כותרות TheMarker >
    ';

    רמיאב, סיפורים, שירים, חרוזים וגם דיווחים מצולמים.

    פרוזה, שירה וחריזה ודיווח. אשמח לתגובות.
    =============#==============
    מותר ורצוי להגיב גם לפוסטים ישנים :).
    =============#==============
    לרוב לא אשיב מתחת לתגובה
    אלא במסר אישי ועמכם התודה.

    0

    יממה אחרונה - בדיחה מחורזת

    14 תגובות   יום רביעי, 25/6/08, 18:01

     

      

    יממה אחרונה

    עיבד וחרז - רמיאב  (בעקבות מקור עלום)     

     

     

    מר משה, איש לא צעיר,

    אל הרופא, ביום בהיר,

    הלך, כך סתם, ביקור שיגרה,

    אך אוי, שמעו מה שקרה.

    הרופא, צעיר לא תרח,

    מצא בתיק בדיקה בת ירח,

    קצת גימגם, הרצין פניו,

    השכיב את משה על הגב.

     

    מישמש, בדק, לחץ באצבע,

    הקשיב בסטטוסקופ לרגע.

    גם הדופק, לחץ דם...  ואז,

    ישב לכתוב... פניו כמו רז...

    חמש דקות ישב משה,

    ראה כי לרופא קשה.

    בסוף הישיר אליו מבט

    ואמר לו כך בלאט:

    "מר משה, קרה פה תקר,

    לא אומר לך דבר שקר,

    כל שנותר לך לחיות...

    עשרים ועוד ארבע שעות..."

    מר משה הבייתה אץ,

    כמו מי שגזר דינו נחרץ.

    לזוגתו הכל סיפר,

    כשליבו קצת מפרפר.

    "הו יקירי, כל כך פתאום,

    כדאי שתתפנק היום...

    מחר כבר אין לך עתיד,

    ויום כזה תזכור תמיד.

    אכין את כל שתבקש,

    כל רצונך שיתממש.

    מה שתרצה, למענך,

    תשוב מבסוט לעפרך..."

    שעות נותרו עשרים ושתים,

    לא חשב הוא פעמיים.

    את "טוב הלב" ניצל האיש

    וביקש מיד... תשמיש...

    נו, לכבוד כזה אירוע

    גם לב אבן לא יזוע?

    הציעה לו מיטת כלולות,

    כאילו לא חלפו יובלות...

    (שבע משה שעה של נחת,

    אף צבט אותה בתחת.)

    בבוא שעה של צהריים

    יצאו למסעדה בשניים.

    בשעת בין הערביים שוב,

    פנה ביקש בקול עצוב:

    "ארבע עשרה שעות נותרו,

    רוצה לחזור על 'פרו ורבו'..."

    בלי טרוניה או טענה,

    את הסכמתה נתנה

    והוא במרץ איתנים

    השלים חסך ארוך שנים...

    יצאו בערב לבלות,

    הרבו יחדיו אכול ושתות.

    ובמיטה לפני תרדמת,

    חזרו על פעולה קודמת...

    היה לו מר, למר משה,

    להרדם היה קשה.

    כי בראשו, כמו בסרט,

    תקופת חייו שכבר נגמרת.

    לפני זריחה, שעה חמש,

    העיר אשתו ומה ביקש?:

    "נותרו לי עוד ארבע שעות,

    ממש עצוב שבא לבכות.

    עשי טובה רק עוד הפעם,

    רוצה לזכות בזה הטעם..."

    התרוממה על המרפק,

    בקול נרגז, לא מפנק:

    "שתתבייש, אדם בלי רגש,

    איך לא חשבת כבר מאמש.

    לך אין שום חובות מחר,

    תשכב, תמות פה על הכר.

    אבל אני צריכה לקום

    ומצפה לי יום עקום.

    יודע מה זאת חוויה

    של הכנות להלוויה?

    אם לא אשן בגלל המין,

    איך אראה בבית עלמין?

