כותרות TheMarker >
    ';

    הדרך אל האושר

    תיקון עולם, תיקון פנימי ותיקון אופניים.
    מסיבות טכניות בלבד הפניות לקוראים הן בלשון זכר - עמכן הסליחה.

    הבלוג בתקשורת

    ארכיון

    טוב לגדל ילדים בכפר? מי אמר?!

    24 תגובות   יום רביעי, 25/6/08, 11:24

    על הנזק החברתי והסביבתי שיוצר הפרבור כדאי ללמוד מסרטו המצויין והמדובר של ניצן הורוביץ "אגדה אורבנית" בערוץ 10, במסגרת הסדרה "העולם הבא" (לסרט המלא).


    מי שאין לו זמן או סבלנות לצפות בסרט המלא, מוזמן לקרוא את הטור שלי ב-Ynet:

     

    "חסמבה, חסמבה, חסמבה!"

     

    ועכשיו אריאנה מלמד מסבירה יפה, מדוע גם לגדל ילדים בכפר זה לא "שוס" כזה גדול.


    הערה אישית: ילדים עדיין אין לי, אבל גם אני הייתי פעם ילד (ואפילו לא כל-כך מזמן). כילד עירוני, מאז גיל 5, הגעתי כמעט לכל מקום באופן עצמאי: ברגל, באופניים ובאוטובוס. יצאתי לבלות בימי שישי בערב בקולנוע ובפאבים בלי שום בעיות - חזרתי במונית או ברגל, ולא הייתי "תקוע" ביום שישי בערב ב"חור" שהמקום הכי מעניין בו הוא הכביש החוצה. לא חסר לי טבע כלל: מה לי חצי דונם "גינה פרטית", כאשר במרחק הליכה מהבית נמצאים גן סקר ועמק המצלבה, ובמרחק נסיעה או רכיבה קצרצרה באופניים נמצאים הרי ירושלים (ובהמשך חיי, הכרמל). 


    חבריי ואני לחוגי הסיירות הכרנו את הארץ ואת הטבע ברגליים לא פחות ואף יותר מכל ילד שגר "קרוב לטבע" בבית צמוד קרקע. והחשוב מכל: באורח חיינו, הוריי ואני (וכל שאר תושבי הבניינים בירושלים, חיפה, באר שבע, דימונה וכו') תרמנו את תרומתנו לכך שיישאר עוד קצת טבע לכולנו.


    אז מי אמר שטוב לגדל ילדים בכפר?
    דרג את התוכן:

      תגובות (24)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/9/09 00:22:


      בתור אחד שכבר עבר בחייו את רוב צורות המגורים בישראל אומר לכולכם שהחיים בכפר לא מתאימים לכל אחד, אבל מי שאוהב את זה מוצא בו אושר רב. זה בהחלט לא מתאים לכל אחד, ואין פה רע או טוב. לא אדבר עלי, הילדים שלי הרבה יותר רגועים כאן מאשר בעיר.

      ובכלל לכל העירוניים- מה אתם מבינים, הישארו לכם מול הכבישים והבטון והניחו לנו לחיות בכפר ללא הצפיפות שלכם. היו בריאים...ותנו לחיות בשקט.

        26/8/09 11:42:

      גדלתי בבלוק של שמונה קומות. חצי מהגן שלי גר באותו הבניין ובאחיו התאום שניצב לידו. 

      היום אני חיה ב"כפר" בתור מבוגרת אני מעדיפה את זה בהרבה. בתור ילדה... גם כשגרנו בעיר לא הצלחנו למצוא משהו שישחזר את חוויות הילדות שלנו. הערים הופכות להיות יקרות ולכן מבוגרות יותר. או שאלו הילדים באיזור המרכז שנעשים מבוגרים יותר... 

        26/8/09 11:30:
      צודק , אבל עדיין מדובר בפחות מ10% מהשטח שברובו הינו בור ושומם.
        20/8/09 16:13:

      צטט: drall 2009-04-30 00:57:34

      צטט: אופנן 2009-04-29 09:50:17

       

      איזה חזון נפלא. אבל רשמת כאן רק חצי מהחזון. אז בוא תהיה ישר, ותרשום את החצי השני, הבלתי נמנע של החזון שלך:

       
      "כן להרס של כל הכרמל, ולכיסוי כולו בבטון ובאספלט" (כי זה מה שיקרה אם כל תושבי חיפה יגשימו את החזון שלך. "כן להרס של כל הרי יהודה, עד שלא יישאר בהם מטר אחד לא-בנוי" (כי זו התוצאה הבלתי נמנעת, במקרה שתושבי ירושלים יגשימו את עצותיך). וכן הלאה. 

      האם אתה תומך בזה?

       

       

       

       

      אני לא אהיה ישר אלא בניגוןד חריף אליך , אהיה גם מדוייק.

      שטח הרי יהודה הוא 1400 קמ"ר.

      נניח שלכל תושב משבע מאות אלף הירושלמים יוקצה דונאם שלם ולא חצי דונאם לצורך בניית הוילה שלו , כל הוילות של הירושלמים יכסו רק 5% מהשטח. תוריד מזה שליש כי הרי יש הרבה מאוד ירושלמים שכבר יש להם בית פרטי בירושלים נניח מרבית השכונות הערביות מורכבות מבתים פרטיים , כמו שראפת , ג'אבל מוכאבר , ראס אל עמוד , צור באחר , אום טובה וכן הלאה. ואת זה אתה עוד מחלק ב4 או חמש שזה גודל המשפחה הירושלמית והפלא ופלא,

       

      לא מדובר אפילו על אחוז אחד משטח הרי יהודה.

      אז לא שחלילה , יש צד אחר לחזון שלי , אלא שאתה לא יודע על מה אתה מדבר.

       


       

      הגעתי דרך קישור כלשהו לעמוד הישן הזה. (לא יודע אם מישהו בכלל יראה את מה שכתבתי?)

      קראתי בעניין את טענותיו של drall ואני מודה כי יש הגיון בהן, אם כי אני לא מומחה לעניין.

       

      אבל דבר אחד תפס את עיניי: להבנתי, החישוב של כיסוי 5% בלבד מהשטח שגוי לחלוטין!

      1,400 קמ"ר הם 1,400,000 דונם.

      אם, כפי שהוא טוען,  נקצה לכל תושב דונם אחד, נגיע ל- 700,000 דונם.  זה חצי מהשטח של הרי יהודה, לא 5%!!

       

       

        4/5/09 00:42:

      צטט: שלדג גמדי 2009-05-03 16:47:19

       

       

      היי

       

      לפני 3 שנים שמעתי את הרעיון ואת החישוב. בניגוד לפעם הקודמת, הפעם אתה מביא נימוקים קצת יותר טובים (גם אם בטון מעט בוטה מדי לטעמי). 

       

      אבל אני רוצה להקשות במספר נקודות: 

       

      קודם כל, החישוב שלך אינו מתחשב בכך שחוץ מבתי מגורים נדרשים (המון) שטחים לכבישים, מבני ציבור, מוסדות חינוך, אוניברסיטאות, בתי חולים וקופות חולים, אתרי בילוי, גנים ציבוריים, מפעלים, חקלאות, אתרי קניות, חניונים (עדיין...) וכדומה.

      את תל אביב אני מכיר היטב. הסתכלתי בגוגל וניסיתי להעריך את שטח בתי המגורים לעומת כל השאר. להערכתי כל השאר מהווים למעשה את הרוב. 

       

      נחזור לירושלים שבדוגמא שלך. 1400 קמ"ר הרי יהודה, עיר בת 125 קמ"ר, 750 אלף תושבים.

      כבר כיום, עם צפיפות של 6000 איש לקמ"ר, העיר מהווה כ- 10% משטח הרי ירושלים, לא כולל המושבים והישובים הקטנים. איך שלא תסתכל על העניין, להעביר את התושבים ממצב שבו לכל 4 נפשות דירה בת 80 מ"ר למצב שבו לכל 4 נפשות בית בגודל דונם, אתה מגדיל את השטח הנדרש למגורים לפחות פי 5 בהערכה אופטימית. כבר היום ישנה בעיה קשה של שטחים פתוחים וחוסר רציפות אקולוגית בהרי ירושלים. 

       

      זאת מעבר לעובדה שערים לעיתים קרובות נבנות טלאי על טלאי (תל אביב, ירושלים, ובניגוד למשל למודיעין שפחות או יותר תוכננה מראש). אם נפרק את כל הערים ונבנה מחדש תוך תכנון קפדני, נוכל להתקרב לחישובים התיאורטיים שלך (בתוספת התיקונים שציינתי שמכפילים פי כמה את המספרים), אבל זה לא ניתן לביצוע- צריך להמשיך ממה שכבר ישנו.

       

      אגב, מודיעין תוכננה מראש, ועל אף שמדובר בעיר, תסכים איתי שהיא שונה מאד מתל אביב- המרחב הציבורי גדול בהרבה. בשטח בגודל דומה, העיר מודיעין מאכלסת מספר תושבים גדול פי 4 משל רעות ומכבים יחד. המשמעות- לא צריך רכב כדי להגיע למכולת, לא צריך להסיע את הילדים לבתי הספר או לחוגים (ראית את הפקקים בבוקר בצומת שילת?), וכו'. כשגרתי בחיפה ובתל אביב הזדקקתי לרכב לצרכי היומיום הרבה פחות מאשר עכשיו בבנימינה.

       

      קשה להעריך את צפיפות העיר מודיעין לבדה, ללא מכבים-רעות (כי הנתונים ברשת מתייחסים לשלושתן יחד), אך משילוב מספר נתונים אני מעריך שצפיפות העיר מודיעין לבדה היא כ- 2000 תושבים לקמ"ר.לדעתי זה נתון מרשים- התחושה היא שמדובר באזור מרווח בהרבה מזכרון יעקב למשל, אולם לזכרון צפיפות של 400 תושבים לקמ"ר! זו התוצאה של תכנון שטחים פתוחים בתוך העיר. עוד דוגמה- הצפיפות בחדרה היא 1500 תושבים לקמ"ר, וברעננה 5000, אך התחושה כאשר אתה מסתובב בעיר היא הפוכה- פשוט תכנון נכון יותר.

      הנה ההתיחסות שלי.

      אם תציץ בתב"ע של ירושלים , תגלה שכל השטח הציבורי כולל כבישים , בתי ספר תחנות אוטובוס ומוסדות ממשלתיים לרוב , הוא זעום יחסית לשטח שמוגדר כשטח למגורים. ירושלים היא עיר שיש בה מוסדות ציבוריים רבים וגם הרבה בתי ספא ומכללות ובכל זאת שטח כל האיזורים הציבוריים קטן בהרבה (20 או 30 אחוזים) משטח המגורים , כך שהטיעון שלך ושל אופנן אינו מחזיק מים. שטח הפרברים הוא פחות או יותר שטח המגורים עם תוספת קטנה. זה לא מעלה ולא מוריד.

      כמו כן , בשטח המונוציפלי של ירושלים מצויים שטחי בור רבים שהם הגורמים לשיטחה הגדול יחסית , כמו הגן הלאומי של נחל רפאים שאינו מיושב בכלל ועדיין נחשב שטח עירוני בעל שטח של קילומטרים רבועים רבים.

      כל הטיעון שלך הוא טפל לדעתי. אני מוצא את מודיעין עיר צפופה ומכוערת , אז מה? ברור שרעננה מתוכננת טוב יותר מחדרה, אז מה? הבניה הכפרית , כמו הבניה העירונית יכולה להתבצע תוך תיכנון טוב או תוך תכנון גרוע , ההבדל הוא שבבניה העירונית יש נזק גדול בכל מקרה ובבניה הכפרית , הנזק של תכנון נפסד כמעט לא מעלה ולא מוריד.

      מעבר לכך, נקודה מהותית היא שלא כל אחד רוצה לחיות בבית פרטי.

      עכשיו אני מתגלגל מצחוק.

      ניצן הורוביץ ונוכלים ושוטים שכמוהו יוצאים בקמפיין נגד הפירבור , בניסיון לכפות על אנשים לגור במכלאות בטון , במקום בבתים כפריים נעימים. כאשר מפוצצים את בלוני ההבליםשלהם ומוכיחים שהבניה הכפרית טובה יותר מכל הבחינות , פםיתאום הם ניזכרים בזכויות האזרח ושואלים "למה לכפות על אנשים לגור בבניה כפרית? אולי הם רוצים לגור במחסני אדם?"

       

      התשובה לכך מאוד פשוטה. הבניה לגובה היא קטסטרופה סביבתית . אמצעי הביסוס הנדרשים לה מחסלים את כל החי והצומח באזור. משטחי הבטון שהיא דורשת , בולמים את ספיגת הגשמים במי התהום . צריכת האנרגיה למשאבות מים לקומות הגבוהות , למעליות , לניקוז וביוב , היא כל כך גבוהה שהיא מתחרה בצריכת האנרגיה התחבורתית. לכן , עם כל הצער שבדבר , עדיף לא להניח לאנשים לגור במגדלים , אפילו אם הם רוצים.  

       עבור רבים בית פרטי פירושו בידוד פחות טוב בחורף, שטח גדול יותר שצריך לנקות, פוטנציאל גדול יותר לחרקים וללכלוך, גינה שצריך לטפח, ועוד. האמת- נדמה לי שחלקים ניכרים מהאוכלוסייה מעדיפים דירה מבית פרטי, מעבר לאוכלוסיות שלגביהן כמעט אין לי ספק- צעירים וקשישים. 

      נראה לי שהיום , עם כל פלאי הטכנולוגיה , ניתן להתמודד עם בעיות איתם התמודדו בהצלחה עוד לפני ימי הביניים.

      לגבי חומרי הבנייה, אינני מבין בתחום ואולי תוכל להסביר- אני תוהה מהי עמידותו של עץ למשל בפני פגעי הטבע כדוגמת גשם, חום (בזה אחר זה) וטרמיטים (דורש חומרי הדברה?).

       במדינות מפותחות רבות כמו ארצות הברית , שבדיה , קנדה ועוד רבות אחרות , משתמשים בעיקר בעץ למבני מגורים. יש ידע רב בתחום ופתרונות לכל הבעיות שהעלית , כולל טרמיטים , שקיעות דיפרנציאליות ומקדמי התפשטות תרמיים. הנושא ידוע ומטופל הייטב.

       מדוע בטון ופלדה גרועים כל כך

       הם גרועים מהמון סיבות. מחצבות ומכרות הורסים את הסביבה , כמויות המים הדרושות לכבשנים מייבשות את הארץ והכבשנים עצמם צורכים המון אנרגיה שמגדילה את פליטת הגזים הרעילים ואת אפקט החממה, חוץ מזה שאין מקורות אנרגיה אינסופיים. הבניה הכבדה הורסת את הטבע ומדללת את המשאבים של כדור הארץ.

      ומה החלופות חוץ מעץ?

       ישנן חלופות.

