דברישון- סרט:

ראינו אתמול סרט נפלא בשם "צ'ארלי בארטלט". יש שם את רוברט דאוני ג'וניור ואת ה-Cut Throat Bitch מ"האוס" שאינני זוכרת את שמה ועוד כמה שחקנים אנונימיים שעושים תפקיד טוב בסרט שהבחור זיהה בחוכמתו כשילוב בין Ferris Bueller's Day Off (למתעקשים: "שמתי ברז למורה") לבין Garden State (למתעקשים: "גארדן סטייט"), שניהם סרטים אהובים. אם זה לא מספיק, יש שם גם יופי של פסקול עם שני שירים של אילז ועוד שכיות חמדה. בקיצור, לכו לראות.

דברשני- "סרוגים":

חיכיתי חיכיתי. כמי שהכירה את הביצה הירושלמית די מקרוב ותמיד נזהרה לא להשתייך אליה, מאוד עניין אותי איך חומר גלם כל כך מוצלח יהפוך לסדרה של ממש גם אחרי שיעבור ידיים של אלף עורכי תסריט, בימאים, מפיקים ושחקנים שהעולם הזה פחות מוכר להם. הפרק הראשון הפתיע אותי לטובה. גם אם כיפה נראית קצת מוזר על אוהד קנולר, כולם שם עושים עבודה ראויה לשמה ובינתיים אני אפילו מסוקרנת לגבי הפרק הבא.

דברשלישי- מוזיקה:

יש לי חולשה ליידיש וחולשה למוזיקה שלעולם לא תגיע לגלגל"צ. בדיוק יצא הדיסק של "אוי דוויז'ן", שמדגים מה קורה כשהאחים תלמודי, נועם ענבר וגרשון לייזרסון מחליטים לשחק בכלייזמרים. יופי של דבר.

סיום פולני ודי:

אין בעיה, אני אכתוב לעצמי אם צריך, אבל יהיה נחמד אם מישו ישמיע קול.