כל האהבות כולן...
אמא של טל, גננת, מאמנת אישית להעצמה בקבוצת יוזמות.
מאמינה באהבה, בגמדים ובפיות.
מאמינה בחינוך ובשינוי שמתחיל מבפנים.
מאמינה שכל אחד יכול לעשות שינוי בחייו, שלכל אחד מגיע להיות מאושר, גם לך.
בבלוג שלי תפגשו אותי דרך ספורים על הדרך שלי ועל האהבות בחיי. מזמינה אתכם להתרווח, להרגיש בבית ולקרוא עם הקפה.
החיים הם ספור בתוך ספור בתוך ספור בתוך ספור.. והסוף תמיד טוב.... אם עכשיו לא טוב, סימן שעוד לא הגעת לסוף הסיפור...
פוסטים אחרונים
- בחזרה למילים 6/11/10
- מסיבת יובל 7/5/10
- יומן מסע 26/3/10
- מהמרחקים 1/3/10
- תרקדי 23/2/10
- שיר נבואי קוסמי 3/2/10
ארכיון
כוחה של שמועה
. במסגרת עבודתי במערכת החינוך ומסגרת החיים בכלל - נתקלתי כבר כמה פעמים בתופעה מאד מסוכנת, שאני רוצה לרגע לתת עליה את הדעת ולהביא אותה למודעות -
זוהי תופעת השמועה והדרך בה אנשים מתייחסים אליה כאילו היתה אמת, שוכחים לרגע שיש פרשנויות שונות ולא כל האמת ידועה.
זאת יכולה להיות הכפשה של מורה בגלל רגע אחד של חוסר שביעות רצון של הורה אחד - שגם כאשר יתחרט אחר כך - כבר יהיה מאוחר מדי, כי יותר מדי אנשים כבר יפגעו בדרך ובעיקר כי נפגע האמון. זאת יכולה להיות צרות עין של קולגה או אי שביעות של מטפלת ברגע של מתח, זה יכול להיות גם כל מה שנכנס לקטגוריית "הפוסל במומו פוסל" - אנחנו רק בני אדם וכל אחד מאיתנו עובר במקביל גם את התהליכים עם עצמו.
תמיד קודם כל לספור עד 10 לפני שיורים את צרור המילים האוטומטי שנמצא בקנה ותמיד לשים לב למי אנחנו אומרים אותו.
אמרה המורה בלהה, שהיתה המורה שלי בכתה ה' - מילים הם כמו יונה - ברגע שנאמרו - אי אפשר להחזיר אותן לפה... או במילים אחרות "החיים והמוות ביד הלשון" -
לכן בדחילו וברחימו - זה לפעמים דיני נפשות ולפעמים זה סתם מטרד - האחריות היא משותפת למספר ולשומע -
לעצור את הסחף, לשמור על שיקול דעת, לדבר, לשאול, לוודא שהיתה תקשורת, לזכור שיש עוד צדדים לסיפור ושאתם שומעים רק צד אחד - והכי חשוב - לא להעביר הלאה - כי כשאתם מעבירים הלאה והופכים זאת לשיחת היום - זאת רכילות.
תנשמו עמוק לפני שאתם משמיצים מישהו או את המורה של הילדים שלכם בראש חוצות.
תנשמו עמוק לפני שאתם רוצים להרוג מישהו שלא מסכים עם דעותיכם.
מותר וחוקי להעביר ביקורת, מותר וחוקי לא להסכים עם כולם.
אדם (הורה) התעצבן על אדם אחר (מורה, הורה אחר) - ההוא אמר משהו שבפרשנות שלו הוא פגיעה בו - במשהו - במישהו -
ההוא שהתעצבן במקום לומר מה שיש לו, שזה הדבר המתבקש - הולך להבעיר אש בחצרות של אנשים אחרים.
עכשיו מה קורה - היה עשן, נאמר משהו שאפשר להתייחס אליו ואפשר גם לא - אם לא נתייחס אליו לא תהייה לו כל משמעות, הוא יהיה רגע של עשן שנמוג אל תוך החלל. אם נתייחס אליו ניתן לדברים שנאמרו כוח. היה עשן, אבל מי שהצית את האש היה זה שהתייחס אל הדברים והתעצבן מהם.
הוא סיפר לפלוני שסיפר לאלמוני שהתעצבן על שלומי - פלוני נעלב ודרש התנצלות.
פרצה מלחמה כשבעצם מי שהצית אותה היה זה שרצה להגן על הצדק - הוא הדליק את האש שעליה יישרף אותו רעיון או אדם עליו הוא רצה להגן.
בסופו של ענין, יש מלחמה שהתחילה בשטות ואף אחד לא זוכר מה היה ועל מה נלחמים. הרבה רוח ואנרגיה מבוזבזת - חלק תופסים את הצד הזה והחלק השני את הצד השני - הבעד נלחם בנגד והנגד בבעד -
נשוא המלחמה שבהתחלה נהנה מכל ההגנה הזאת ותשומת הלב שהוא פתאום זוכה לה באמצע החיים - יוצא מופסד.
כי במלחמה יש רק מפסידים !
בהקשר הזה - פוסט יפה שאתמול עלה בנושא "אחריות אישית" מומלץ לקריאה !
מצורף סיפור - במקור הרוסי נקרא הסיפור ``המפלצת`` רב אחד ושמו טוביה ישב פעם בביתו ולמד תורה. עברה קבוצת ילדים, התעכבה ליד הבית והקימה רעש.
הדבר הפריע לרבי טוביה. הוא ניגש לחלון, הוציא את ראשו החוצה ואמר לילדים:
"רוצו מהר לבית-הכנסת, יש שם מפלצת ואיזו מפלצת! יש לה חמש רגלים, שלוש עיניים וזקן כמו לתיש, אלא שצבעו ירוק". צחק הרבי טוביה וחזר ללמוד. אך לאחר רגעים מספר, שמע מבחוץ קולות של המון אנשים. מבעד לחלון ראה אנשים, נשים וילדים וכולם ממהרים. ריבונו של עולם, קרא, אם גם הרב בכבודו ובעצמו הולך איתם סימן שיש שם לבטח דבר מה! אין עשן בלי אש!"
. |
תגובות (81)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
*
כל כך נכון.
מילת המפתח היא אחריות.
לעיתים אנשים קטנים נבנים מהפצת שמעות.
משום מה קיים איזשהו מנגנון פסיכולוגי המאפשר להם לחוש
קצת יותר "גדולים" בזכות היותם במרכז העיניינים לדקות מספר.
כמה עצוב.
נפלא שהבאת.
y
יקירה
אני איתך
השימוש בשמועה עלולה להיות מסוכנת
בדיוק...
מה שלא קשור אלינו ישירות
אינו מעניננו - אני מסכימה איתך
זה שעור חשוב
לשון הרע הוא נחלתם של המשועממים
וכאלה לא חסרים...
אני שואלת תמיד :
ולמה אתה מספר לי את זה? או את כמובן...
להפיץ את הרעל זה ממש רע...
היי גילוש
הפוסט חשוב נוגע ויש להפנימו
גם אני באה מתחום ההוראה
ורבות ראיתי
שמילים ושמועות
פגעו קשות ולשווא
מילים בונות וגם הורסות... קל לפרש אותן כך או כך...
יש להם כוח.... * ...נהנתי כאן...שבוע טוב
לגמרי יובל...
ואחר כך הם אומרים שלא אמרו או שלא התכוונו -
אבל הנזק כבר נגרם ומסתובב אצל אחרים...
מפחיד !
יש הרבה משועממים בעולם...
הם רק מעבירים את הזמן טוחנים את העולם
ומעבירים את הניתוחים שלהם כאילו זאת אמת התורה..:))
פחד אלוהים..
כן.. וכל אחד מאמין שהסוד ישמר רק אצל זה שסיפר לו...
מכירה את הבדיחה הזאת...:)))
על מבוגרים מילא - אבל כשמריצים שמועת הבל כזאת על ילד -
אני מתחרפנת....
קל לשחרר מילים -
קשה להתמודד עם ההשלכות אחר כך...
תודה לך:))
שמחה שנגעו יקירתי...
הלוואי וגם עזרו:))
שמעות יכולות להכאיב עד מאד.
ערוצי התקשורת המתחרים ביניהם יכולים לגרום לעוול בלתי הפיך.
נכון ספור מקסים?
בזמנו חיפשתי משהו מתאים והוא פשוט "קפץ" לי לידיים...
בול בזמן... תודה...
תודה לך...
להרוס בהבל פה...
בדרך כלל משעמום,
מאטימות... זה מה שעצוב....
תודה לך..:)
כל הדרך שוב ? בשבילי ? לכבוד הוא לי...:)))
למדתי לשמור על עצמי
ולא לתת לרעל מכל סוג שהוא להכנס לי לגוף..
תודה יקירה:)
חשובה מאד-
תודה על התוספת אורית,
יש לה משמעות רבה...
הספר באמת מומלץ לאימוץ:)
בועז, הלוואי ויותר אנשים יבינו
שבהתלהמות על כלום
הם מזיקים בעיקר לעצמם ולאנשים
עליהם הם רוצים להגן !
מסכימה איתך ב-100 אחוז.
במקרה עכשיו זה לא קרה לי - אני את השעור הזה למדתי כבר לפני שלוש וחצי שנים וכל פעם שזה קורה למישהו אחר - זה עצוב לי מחדש.
בזמנו,כשזאת הייתי אני, ניסיתי להבין מאיפה זה בא - מה הפעיל את זה - לקח לי להבין שזה בכלל לא היה קשור אלי - אלא לטירוף של מישהי אחרת - שכמובן נעלמה מהעולם לאחר שגרמה לי את עוגמת הנפש -
היא נעלמה מהעולם ואני למדתי להיות מאמנת וצמחתי למי שאני היום.. זה היה התפקיד שלה בחיים שלי ועל כך אני מודה לה...:)))
הכל מהחיים, שרי,
הכל מהחיים...
תודה שמי על התוספת של 3 המסננות-
מאד חשובה !
תמיד לבחון את הדברים עם הקול הפנימי
ולא עם כל הנספחים...
קראתי ואף הגבתי.
פוסט אמיץ - כמוך...
תודה:)
מאמר יפה
גם הסיפור בסופו של דבר ממחיש איך שמועה תופסת תאוצה.
לגבי היונה שמוליכה את השמועה נאמר במקורות "עוף השמים מוליך את הקול"
וגם את הכל, ברגע שדבר יוצא מהבל פה אין עליו שליטה והוא כבר לא בחזקת המו"ל
ודמיון הופך למשהו אמיתי אפילו למי שהמציא אותו.
בהחלט!
גם אני נתקלתי בעבודתי בלא מעט מקרים של נזקי שמועות (לא מוצדקות)....זה נורא!
וגם כאמא - אני זוכרת מקרה מזעזע של מטפלת (מקסימה, אגב), בגן ילדים של בתי, שמטפלת אחרת האשימה אותה (עקב קנאה ואיבה אישית) בהתעללות בילדי הגן.....
זה היה מחריד - המטלפת שהואשמה הושעתה זמנית, הגננת ערכה בירור מקיף וכינסה את ההורים -
מזל
שכל הנוגעים בדבר, למעט המטפלת שהאשימה, היו שפויים והגיוניים....
בסופו של דבר, הובהר שאין כל בסיס ושחר להאשמות, ושמדובר באישיות חולנית ורעת לב במיוחד (זו שהאשימה...); זו שהאשימה "הועפה" מהגן, והמואשמת שיצאה זכאית חזרה. סוף טוב הכל טוב...
אבל התקופה הנוראית הזו, שבה המטפלת שהואשמה נאלצה להסתובב עם ה"סטיגמה" של "מתעללת בפעוטות" היתה בלתי נשכחת (במקרה היינו חברות וליוויתי אותה באופן צמוד לאורך כל הדרך. ובמקרה היא אשה נפלאה וכל ההאשמות הללו היו הזויות...)
סיפור שעשה לי "בית-ספר"
אחר צהרים נחמד לפני כ-20 שנה. עומדת קבוצת אימהות צעירות ואני בינהן ומקשקשים על דה ועל הא. מתקרבת אלנו חברה שלא "ירדה" לאחר הלידה. אחת האמהות שלחה לאוויר שאלה סתמית: "היא שוב בהריו"?
ההריון הזה היה ההריון הכי ארוך ששמעתי מעודי. כשלוש שנים, כשנולד בנה השני.
בבית הספר ההוא למדתי על כוחה של מילה. על המשמעות הכואבת של חברה שצריכה להתמודד עם לשון הרע, הלצות, וכו'...
מבית הספר ההוא עברתי אל מערכת החינוך, שם הקפדתי לשוחח וללמד על המשמעות של "כוחה של מילה". מדהים מה מילה אחת עושה לילדים ואנחנו ה"גדולים" הרי נשארנו ילדים בהרבה מאוד מובנים.
הרבה חומר למחשבה הביא לי הפוסט- תודה.
שבת נעימה
יפה דרשת, גילה.
לעתים אנשים אינם יודעים להבדיל בין סיפור מקרה לבין שמועה... הרבה פעמים אנשים מתעקשים שזה "אמת"... הכלל שאני נוהג בו הוא שאיני מדבר על אנשים שאינם נוכחים בחיי או בחיי מי שמדבר איתי. כן, זה מגביל את השיחות על אנשים, מצד שני, משאיר מעט מאוד מקום לרכילות ולשמועות.
אפרופו שמועות - זה בדיוק מה שקורה עם כל המיילים האלה ששולחים, החל מ"זהירות וירוס" דרך "להזהר מהחנות/שרות הזה..." "הטלפון הניד מטגן חביתה" וכלה ב"מחפשים מנת דם"
הרבה פעמים אלו שמועות בלתי מבוססות היכולות לא רק למלאתיבות דוא"ל, אלא גם להכפיש אנשים על לא עוול בכפם. בדיוק בשביל זה יש את אתר "לא רלוונטי". אני תמיד בודק לפני שמעביר מיילים הלאה.
שיחליף מי שיחליף -
העיקר שינהג באחריות
עם האזניים והפה...
שבת קסומה:)
לגמרי...
העיקר לדבר מהלב...
בועז, לא סיכמנו ?
אל תאמין לשמועות... כל דבר תבדוק בעצמך...:))
תודה
ושבת קסומה:)
תודה חייצוק,
מאד חשוב לזכור את המשפט שהבאת ממסכת אבות-
יש נטייה לשכוח אותו..
מסכימה עם כל מילה
וגם עם הפסיקים וסימני הקריאה...
תודה
הי גילה,
תובנה חשובה לילדי הגן ול"ילדים" הגדולים
במקומותינו אוהבים מהר מאוד להפוך שמועות לעובדות..
תודה
שבת שלום.
שושי
ספר מצויין - בהחלט...
הילדים בגן כבר יודעים את המשפט "אז הוא אמר והשמיים לא נפלו..." הם יודעים להקשיב לעצמם - מתאים לי? לא מתאים לי... ולפי זה להחליט מה התגובה שלהם תהיה... תודה נירית..
חלק מהטענה שלי הוא שמי שגורם את הנזק -
זה מי שנעלב מהשמועה ומאמין לה כאילו היתה אמת -
לעיתים התגובה הטובה ביותר היא - אי תגובה - או משפט כמו -
זה בסדר לכולם מותר לומר את מה שהם חושבים...:))
אני חושבת שכל אחד עבר משהו דומה בשלב זה או אחר של חייו...
השאלה היא מה הוא למד מהשיעור..
זאבוש... איך ידעת? מה כבר הגיעה השמועה לאמסטרדם?
זה לא חודש זה 4 ימים -
זה לא בקאריבים זה בבודפסט -
זה עובד כמו קסם...:)
גלי את כל כך צודקת בכל מילה - זה הולך כמו כדור שלג...
גם בתקשורת זוגית, גם בתקשורת עם העולם -
השדברים אף פעם לא טוטאלים שחור ולא טוטאלים לבן -
הם בעיני המתבונן בעיקר -
תודה אישה מדהימה..
לכל המגיבים תודה רבה,
צר לי שטרם הספיקותי להגיב - סוף שנה...
הפוסט הזה מאד חשוב בעיני וחשוב בו הדיאלוג ולכן אשתדל היום לענות כמה שיותר...
עוד יומים - חופששששש...
סופ"ש קסום, גילה
תודה דבי - שיקול דעת
זה חשוב ביותר... לא לראות שחור
ולהגיב מתוך "אטרף"..
סיפור מצויין...
צריך לבדוק היטב היטב מה אנו מוציאים מפינו
לפעמים עדיף לבלוע את המילים...
מסכימה בהחלט.
לא אוהבת רכילות.
איריתה
:-)
סוף סוף רס"נ שמועתי יכול להשתחרר
אחרי סיעור מוחות שכזה מקסים..
אהבתי את הפוסט ואת התגובות..
נפלא גילוש. אכן נושא מסעיר .
אנחנו מכירים היטב את רב סרן שמועתי
שכבר מזמן הפך במקומותינו
לרמטכ"ל.
להיזהר צריך. בהחלט.
למילים יש כוח מעבר למה שהן באמת.
חשוב מה שכתבת. מעלה מחשבות.
שבת טובה לך ותודה.
*
כוחן של מילים....
מכירה גם מקרה בו מורה סיפרה לרעותה
חוו"ד גרועות על תלמיד, וקצת הרבה היה אבוד לו היה אח"כ....
היה גם מי שאמר כי אין הזדמנות שניה להתרשמות ראשונית
כולנו פגיעים ורגישות טוב שתהה אצל כולנו
גילוש,
אבא שלי היה אומר על שמועתי כזה "עויילם גויילם".
הגן נשאר בתוכם, תפתחי שלוחה לגן שלך,
לבוגרים שבנשמתם זה מקומם.
דרושה גננת, דעתך?
סוף שבוע נפלא,
מנור
אמרו חז"לינו, המביא דברים בשם אומרם.........
אני לא יודע אם זה נכון אבל הסיפור הבא מסופר על סוקרטס.
אני מביא אותו כאן כי הוא מתייחס לרכילות.
הלוואי שהיינו כולנו יכולים להתייחס כך לסיפורים שמספרים לנו, אבל מה לעשות שרובנו "אנושיים" ומרגישים גדולים יותר כאשר אנחנו הופכים את אלא שסביבנו לקטנים יותר.
שלוש המסננות של סוקרטסאחד מידידיו של סוקרטס בא לבקרו."שמעת מה שמספרים על ידידך ?" שאלאותו."רגע", אמר סוקרטס, "לפני שאתה מספרלי - האם העברת את השמועה הזאת דרךשלוש המסננות ?""איזה מסננות ?""המסננת הראשונה היא המסננת של האמת.האם אתה בטוח שמה שאתה עומד לספר ליהוא אמת ?"האורח היסס קצת. "אני לא כל כך בטוח.שמעתי את זה ממישהו. ומה המסננת השנייה ?""המסננת השנייה", אמר סוקרטס, "היא המסננתשל הטוב . "האם מה שאתה עומד לספר לי עלידידי הוא דבר טוב ?""להפך, זה דבר איום ונורא. ומה היא המסננתהשלישית ?""המסננת השלישית היא המסננת של הנחוץ :האם באמת נחוץ שתספר לי את הדבר הנוראששמעת על ידידי ושאתה לא בטוח שהוא אמת ?"האורח חשב לרגע ואחר כך אמר "לא. זה לא כלכך נחוץ.""אם כך, תשתוק !" , אמר סוקרטס.
מחשבה נוספת
הדרך היחידה שבה אפשר להילחם ברכילות היא להביא דברים בשם אומרם.
אם כולנו נקפיד על זה הרכילות תפסיק להיות סתם שמועה (לפעמים מרושעת, אבל לא תמיד) ותתחיל להיות ציטטה מפי אדם מסויים. כך לא יוכל מפיץ הרכילות/שמועה להסתתר מאחורי האנונימיות שלו וגם נשוא הרכילות/שמועה יוכל להתגונן מולו.
גילי,
אחד השיעורים החשובים שלנו,
בהתפתחות הפנימית.