      בניה באבן , בניה מחומרים קלים כמו אלומיניום. נכון שאלומיניום דורש כבשנים ועפרות , אבל כדי לבנות בית מאלומיניום צריך הרבה פחות אלומיניום מאשר פלדה בבית מפלדה. ישנן עוד הרבה אלטרנטיבות טיבעיות יותר ופחות. סוגים מסויימים של אדמה יכולים לשמש כחומרי בניה , אבל אני חוזר האידיאליץ היום היער מתחדש והוא ממש תעשייתי. זה הפיתרון הנבון המקצועי והמיידי.

       

       אמרת שבנייה שטוחה מזהמת הרבה פחות - אתה משווה כמות זיהום פר X מגורי אדם? (מן הסתם בית פרטי אחד נותן קורת גג להרבה פחות אנשים מבית בן 10 קומות- השליש שדיברת עליו מתייחס לכך?)


       

      כדי לבנות דירה בת 80 מ"ר בבניין מגורים , צריך פי שלושה בטון מאשר בבית חד קומתי וזה בגלל כמה סיבות שידועות לכל מהנדס מתחיל. אין עומסים על התקרה , אין צורך ביסודות עמוקים , פירי מעליות , חניה תת קרקעית וכן הלאה.

       

      אני מקווה שעניתי לך ברמה סבירה.

        3/5/09 23:54:

      צטט: אופנן 2009-04-30 23:21:36

      ידידי, 

      אתה מתעלם ממבני ציבור, עסקים, כבישים, חניה וכו'.  

      בפרט תלות עצומה ברכב הפרטי - שהיא תוצר לוואי כמעט בלתי נמנע של הפרבור - מחייבת הרבה יותר כבישים ומחלפים, שהם זללני שטח אדירים: השטח שמחלף תופס מגיע בקלות לכדי 1 קמ"ר.

      הפרבור גורם גם לפרבור של עסקים - קניונים ומרכזי קניות נמוכים ובעלי מגרשי חנייה עצומים, שגם הם זללני שטחים אדירים.

      מעבר לכך, בשטח פתוח, יש חשיבות עצומה גם לרציפות, ולא רק לגודל. שני שטחים פתוחים בגודל 5 קמ"ר כל אחד "שווים" הרבה פחות מאשר שטח פתוח רציף יחיד בגודל 10 קמ"ר. זה נכון גם מבחינת החי והצומח, אבל בעיקר מבחינת בני האדם, שרוצים ליהנות משטח פתוח וממרחבים.

      לזה יש להוסיף בעיות אחרות, כמו צריכת מים ואנרגיה מוגדלת.

      בכל אופן, מה שאתה אומר מעניין, ואחשוב על זה.  

      ודווקא בשל כך, יש לי בקשה (והצעה) - אנא דבר באופן פחות אלים. אתה יכול לא להסכים עם ניצן הורוביץ גם בלי לכנות אותו "מטומטם".

      על בעיית הפרבור נכתבו מאות מחקרים עוד הרבה לפני שניצן הורוביץ הפך לעיתונאי (ואח"כ לח"כ). אתה יכול להציג טיעונים נגדיים משכנעים: הטיעון שלך לגבי נזקי הבנייה בבטון הוא בהחלט מעניין וחומר למחשבה, למשל. אך אתה לא יכול לבטל את כל החוקרים שדעתם שונה משלך כ"מטומטמים" או כ"בועות של שקרים שמופרחות היישר ממשרדי הנדל"ניסטים".

      לקרוא לאנשים "מטומטמים" או "שקרנים" זו לא דרך טובה לשכנע או לגרום לאנשים לרצות להקשיב לך. 

       

                   העלית מספר נקודות שלכולן ולאחרות כמוהן ניתן להשיב תשובות טובות  וחד משמעיות שיצביעו על אותו כיוון לפיו :רצוי וראוי לגדל ילדים בכפר , שאם לא כן הרס וחורבן יבואו על הילדים, על ההורים ועל הפלנטה.זו השורה התחתונה והמסקנה הסופית, היא לא מוטלת בספק , לא הוטלה בספק ואני מפקפק בקיומן של נסיבות עתידיות כלשהן שתוכלנה לערער אותה.מה שנמצא מעל השורה היא העובדה שאתה וחבריך נפלתם קורבן להונאה מתוכננת , מאורגנת ושטנית. הונאה שאגב , ידועה הייטב בחוגים המתאמים.אל לך להתבייש בכך שנתפתית , כיוון שגדולי המוחות רקחו למענכם את המלכודת ומשאבים רבים גויסו למען תובלו כולכם כשה.לדעתי , תחילתו של הסיפור באמצע שנות התשעים. חברות החורבן נחלו אז מספר כישלונות צורבים מהגופים הירוקים , אני בעיקר מכיר את הצפון ושם נבלמו מגדלי חוף הכרמל , גשר ששת הימים קוצץ, אמנת חיפה נחתמה , מחלף נו"ש בוטל והמפעלים המזהמים של מפרץ חיפה הפכו למטרה לגיטימית לביקורת. העליה הגדולה הייתה נחלת העבר ובועת ההיי טק הראשונה החלה להתנפח מה שלא אפשר יותר לנדלניסטים להשתולל בתירוצים של יצירת תעסוקה או קליטת עליה.זו הייתה תקופה שחורה לנדלניסטים , חלקם כבר פעלו לשינויי חקיקה שיאפשרו לבטל את וועדות הערר ואת זכויות העמידה אבל היותר נבונים מביניהם (והנדלניסטים מטיבם הם אנשים מאוד נבונים) הגיעו למסקנה שהבעיה שלהם היא יחסי ציבור.זאת הסיבה שבתחילת שנות האלפיים כבר גויסו מומחים , חוקרים , גופים ומכונים כדי להעביר לתנועות הירוקות את המסר השיקרי שהאינטרסים שלהן זהים לאינטרסים של הנדלניסטים וזה בדיוק שאמרו לי כשהגעתי לראיון עבודה במשרד שעסק בעריכת תסקירים סביבתיים למען התאגידים הגדולים "הירוקים צריכים לחשוב שאנחנו לצידם."ככה זה עובד,ועובדה שבארץ ובעולם אותן אידיאולוגיות הזויות , חסרות בסיס ומגוחכות כמו החזון האורבני ותחבורה בת קיימא הפכו להיות המוטו של האירגונים הירוקים , שמרוב שהם חושבים כאלו חכמים , קל מאוד להוליך אותם באף.שני דברים מעניינים את הנדלניסטים הראשון הוא אחוזי בניה של אלפי אחוזים והשני הוא מכרזים תפורים.אני אתייחס רגע לשני ואחזור לראשון.אתה יודע כמה חברות בארץ מסוגלות לסלול כביש ויש להן אישור ממשרד התחבורה ומע"צ? בערך שלושת אלפים. בשביל זה היום מחירי הסלילה והפיתוח נמצאים בשפל של עשרות שנים מבחינה ריאלית. ברור שהמצב הזה הוא אסון מבחינת הנדלניסטים כי אז יש תחרות , המחירים יורדים והרווחים מתקצצים.מצד שני, רכבת קלה , כמו שעושים בירושלים , היא כל כך מסובכת שרק שתיים או שלוש חברות ענק יכולות לבצע אותה ואז ישנו קרטל ומונופול והנדלניסטים מרוויחים.נכון, הרכבת הקלה תוכננה בצורה הכי גרועה האפשרית גם מבחינת תעבורה וגם מבחינה מבנית אבל זה לא מעניין את הגופים הירוקים. הם רוצים רכבות ולא כבישים. נכון שהפתרון הקונוונציונאלי היה יותר יעיל וזול בהרבה , נכון שהפרויקט הרס את מרכז ירושלים והכניס את העיר לתוהו ובוהו ונכון שעדיין לא ברור מה יעלה בסופו , אבל המטרה הושגה.עכשיו מבחינת אחוזי בניה .לידיעתך כבר למעלה משלושים שנה בונים בכל העולם פרברים המשתלבים ברקמת הטבע ולא הורסים אותו. הייתי בכמה כאלו בארצות הברית. דופלקסים מעץ , לכל אחד מהם חניה , חצר ומנגל ובינהם נחלים שוטפים בעליצות , דביבונים משכשכים , סנאים מקפצים בין הענפים ועופות מים מכסים את עין השמש. לא מדובר כאן באזורים פלצניים , אלא סתם שכונת עמך של הצווארון הכחול והיא לא נדירה , יש אלפים כמוה.היא ודומותיה הן הסיוט של הנדלניסטים , מכיוון שההקמה שלה דורשת בעלי מקצוע זעירים , קבלנים קטנים , חברות מקומיות . הניהול של הגופים האלו פשוט וזול בהרבה וחברות הענק לא יעמדו בתחרות.אני יכול לספר לך עוד דברים , נניח שכבר 18 שנה קיים תקן בריטי שמאפשר בניית כבישים בלי אספלט בכלל , אם תצרוכת בטונים בטלה בשישים בטכנולוגיה שצורכת כמות זעירה של מים. מעניין? איך זה שהירוקים לא שמעו עליה? דואגים שלא ישמעו. דואגים שעשמעו רק על טכנולוגיות בומבסטיות , על מגדלים  ,מנהרות ופסים מחושמלים.עצוב מאוד.תראה,תרצה או לא תרצה , היום אתה כלי בידי הבארונים השודדים , התאגידים אדירי ההון. כל התיאוריות הנאלחות המופצות על ידי שוטים כגלעד הורוביץ יביאו אותנו למצב בו הנדלניסטים יגורו בסביון או בכפר שמריהו או איפה שהם ירצו ואילו אותנו הם יעבירו אל איכות החיים מאחורי מסך הברזל של שנות השבעים , רכבות, אופניים ושדרות אינסופיות של מחסני אדם. מצד שני המונופוליזם אליו מוליכים כל אותם פרויקטים קולוסאליים  , יגרום לשחיסול הקבלנים הקטנים והחברות הגדולות ויוביל לקפיטליזם של העולם השלישי בו שכבה דקיקה של אוליגרכיים מחזיקים ברוב המכריע של העושר על גבה של רוב האוכלוסיה המושפלת והמנוצלת.זהו החלום האורבני, ידידי , וכדאי שתתפכח ממנו מהר , שכן כל אותם מחקרים מלומדים לכאורה המתוזמנים על ידי ההון והשלטון , ניתנים לסתירה מיידית בידיים קשורות ובעין עצומה , בדיוק באותו האופן בו ניפצתי בקלילות את ההכרזה המגוחכת שלך בנושא "הרס הרי יהודה". כדאי להתעורר. הזמן קצר.         

