק או בציניות.
העיקר שלא ברצינות.
פסימי?
אישי?
לא היה בכוונתי.
תודה.
אין לי משהו חכם לומר.
אז אני רק מככבת.
איתן,
כמסתבר...
אובייקטיביות היא הרי פיקציה אחת גדולה , לא ?
(שתנוח דעתך . מגיע לה)
תודה, איש.
אלה הם החיים,
החיים הם בית ספר לכל החיים
פוסט יפה
אהבתי וככבתי ♥
'פנקסון', ראה הוזהרת: מהיום לא תוכל להוציא אותי משם...
ותודה.
והמשך שבוע נפלא גם לך.
לכן רצוי
מההתחלה...
אחותי...
לומדים ,,לומדים,,,,לומדים,,,בסוף?
עטרה, תודה!
אוי, הברוך...
ובנוסף לשני נגופים הגדולים האלה יש גם את הראש העצמי.
אכן-"יוסיף דעת יוסיף מכאוב"
ורק אני חי לי בגן עדן של שוטים!
בדיוק.
זה בטח המסורת הרוסית...
תודה.