    תן לישון את שנשאר,

    לך כבר אין... לי יש מחר!"

     

    כל הזכויות שמורות (C)

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/7/08 11:51:

      נחמד לצחוק כך,

      בבוקרו המאוחר..

      של יום שבת..

      ואי אפשר לדרג אותו משתמש

      ב24 השעות...

      אזי מחר!

      ושבת יפה ונעימה לך.

      שלך.שרה

        17/7/08 15:27:

      אם כך נראים חייו  בעולם הזה.

      יותר  עדיף ... העולם הבא.

      ולך כוכב * כי כך יאה לך  חיוך

        17/7/08 14:10:


      רמיאב...

      אמרו לך שאתה גדול?

      ואווווווווווווווווו.

      עליך אפשר להגיד משורר וצייר.

      איזה שיר מתוק. אהבתי.

      אשוב עוד אליך עם כוכב..שגם לך יפריעו השפיצים.

      חחחחחחחחחחחח

      רפאלה

        5/7/08 20:29:


      חחחחחחחחחחחחחחרמיאב

       

      בטוח שהיא פולנייה אשתו של הבר-מין_ן:))

       

       

      *

       

      }{שטוטית

        27/6/08 12:53:

      מקסים.

      ביקור ראשון שלי בבלוג - אשוב...בטח שאשוב! מגניב

        27/6/08 11:34:
      מקסים להיקלע לבלוג שלך, כך סתם בבוקר קיץ יפה, נהניתי
        26/6/08 20:53:

      חח אהבתי   :-))

      חני (רזי)

        26/6/08 14:38:

       

       

      לכל המגיבים עד כאן... הרבה תודה.

      .

      פרח, האחת והיחידה,
      מקווה שתשובי גם בימים הבאים.
      נעים לראות מנויה שמתמידה
      ומחלקת כוכבים נאים...
      .
      .
      פינקסון, חבר יקר נדיב,
      המחמיא ומאחל.
      תודה על כוכבון חביב,
      כך לפיסגה אני... זוחל . 
      .
      .
      רוב, ידיד חבר לצחוק,
      אודה שלא הכרנו די.
      אך בקרוב ולא רחוק,
      עוד תהנה מחידודי....
      .
      .
      לריקי, חיוך משלה, מקסים,
      אוהבת שירים, גם שלה וגם לא...
      אקווה שבעזרת עושה הניסים,
      עוד תראי חיוכים בעולם ומלואו...מחייך
      .
      .
      אומגית, מחייכת כיודעת סוד,
      איך האנרגיה בתודעתיות פורצת...
      ואיך פותרים בעיה כשרוצים עוד... קורץ
      אהבתי תגובתך הנמרצת.
      .
      .
      משפטן וש"ץ חברי זה שבוע,
      כמה נעים להיזכר, בצורה שונה.
      ותודה למחמאה, אומר כצנוע,
      ונמשיך לספר במהדורה הבאה.

       

      בדיחה מוכרת אך נשמעת טוב יותר בחריזה שלך.
        26/6/08 00:45:

      עכשיו אני מבינה למה הכוונה באימרה:

      "תחיה כל יום כאילו הוא יומך האחרון"...

      ואולי זו התרופה לה הזדקק כדי להבריא מהתקר...

      יש לך את מספר הטלפון של הרופא הזה?!

      תודה!

      צוחק

        25/6/08 19:50:

      אהבתי את החיוך

      אשר על חרוזיך משוך.

       

      ריקי

       

      צוחק

       

       

       

       

       

       

        25/6/08 19:01:

      אהבתי!

      כוכב על ההומור השנון.

       

       

        25/6/08 18:36:
      * יפה אהבתי שיהיה המשך שבוע נפלא
        25/6/08 18:19:

      מחייך חחחח

       

      עשית לי את היום

       

      תודה..!

       

      .......עוד אשוב לככב....

      ארכיון

      פרופיל

      רמיאב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין