להעז, לחלום, להגשים!
פשוט אני,
ללא מסיכות,
ללא קליפות,
מדבר על הכל ומאפשר הצצה
אל עולמי דרך מילותיי.
פוסטים פופולאריים
-
'לחלום, להעז, להגשים' בחוף הדקל באילת
18/9/10 | 1003 צפיות
-
רודף העפיפונים
18/2/08 | 1488 צפיות
-
אהבה, זה כל הקסם
7/5/08 | 4012 צפיות
-
תקעתי נוד, בא לכם להריח ?
11/5/08 | 3018 צפיות
-
כשתבואי
19/5/08 | 2479 צפיות
-
זוהי שעה מתוקה של שקיעה
2/9/08 | 1340 צפיות
פוסטים אחרונים
קרנית גולדווסר / חלון לאופטימיות
| הכל היה מוסכם, תפור, וסגור. האומנם ?
אמש, ובתפנית חדה, החליטה הממשלה להעביר את החומר המודיעיני לגבי החטופים - לרב הצבאי, כדי שזה יכריע אם ניתן להכריז על אלדד רגב ואודי גולדווסר כחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע.
בני המשפחות זעמו על עצם ההחלטה ועל הדרך שבה נמסרה להם. בני רגב (אחיו של אלדד), אמר כי במשך כל היום ידעו הגורמים הצבאיים על הכוונה להעביר את החומר המודיעיני לרב הצבאי ורק לאחר שהחומר הועבר - דיווחו על כך למשפחות. אם לא די בכך, דקות ספורות לאחר מכן, כבר הועברה ההודעה בדבר ההחלטה לכלי התקשורת.
קרנית גולדווסר, הביעה זעם על כך שהמידע הגיע למשפחות - רק דקות לפני שפורסמה בכלי התקשורת. "כמה דקות אחרי זה המידע הזה כבר פורסם. תאר לעצמך שאמא וסבתא שלי, וגם האחים של אודי, היו צריכים לשמוע את המידע הקשה הזה מכלי התקשורת", אמרה. "אנחנו אחרי שנתיים מאוד קשות, ועכשיו סוחטים אותנו עוד יותר, והפעם זה מישהו מבפנים, מהבית".
(מתוך חדשות y net)
זו הפעם הראשונה בה אני ממחזר פוסט שכבר העליתי בעבר, אך לאור הביזיון הפוליטי, אליו היינו עדים ביומיים האחרונים - בחרתי להקדיש שוב את מילותיי, ולחזק את ידיה של קרנית גולדווסר כמו גם משפחות שליט ורגב.
שלא כהרגלי, לא אגיב הפעם על תגובותיכם, אך אבטיח שבעוד ימים מספר, אעביר את השיר יחד עם החיזוק שלכם - למשפחות השבויים. אודה לכם מעומק לבי על שיתוף הפעולה. כי במדינה בה מנהיגים לא יודעים להנהיג, כל שנותר לנו הוא לעשות את המינימום בתור אזרחים מן השורה.
נגיעות מלטפות של מחר (פורסם לראשונה ב-30/03/08) :
ערב ירד, שוב את לבד, מדפדפת בזיכרונות נפשך, חושבת עליו, מדברת אליו, חולקת פיסות של יום עם אישך.
צובעת בוורוד, רגעים שהיו, מאיירת בקפידה, מבטים שיהיו, מאבקת חדרי נפש, מחייה אינטימיות של עבר, מפנה מקום בכמיהה, אל נגיעות מלטפות של מחר.
כאיילה אצילה, מפסגה לפסגה מדלגת, נושאת על כתפך אחריות מדינה, מחפרת על הנהגה מלגלגת. "שובו תלוי בכם" סוחפת נשיאי עולם, אל כאב משסע של מציאות, זועקת שתיקה אלומה של לאום, ממחישה בעצב מחיר של חוסר וודאות.
יודעת מקומך, תקוותו האחרונה, בטוחה שיחזור, יקיים הבטחה נושנה, חולמת על היום, ישוב הוא אל חיקך, אל הלמות לב מהדהדת, בה יופיע במפתן דלתך.
אישה אמיצה, את עצמה משכנעת, אל לילה לבן, את נפשה שוב שולחת, רק לא להישבר לרסיסים, מתחננת בפני שערי אלוקים, שבאביב הקרוב, יעשו עמך חסד, ואת תפילתך ימלאו מלאכים.
--------------------------------------------------------------------------------------------
מוקדש בחום לקרנית גולדווסר ולשאר המשפחות המחכות.
ממני, ומשאר חבריי לקפה.
|
תגובות אחרונות
-
...Blue
בתגובה על הזמנה להשקת ספרי השני 'להביט לפחד בעיניים ולנצח'
-
עינת:)
בתגובה על אחד הרגעים שגורמים ללב לפעום בחוזקה
-
יעלי 65
בתגובה על מוקדש לך, ילדה קטנה שלי
-
אסקרינה
בתגובה על אהבת אב
-
דליה אלעזר
בתגובה על אחרי 17 שנים, אריאלה ממפעל הפיס טילפנה גם אליי
-
לוטרה
בתגובה על חלומות של גוזלים / מוקדש לשחר גרינשפן, ולמשפחתה
תגובות (29)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
noga
צביקס
אקי
abigaly
מונה
.
ולכל מי שהניח כאן כוכב ותגובה....
זהו, היום, לאחר שנתיים עצובות של חוסר ודאות
משווע - זה נגמר.
כמוכם, גם אני נעצב וכואב אל מול התמונות של הארונות
והכאב העצום של משפחות רגב וגולדווסר.
מנגד, אני חושב על "מסיבות הצהלה והניצחון" שיהיו הערב
בלבנון. יש לי המון מה לומר על קונטר ועל שאר האירועים
שקורים במדינה הקטנה והשסועה שלנו. אבל היום זה לא היום.
היום הוא יום בו אני מרכין ראש, ומשתתף בצערם של המשפחות
השכולות ש"זכו" סוף סוף לוודאות כמו גם לבית אבן שם יבקרו את
יקיריהם.
שלא ידעו עוד צער, ומי ייתן ויהיו אלה המשפחות השכולות האחרונות.
הלוואי ובקרוב נראה את גלעד שליט, בריא ושלם...בביתו.
מה כותבים אחרי שנתיים של סיוט?
איזה מילים לבחור בשעה שהלב נאנק מכאב?
מה יש לומר לנגד תמונת האורונות?
משפחות יקרות ואהובות,
לא נפגשנו מעולם אך הלב שלי אתכן מאז אותו יום נורא
והיום -
כשראיתי את הבנים חוזרים אלינו
לא יכולתי לעצור את הדמעות.
אולי זה סמלי שדווקא היום הבן שלי התגייס
והוא מצטרף לשורות הלוחמים של צה"ל
והיום נוספה עוד משפחה למאגר התפילה והפחד.
סליחה שלא הצלחנו להביא אותם חיים
סליחה שלא עשינו אחרת....
לך איילי,
תודה שכתבת את זה
תודה שאתה מעביר להן את הפוסט הזה
תודה על השיר המצמרר
תודה ענקית על מי שאתה
מחבקת....
אייל,
אין לי יותר מדי מילים,
פשוט נוגע ללב.
*
אייל
אתה איש מקסים
מלא אמפטיה וחום
כוכב לשבת
אקי
תודה אייל שכך כתבת
ואת הבמה שלך נתת
מתפללת מכל ליבי
שהשבויים יצאו לחופשי
וישובו לביתם לחיק משפחותיהם
תודה לך
שלמה אחד
ניריתי
מאי'וש
מגי
גילי
שוקוליטה
סיגלגול
אסף
הילה
יקרים שלי......המון המון תודה על נוכחותכם.....מעומק לבי.
המילים שלך אייל והמילים של קס, עשו בי צמרמורת..
כמו מגדל קלפים התלוי על חוט השערה
כך תלויים ימיה ולילותיה של כל משפחה
יום ליום
שעה אחר שעה
דקה רודפת דקה
בציפייה, בתפילה
לחישה של יום אחד
הופכת צעקה של חודשים ארוכים
ההופכים לשנים
ונדמה כי אין מי ששומע
למראית עין היא יפה ומושכת
אך אם תביטו עמוק תראו
מדינת חורבות, הולכת וקורסת
הערכים מתפוגגים
ההבטחות מתיישנות
המחיר כבד
והמאזניים לא תקינות
הצדק אבד
האמת התאבדה
וכל שנותר בנו
היא תפילה עמוקה
נושנה
שתבואו, ותשובו בריאים ושלמים
אל ביתכם
משפחתכם
אהוביכם וחבריכם
שתתכסו בשפיות הדעת
ותתעטפו בחום ואהבה
שמגיע לכל אחד מכם
מהלב והנשמה
ולך קרנית יקרה
אני מקדישה ומצטטת
מילים שראויות לאישה כמוך
אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע כֹּל יְמֵי חַיֶּיהָ דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ זָמְמָה שָׂדֶה וַתִּקָּחֵהוּ מִפְּרִי כַפֶּיהָ נָטְעָה כָּרֶם חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ וַתְּאַמֵּץ זְרוֹעֹתֶיהָ טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶךְ כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים מַרְבַדִּים עָשְׂתָה לָּהּ שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ סָדִין עָשְׂתָה וַתִּמְכֹּר וַחֲגוֹר נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי עוֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ צוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ וְלֶחֶם עַצְלוּת לֹא תֹאכֵל קָמוּ בָנֶיהָ וַיְאַשְּׁרוּהָ בַּעְלָהּ וַיְהַלְלָהּ רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ
אמן
אם היה אפשר לתרגם מילים לעצב.
עצוב שאי אפשר לתאר כבר במילים.
מחזקת מרחוק.
ליבי איתכם בדאגתכם וכאבכם
תהיו חזקים.
נושאת על כתפך אחריות מדינה, מחפרת על הנהגה מלגלגת.
זה בדיוק מה שאני מרגישה שהמשפחות עוברות עכשו.
צריכות להלחם ולהתחנן בפני כל אישי ציבור בעלי כח
על מנת להזיז דברים.. על מנת להשיב את הבנים.
לא ייאמן שאחרי כל האובדן והקושי שלהם, היחס המחפיר שהן
מקבלות מההנהגה שלנו הוא כל כך מבזה ומשפיל.
מחבקת ומחזקת אתכם ומתפללת לשובם של הבנים.
אייל - תודה.
תגובה נפלאה. מחזקת אותך.
לאיש האיכות מלמעלה למטה .
לצערה של המשפחה , גלעד בנם ונכדם והאח ... הפך להיות של כולנו. אותו דבר לגבי כל נעדר או שבוי.
הם כבר לא אנונימיים , של משפחותהם .
הם של כולנו.
http://cafe.themarker.com/view.php?t=493072
אור-ית
veronski
אוסטרליה
born2bloved
shining
דפנוש
אורית גפני
ריקי שיר
זושקה
אלונה שלי
h.d
writin'girl
המון המון תודה על מה שהנחתם כאן. כאמור, בעוד ימים ספורים, אעביר את הפוסט יחד עם התגובות - למשפחות הבנים.
מה ישנו כל המילים והכאב הנלווה?
מה יעזרו כל הזעקות והבכי?
לצערי הכל נופל על אזניים ערלות,
על לבבות אטומים העשויים מאבן.
עצוב, כואב וכבד בלב כמו עופרת ...
ומי שישמע איין:-(
ליבי עם המשפחות
נושאת תפילה לשובם של הבנים.אמן!!!
ליבי ליבי עם המשפחות
מחזקת את ידם ומתפללת איתם.
לקרנית היקרה ,להורים היקרים
ולשאר המשפחה הקרובה
והרחבה בארץ כולה
השיר מרגש ומוחץ את הלב
בילי
תודה איל שכתבת את הפוסט הזה...
מצטרפת לתפילה....
הלוואי שיחזרו כולם - והמשפחות ימצאו כבר טיפה מנוחה...
אין לי מילים, אבל זו שליחות מדרגה עליונה....
היום כבר יצא לי לקרוא כמה פוסטים קשורים לנושא הזה .
רציתי להעלות קישור של השיר החדש של עידן רייכל - לא יודעת בדיוק מה שמו - רק לבך קולח מבכי ועינייך מדמעה - אבל לא מצאתי את השיר .
וכמו שכבר כתבתי במקום אחר , מקווה שעדיין לא מאוחר , ושזו לא ההתחלה של משהו יותר גדול וגרוע .
מקווה שפצעים הפיזיים והנפשיים ימצאו מקום מוגן ובטוח ושהדמעות יהפכו לעולם לחיוך .
תודה לך
מוקדש בחום לקרנית גולדווסר ולשאר המשפחות המחכות.
סוף סוף, מישהו כותב לשאר המשפחות. כל הזמן כותבים רק שליט, רגב, וגולדווסר. מה עם רון ארד מה עם חללי קרב סולטן.
למה לא מזכירים אותם גם הם כבר מחכים הרבה אבל הרבה יותר זמן.
בקשר לגלעד זה פשוט בושה שהמדינה לא שיחררה אותו כבר, הם חייבים לפני שגם יהיה שם אסון. תודה על הפוסט
אני בן 22 וחייל בשירות סדיר.
אני לא יודע מה עוצר אותי,אך כל מה שבא לי לעשות כרגע זה לתלות את מדי הא' שלי על מוטות עשויי דחליל,ובעודי לבוש מדים לצעוק אלו החיילים שעליהם מגיע לכם לפקד-דחלילים.
אני חושב זו בזיון מדרגה ראשונה היחס שהורי החטופים קיבלו.
עם עד עכשיו היו סיבות לא לשרת,בין עם זה היחס המשפיל,כיבוש הגדה או הרס גוש קטיף,עכשיו בכלל אין סיבה להתגייס.
כולנו ידענו שאנחנו פיני שחמט,אך כולנו ציפינו לקבלת תגמול מהמלך.לא הבנו שאנחנו מגינים על המלך עד אשר ישליכנו הצידה האויב.
היו חזקים משפחות יקרות-העם איתכם.
צר לי .
ליבי עם המשפחות היקרות ..