עוד ארבע ימים אני מתחבר למעבד החיצוני - עושים לי מיפוי ראשוני בהדסה שזה תהליך של התאמת הגירויים של המעבד החיצוני של השתל שבלול לאוזן - ואז אני מתחיל "לשמוע" עם השתל.

מחכה לראות מה אשמע ? האם אשמע סופה של צלילים לא מוכרים וצורמים, יכול להיות שלא אשמע את המילים בפעם הראשונה - אי אפשר לצפות את התוצאות, הכול מקרה בתקופה הראשונה של שבועים עד למיפוי השני אני אמור להסתגל לצלילים. ומהמיפוי השני אני צריך להתחיל לפענח מילים ומשפטים.

זה כנראה יהיה תהליך ממושך - אני יודע שכמה סיפרו לי שהגיעו לחמש עשרה מיפויים בשנה הראשונה - עד שהגיעו לתוצאות טובות, לפעמים מישהו מספר  לי על ניסים ונפלאות, וששמע הרבה על המיפוי הראשון, אבל מתברר לי שמדובר במי שאיבד את שמיעתו לפני זמן מסוים והמוח שלו עוד זוכר את התפקוד השמיעתי עם כול הצלילים.

כמו כן אעבור בעתיד לפחות חצי שנה אימוני שמיעה פעם בשבוע - ישנה עמותת AVB שעוסקת באימוני שמיעה לילדים מושתלים - השיטה שלהם זה לאמן אותם רק בשמיעה - בלי קריאת שפתיים בכלל - אז המליצו על שיטה זאת גם בשבילי..

מה אומר על הפגרה שלוש שבועות שהייתי בה עד עכשיו מחוץ לבית החולים, (נוסף על השבוע שהייתי מאושפז) לא היו ממש תופעות לוואי - לא היו לי סחרחורת כמעט - אבל יש לי בחילה קלה שאני נוסע הרבה זמן באוטובוס - לא יודע עם זה קשור, יש לי לפעמים טינטון קל שלא מפריע לי כמעט - אבל לא היה לי קודם, שמתי לב שאחרי שאני מסובב הרבה את הראש (כמו כאשר אני קורא שפתים בקבוצה של אנשים) הטינטון קצת מתגבר.

בסופו של דבר כול אחד ותופעות לוואי שלו: יש כאלו שעברו את זה עוד יותר קל ממני וישנם כאלו שקבלו תופעות לוואי  הרבה יותר קשות..

מקווה לחזור לנהוג במכונית אחרי בדיקה בעוד שבוע ..
 

מבחינת התפקוד השמיעתי - יש לי ירידה מסוימת כרגע בתפקוד שמיעתי בגלל שהאוזן השמאלית שלי חסרה לי (עד לחיבור) אז אני מפצה על זה בקריאת שפתיים, שמתי לב שבמצבים של קושי בשמיעה לפעמים אני מותר ואומר ממילא זה לא חשוב..

לכן חשוב לשפר את התיפקוד השמיעתי כמה שאפשר - כי כול תהליך השמיעה שלנו ככבדי שמיעה היא קשה ומעייפת אותנו - אנחנו צריכים להתרכז ולהתאמץ לשחזר מילים ומשפטים לפי ההקשר על סמך המידע הקולי המצומצם שיש לנו (בסיוע מידע חזותי כמו קריאת שפתיים) אז במודע או לא במודע אנחנו מפעילים בראש את החישובים של כדאי או לא כדאי לשמוע את זה או את זה...