פוסטים פופולאריים
-
המשאלות של נינה
15/1/08 | 846 צפיות
-
בשם האהבה- מאיר בנאי, בארבי ת"א 20 יוני 2007
26/6/07 | 2380 צפיות
-
אם זאת המציאות אבחר בחלום
2/1/08 | 1043 צפיות
-
כמו שזה היה ככה שיהיה- אפרת גוש, סוזן דלל, 11 אוגוסט 2007
19/8/07 | 576 צפיות
-
לא הרגשתי זרמים
20/12/15 | 535 צפיות
-
סבגיות
5/5/08 | 1229 צפיות
פוסטים אחרונים
- לא הרגשתי זרמים 20/12/15
- עשרים פלוס עשר 28/1/09
- צהוב ירוק אדום 11/11/08
- הריון מדומה 16/10/08
- קול פנימי 12/7/08
- רסיס שלם 7/7/08
time
| את השיר על סיגל נחמיאס של אריאל הורוביץ שמעתי לפחות 2,367 פעמים, אבל דווקא באותו לילה בחג המוסיקה בגן בחשמל, שמתי לב לשורה הזו בפעם הראשונה. 'כך וכך ימים נתן לי אלוהים...' אז נכון, כולנו יודעים שאנחנו לא נהיה כאן לתמיד, אבל משהו בכל זאת לא נתן לי מנוחה.
אם אנחנו כאן לזמן מוגבל אז זה בעצם אומר שאנחנו צריכים לנצל כל יום, כל שנייה, לא? אז למה לפעמים רק בא לי שהיום ייגמר? |
תגובות אחרונות
-
mamos
בתגובה על רסיס שלם
-
lost highway
בתגובה על עשרים פלוס עשר
-
choni
בתגובה על צהוב ירוק אדום
-
~s~
בתגובה על הריון מדומה
-
choni
בתגובה על קול פנימי
-
אורי בר-און
בתגובה על אוריגאמי
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יש ימים שפחות טוב
ופחות נעים
ולא תמיד בא לנו להרגיש ככה
ואז רק רוצים שיגיע המחר
אי אפשר לנצל באמת כל רגע
דווקא אני אוהבת את הרגעים של הכלום
לפעמים הם טובים לי
קו איזון עדין - בין אובססיה להיות כל הזמן עסוקים, וכביכול למלא כל רגע
לבין לדעת להנות מכלום, לנצל כמה שיותר את זמן העשיה שלך
ואולי לזה התכוון המשורר,
כשאתה עושה משהו, עשה אותו מכל הלב,
בכוונה מלאה