תמונות מהחיים של רוטה
כרגע בעיקר סיפורים קצרים עליי, על החיים ועל היפופוטמים.
פוסטים פופולאריים
-
שניים סינים
15/5/08 | 653 צפיות
-
אני זוכרת את הרגע שבו נפלתי
10/6/07 | 190 צפיות
-
להדליק את המזגן?
30/5/07 | 643 צפיות
-
כשהספרים הולכים לישון או מאחורי הקלעים של חנות ספרים
18/5/07 | 500 צפיות
-
סיפור על בחורה שברחה בלי נעליים
14/5/07 | 685 צפיות
-
אפשר להיות רק ידידים?
7/6/07 | 978 צפיות
פוסטים אחרונים
- איך עברו שלוש שנים? 15/2/13
- מלחמת הקופסאות 14/12/09
- חיי הנישואים. לא מה שציפיתי. ג. והפעם ארוחות חג. 13/11/09
- חיי הנישואים. לא מה שציפיתי. חלק ב. 30/10/09
- חיי הנישואים. לא מה שציפיתי. 28/10/09
- כשאי אפשר לכתוב על הכל 26/8/08
0
אפשר להיות רק ידידים?
כל בוקר נפגשים. לפעמים חולקים את אותה הדרך. לפעמים נפגשים בנשיקה על הלחי. לפעמים בחיבוק. חולקים את הספסל בהפסקות, מעשנים סיגריה. לפעמים אני מדליקה ולפעמים הוא אותי. מפלרטטים, צוחקים על הבירה שנשתה פעם ביחד כשהשותפה לא תהיה בבית. לפעמים מדברים על פוליטיקה, לפעמים על מה נעשה כשנהיה גדולים. ואז סתם שותקים ביחד. חולקים הפסקה בין שיעור לשיעור. הידיד הטוב.
הכל בצחוק. שום דבר לא ברצינות. בלי שום תוכניות ושום כוונות. אבל בין נשימה לשאיפה לפעמים עוברת מחשבה. האם הוא נמשך? האם הוא חושב? האם הוא מסתכל? מה הוא רואה? האם יש סיכוי? האם זה כדאי? הידיד הטוב שכרגע אין לו חברה.
שאיפה אחרונה. הפילטר נזרק. המחשבה נגרסה נדחקה נרדמה. רק ידידים. לא יותר, לא פחות.
|
תגובות אחרונות
-
אורה .ה.
בתגובה על איך עברו שלוש שנים?
-
ליאורום
בתגובה על לרגל סיום השביתה סיפור על מכללה מאיזור הדמדומים
-
james j. rocklein
בתגובה על מלחמת הקופסאות
-
אלכסנדר הגדול
בתגובה על חיי הנישואים. לא מה שציפיתי. ג. והפעם ארוחות חג.
-
b_noam
בתגובה על חיי הנישואים. לא מה שציפיתי. חלק ב.
-
ג'ו מ
בתגובה על כשאי אפשר לכתוב על הכל
תגובות (15)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כל כך מוכר
תודה תומר, ידידי היקר.
יופי של פוסט.
והכוכב - רק כי באמת התחננת.
ידיד.
האמת שאי אפשר לדעת מתי חיוך הוא רק חיוך ומתי ידיד/ה רוצים יותר. אם היא סרבה פשוט תמשיך הלאה, גם ככה הרי לא היית ממש בטוח שאתם מתאימים.
אבל אל תתן לזה להרתיע אותך, בפעם הבאה שמישהי שמוצאת חן בעיניך מחייכת אלייך תיגש ותנסה. לפעמים אנחנו פשוט רוצות שתיגשו אלינו, ומכאן הכל הרבה יותר פשוט.
וטיפ, לדעתי כשבחורה זרה מחייכת אלייך רוב הסיכויים שהיא רוצה שתיגש אליה.
שיהיה בהצלחה :-)
" לפעמים אני מדליקה ולפעמים הוא אותי."
בכוונה?...
אתמול שפכתי את ליבי לפני ידידה. בחורה שהכרתי בזמנו כשידוך מצד ידידה משותפת (אשר את המשותפת הכרתי דרך בחורה שיצאתי עימה תקופה קצרה...).
בזמנו התחלתי עימה בצורה די מבויישת בסלולרי... הייתי צעיר ופוחז...
