0

אפשר להיות רק ידידים?

15 תגובות   יום חמישי, 7/6/07, 00:35

 

כל בוקר נפגשים.

לפעמים חולקים את אותה הדרך.

לפעמים נפגשים בנשיקה על הלחי. לפעמים בחיבוק.

חולקים את הספסל בהפסקות, מעשנים סיגריה.

לפעמים אני מדליקה ולפעמים הוא אותי.

מפלרטטים, צוחקים על הבירה שנשתה פעם ביחד כשהשותפה לא תהיה בבית.

לפעמים מדברים על פוליטיקה, לפעמים על מה נעשה כשנהיה גדולים.

ואז סתם שותקים ביחד. חולקים הפסקה בין שיעור לשיעור.

הידיד הטוב.

 

הכל בצחוק. שום דבר לא ברצינות. בלי שום תוכניות ושום כוונות.

אבל בין נשימה לשאיפה

לפעמים עוברת  מחשבה.

האם הוא נמשך? האם הוא חושב? האם הוא מסתכל? מה הוא רואה?

האם יש סיכוי? האם זה כדאי?

הידיד הטוב שכרגע אין לו חברה.

 

שאיפה אחרונה.

הפילטר נזרק.

המחשבה נגרסה נדחקה נרדמה.

 רק ידידים. לא יותר, לא פחות.

 

 

דרג את התוכן: