חשבתן פעם על החשש המקנן בכל גבר שמתחיל מערכת יחסים ומרגיש את הלחץ הכמעט הסטרי כשהוא מגיע לסקס .... ?

הלחץ לגרום לה לגמור.

הרצון הפרימיטיבי הזה להיות הטוב ביותר.

הידיעה שאם היא לא תגמור , הרי שהיחסי מין האלו יהיו "על הפנים".

המחשבה הזאת , שאסור לי לגמור לפניה.

הידיעה שהיא מצפה ממני.

מה עם "חרדת ביצוע" ?

אם לא תהיה לי זקפה כל כך קשה וחזקה מיד כשנתחיל את המשחק המקדים ?

מה אם לא אעמוד בציפיות שלה?

המרוץ המטורף הזה אחרי האורגזמה שלה...

ומה אם היא בכלל לא גומרת ?

מה אם הכימיה ביננו לא ממש עובדת בפעם הראשונה ?

המגע נעים לה ? לא נעים לה ?

אני חייב לשמוע אותה גונחת , להרגיש אותה מתפתלת כשאני נוגע בה....

אני מוכרח לדעת שאני אוטוטו "מביא אותה לשיאים חדשים"...

אני הופך להיות לא חשוב במשחק הזה...

אסור לי להתרכז בעצמי.

אני מחוייב קודם כל להראות לה איזה גבר נהדר אני. מתחשב, דואג לה , רוצה לספק אותה...

בואו נתעורר לרגע :

נשים רבות לא גומרות לעולם.

נשים רבות חייבות משחק מקדים מאד ארוך כדי לגמור ...

לא תמיד תימצא ההתאמה המושלמת בין הגופים המתמזגים.

אני רוצה לרדת לה והיא "לא מתה על זה"....

אני נוגע והיא נעה באי נוחות.

היא לא מדברת.

היא לא מכוונת.

בסוף היא עוד תספר לחברות ש"היה זיון על הפנים"....

איזה לחץ !!!!!!

ממשיך להתאמץ כדי להביא אותה לשם...

מתנשף,

מתנשם בכבדות,

מרגיש את הקלוריות הנשרפות בי מרוב מאמץ אירובי מתמשך,

מה עושים ????

קשה.... קשה...

למה אנחנו צריכים לקחת את האחריות על האורגזמה שלכן ????

גבר,