לאחרונה התקרבנו וחשבתי שהיא שולחת מסרים אז התחלתי עימה שוב בסוף ערב משותף עם החבר'ה. היא דחתה את הצעתי.
(האמת היא שאני לא רוצה אותה לגמרי... כלומר אם היא היתה מסכימה הייתי מאושר אבל אני חושב שאנחנו לא לגמרי מתאימים...)
(יותר מתאימים מאשר בחורות אחרות שניסיתי לצאת עם עד לסיום המר...)
לסיכום, ממש אי אפשר להבין האם חיוך הוא עם כוונה כזו או אחרת בימינו...
אני אפסיק אני אפסיק מיד אחרי הסיגריה הזאת....
בעיקרון זה די נדיר ידידות אפלטונית בין בחור לבחורה.
תמיד לאחד הצדדים יש שאיפות רומנטיות כאלו או אחרות וזה לא בושה אלא הכי טבעי בעולם.
אם טוב לך (וגם לו) בסטטוס הנוכחי-> אל תשני! תשמרי על זה כי אין זה באמת כיף ובהכירי את סוגי החברויות שבין בנות- ITS A KEEPER
והכי חשוב: תפסיקי לעשן, זה לא סקסי
מה עם שבוע הספר?
טל, אני מסכימה שבטלוויזיה זה תמיד נראה טוב ואפשרי (חברים, בברלי הילס וכו')
אבל המציאות די שונה ואני לא חושבת שבמקרה הזה אפשר לעשות את הסוויץ'.
זה מצב שכנראה ישאר בגדר חצי שיר חצי סיפור ולא יותר.
ארז, חלבה זה באמת נושא בעייתי, בעיקר ממרח חלבה.
אוהד, אני אוהבת את חנוך לוין ואני מאוד מקווה לא להיות גברת כמעט, אבל במקרה הספציפי הזה אולי עדיף להמשיך הלאה ולהיות גברת מישהו אחר.
קפלנסקי, אין תגובה
ז'אן פייר, אני חושבת שיש פה יותר מפגם גנטי קטן. אני לא חושבת שאני יודעת איך מהנדסים ידידות לקשר זוגי בלי לשבור שום דבר בדרך.
למה אני אופטימית ?
ותמיד הסיפורים האלו מזכירים לי כמו בסדרות טלוויזיה (בוורלי הילס שהועלתה כאן באוב היא דוגמה קלאסית) איך ארוחת ערב תמימה הופכת לסערת חושים כאשר צלחת נשברת ומתכופפים לנקות.
אכן סוגיה מורכבת.
כדאי להבחין ברמזים מבעוד מועד. סוגיית הידיד\ידידה היא אחת אבני הדרך הקשות בחיי כולנו.
זה וחלבה.
אבל בכל מקרה - את מעוניינת או שחוששת לגורל ידידותכם?
אני חושב שחייבים סקס (שיעלה עשן...) כדי לצאת מהפלונטר..
בלדה על אדון כמעט וגברת כבר / חנוך לוין
אדון כמעט אהב את הגברת כבר
כמעט ואמר לה זאת, אבל הוא לא אמר.
החורף קר היה וכבר ועבר
על אדון כמעט והגברת כבר.
גברת כבר טיילה עם האדון כמעט
היא אהבה אותו כבר נתנה לו יד,
הלילה חם היה, ירח שט
על האדון כמעט והגברת כבר.
ועוד אביב חלף וסתיו נוסף נגמר,
והאדון כמעט ראה בלב נשבר
כמה הפסיד כל השנים שלא אמר
את דבר אהבתו אל הגברת כבר.
ועוד שנה חלפה, ועוד שנה אחת,
וגברת כבר שכבה על משכבה לבד
חושבת איך כמעט היה וכבר אבד,
לגברת כבר ולאדון כמעט.
שנים חלפו מאז, לא השתנה דבר.
אדון כמעט אהב את הגברת כבר
כמעט אמר לה זאת, אבל הוא לא אמר.
עכשיו כבר באמת היה קצת מאוחר.
גברת כבר התגוררה בבית קט,
כמעט שהתגורר בו גם האדון כמעט,
עכשיו לא מתגורר בו אף אחד
לא הגברת כבר ולא אדון כמעט...
ובכן יקירתי, הפקת לקחים? הסקת מסקנות? מה אנו למדים מן השיר של חנוך לוין?
יאללה, תפסי ת'בחור לפני שמישהי אחרת תקח לך אותו...