בע"ה....

הכוכב הוא לך...

שבת שלום ומבורך....

כמה שאת תמימה, אסתר היקרה

את מזכירה לי את בעלי העסקים החווים את חווית ה"פרוטקשן" - גם הם חושבים שאם הם יתנו כסף אז לא יציקו להם יותר, והתוצאה היא שהסחיטה רק גוברת והולכת, עד שמגיעים מים עד נפש. אם יש לך חברים ערבים אובייקטיביים, תשאלי אותם את השאלה הזאת ותראי מה הם יענו לך...

בני

הי

שאלה זו יש להפנות גם ואולי בעיקר לבני הדודים הפלשתינים.

האם הם מוכנים לראות בפיצוי חומרי סוף לתביעתם על ארץ ישראל כולה. למיטב הבנתי רק חלק קטן מהם מוכן לכך. מה שכמובן לא פותר אותנו לחפש דרכים לשים קץ לנשק. דוד

רקs -

עניתי על כך קודם, לא מדובר על היום ולא מדובר על כסף מתוך תקציבהמדינה, מדובר על

שווה כסף שהושקע כאן בדמות כלי מלחמה, מאז קום המדינה, במקום לחשוב על פתרון יצירתי יותר, משהו שיקדם את השלום.

כל דבר בעיתו, והיו המון הזדמנויות בעבר הרחוק שזה יכול היה להיעשות.במקום

להפוך אותנו לצומת בין מעצמתית .

ואת האיזור שלנו כמו את שאר איזורי הלחימה האינסופיים לזירת ניסוי כלי נשק.

צריך להסתכל על זה בראייה כוללת, מקום המדינה, אנחנו כלי בידי מעצמת על ותו לא.

אומרים שמה שהיה היה ,,

ועדיף להתחיל דף חדש ,אז בטח שעדיף לזרים לבי דודנו כספים ופיצוים ,,

אבל בואי ננסה לחשוב ביחד יעני משהו בסגנן סעור מוחות ?!

מאיפה בדיוק ..

מאיזה אפיק ?

קצבאות הקשישים ?

קצבאות הילדים ?

מהבטחון ?

מהחנוך ?

בריאות?

מהבורסה ?

מאזרחים ?

ממס הכנסה ?

או אולי מחשבונותיהם הנפוחים משו של נבחרי הציבור שכל פעם מתגלה איזה אי  עלום אחר ?

מאיפה בדיוק ?

ונניח שנמצא את האפשרות לשלם , נניח אוקי ?

את באמת מאמינה שזה יגמר בכסף ?

עד כמה שאני זוכרת יודעת ,,,

לפעמים כבוד לא נקנה בכסף אלא בדם ...

משהו מנטלי כזה , שורשי ...

אז מה ?

גם אני לאיודעת ..

אבל אני בספק .

שאלה שנוגעת לעבר. אילו ..אם..

בנוגע לעבר העובדות ברורות.

מדינת יהודים קמה בניגוד לרצון השכנים מסביב לקבל אותנו. זה היה ( ועדיין) מלחמת קיום והשרדות. בלי ההצטידות בכלי הגנה והרתעה לא היית שואלת היום את השאלה הזו.

אין ספק שגם פערים כלכליים מוסיפים למתיחות והשנאה .אבל בנוגע לערבים ולאידאולוגיה האיסלאמית הקיצונית, היא שולית.

 אולי במסגרת הסכם שלום בעתיד (הלא קרוב- ראי תגובתי לפוסט הקודם שלך) הזרמת כספים (לא ישראליים) של מעצמות עולם ו"אחיהם" (בגרשיים כי אף אחד לא רואה בהם אחים אלא כלי לניגוח ישראל) הערבים, על מנת ליצור עתיד של תקווה ושכנות טובה, אז יש מצב לדון בהזרמת כספים השקעות של תאגידים ומעצמות לדמוקרטיה הערבית החילונית שאמורה לקום לצד ישראל.

אחרי שמדינות ערב יפצו על הרכוש היהודי שנשאר/הוחרם שם, אפשר בעזרת כסף זה לפצות אי אלה פליטים שגורשו

הפיצוי צריך להיות בצורת כרטיסי טיסה( ONE WAY )  למדינות ערב, רצוי היותר רחוקות.

א- יקרה

מבחינה הומנית ובאופן טבעי יש משהו בדברייך

אך ההיסטוריה מוכיחה שוב ושוב שהדברים לא ממש מתגלגלים כך..

אני לא נכנסת לנושאים פוליטים, כי לדעתי אף אחד משני הצדדים לא מוכן לשלום

גם לא אנחנו..

אישית מצער ומעציב מה שקורה באיזור שלנו,

יכולנו להגיע לדברים אחרים יפים בודאי.

נושא טעון בהחלט חברה...

אסתר בוקר טוב

הערבים שברחו ונטשו את רכושם רצו רק לחזור כדי לחיות כאן ולזרוק אותנו אל הים, רגש הנקמה פעם בהם והם ניסו כמה פעמים לחזור בכוח, עד היום הם טוענים על זכות השיבה, יתכן כי אחד הפתרונות יהיה פיצוי כספי, אך יש לזכור היטב כי בלי ההוצאות הענקיות על חמוש היו הם מעיפים אותנו לים.

בברכה - ירמיק.

פיצוי הוא תמורה למשהו שמגיע לך והאמת שלא מגיע להם כלום. הם נלחמו בנו, הובסו וברחו, זו הבעיה שלהם!!!!

זה נושא טעון מאד,

אי אפשר לומר כך סתם,

על העבר..

אפשר לחשוב קדימה,

וחוץ מזה משהו חושב ומתחשב בדעותינו?

כולם עסוקים עם משפטים, מי גנב

מי העלים.. מי שומר על הכסא...

נכון מרדכי אתה צודק, אבל מתחילת המדינה, המדינות הגדולות רצו בנו פה למטרות

אחרות ודחפו פה נשק בלי הכרה, לכל האיזור, במקום נשק, היו צריכים לפצות את האנשים, כך זה נהוג. לוקחים שמאיים בינלאומיים, מעריכים את השווי, ושלום על ישראל.

צטט: א-אפלטונית 2008-06-25 21:05:47

מרדכי,

 

לפחות היינו יודעים שניסינו דרכי שלום, כפי שכל העולם נוהג.

 

אז היינו קונים פחות סריה אחת של מטוסים..

ומה עשינו בהסכם אוסלו?

ובעקירה מעזה?

ומתן יריחו?

האלה לא דרכי שלום?

ניסינו גם ניסינו,אבל לרצות תמיד את האכזר,זה מצב נפשי,,,

במקום לנסות לבדוק את מה שלא עשינו טוב בעבר

חשוב לבדוק את הרלבנטיות של ההצעה שלך להווה

ואני חושב שהיא מאוד רלבנטית.

כי אני חושב שהזרמה מסיבית של כספים, בתנאים נכונים ותחת פיקוח בינלאומי 

בעיקר לרצועת עזה, שתושביה זקוקים נמצאים במצב כלכלי קשה ביותר, עם תשתית הרוסה וצפיפות אוכלוסין מזעזעת שרק הולכת ומחמירה

תעזור הרבה להחליש את החמאס ולהחזיר את הכוחות המתונים והמתקדמים יותר לשלטון.

לעומת זה, אם המצב הכלכלי שם לא ישתפר, אין הרבה סיכוי שדברים יישתנו - להיפך, רוב הסיכויים הם שהקיצוניים רק ימשיכו להתחזק ולהקצין. 

ולא יזיק בכלל אם כמה יהודים מעשירי העולם יתרמו כדי להקל על המצוקה ברצועת עזה

ובכך יעזרו גם למדינת ישראל לא פחות מאשר אם יתרמו לקניית עוד כמה מטוסי הפצצה חדישים 

בזה זה ייגמר? שלום לתמימות או למות.

הלוואי וזה היה נגמר בכסף.

טוב, אז ככה העבר לא קיים.

 מלבד זאת, יש בצורת העלאת הנושא פטרונות מעט גיזענית כלפי אויבינו הערבים כאילו בעזרת מעט כסף היינו מתגברים על שאיפותיהם הלאומיות כמו אלו בינינו שחושבים שערביינו שלנו מעדיפים את ישראל על פלסטין בגלל הביטוח הלאומי. נו באמת לא הכסף הוא הבעיה אלא האינטרס הלאומי קיומי ועד שלא נפנים זאת לא נדע אנחנו שלום. אז להתראות 

אסתר

פעם חשבתי שצריך לנסות יותר

היום אני חושבת שה"לפחות ניסינו" לא מוכיח את עצמו

להפך - הוא מוכיח שאנחנו יוצאים נפסדים עם כל נסיון נוסף.

מה לעשות?

כנראה שצריך עוד להבשיל עד הגעה להסכמים (אולי לא בדור הזה)

ולהיות עסוקים בלעשות מה שטוב לנו (גם אם הגויים לא אוהבים).

הלואי וזה היה פשוט כל כך.

אני מסכימה עם מולנר ואל תשכחי לעולם ש:  "עשו שונא ליעקוב", וזו  גם הסיבה שיעקוב התכונן למיפגש איתו עם כל כך הרבה רכוש. רק ע"מ לשחד אותו  שיעזוב את נשותיו ובניו וההסטוריה מוכיחה שהשוחד הוא זמני. כך היה וכך יהיה.

הפיתרון אחר לגמריי ואין לי אותו כל כך ..

שושי,

לא מדובר על היום, היום העניין נמצא במצב פתולוגי, מדובר על העבר, ומה יכול היה

להיות כאן במקום.

וחוץ מזה , מדברים ומדברים ומדברים...יכלו לדבר גם על זה.

הפעם יקירה איני חושב כמותך.

השפה בה את מדברת והמדדים לפיהם את חושבת אינם זהים לאלו של בני דודנו.

ישנם דברים שאינם נקנים בכסף, האם את היית מוכנה למכור עולמך תמורת חופן מעות?

אל תטעי איני איש שמאל כלל, אולם ראייה מפוכחת נדרשת לעניין הסבוך הזה. לטעמי אנו כעת בברוך הזה ומשלמים בעצן על מחדלי ממשלות עבר שמתוך יראה וחשש לכסאם כמובן לא עשו את המעשה הנכון. ברגע שהתקבלה החלטה יש לממשה ולא להשהותה. ברגע שנורה הטיל הראשון היה צריך להגיב ולפעול ,כיוון שזה לא נעשה המחיר משולם היום על ידינו.

ככה זה כשאין אידיאלים וערכים, כאשר עגל הזהב הוא שמוביל את העם ולא ערכי אדם .

חבל.... אבל אנחנו עדיין כאן, וכל זמן שאנחנו כאן  - גם התקווה כאן.

צילי,

אם היינו מפצים בזמן, היה לנו כסף לכל דבר כאן, ואולי לא היה כל כך הרבה סבל.

היו לנו המון הזדמנויות לכך... אני הייתי פה כמעט מן ההתחלה.

את באמת חושבת שזה כל כך פשוט?

אני לא.

WOW יש לי רשימה ארוכה מאוד לפני הערבים:

ילדים בסיכון, ניצולי שואה, קשישים, נכים, רווחה ניתן להמשיך....

מרדכי,

לפחות היינו יודעים שניסינו דרכי שלום, כפי שכל העולם נוהג.

אז היינו קונים פחות סריה אחת של מטוסים..

האם את בטוחה,שלאחר קחתם את כספך,לא ישחטו גרונך?

הן נותרת ללא הגנה,,,