להמנע מלשון הרע.
זה מפתה.....
זה תעתוע,זה להתעסק במיותר.
נתעסק אנחנו בחיים שלנו,
יש לנו מספיק מלאכה לעשות.
מאשר לחטט בחייהם של אחרים.
שנזכה.
כמה נכון
כמה נזק יכול לעשות "רב סרן שמועתי"
צריך לדעת בחוכמה
איך לא לשמוע את ההרס שמנסים לזרוע.
שבת קסומה לך.
כמה נכון.
השימוש בשמועה עלול להיות מסוכן.
בוא שמע משהו סודי על מוישה... אבל רק לך..
ברור, אני אגלה רק לשמיל!
..
מצטרפת אל קהל המאמינים.
כן, חדה היא לשון הרע.
ויש להשמר מקצפה.
תודה על המילים
Rחל
אם היית יודעת , יקירתי, איפה מילותיך נגעו...
שבת נפלאה לאישה נפלאה
כוחן של מילים וכמה הן יכולות להרוס, וכבר נאמר בתהילים לד' יד'
"נצור לשונך מרע, ושפתיך מדבר מרמה, סור מרע ועשה טוב."
כל כך נכון !
תודה
*
איזו בזבזנית כוכבים אני...
פאק
טוב אעשה את הדרך הנה שנית
השאירי דלתך פתוחה ואל תתני לשמועות להיכנס !
כבר דברנו על "ארבע ההסכמות"....:))
אז...
טוהר המילה - היא אחת מהן....
כמה שהיא חשובה !
גילוש תודה לך על עוד תובנה!
החיים והמוות ביד הלשון...
ושמועה היא בהחלט דבר מסוכן למדי...
די במילה, לעיתים אפילו קריצת-עין, שתתחיל להתדרדר
במורד כמו כדור שלג...
ואז, כמו שנאמר, לך תוכיח שאין לך אחות...
גילוש - אם כתבת את מה שכתבת, אני יכול להניח שלאחרונה חווית את התופעה.
מעבר לניבזות שבעניין ומעבר לזה שכל מה שכתבת (כולל המשל) פשוט נכון, עצתי היא להתעלם!
ההתעלמות גורמת לסיפור (וכן, לרוב זה סיפור בלבד! כל קשר בינו לבין המציאות לא קיים!) להעלם מעצמו (ומפנה את המרחב לסיפור אחר).
המתעלמים הם האנשים הגדולים. הם לא נותנים לרכילות לשבש להם את סדר היום.
בהצלחה!
גילוש יקרה
ספור נפלא((:*שלך שרי
כמה נכון...
במהלך הרבה רגעים בחיינו אנו מקבלים מידע על אחרים מאחרים ומקבלים החלטות על סמך מידע זה, בין אם החלטות פנימיות או חיצוניות.
כמה חשוב לבחון את הדברים בעצמך.
הנה סיפור קצר על שלוש המסננות
http://cafe.themarker.com/view.php?t=405313
תודה על התזכורת!
שמי
גילוש
מהיום מחליף את רס"ן שמועתי
הרב טוביה
הפי וויקנד
אקי
גילוש
כל כך נכון כתבת !!
רק תקשורת ישירה !!
*פנינה
ואני לדוגמא שמעתי שאי שם, בבנימינה, יש גננת אחת
אחת ומיוחדת...
גילוש!
נושא חשוב העלית.
הכל מתחיל ונגמר בחינוך בעיקר בבית,אך גם בבית הספר.
הפוליטיקה שלנו לצערנו גם היא נגועה בחטא הקדמון.
צריך לשנן השכם והערב את הנאמר במסכת אבות:
"אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו".
תבורכי גילוש!
חייצוק
תקלה בתגובה הקודמת שלי, לחיצה קלה והופ יש תגובה.
כוחה של שמועה תלוייה ב....
באוזן המקשיבה,
בפרוש האישי,
ברגש המתעורר,
ובעשייה...............
שאלה : עץ נופל ביער, אין אדם בסביבה, הישמע שאון הנפילה ?????
מודעות מודעות ומודעות, תציל אותנו מנפילה לבור השמועות השחורות...
בזהירות לכולנו !!!!!!!!!!!!!
אין עשן בלי אש זה משפט נוראי בערך כמו חוסך שבטו שונא בנו - כי אנשים נותנים לו פרשנות שגורמת להתלהטות יצרים עם כאילו לגיטימציה פילוסופית.
מספיק שהדברים היו ליד ובערך בשביל שכל התמונה תראה אחרת...
תודה ריקי.
גילוש, תובנה נפלאה במעטפת מרתקת.
ממליצה באותו הקשר, לקרוא ולהקריא לילדים את הספר של מדונה: התפוחים של מר פיבודי.
גילוש יקרה,
פוסט חשוב כתבת.
חייבים להזהר בלשון לפני שממציאים שמועות או שמפיצים אותם מפי גורם לא מוסמך או סתם עוין. הלא בדיני נפשות עסקינן.
טוב שהבריות יתנו דעתם על כך, כי כה רבים כבר נפגעו קשות. תודה על פוסט מצוין. *
מיכאל
כל הכבוד לו -
להחלץ מהסיחרור הזה של
חרושת שמועות זה קשה -
ולך תוכיח שאין לך אחות...
תודה חומד.. יפה לך התמונה החדשה..
גילה
כל כך נכון ואמיתי, והסיפור הנלווה כל כך חמוד.
אבל אפשר לנצל את "מיסטר שמועתי" גם בדרך אחרת... למשל לספר בסוד לרכלן הכי גדול בקומה שאתה נוסע לחופשה של חודש בקריבים...
כולם מלחששים מסביב: אתם יודעים גילה נוסעת לחופשה לקאריבים...
ואת הולכת ככה, עושה את עצמך לא שומעת את כל הליחשושים
ובסוף את מוצאת את עצמך באמת נוסעת לחופשה
מה את אומרת? נסי ותראי איך זה עובד
כל טוב
זאב
"רב סרן שמועתי", הוא כבר מטבע לשון נפוץ במדינתנו.
סימן היכר {אחד מיני רבים} לדמות "הישראלי" הסטראוטיפית.
אז אם עושים את זה "גדולים" בתקשורת ומדליפים "מקצועיים" בהנהלתנו המדינית, מה יגידו
אזובי הקיר?
גדול או קטן בעיני כולם שווים ו"קטנים" למדי :)
הלוואי ואפשר היה למגר את התופעה .
אבל לא נראה לי.
אז לפחות משתדלת לעשות לביתי ב"נושא" ולהתרחק מכל "צהובונות" לשמה.
לא משנה מה מניעיה המקוריים , סקרנות , רכלנות , יצר הרע לשמו וכו'
ולא משנה היקפה או קרבתה ה"משפחתית/חברתית/לאומית " אלי .
באופן אישי , אותי זה מגעיל וזה מה שאני מקווה להנחיל.
לוקחת את זה עוד מדרגה קדימה :
קחי ויכוח זוגי {למשל} פעוט וסטדנדרטי .
ברגע שיכניסו הסטוריה, הורים או כל משהו אחר שלא קשור לנושא הנדון
אין לדעת מה יתפתח ולאלו מימדים יגדל כדור שלג זעיר.
ויהפוך לריב גדול .
{כי גם להתווכח צריך לדעת :) }
שנאמר: כוחה של מילה :) {שזה בעצם , מוֹתר האדם... לטוב ולרע }
גלי
העלית דברים מאוד חשובים
חשוב לזכור, בכל הזדמנות ובכל מקום
לא למהר ולהתלהם
להקשיב....להפעיל שיקול דעת
"אין עשן בלי אש"
ובכן לא תמיד נכון הדבר
וכמה שאת צודקת בקטע הזה.
חשוב לקרוא ולהפנים.
איי, גילוש, איך באת לי עם הסיפור הזה ב-ד-י-ו-ק בזמן!
כוחה הארור של קבוצת שמועות מכוערות זה עתה גרמו תהפוכות בחיי אדם יקר לי. לשימחתי הוא מספיק חכם כדי להפוך את זה להזדמנות לצמיחה...