       

        3/5/09 16:47:

      צטט: drall 2009-04-30 00:57:34

      צטט: אופנן 2009-04-29 09:50:17

       

      איזה חזון נפלא. אבל רשמת כאן רק חצי מהחזון. אז בוא תהיה ישר, ותרשום את החצי השני, הבלתי נמנע של החזון שלך:

       
      "כן להרס של כל הכרמל, ולכיסוי כולו בבטון ובאספלט" (כי זה מה שיקרה אם כל תושבי חיפה יגשימו את החזון שלך. "כן להרס של כל הרי יהודה, עד שלא יישאר בהם מטר אחד לא-בנוי" (כי זו התוצאה הבלתי נמנעת, במקרה שתושבי ירושלים יגשימו את עצותיך). וכן הלאה. 

      האם אתה תומך בזה?

       

       

       

       

      אני לא אהיה ישר אלא בניגוןד חריף אליך , אהיה גם מדוייק.

      שטח הרי יהודה הוא 1400 קמ"ר.

      נניח שלכל תושב משבע מאות אלף הירושלמים יוקצה דונאם שלם ולא חצי דונאם לצורך בניית הוילה שלו , כל הוילות של הירושלמים יכסו רק 5% מהשטח. תוריד מזה שליש כי הרי יש הרבה מאוד ירושלמים שכבר יש להם בית פרטי בירושלים נניח מרבית השכונות הערביות מורכבות מבתים פרטיים , כמו שראפת , ג'אבל מוכאבר , ראס אל עמוד , צור באחר , אום טובה וכן הלאה. ואת זה אתה עוד מחלק ב4 או חמש שזה גודל המשפחה הירושלמית והפלא ופלא,

       

      לא מדובר אפילו על אחוז אחד משטח הרי יהודה.

      אז לא שחלילה , יש צד אחר לחזון שלי , אלא שאתה לא יודע על מה אתה מדבר.

       

      אבל החזון שלי הרבה יותר מוצלח מזה.


      הבניה בבטונים , הבניה הקונוונציונלית שאנו מכירים , היא מאוד מזהמת. ברמה הארצית , טכנולוגיית הבניה הזו של דירות המגורים בלבד על בסיס שנתי , שוות ערך לזיהום שיוצרות חצי מיליון מכוניות. ברגע שמפסיקים לבנות מגדלים ועוברים לבניה כפרית שטוחה , תצרוכת הבטון יורדת בשליש וזה חיסכון עצום בזיהום - יותר ממאה חמישים אלף מכוניות.

       

      אבל זה הופך להיות עוד יותר טוב,

      כי מגדלים אתה חייב לבנות מבטון, (או מפלדה שיש לה את הבעיות שלה)

      אבל בניה כפרית שטוחה ומפורברת , אתה לא חייב לבנות מבטון בכלל! אתה יכול לבנות מעץ , אתה יכול לבנות בבניה קלה .

       

      כאן אתה כבר לא מוריד שליש מהזיהום , אלא כבר 99 אחוז ממנו.

      זה גם יותר מהיר , יותר זול , גם אתה צריך להסתמך הרבה פחות על עובדי שטחים ועובדים זרים שהם בעיה מוסרית , חברתית וביטחונית.

       

      גן עדן עלי אדמות.

      אין טוב יותר מזה.

       

      עכשיו אני לא מספר לך את זה רק כדי להוכיח לך שאני חכם.

      אני רוצה שתבין באמת שהחלום האורבני שמוכרים ניצן הורביץ ומטומטמים שכמוהו , הוא שטות מוחלטת , הוא עורבא פרח . אלו בועות של שקרים שמופרחות היישר ממשרדי הנדלניסטים, כי רק אותם הוא משרת.

       

      עלינו , על האזרחים , הוא ימיט אסון, הוא ממיט אסון.  

       

      שוב אני אומר

      יחי הפרבור,

      הלאה המגדלים , הלאה הצפיפות , הקץ לסירחון.

       

      היי

       

      לפני 3 שנים שמעתי את הרעיון ואת החישוב. בניגוד לפעם הקודמת, הפעם אתה מביא נימוקים קצת יותר טובים (גם אם בטון מעט בוטה מדי לטעמי). 

       

      אבל אני רוצה להקשות במספר נקודות: 

       

      קודם כל, החישוב שלך אינו מתחשב בכך שחוץ מבתי מגורים נדרשים (המון) שטחים לכבישים, מבני ציבור, מוסדות חינוך, אוניברסיטאות, בתי חולים וקופות חולים, אתרי בילוי, גנים ציבוריים, מפעלים, חקלאות, אתרי קניות, חניונים (עדיין...) וכדומה.

      את תל אביב אני מכיר היטב. הסתכלתי בגוגל וניסיתי להעריך את שטח בתי המגורים לעומת כל השאר. להערכתי כל השאר מהווים למעשה את הרוב. 

       

      נחזור לירושלים שבדוגמא שלך. 1400 קמ"ר הרי יהודה, עיר בת 125 קמ"ר, 750 אלף תושבים.

      כבר כיום, עם צפיפות של 6000 איש לקמ"ר, העיר מהווה כ- 10% משטח הרי ירושלים, לא כולל המושבים והישובים הקטנים. איך שלא תסתכל על העניין, להעביר את התושבים ממצב שבו לכל 4 נפשות דירה בת 80 מ"ר למצב שבו לכל 4 נפשות בית בגודל דונם, אתה מגדיל את השטח הנדרש למגורים לפחות פי 5 בהערכה אופטימית. כבר היום ישנה בעיה קשה של שטחים פתוחים וחוסר רציפות אקולוגית בהרי ירושלים. 

       

      זאת מעבר לעובדה שערים לעיתים קרובות נבנות טלאי על טלאי (תל אביב, ירושלים, ובניגוד למשל למודיעין שפחות או יותר תוכננה מראש). אם נפרק את כל הערים ונבנה מחדש תוך תכנון קפדני, נוכל להתקרב לחישובים התיאורטיים שלך (בתוספת התיקונים שציינתי שמכפילים פי כמה את המספרים), אבל זה לא ניתן לביצוע- צריך להמשיך ממה שכבר ישנו.

       

      אגב, מודיעין תוכננה מראש, ועל אף שמדובר בעיר, תסכים איתי שהיא שונה מאד מתל אביב- המרחב הציבורי גדול בהרבה. בשטח בגודל דומה, העיר מודיעין מאכלסת מספר תושבים גדול פי 4 משל רעות ומכבים יחד. המשמעות- לא צריך רכב כדי להגיע למכולת, לא צריך להסיע את הילדים לבתי הספר או לחוגים (ראית את הפקקים בבוקר בצומת שילת?), וכו'. כשגרתי בחיפה ובתל אביב הזדקקתי לרכב לצרכי היומיום הרבה פחות מאשר עכשיו בבנימינה.

       

      קשה להעריך את צפיפות העיר מודיעין לבדה, ללא מכבים-רעות (כי הנתונים ברשת מתייחסים לשלושתן יחד), אך משילוב מספר נתונים אני מעריך שצפיפות העיר מודיעין לבדה היא כ- 2000 תושבים לקמ"ר.לדעתי זה נתון מרשים- התחושה היא שמדובר באזור מרווח בהרבה מזכרון יעקב למשל, אולם לזכרון צפיפות של 400 תושבים לקמ"ר! זו התוצאה של תכנון שטחים פתוחים בתוך העיר. עוד דוגמה- הצפיפות בחדרה היא 1500 תושבים לקמ"ר, וברעננה 5000, אך התחושה כאשר אתה מסתובב בעיר היא הפוכה- פשוט תכנון נכון יותר.

       

      מעבר לכך, נקודה מהותית היא שלא כל אחד רוצה לחיות בבית פרטי. עבור רבים בית פרטי פירושו בידוד פחות טוב בחורף, שטח גדול יותר שצריך לנקות, פוטנציאל גדול יותר לחרקים וללכלוך, גינה שצריך לטפח, ועוד. האמת- נדמה לי שחלקים ניכרים מהאוכלוסייה מעדיפים דירה מבית פרטי, מעבר לאוכלוסיות שלגביהן כמעט אין לי ספק- צעירים וקשישים. 

       

      לגבי חומרי הבנייה, אינני מבין בתחום ואולי תוכל להסביר- אני תוהה מהי עמידותו של עץ למשל בפני פגעי הטבע כדוגמת גשם, חום (בזה אחר זה) וטרמיטים (דורש חומרי הדברה?). מדוע בטון ופלדה גרועים כל כך ומה החלופות חוץ מעץ? אמרת שבנייה שטוחה מזהמת הרבה פחות - אתה משווה כמות זיהום פר X מגורי אדם? (מן הסתם בית פרטי אחד נותן קורת גג להרבה פחות אנשים מבית בן 10 קומות- השליש שדיברת עליו מתייחס לכך?)


      אשמח לתגובתך
        30/4/09 23:21:

      צטט: drall 2009-04-30 00:57:34

       

      אני לא אהיה ישר אלא בניגוןד חריף אליך , אהיה גם מדוייק.

      שטח הרי יהודה הוא 1400 קמ"ר.

      נניח שלכל תושב משבע מאות אלף הירושלמים יוקצה דונאם שלם ולא חצי דונאם לצורך בניית הוילה שלו , כל הוילות של הירושלמים יכסו רק 5% מהשטח. תוריד מזה שליש כי הרי יש הרבה מאוד ירושלמים שכבר יש להם בית פרטי בירושלים נניח מרבית השכונות הערביות מורכבות מבתים פרטיים , כמו שראפת , ג'אבל מוכאבר , ראס אל עמוד , צור באחר , אום טובה וכן הלאה. ואת זה אתה עוד מחלק ב4 או חמש שזה גודל המשפחה הירושלמית והפלא ופלא,

       

      לא מדובר אפילו על אחוז אחד משטח הרי יהודה.

      אני רוצה שתבין באמת שהחלום האורבני שמוכרים ניצן הורביץ ומטומטמים שכמוהו , הוא שטות מוחלטת , הוא עורבא פרח . אלו בועות של שקרים שמופרחות היישר ממשרדי הנדלניסטים, כי רק אותם הוא משרת.

       

      ידידי, 

      אתה מתעלם ממבני ציבור, עסקים, כבישים, חניה וכו'.  

      בפרט תלות עצומה ברכב הפרטי - שהיא תוצר לוואי כמעט בלתי נמנע של הפרבור - מחייבת הרבה יותר כבישים ומחלפים, שהם זללני שטח אדירים: השטח שמחלף תופס מגיע בקלות לכדי 1 קמ"ר.

      הפרבור גורם גם לפרבור של עסקים - קניונים ומרכזי קניות נמוכים ובעלי מגרשי חנייה עצומים, שגם הם זללני שטחים אדירים.

      מעבר לכך, בשטח פתוח, יש חשיבות עצומה גם לרציפות, ולא רק לגודל. שני שטחים פתוחים בגודל 5 קמ"ר כל אחד "שווים" הרבה פחות מאשר שטח פתוח רציף יחיד בגודל 10 קמ"ר. זה נכון גם מבחינת החי והצומח, אבל בעיקר מבחינת בני האדם, שרוצים ליהנות משטח פתוח וממרחבים.

      לזה יש להוסיף בעיות אחרות, כמו צריכת מים ואנרגיה מוגדלת.

      בכל אופן, מה שאתה אומר מעניין, ואחשוב על זה.  

      ודווקא בשל כך, יש לי בקשה (והצעה) - אנא דבר באופן פחות אלים. אתה יכול לא להסכים עם ניצן הורוביץ גם בלי לכנות אותו "מטומטם".

      על בעיית הפרבור נכתבו מאות מחקרים עוד הרבה לפני שניצן הורוביץ הפך לעיתונאי (ואח"כ לח"כ). אתה יכול להציג טיעונים נגדיים משכנעים: הטיעון שלך לגבי נזקי הבנייה בבטון הוא בהחלט מעניין וחומר למחשבה, למשל. אך אתה לא יכול לבטל את כל החוקרים שדעתם שונה משלך כ"מטומטמים" או כ"בועות של שקרים שמופרחות היישר ממשרדי הנדל"ניסטים".

      לקרוא לאנשים "מטומטמים" או "שקרנים" זו לא דרך טובה לשכנע או לגרום לאנשים לרצות להקשיב לך. 

        30/4/09 00:57:

      צטט: אופנן 2009-04-29 09:50:17

       

      איזה חזון נפלא. אבל רשמת כאן רק חצי מהחזון. אז בוא תהיה ישר, ותרשום את החצי השני, הבלתי נמנע של החזון שלך:

       
      "כן להרס של כל הכרמל, ולכיסוי כולו בבטון ובאספלט" (כי זה מה שיקרה אם כל תושבי חיפה יגשימו את החזון שלך. "כן להרס של כל הרי יהודה, עד שלא יישאר בהם מטר אחד לא-בנוי" (כי זו התוצאה הבלתי נמנעת, במקרה שתושבי ירושלים יגשימו את עצותיך). וכן הלאה. 

      האם אתה תומך בזה?

       

       

       

       

      אני לא אהיה ישר אלא בניגוןד חריף אליך , אהיה גם מדוייק.

      שטח הרי יהודה הוא 1400 קמ"ר.

      נניח שלכל תושב משבע מאות אלף הירושלמים יוקצה דונאם שלם ולא חצי דונאם לצורך בניית הוילה שלו , כל הוילות של הירושלמים יכסו רק 5% מהשטח. תוריד מזה שליש כי הרי יש הרבה מאוד ירושלמים שכבר יש להם בית פרטי בירושלים נניח מרבית השכונות הערביות מורכבות מבתים פרטיים , כמו שראפת , ג'אבל מוכאבר , ראס אל עמוד , צור באחר , אום טובה וכן הלאה. ואת זה אתה עוד מחלק ב4 או חמש שזה גודל המשפחה הירושלמית והפלא ופלא,

       

      לא מדובר אפילו על אחוז אחד משטח הרי יהודה.

      אז לא שחלילה , יש צד אחר לחזון שלי , אלא שאתה לא יודע על מה אתה מדבר.

       

      אבל החזון שלי הרבה יותר מוצלח מזה.

      הבניה בבטונים , הבניה הקונוונציונלית שאנו מכירים , היא מאוד מזהמת. ברמה הארצית , טכנולוגיית הבניה הזו של דירות המגורים בלבד על בסיס שנתי , שוות ערך לזיהום שיוצרות חצי מיליון מכוניות. ברגע שמפסיקים לבנות מגדלים ועוברים לבניה כפרית שטוחה , תצרוכת הבטון יורדת בשליש וזה חיסכון עצום בזיהום - יותר ממאה חמישים אלף מכוניות.

       

      אבל זה הופך להיות עוד יותר טוב,

      כי מגדלים אתה חייב לבנות מבטון, (או מפלדה שיש לה את הבעיות שלה)

      אבל בניה כפרית שטוחה ומפורברת , אתה לא חייב לבנות מבטון בכלל! אתה יכול לבנות מעץ , אתה יכול לבנות בבניה קלה .

       

      כאן אתה כבר לא מוריד שליש מהזיהום , אלא כבר 99 אחוז ממנו.

      זה גם יותר מהיר , יותר זול , גם אתה צריך להסתמך הרבה פחות על עובדי שטחים ועובדים זרים שהם בעיה מוסרית , חברתית וביטחונית.

       

      גן עדן עלי אדמות.

      אין טוב יותר מזה.

       

      עכשיו אני לא מספר לך את זה רק כדי להוכיח לך שאני חכם.

      אני רוצה שתבין באמת שהחלום האורבני שמוכרים ניצן הורביץ ומטומטמים שכמוהו , הוא שטות מוחלטת , הוא עורבא פרח . אלו בועות של שקרים שמופרחות היישר ממשרדי הנדלניסטים, כי רק אותם הוא משרת.

       

      עלינו , על האזרחים , הוא ימיט אסון, הוא ממיט אסון.  

       

      שוב אני אומר

      יחי הפרבור,

      הלאה המגדלים , הלאה הצפיפות , הקץ לסירחון.

        29/4/09 09:53:

      צטט: iap 2008-06-27 00:14:54

      אתה מדבר על צרכנים אחדים, אבל נדלניסטים תמיד יהיו.

      ולשים בטון על נדל"ן תמיד יהיה שווה יותר מאשר להשאיר אותו כמו שהוא. כך שהרבה שינוי לא תביא.

       

      בכל מקרה, זה כמו הדור השלישי בסלולר, הם לא בונים עוד כי יש ביקוש (החלק שבו האזרחים רוצים לגור במקומות מבודדים עם המון גינה), הם בונים עוד ואז יוצרים את הביקוש.

       

      זו התממות. לפי אותו היגיון אתה יכול לקנות רכב 4X4 מזהם ולהגיע אותו לכל מקום, וגם להשאיר את הברז בבית כל היום. "זו לא אשמתי! מחיר המים זול, ויוצרים ביקוש למים, מייצרים רכבי 4X4, אז יוצרים להם ביקוש".

       

      הנדלניסטים הם לא טלית שכולה תכלת, אך להאשים רק אותם, זה לא הוגן. צריך להתבונן במציאות ביושר, ולא להתנהג כמו NIMBY ("לא בחצר האחורית שלי", באנגלית). רק לשם דוגמא - בדיוק השבוע הגיעה אלי עצומה של תושבי ראש פינה, שנלחמים בפרויקט בנייה במקום. אנשים בונים לעצמם בתים צמודי קרקע וראו בזה הגשמה של חלום ודבר נורא סביבתי ו"ירוק" - וכשמישהו אחר עושה בדיוק אותו דבר, פתאום זה נראה להם משהו נדל"ניסטי מכוער ואנטי-סביבתי. לכל הטירוף הזה יש פתרון פשוט אחד - עידוד בנייה רווייה. זה פירושה של קיימות - להבטיח איכות חיים גבוהה לכולם, לאורך זמן - במקום לעשות מירוץ "חטוף כפי יכולתך מהמשאבים של כולנו".

       

        29/4/09 09:50:

      צטט: drall 2009-04-29 02:07:23


      ראוי לשוב , לחזור ולהוקיע את כל מי שמטיף לדחיסת אדם לתוך ממגורות בטון.

      החיה האנושית זקוקה לטבע , יותר ממה שהיא זקוקה לפיצוציות , לבתי קפה ולמועדוני לילה והיא זקוקה לטבע במרחק נגיעה , במגע יומיומי ומיידי ולא דרך טיולים מאורגנים.

       

      שוב יש לקרוא כן לפרבור , כן לגינות , כן לעצי הפרי ולמדשאות הפרטיות

      לא למגדלים , לעשן ולסרחון

       

      לא לחלומות הנדלניסטים המיוחצנים על ידי השוטים הסביבתיים.

       

      איזה חזון נפלא. אבל רשמת כאן רק חצי מהחזון. אז בוא תהיה ישר, ותרשום את החצי השני, הבלתי נמנע של החזון שלך:

       
      "כן להרס של כל הכרמל, ולכיסוי כולו בבטון ובאספלט" (כי זה מה שיקרה אם כל תושבי חיפה יגשימו את החזון שלך. "כן להרס של כל הרי יהודה, עד שלא יישאר בהם מטר אחד לא-בנוי" (כי זו התוצאה הבלתי נמנעת, במקרה שתושבי ירושלים יגשימו את עצותיך). וכן הלאה. 

      האם אתה תומך בזה?

       

       

       

        29/4/09 02:07:


      ראוי לשוב , לחזור ולהוקיע את כל מי שמטיף לדחיסת אדם לתוך ממגורות בטון.

      החיה האנושית זקוקה לטבע , יותר ממה שהיא זקוקה לפיצוציות , לבתי קפה ולמועדוני לילה והיא זקוקה לטבע במרחק נגיעה , במגע יומיומי ומיידי ולא דרך טיולים מאורגנים.

       

      שוב יש לקרוא כן לפרבור , כן לגינות , כן לעצי הפרי ולמדשאות הפרטיות

      לא למגדלים , לעשן ולסרחון

       

      לא לחלומות הנדלניסטים המיוחצנים על ידי השוטים הסביבתיים.

        28/4/09 17:53:

      צטט: רוניm 2008-06-26 00:34:49

      אופנן שלום לך

       

      לפני שלוש שנים עזבתי את ת"א ועברתי עם שלושת בני למושב באיזור השרון

      צחקתי כשהזכרת את גן סאקר שהיה ה"טבע" שחוויתי בילדותי

      טבע הוא לא רק מרחבים, אני התאהבתי בשמיים שיש פה ושלא רואים בעיר, טבע זה בעלי החיים, כולל נחשים שאנו פוגשים פה, טבע זו התוכית שמדברת עם הציפורים שבגינה.

      מתי לאחרונה ראית צופית או בשמה המוכר יותר "יונק דבש", מקפצת מפרח לפרח ויונקת ממנו?!

      פה ילד בן 6 יכול ללכת לבד לחבר או לטייל ואתה הרי מבין באופניים, וכאשר יהיו לך ילדים, בעיר צפופה בגיל 6 לא תוכל לאפשר לו לקפוץ לחבר באופניים.

       ולסיום לפני מס' ימים, בהתארגנות של הבוקר, לפני היציאה לאוטובוס הצהוב שמסיע את הקטנים לבית ספר מוקף בפרדסים, שמעתי קול חדש בגינה "בואו מהר, יש טווסה שמטיילת עם הגוזלים שלה בגינה" ככה לפעמים מתחיל יום במושב שלטעמי אף הוא מתחיל לאבד מהפשטות והיופי שיש לטבע להציע לנו.  תנסה את זה, אולי תתאהב(-:

       

      דווקא צופיות (שאין שום סיבה לקרוא להן יונק דבש ובכך לטשטש בינן לבין הקוליברי) מאכלסות  את גינות ת"א, ירושלים, חיפה בהמוניהן. כדאי לצאת ולצפות. כדאי קודם לראות מה באמת יש בבית לפני שמחליטים שבחוץ יותר טוב. 

      בעצם יותר מכך. הצופיות שבגינתך מצויות שם בזכות (או בגלל) גינות הערים הגדולות שגרמו להן להרחיב את תחומי תפוצתן לכל הארץ. 

      צטט: אופנן 2008-06-26 10:39:50

       

      צטט: רוניm 2008-06-26 00:34:49

      אופנן שלום לך

       

      לפני שלוש שנים עזבתי את ת"א ועברתי עם שלושת בני למושב באיזור השרון

      צחקתי כשהזכרת את גן סאקר שהיה ה"טבע" שחוויתי בילדותי

      טבע הוא לא רק מרחבים, אני התאהבתי בשמיים שיש פה ושלא רואים בעיר, טבע זה בעלי החיים, כולל נחשים שאנו פוגשים פה, טבע זו התוכית שמדברת עם הציפורים שבגינה.

      מתי לאחרונה ראית צופית או בשמה המוכר יותר "יונק דבש", מקפצת מפרח לפרח ויונקת ממנו?!

      פה ילד בן 6 יכול ללכת לבד לחבר או לטייל ואתה הרי מבין באופניים, וכאשר יהיו לך ילדים, בעיר צפופה בגיל 6 לא תוכל לאפשר לו לקפוץ לחבר באופניים.

       ולסיום לפני מס' ימים, בהתארגנות של הבוקר, לפני היציאה לאוטובוס הצהוב שמסיע את הקטנים לבית ספר מוקף בפרדסים, שמעתי קול חדש בגינה "בואו מהר, יש טווסה שמטיילת עם הגוזלים שלה בגינה" ככה לפעמים מתחיל יום במושב שלטעמי אף הוא מתחיל לאבד מהפשטות והיופי שיש לטבע להציע לנו.  תנסה את זה, אולי תתאהב(-:

       

      כל זה מקסים ונפלא.

       

      ואם כולם ינהגו כמוך, לא יהיו יותר לא יונק דבש, ולא טווסים, ולא עצים ולא פרחים.

       

      תפסיקו להתחמק מהאמת. ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם, והריבוי הטבעי הוא גבוה. ויש לנו צרכים בטחוניים ייחודיים (שטחי אימונים לצה"ל וכו').

       

      הנה עובדה גאומטרית פשוטה: כשגרים בבית חד קומתי, מבזבזים יותר שטח מאשר כשגרים בבית בן 4 קומות. כל מי שמתעקש לגור בבית עם גינה "בשביל הילדים" גורם לכך שלילדים של כולנו לא יישארו טבע ושטחים פתוחים בכלל.

       

       

       

      במילא המדינה לא מאשרת לבנות גורדי שחקים במושבים .

      מה שכן הייתי רוצה לראות זה גורדי שחקים בישובים הערביים ששם משתלטים בטירוף על שטחים - יש לי הרגשה ששם יאשרו .

        28/6/08 01:29:

      אופנן יקר

      לגור בעיר או בכפר הוא לא רק תלוי מצב משפחתי,מצב סוציואקונומי וכדומה

      אלא גם פונקציה של גיל.

      לא בכדי מחפשות משפחות צעירות עם ילדים מפלט מחוץ לערים .החינוך

      המשופר,אפשרויות התנועה,הגדילה בטבע והחזרה ל"שורשים"{תרתי משמע]

      משרתות רעיון זה.

      מאידך כשהילדים גדלים ועוזבים את הקן ,איש איש לדרכו ,קיימת נהירה חזרה

      לערים.להיות בקרבת מרכזי התרבות ,להנות ממה שאוטוסטרדת החיים בעיר

      מציעה לנו ["ערים ללא הפסקה"], ובעיקר התמודדות עם בדידות הקיום האנושי.

       

      כך שלשאלתך אין באמת תשובה, וכמו היופי הכל בעיני המתבונן...

       

        27/6/08 00:14:

      אתה מדבר על צרכנים אחדים, אבל נדלניסטים תמיד יהיו.

      ולשים בטון על נדל"ן תמיד יהיה שווה יותר מאשר להשאיר אותו כמו שהוא. כך שהרבה שינוי לא תביא.

       

      בכל מקרה, זה כמו הדור השלישי בסלולר, הם לא בונים עוד כי יש ביקוש (החלק שבו האזרחים רוצים לגור במקומות מבודדים עם המון גינה), הם בונים עוד ואז יוצרים את הביקוש.

        26/6/08 10:43:

       

      צטט: iap 2008-06-25 23:55:38

      איתמר יש טווח עצום בין המטרופולין שאתה מדבר עליו לבין "כפר". וואלה יש המון ערי ספר, עיירות פיתוח ועיירות מפותחות.

       

      אם הייתי גדל בבית ללא גינה בעיר נצרת עילית, החיים שלי היו שונים לגמרי. יש טענות לכאן ולכאן. גם לגבי טביעת רגל אקולוגית יש סקאלה לא קטנה, וזה בהחלט לא שחור ולבן.

       

      על איזה מטרופולין דיברתי?

       

      אם תקרא שוב את  מה שקראתי, תגלה שדיברתי גם על דימונה - לא בדיוק "מטרופולין".

       

      כפי שכבר הסברתי לא פעם, לא כולם חייבים לגור בבניין רב קומות בת"א. לגור בבניין בן 4 קומות בנצרת עלית, למשל, זה מצויין - גם ציוני, גם חברתי, וגם סביבתי.

       

      את הבית שאתה גדלת בו בנו לפני 30 שנה. זה לא אותו דבר. היום יש צפיפות אוכלוסין גדולה, והיום גם אי אפשר להתחמק מהאמת הכואבת שפעם התחמקנו ממנה: אין מקום לכולם בבתים צמודי קרקע. פשוט, אין מקום. במיוחד אם אתה דואג לטבע, ורוצה שתישאר בארץ חתיכת אדמה בלי בטון ומלט עליה.

        26/6/08 10:39:

       

      צטט: רוניm 2008-06-26 00:34:49

      אופנן שלום לך

       

      לפני שלוש שנים עזבתי את ת"א ועברתי עם שלושת בני למושב באיזור השרון

      צחקתי כשהזכרת את גן סאקר שהיה ה"טבע" שחוויתי בילדותי

      טבע הוא לא רק מרחבים, אני התאהבתי בשמיים שיש פה ושלא רואים בעיר, טבע זה בעלי החיים, כולל נחשים שאנו פוגשים פה, טבע זו התוכית שמדברת עם הציפורים שבגינה.

      מתי לאחרונה ראית צופית או בשמה המוכר יותר "יונק דבש", מקפצת מפרח לפרח ויונקת ממנו?!

      פה ילד בן 6 יכול ללכת לבד לחבר או לטייל ואתה הרי מבין באופניים, וכאשר יהיו לך ילדים, בעיר צפופה בגיל 6 לא תוכל לאפשר לו לקפוץ לחבר באופניים.

       ולסיום לפני מס' ימים, בהתארגנות של הבוקר, לפני היציאה לאוטובוס הצהוב שמסיע את הקטנים לבית ספר מוקף בפרדסים, שמעתי קול חדש בגינה "בואו מהר, יש טווסה שמטיילת עם הגוזלים שלה בגינה" ככה לפעמים מתחיל יום במושב שלטעמי אף הוא מתחיל לאבד מהפשטות והיופי שיש לטבע להציע לנו.  תנסה את זה, אולי תתאהב(-:

       

      כל זה מקסים ונפלא.

       

      ואם כולם ינהגו כמוך, לא יהיו יותר לא יונק דבש, ולא טווסים, ולא עצים ולא פרחים.

       

      תפסיקו להתחמק מהאמת. ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם, והריבוי הטבעי הוא גבוה. ויש לנו צרכים בטחוניים ייחודיים (שטחי אימונים לצה"ל וכו').

       

      הנה עובדה גאומטרית פשוטה: כשגרים בבית חד קומתי, מבזבזים יותר שטח מאשר כשגרים בבית בן 4 קומות. כל מי שמתעקש לגור בבית עם גינה "בשביל הילדים" גורם לכך שלילדים של כולנו לא יישארו טבע ושטחים פתוחים בכלל.

       

       

        26/6/08 00:34:

      אופנן שלום לך

       

      לפני שלוש שנים עזבתי את ת"א ועברתי עם שלושת בני למושב באיזור השרון

      צחקתי כשהזכרת את גן סאקר שהיה ה"טבע" שחוויתי בילדותי

      טבע הוא לא רק מרחבים, אני התאהבתי בשמיים שיש פה ושלא רואים בעיר, טבע זה בעלי החיים, כולל נחשים שאנו פוגשים פה, טבע זו התוכית שמדברת עם הציפורים שבגינה.

      מתי לאחרונה ראית צופית או בשמה המוכר יותר "יונק דבש", מקפצת מפרח לפרח ויונקת ממנו?!

      פה ילד בן 6 יכול ללכת לבד לחבר או לטייל ואתה הרי מבין באופניים, וכאשר יהיו לך ילדים, בעיר צפופה בגיל 6 לא תוכל לאפשר לו לקפוץ לחבר באופניים.

       ולסיום לפני מס' ימים, בהתארגנות של הבוקר, לפני היציאה לאוטובוס הצהוב שמסיע את הקטנים לבית ספר מוקף בפרדסים, שמעתי קול חדש בגינה "בואו מהר, יש טווסה שמטיילת עם הגוזלים שלה בגינה" ככה לפעמים מתחיל יום במושב שלטעמי אף הוא מתחיל לאבד מהפשטות והיופי שיש לטבע להציע לנו.  תנסה את זה, אולי תתאהב(-:

        26/6/08 00:28:

      במקרה הנושא מפריע גם לי. כל הישובים "הכפריים" גורמים לאנשים להיות תלויים יותר ברכב ולבזבז יותר זמן בדרך אל העבודה ומהעבודה.

      ואני אומר די לשעבוד.

      במקרה כתבתי על ההבדלים שבין מודיעין שבנויה כפרבר אל מול תל-אביב. אין מה לעשות החיים בעיר טובים יותר וידידותיים יותר.

        25/6/08 23:55:

      איתמר יש טווח עצום בין המטרופולין שאתה מדבר עליו לבין "כפר". וואלה יש המון ערי ספר, עיירות פיתוח ועיירות מפותחות.

       

      אם הייתי גדל בבית ללא גינה בעיר נצרת עילית, החיים שלי היו שונים לגמרי. יש טענות לכאן ולכאן. גם לגבי טביעת רגל אקולוגית יש סקאלה לא קטנה, וזה בהחלט לא שחור ולבן.

        25/6/08 23:40:

      אופנן יקר,

      כאמא לשניים, מחכה ומצפה בקוצר רוח לאבהותך. ההורמונים אכן מחוללים שינויים .

      בתור  תל אביבית, עד להריון הראשון לא חשבתי שאוכל להתרחק.. ההריון עורר תחושת קינון, רצון להגן, למרחב, לשקט. לא לצאת מרח' בילו ישר לאבן גבירול או מרמורק.. פחות זיהום אוויר, פחות פוטנציאל לתאונות.

      וכן, כרגע, בשכונת ברנדיס בחדרה - חינוך דמוקרטי, בתים של פעם ( היה כפר בעבר ), גינה, הילדים כל הזמן מתרוצצים לחברים, הכביש שכונתי ולא מאיים. ורואים הרבה שמיים, רואים את הים... אגב, אחלה ים. 14 דקות עם האוטו. בלי ענייני חניה:)

       

      יש חוויות, שעד שלא עוברים אותן, קשה לדמיין איך זה.

      וחוץ מזה שזה לא כל כך מפרגן לסביבה, זה קסום ונהדר!

       

        25/6/08 18:08:

      כשאני כותב "צפיפות", אני מתכוון למספר מבנים ותשתיות לקמ"ר (רוב האדמות לא מיושבות בשום צורה). אני לא מתכוון לצפיפות במובן של מספר אנשים לקמ"ר.

        25/6/08 16:50:

      איתמר, אתה צודק. במדינה קטנה כמו ישראל אין משמעות "לגור בכפר". מי שרוצה להיות בחיק הטבע צריך לנסוע מקסימום חצי שעה מהבית .(בלי קשר למקום המגורים).

      אבל מצד שני, רב האוכלוסייה מרוכזת ברצועה צרה מחיפה בצפון ועד אשדוד בדרום ובירושלים. בשאר האזורים הצפיפות בהחלט דלילה. כך שהמצב הוא לא כ"כ גרוע.

      בקרו באתר החדש