האידיאלים של הרייקי אהבה כבוד הדדי אמונה חמלה
"רק היום, ארפה מהכעס" - כעס הינו רגש טבעי לנו כבני אדם, אך הוא חוסר הבנה רוחנית. למה הכוונה? אנו נשמות שנמצאות בגוף (וחלק אחר אינו בגוף). לפני שירדנו לגלגול הזה, לחיים כאן ועכשיו, הייתה לנו "תכנית למידה" שבה בחרנו שותפים למשחק. את שיעורי הנשמה אנו לומדים בדרמות שמומחזות על ידי נשמות שותפות. כפי שאמר שייקספיר: "כל העולם במה - וכולנו שחקנים!". אנשים מגלמים לנו תפקידים "טובים" וגם "רעים" - כדי להמחיז לנו את האמונות שלנו. כדי שאנו נלמד על עצמנו ועל יכולותינו. לפיכך, לכעוס על מישהו לזמן מה, זה לא להבין כי הוא מתפקד לנו כמראה - כדי שנראה משהו בתוכנו שזקוק לריפוי. יש לציין, כי כעס הינו השלב השני של הקורבן*. השלב הראשון - רחמים עצמיים וייאוש. כעס הינו אנרגיה "שלילית" שיוצרת חסימות בגופנו. יש לשחרר במהירות כל כעס ולבצע פעולה של סליחה משולשת. לסלוח לאדם שפגע בנו, לבקש את סליחתו, לסלוח לעצמנו. לא חייבים מייד להרגיש שסולחים. בקשה והצהרה תביא בסופו של דבר לתהליך של סליחה אמיתית. (*על "דפוס קורבן" והדרכים לשחררו - בספר "תודעת האחד - שיחות עם רבי עקיבא", אילנה בהט, הוצאת לוטוס, 2008)
"רק היום ארפה מהדאגה" - מהי דאגה? בהיפוך אותיות יוצא ההסבר המדויק ביותר: דאגה - א ג ד ה! ולמה הכוונה ולמה חשוב להרפות מדאגות?
א נ ו י ו צ ר י ם א ת ה מ צ י א ו ת ש ל נ ו !!!! איך? על ידי א.מ.ר -אמונות + מחשבות + רגשות. כל אלו הן אנרגיות, שכאשר אנו מתמקדים בהן הן יוצרות לנו את המציאות. לא תמיד זה קורה מהר ולכן בני אדם אינם מודעים לאחריותם על מה שקורה להם בחייהם (ושהם "קראו" לו, במודע ואולי בתת המודע שלהם). דאגה - הינה מחשבה שנלווה אליה רגש ובנוסף,"דמיון מודרך" - החזייה, שהינה דרך להגשמת מציאות. כלומר, אם אדם מאמין באמת במשהו, ובתת המודע ישנן אמונות תומכות, חיוביות גם כן, הוא מצליח להביא זאת למישור ההתגשמות שלו. ברור שאם ישנם פחדים, גם לא מודעים, הם מעכבים את היצירה הרצויה. דאגה הינה גם למעשה - חוסר אמונה. חוסר אמונה ביקום. חוסר אמונה בעצמך. ההיפך מדאגה - אמונה. ליצור מה שאתה רוצה. מדוע להריץ "תסריטים שליליים"? אפשר ורצוי ומומלץ בהחלט לרקום פנטזיות רצויות. *(ראה גם הסרט "הסוד" וכן הספר).
"רק היום, אודה על כל הטוב שנפל בחלקי" - התמקדות במה שיש, ולא בחוסר ובמה שאין - גורמת להגדלתו. להודות, בלשון הווה על כל מה שיש לנו - מביא לנו אותו בשפע. הודיה זו גם לשון מאגית של מימוש ויצירה. זה מקובל ביהדות וגם אצל האינדיאנים. הודו על כל מה שעולה בדעתכם, גם על דברים, שלכאורה מובנים מאליהם (כי הם לא) על אור השמש, על המים, על האוויר ועוד... וגם אם אתם מאוד רוצים משהו שיכנס לחייכם - דברו עם היקום בלשון הווה ובלשון תודה. השתמשו בדמיון שלכם לראות את זה קיים, הרגישו את זה קיים ואז - הודו.
"רק היום, אבצע את עבודתי בכנות" - אמת הינה תכונה חשובה ביותר, שבלעדיה לא תוכלו להכיר את עצמכם, לשפר את עצמכם, ולהתקדם בדרך הרוחנית. אמת הינה עוצמה. כנות הינה ביטויה של האמת הפנימית. תהיה עבודתכם אשר תהיה, הביאו אליה מאה אחוז מעצמכם ועשו אותה באהבה.
"רק היום, אהיה נחמד לשכני ולכל היצורים החיים עלי אדמות" - "ואהבת לרעך - כמוך". כי כולנו אחד בסופו של דבר. מלבד זאת, היחס שאתה מגלה לאחרים, האנרגיה שאתה שולח דרכך לעולם - שולחת לך בדיוק את אותה אנרגיה! מי שמאחל טוב - פותח עצמו לצינור של הטוב הזה שיזרום בחייו. הדדיות, זה שם המשחק. ואפשר גם לומר: בומרנג. מה שאתה נותן - אתה מקבל. (* "מה ששנוא עליך -אל תעשה לחברך", ראה פוסט אחר שלי).
פרשנות: אילנה בהט, רייקי מאסטר בדרך האור, האהבה והחמלה. משנת 1997. הסברים מפורטים בנושא יצירה מודעת ודרך החמלה, אפשר ללמוד מהספרים: "שחר עלות התודעה - מפתחות להארה אישית ופלניטרית", "שער להתקדשות - יצירה מודעת", "תודעת האחד - שיחות עם רבי עקיבא" שנכתבו בתקשור על ידי אילנה בהט ומדריכי האור.
פרטים על קורסים, למבוגרים, בני נוער, ילדים - באתר הבית: www.lotuscenter.co.il ilana@lotuscenter.co.il
|